כללי

ביקורת בתקשורת המצרית על תנועת חמאס: המיטה אסון על תושבי עזה; יש לבוא עמה חשבון

 

לאחרונה התפרסמו בתקשורת המצרית מאמרים והצהרות שמתחו ביקורת כנגד חמאס על רקע מתקפתה ב-7 באוקטובר 2023, כמו גם על טענותיה לניצחון במלחמתה עם ישראל ומפגני הכוח שעורכים לוחמיה בעזה לאחר הפסקת האש בינה לבין ישראל, שהושגה באמצע ינואר 2025.[1] לטענת הכותבים, כלל לא מדובר בניצחון של חמאס, אלא באשליה של ניצחון, כיוון שהמלחמה המיטה אסון כבד על עזה ועל העם הפלסטיני בכלל, גבתה מחיר כבד מנשוא של הרוגים ופצועים רבים והפכה את רצועת עזה למקום שאינו ראוי למגורים.

 

רבים מהכותבים טענו כי החלטת חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר הייתה בלתי שקולה, שכן היא לא לקחה בחשבון את התגובה הישראלית והשלכותיה הקשות ולא סיפקה הגנה ומקלט לתושבי עזה. הם קראו לחמאס עצמה ולכלל הפלגים הפלסטינים לקיים בדק בית יסודי כדי להבין את השגיאות שהובילו לחורבנה של רצועת עזה ולקריסת האופק המדיני לפתרון הסוגייה הפלסטינית, וחלקם אף דרשו לבוא חשבון עם חמאס ולמצות עמה את הדין, עקב תוצאות המלחמה הקשות.

 

חלק ממותחי הביקורת אף הזכירו כי מצרים אינה שוכחת את פעילות הטרור של חמאס במצרים ואת תמיתה במהפכת האביב הערבי במדינה בשנת 2011.  

 

 

להלן קטעים מהאמירות הביקורתיות בגנות חמאס בתקשורת המצרית:

 

עיתונאי מצרי בכיר: אנשי חמאס יצאו מהמנהרות כדי לחגוג על גופותיהם של העזתים

הביקורת על חמאס מצאה ביטוי גם ברשתות החברתיות במצרים. כך, אחמד מוסא, עיתונאי הנחשב מקורב למשטר המצרי, בירך בחשבונו ברשת X על הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, שבו תיווכה גם מצרים, אך יצא נגד החגיגות של מחבלי חמאס וכתב: "לעם הפלסטיני בעזה יש זכות לחגוג, אך מראה החגיגות של מי שהגיחו לפתע מבטן האדמה בבגדיהם החדשים ורכבי היוקרה ששמרו לעצמם, בעודם מפקירים את העם להשמדה – מטיל אשמה על מי שקיבלו את ההחלטה [לבצע את מתקפת] ה-7 באוקטובר. זאת, מכיוון שהם לא הקימו מקלטים כדי להגן על חיי האזרחים... אדרבא, המנהרות נועדו רק ל[אנשי] הארגונים האלה... ראינו מי יצא מן המנהרות כדי לחגוג על גופות של עשרות אלפי קורבנות ויותר מ-200 אלף פצועים ועל חורבנה של עזה שלא ראויה למגורים [כעת]..."[2]

 

איש תקשורת מצרי: בכירי חמאס "צוחקים על האנשים האומללים בעזה"

גם שחקן הכדורגל המצרי לשעבר ואיש התקשורת, אחמד חוסאם מידו, פרסם בחשבונו ברשת X פוסט ביקורת על חמאס, שבו כתב: "כמצרים, לא נשכח לעולם כי חמאס מילאה תפקיד משמעותי בהברחת נשק וטרוריסטים לשטחי סיני בעקבות מהפכת ינואר [2011], ולא נשכח שהם היו הסיבה המרכזית למותם של רבים מחיילינו וקצינינו הגיבורים..."[3]. בפוסט נוסף כתב כי בכירי חמאס "צוחקים על האנשים האומללים בעזה", דואגים לאינטרסים האישיים שלהם ויגזלו את הכספים שמיועדים לשיקום עזה.[4]

 

בעל טור מצרי: על חמאס להבין שהפסידה ולהסתלק מן השלטון ברצועת עזה

ג'מאל אבו אל-חסן, בעל טור ביומון המצרי העצמאי אל-מצרי אל-יום קרא במאמרו שפורסם ב-17.2.25 לתנועת חמאס לקרוא נכוחה את המציאות ולהבין כי הפסידה במלחמה והמיטה אסון על הפלסטינים והאזור וכי רק פרישתה מהשלטון תסכל את תוכנית טראמפ להגליית התושבים מעזה. הוא כתב:

 

"לא נראה כי תנועת חמאס מפרשת נכון את המצב הנוכחי. זה מצב שאפשר לתמצתו במשפט אחד: ההפסדים יפגעו בכולם, לא רק בחמאס או בפלסטינים כבני אדם או בסוגיה הצודקת שלהם, אלא שגם למדינות האזור יהיה חלק בהפסדים אם חמאס תתעקש להתמיד באותה דרך פעולה...

 

נראה שחמאס מתפארת בתהלוכות ניצחון שאותו היא רוצה לבסס [תודעתית], בעוד שבפועל יש טרגדיה. לא רק טרגדיה על מה שקרה לעם [הפלסטיני] שאיבד את חייו ואת עתידו, אלא [גם] טרגדיה של סוגיה [פלסטינית] שנתונה בסכנה של ביטול ומחיקה. אין דרך אחרת לומר זאת או ליפות את המציאות: אנו [הערבים] נתונים כיום בצרה הקשה הזו ולמדינות האזור הקשורות ביותר לסוגיה הפלסטינית, מצרים וירדן, נשקף איום חמור בשל תוצאות המלחמה.

 

התוצאה החמורה ביותר היא שהדיון בנוגע לפלסטין התחלף והשתנה. זה כבר לא דיון בנוגע לעצמאות ול[הקמת] מדינה אלא דיון בנוגע להישארותם של הפלסטינים על האדמה בכל מחיר... ההצעה של הנשיא האמריקני [דונלד טראמפ לגרש את תושבי הרצועה למצרים ולירדן] מנותקת מהמציאות ואינה מקובלת על כולם. אך להתנגדות לה יש מחיר. כדי שהסוגייה [הפלסטינית] תמשיך להתקיים פוליטית, חובה על חמאס להסתלק. מזכ"ל הליגה הערבית [אחמד אבו אל-ר'יט] אמר באופן ברור בשבוע שעבר כי 'האינטרס הפלסטיני מחייב [שחמאס] תפרוש'...[5]

 

לא משנה כמה תוכניות שיקום [הרצועה] יהיו מושלמות ומעשיות, לא תהיה להן משמעות אם חמאס תמשיך לשלוט בעזה. על תנועת ההתנגדות [חמאס] להבין כי אי אפשר לבטל את תוצאות המלחמה באמצעות תהלוכות ניצחון. עליה להבין, לפני שיהיה מאוחר כי חמאס אינה מעל הציבור וכי לסוגיה הפלסטינית לא תהיה כל משמעות מבלי שהפלסטינים עצמם יישארו על אדמתם".[6]

 

עיתונאי מצרי בכיר: עזה שילמה מחיר כבד מנשוא על החלטה לא שקולה של חמאס

אחמד עבד אל-והאב, סגן מנהל העריכה ביומון המקוון המצרי אח'באר אל-יום, פרסם ב-5.2.25 מאמר תחת הכותרת "ההפסדים הכבדים מנשוא של פעולת מבול אל-אקצא" שבו האשים את חמאס בקבלת החלטה "בלתי שקולה" לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר וקרא לה לוותר על השלטון בעזה. הוא כתב: "...הרס התשתית [הקרקעית] והאנושית ברצועת עזה הוא תוצאה של פעולת 'מבול אל-אקצא' שאותה ביצעה חמאס מבלי לקחת בחשבון את תגובת ישראל, למרות שאין ספק שהתנועה ידעה היטב שצבא הכיבוש לא ישתוק, בייחוד מאחר שלפעולה היו הדים נרחבים במישור הבינלאומי...

 

מי שמביט על רצועת עזה כעת משתכנע שהיא לחלוטין מקום שלא ראוי לחיות בו, ולכן לצורך שיקומה דרושים תקציב עצום, שיתוף פעולה והשתתפות של מדינות שונות. בנוסף, פעולת השיקום תימשך שנים ארוכות והדבר יחייב למצוא פתרון מדיני ולהרהר היטב ב[אופן] ניהול ענייני הרצועה. הדבר מחייב את חמאס לוותר על שאיפותיה לשלוט בעזה, לתת עדיפות לאינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי ולשתף פעולה עם הרש"פ...

 

העלות הכבדה מנשוא של הרס [הבתים ו]המבנים, של הרג אלפי אזרחים ושל מעצר מאות פלסטינים בעזה היא תוצאה של ההחלטה הבלתי שקולה [של חמאס] לבצע את פעולת 'מבול אל-אקצא'..."[7]

 

כותב מצרי: ה-7 באוקטובר היה פעולת הרס, התאבדות והקרבה של עם שלם

גם העיתונאי המצרי אל-סיד אל-באבלי טען גם הוא כי מתקפת ה-7 באוקטובר של חמאס "לא הייתה שקולה" ורק הביאה הרס על תושבי עזה במאמר שפרסם ב-4.2.25 ביומון הממסדי אל-גומהוריה הביע אל-באבלי תמיכה בדברים שאמר הדרשן המצרי הסלפי השיח' עאדל אל-סיד בגנות מתקפת חמאס. הוא כתב: "שייח' עאדל אל-סיד סיפר בדרשת יום שישי את כל הסיפור מעל במת הדרשן. השייח' - המבין, המודע, האנליסט האסטרטגי המבריק -  עמד על במת הדרשן והצהיר בבירור ובמפורש, מבלי ללכת סחור סחור... כי פעולת אל-אקצא ב-7 באוקטובר 2023 הייתה מתוכננת ונועדה לשים קץ לסוגייה הפלסטינית...

 

אימאם המסגד ביטא את אמונתם של רבים שה-7 באוקטובר לא היה ניצחון של ההתנגדות, לא הצלחה שדחפה את ישראל לקבל את ההסדר ולא צעד קדימה לתיקון המסלול [של הסוגייה הפלסטינית], אלא צעד שהחזיר את הסוגייה הפלסטינית עשרות שנים אחורה.

 

כן, שייח' עאדל, אתה צודק, פעולת מבול אל-אקצא לא הייתה שקולה והיא לא יצגה מאבק והתנגדות, כי אם הרס, התאבדות, הקרבה של עם שלם ובזבוז של כל המאמצים והניסיונות להגיע לפתרון צודק לסוגייה הפלסטינית.

 

כן שייח' עאדל, ה-7 באוקטובר לא היה פעולה מועילה לתושבי עזה, שכן עזה נהרסה ותושביה עלולים שלא למצוא מקום לחזור אליו..."[8]

 

בעל טור מצרי: חמאס איבדה את קלפי המיקוח שלה; אינה מקובלת בזירה הבינ"ל

עסאם אבו בכר, בעל טור ביומון המצרי אל-ופד, טען במאמר שפרסם ב-19.2.2025 כי חמאס ביצעה טעות אסטרטגית כשסירבה לעסקה עם ישראל כבר לפני שנה וקבע כי כיום אין כבר לגיטימציה לארגונים כמו חמאס, חזבאללה והחות'ים. הוא כתב: "...ברור שחמאס ביצעה לפני שנה טעות אסטרטגית כאשר נמנעה מאישור עסקה עם ישראל, למרות שהיה לה בשעתו כוח מיקוח גדול יותר ומספר גדול יותר של בני ערובה חיים. הסחבת שנקטה וההונאה הבלתי שקולה שלה, הובילוה למצב שדומה יותר לסוף [דרכה]. חמאס היום מתמודדת עם קריסה פוליטית וצבאית. היא איבדה את קלפי הכוח שיכלה להשתמש בהם לטובת המו"מ, ויש ברשותה רק מעט מידע על בני הערובה וייתכן שאפילו המידע הזה חלקי...

 

בסצנה המדינית הבינלאומית אין עוד מקום לתנועות כמו חמאס, חזבאללה או החות'ים. במקביל לישראל יש מקורות כוח רבים ואין היא נאלצת לוויתורים כלשהם, בעוד חמאס נאלצת לקבל כל תנאי שייכפה עליה, בטרם תקבל מכת מוות שתחסל את מי שנותר ממנהיגיה, שכולם חשופים ל[סכנת] חיסול...

 

חמאס חווה כיום חוסר קבלה מקומי, אזורי ובינ"ל. ושובה ככוח פוליטי הוא כעת כמעט בלתי אפשרי, לא חשוב כמה תנסה להפיץ סיסמאות ניצחון אבסורדיות באמצעות הזירה התקשורתית הרוויה בשקרים, שכן העם הפלסטיני מבין את המציאות ומודע למצבו היטב. חמאס וחזבאללה נשענים בעיקר על הסיוע האיראני, אולם איראן [עצמה] חווה כעת מצב קשה ולא תהיה מסוגלת להחזיר לעצמה את השפעת האסלאם הפוליטי במזה"ת...

 

התרחישים של ה-7 באוקטובר עדיין נמשכים וללא ספק מנהיגי חמאס יוצאו מהמזה"ת בסופו של דבר, במסגרת סעיפי עסקת [הפסקת האש], לאחר מסירת בני הערובה [לישראל], שייוותרו כקלף מיקוח אחרון שחמאס תוכל להתמקח עליו. לאחר מכן לא יהיה לה שום תפקיד בניהול מו"מ. ייתכן שרוסיה תהיה המקלט האחרון של רבים ממנהיגי חמאס, ונראה שגורלם של רבים מהם שנמצאים בקטר, בתורכיה או בכל מדינה אחרת, ידמה לגורלם של [אסמאעיל] הניה, [יחיא] סינוואר, [חסן] נסראללה ואחרים מקרב מנהיגי חמאס וחזבאללה. ייתכן שהמוסד [הישראלי] נמנע מלפגוע בהם בקטר מתוך רצון לשמור על יחסי קטר-ישראל, אך הרעיון שישראל תניח להם אינו מתקבל על הדעת; לא בגלל הסכנה הנשקפת מהם, אלא בשל רצונה של ישראל לחסלם, גם אם יימלטו למדינות גדולות כמו רוסיה".[9]

 

בעל טור מצרי: חמאס שוגה באשליות שהיא ניצחה; יש לבדוק את הטעויות שביצעה

אחמד עבד אל-תואב, בעל טור ביומון הממסדי המצרי אל-אהראם, קרא לכל הפלגים הפלסטינים לערוך בדיקה יסודית עצמית על מנת להבין את הטעויות החמורות שהובילו לאשליית הניצחון שלהם. במאמר שפרסם ב-22.1.2025 כתב: "הפלסטינים זקוקים כעת יותר מאי פעם לבצע בעצמם בדיקה יסודית בהשתתפות כל פלגיהם: הרש"פ, חמאס ויתר התנועות, יחד עם בכירי האינטלקטואלים והכותבים וכל מי שיש לו ידע או מומחיות. זאת, עקב חשש מפני התפשטות התחושה מוליכת השולל הזו, שהם ניצחו את ישראל, מדינית וצבאית, למרות עשרות אלפי ההרוגים ברצועת עזה וההרס הנורא שלא הותיר בה דבר!... שכן, ישנן אינדיקציות חמורות לטעויות גדולות ביותר של הפלסטינים - שהתפשטו בשיא המהירות ובשיא החדות, עם תחילת יישום סעיפי הסכם הפסקת האש וחילופי הסבב הראשון של אסירים [וחטופים] עם ישראל. הן התבטאו [ב]שגִיָּה באשליות שמזיקות מאוד לסוגיה הפלסטינית, ולפיהן תנועת חמאס יחד עם הפלגים בעלי בריתה נחלו ניצחון ברור נגד ישראל, רק משום שזו כשלה במימוש יעדיה המוצהרים!... אשליית הניצחון הזו מזלזלת בסבל של אנשי הרצועה שעשרות אלפים מבני משפחותיהם ויקיריהם איבדו את חייהם...

 

האם יתכן שהבדיקה [היסודית העצמית של הפלסטינים] תעלים עין מטעויות העבר הרות האסון שביצעה חמאס ושהיא לא תגיש, למשל, התנצלות ראויה לעם המצרי, על ניצול הכאוס של מהפכת ינואר [2011, קרי: המהפכה במצרים בהשראת האביב הערבי] והפרת הריבונות המצרית באמצעות הסתערות על הגבול ועל בתי הכלא, ושחרור בכוח של אנשיהם ושל בעלי בריתם?"[10]

כותב מצרי: המאבק הפלסטיני ספג מכות מוחצות; יש לבחון את התנהלות חמאס

דברים ברוח דומה כתב גם בעל הטור עבדאללה עבד אל-סלאם ביומון המצרי העצמאי אל-מצרי אל-יום. במאמר מה-17.1.2025 קרא עבד אל-סלאם לכלל הפלגים הפלסטינים לבחון באופן ענייני את השלכות מתקפת ה-7 באוקטובר שביצעה חמאס ותהה האם בכירי חמאס שתכננו את המתקפה, לקחו בחשבון את השלכותיה הרות האסון על רצועת עזה. הוא כתב: "לאחר שכרון החושים הגדול ביותר שהציף את העולם הערבי עם היוודע דבר התקפות חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023, ועם תחילת התוקפנות הברברית [הישראלית] נגד עזה ועמה, הרוב המכריע [של העולם הערבי] עמד לצד חמאס ותמך בה ללא גבול. זולת חריגים מעטים מקרב האליטות הערביות שתהו לגבי התועלת של ההתקפות ולגבי המחיר העצום שישלמו [על כך] הפלסטינים וסוגייתם, [גם] דעת הקהל הערבית סברה כי אין זה נכון למתוח ביקורת על חמאס בעודה נלחמת בצבא שנוקט מדיניות חיסול ושאינו נרתע מביצוע פשעי מלחמה, השמדה ופשעים נגד האנושות לעיני העולם.

 

אולם, [כעת] לאחר השגת הסכם חילופי האסירים ובני הערובה וחזרה לשקט בר-קיימא, באופן שיממש הפסקת אש קבועה... יש לקיים דיון ענייני ושקט, ללא אמוציות, כדי להעריך את כל מה שקרה מאז התקפות חמאס והתוקפנות שבאה בעקבותיהן ולהעלות שאלות שרבים נמנעו מהן בזמן המלחמה. הדיון הזה אינו רק בסמכותם של אינטלקטואלים, כותבים, עיתונות, כלי תקשורת, דעת הקהל הפלסטינית והערבית, אלא הוא בראש ובראשונה באחריות חמאס, הרש"פ ויתר הפלגים...

 

רבים לא חולקים על כך שבמהלך 15 החודשים האחרונים ספג המאבק הפלסטיני מהלומות מוחצות וכואבות. השאיפות לקבל את הזכויות ולשים קץ למשטר האפרטהייד [הישראלי] התרחקו מאוד והתקוות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית התפוגגו. המלחמה המדממת - הארוכה ביותר מאז הנכבה של פלסטין 1948 - יצרה מציאות חדשה. האופק המדיני כמעט קרס והשיח אודות העתיד אינו אפשרי עוד...

המחיר האנושי של מלחמה זו הוא האכזרי ביותר, הכואב והמצער ביותר...

 

האם מי שתכננו וביצעו את ההתקפות [ב-7 באוקטובר 2023] חשבו שזו תהיה התוצאה? האם אי אפשר היה להימנע מכמה מהמעשים שבוצעו במהלך ההתקפות, שהתעמולה הציונית ניצלה אותם להצדקת  הברבריות שאותה נקטה כלפי הפלסטינים? דרך ניהול המלחמה בחודשים האחרונים וכן המו"מ טעונים בדיקה... גם מי שמנצחים במלחמות מבצעים בדיקות, על אחת כמה וכמה [כאשר מדובר] ברצועה שנהרסה עד היסוד ובסוגיה פלסטינית שנסוגה עשרות שנים אחורה. גם הרש"פ נדרשת לבצע את הבדיקות הללו: מדוע היא התמקדה בסכסוך עם חמאס וכיצד הפכה הגדה לזירה מופקרת לתוקפנות ולגזל אדמות מבלי שעשתה דבר?..."[11] 

בעל טור מצרי: האם חמאס הייתה מבצעת את המתקפה לו ידעה מה יהיו תוצאותיה?

אחמד אל-ח'טיב, בעל טור ביומון המצרי הממסדי אח'באר אל-יום, הציג גם הוא במאמרו את התוצאות הרות האסון להן גרמה תנועת חמאס בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר. הוא השווה את מעשיה של חמאס למלחמת לבנון השנייה שאליה הוביל חזבאללה ב-2006 ותהה האם בכירי חמאס היו מבצעים את המתקפה, לו ידעו כי אלה יהיו תוצאותיה. במאמר מה-11.1.2025 כתב:

"... אירועי ה-7 באוקטובר [2023] המוכרים כ'מבול אל-אקצא' גרמו לתוצאות הרות אסון בכמה רמות שהובילו ל'שיא המבול' של השלכות טרגיות על האזור ניתן לסכמן בעשר התוצאות הבאות: כיבוש כל רצועת עזה לאחר החרבתה, גירושם ועקירתם של 2 מיליון פלסטינים ומותם ופציעתם של אלפי חפים מפשע. ישראל כבשה חלק מדרום לבנון עד נהר הליטאני ונכפתה על חזבאללה כניעה משפילה. ישראל כבשה את רצועת הגבול של סוריה בעומק כ-25 ק"מ, את החרמון ואת כל רמת הגולן [הסורית] והחריבה את צבא סוריה כליל. תל אביב גייסה את הקהילה הבינ"ל נגד חמאס ופלגי ההתנגדות הפלסטינים והציגה אותם כתוקפים... [האירועים] העניקו לישראל קלף לחץ מול מצרים, קרי שימוש בתושבי רצועת עזה הניצולים, כדי לכפות עליהם תרחיש של גרוש מתועב, נוסף על יצירת מצב הומניטרי טרגי...

 

מה שעשתה תנועת חמאס במבול אל-אקצא דומה במידה רבה למה שעשה מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, במלחמת יולי המפורסמת ב-2006 נגד ישראל שפרצה בשל חטיפתם של שני חיילים ישראלים, ועקב כך, ביצע צבא הכיבוש הישראלי מלחמה קשה במשך 33 ימים שבמהלכם נחרבה לבנון,  עד שנסראללה הצהיר: 'לו ידעתי מה [יהיה] היקף החורבן, לא היינו חוטפים את החיילים'. אני שואל את בכירי חמאס שנותרו בחיים: 'לו ידעתם כי [אלה יהיו] התוצאות, האם הייתם יוצאים למבול אל-אקצא'?"[12]

 

חבר סנאט מצרי: למצות את הדין עם חמאס על מתקפת 7.10; לא הגנה על תושבי עזה

הביקורת המצרית על חמאס והקריאה לבוא איתה חשבון נשמעה עוד טרם הסכם הפסקת האש. כך למשל, חבר הסנאט והעיתונאי המצרי עבד אל-מונעם סעיד, טען בטורו ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם ב-29.12.2024 כי אמנם לישראל יש אחריות למלחמה ולהמשך הסכסוך הערבי-ישראלי, אך הצדק מחייב גם לבוא חשבון עם חמאס על כך שהבעירה את המלחמה בעזה מבלי לקחת בחשבון את הפגיעה בתושבי הרצועה ובתשתיותיה. כך כתב: "...ישראל לבטח נושאת באחריות המעשית למה שקרה [קרי: למלחמה], ובאחריות ההיסטורית והמוסרית למה שעלול לקרות בהמשך בגדה המערבית, בלבנון ובסוריה ולהשארת הסכסוך הערבי-ישראלי בוער עד קץ ההיסטוריה. אך הצדק מחייב לבוא חשבון [גם] עם מה שעשתה חמאס שהציתה את גפרור המלחמה ללא חשבון...

 

הפחד, האיבה, ההרג וההשמדה [של תושבי עזה] התממשו כתוצאה מאשליית הכוח [של חמאס] ב-7 באוקטובר, מבלי [שהיא דאגה לספק] הגנה על האזרחים או לבנות מאגרי מזון [וציוד] לטיפול רפואי... ולבתי החולים, בתי הספר והתשתיות נגרמו נזקים חמורים. כעת, בהתעקשותה להישאר בשלטון בעזה, חמאס למרבה הצער גוזרת סוף עקוב מדם לסוגיה הפלסטינית שאותה היא טוענת שהחייתה לאחר מבול [אל-אקצא]".[13]