כללי

עיתונאים ערבים: חמאס היא שאחראית לכניסת ישראל לרפיח; מדיניותה היהירה והטיפשית מדרדרת את המצב ופוגעת בתושבי עזה

 

לאחרונה התפרסמו בעיתונות המצרית והסעודית מאמרים שהאשימו את תנועת חמאס באחריות לכניסה הקרקעית של כוחות צה"ל לרפיח. לדברי הכותבים, הירי של הזרוע הצבאית של חמאס ב-5.5.24 מרפיח לעבר מעבר הגבול כרם שלום – שגרם למותם של ארבעה חיילים ישראלים ולפציעתם של כמה נוספים – בוצע בזמן שמצרים הובילה מאמצים קדחתניים לגיבוש הסכם הפוגה בין הצדדים, ובכך חיסל את הסיכויים להגיע להסכם וסיפק לישראל אמתלה להתחלת פעולה קרקעית ברפיח. הכותבים זעמו על היהירות והתעוזה של חמאס לבצע ירי כזה בשעה שהיא מקיימת מו"מ בקהיר וטענו כי בבורותה המדינית, יהירותה וטיפשותה, היא מהמרת על חייהם של תושבי רצועת עזה ומדרדרת את המצב.

 

פעילי הזרוע הצבאית של חמאס נערכים לשיגור רקטות[1]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרים אלה.

עיתונאי מצרי: חמאס חיבלה במאמצי מצרים להשגת רגיעה והעניקה לנתניהו את מפתחות הכניסה לרפיח

העיתונאי המצרי, חוסיין יוסוף, פרסם ב-6.5.24 מאמר בטורו ביומון המצרי אל-יום אל-סאבע, תחת הכותרת: "יציבות האזור עומדת למבחן, חמאס העניקה לנתניהו את מפתח הכניסה לרפיח", בו כתב: "כל מדינות העולם עוקבות אחר המצב ברפיח הפלסטינית לאחר שצבא הכיבוש הישראלי הפתיע את כולם וביקש מתושבי אזורים במזרח רפיח הפלסטינית 'להתפנות לאלתר' ולפנות לכיוון מרכז הרצועה, בצל איום לבצע תקיפה יבשתית בעיר...

 

מה שמעורר פליאה ותהייה הוא שבזמן שבו הובילה מצרים את המו"מ בין חמאס לישראל בחוכמה ובכישרון, השקיעה את מירב מאמציה כדי לקרב בין עמדות שני הצדדים ולגבש פתרונות יצירתיים לסלעי המחלוקת שהמו"מ היה עד להם; [ובזמן בו מצרים] הייתה קרובה בפועל להכריז רשמית על הצלחת המו"מ, על הסכמת שני הצדדים על הפוגה וחזרת בני הערובה, כהקדמה להפוגה ארוכה ולהסכם הפסקת אש – כדי לקבור את ההחלטה [הישראלית] לפלוש לרפיח ולהציל אלפי תושבים פלסטינים – הגיעה פעולת חמאס במעבר כרם שלום, שגרמה להתלקחות המצב מחדש וסיפקה לצד הישראלי תירוץ להפסיק את המו"מ ולהעלות מחדש את נושא הפלישה לרפיח. כאילו שנתניהו חיכה לצעד הזה, כדי להפעיל את התקשורת המערבית שמוטה לטובתו, ולהורות לה להראות לעולם תמונה לפיה חמאס לא רוצה שלום, לא מו"מ או אפילו הפוגה והראייה לכך היא פעולתה הצבאית נגד החיילים הישראלים בזמן הישיבה לשולחן המו"מ בקהיר.

 

התקיפה שביצעו גדודי אל-קסאם נגד החיילים הישראלים ליד מעבר כרם שלום והריגת ארבעה מהם, הרסה את המאמצים המצרים העזים והנמרצים לגרום להצלחת המו"מ על הפוגה. קהיר לחצה בכוח להגיע להסכם שלפיו תחול הפוגה בין שני הצדדים בתמורה לחזרת בני הערובה הישראלים שבידי חמאס, ולאחר מכן יגובשו הקווים הכלליים להפסקת אש קבועה על בסיס שישמור על חייהם וכבודם של תושבי עזה. פרשנים רבים הביעו פליאה מכך שכן איך חמאס שולחת משלחת למו"מ בקהיר ובה בעת מבצעת פעולה שיש בה כדי להחריב, להרוג את המו"מ ולהרוס את המאמצים המצרים..."[2]

 

בעל טור מצרי: לא ניתן לשתוק עוד על התנהלותה של חמאס

דברים ברוח דומה כתב גם ח'אלד חריב, בטורו ביומון המצרי אל-דוסתור ב-6.5.24. כך כתב: "בסבב האחרון של המו"מ על הפוגה שנערך בקהיר היינו עדים להתנהלות התמוהה ביותר שפלג מדיני יכול לנקוט בה. בזמן שההסכם על השולחן היה מוכן לחתימה ראינו הפצצה של מעבר כרם שלום שחמאס נטלה עליה אחריות ביהירות ולאחר מכן עזבה את קהיר ואיש לא חתם [על ההסכם]. עיניי העזתים שהיו מופנות לעבר קהיר כשהן חולמות על סיום הסבל, שבו להיות עצובות ושבורות והעקורים ברפיח שמו מבטחם באללה בעודם מייחלים למשהו שהיה [כבר] מוגמר.

 

לא ניתן לשתוק עוד נוכח תמונה עכורה זו וחשיפתה הפכה לחובה כדי לשבור את התרבות לפיה אין קול שעולה מעל קול המערכה... בשלב זה בדיוק יוּרְמוּ הקולות כדי לסחוט את מי שחולק על מדיניות חמאס ויוטחו בו האשמות החל מבורות ועד ריגול. זהו מצבנו הערבי וזוהי תרבותנו הפוליטית...

להערכתי, לא ננצח במלחמה בעזה אלא אם נרים את קולנו בזמן המערכה, נציין את חששותינו ונתהה לגבי הפרטים – מה בדיוק רוצה חמאס, האם היא מנהלת מו"מ כדי להגן על עתידה המדיני או כדי להגן על חיי מנהיגיה? האם היא מעוניינת באמת בדמוקרטיה ובזכויות האזרח העזתי או שהיא זרוע [של גורם אחר] ללא מוח?

 

אני בהחלט מודע למרירות של דבריי, אך כפי שאמרתי בתחילת המאמר, לא ניתן לשתוק עוד. בין אם חמאס תחתום על הסכם הפוגה או לא, היא עלולה לעמוד למשפט כל עוד חפים מפשע מעזה משלמים את המחיר".[3]

 

עיתונאי סעודי: חמאס סיפקה אמתלה לישראל להיכנס לרפיח

העיתונאי הסעודי, חמוד אבו טאלב, תקף בטורו ביומון הסעודי עוכאט' את חמאס, שלדבריו סיפקה ישראל עילות לפעול ברפיח. כך כתב: "ההסלמה ברצועת עזה הגיעה לשיאה ביום שלישי [7.5.24], כאשר ישראל שבה והתמקמה בצד הפלסטיני של מעבר רפיח, לאחר מתקפת רקטות שביצעו גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, יומיים קודם לכן, וגרמה למותם ולפציעתם של כמה חיילים. בשל כך נותקו רפיח, שבה מתקבצים יותר ממיליון וחצי עקורים, ועימה שאר רצועת עזה, מסיוע של מזון, תרופות וכל צרכי החיים, עד אתמול [8.5.24] כאשר ישראל אפשרה לפתוח את מעבר כרם שלום, בעקבות בקשות בינ"ל ולחצים אמריקאים.

העניין הפעם חרג מהעימות בין ישראל לחמאס, ויצר מתיחות ביטחונית [גם] בצד המצרי [של רפיח], שיש מי שמנסים להסלימה ולנצלה באופן פופוליסטי, בניסיון לערב את מצרים כצד ישיר בעימות עם ישראל, כאילו שישראל היא שהפרה את התנאים והפרוטוקולים של הסכם השלום עם מצרים. אין לשלול אפשרות שירי הרקטות [בידי גדודי עז אל-דין] אל-קסאם באזורים הללו ובעיתוי הזה היה מחושב ומכוון למטרה זו, למרות שמצרים עושה את מירב המאמצים, ומשתמשת בכל קלפיה כדי להציל את המצב בעזה בכלל, וברפיח בפרט. המאמצים הללו של מצרים הניבו הצעה להסכם הפסקת אש בעזה, שחמאס איחרה להשיב עליו, ו[בכך] סיפקה עוד עילה לישראל, בנוסף לירי הרקטות ביום ראשון, לכבוש מחדש את מעבר רפיח ולנתק את עורק החיים היחיד מעזה...   

 

הבורות המדינית, האיוולת והשחצנות שהפגינה חמאס תרמו להידרדרות המצב והובילו אל השלב החמור הזה שמאיים להיות אף גרוע יותר...

ב-7 באוקטובר חמאס סיכנה את העם בעזה כאשר התעלמה ממאזני הכוחות בשטח וסיפקה לישראל הזדמנות מתאימה להשתולל בעזה, ולארה"ב אמתלה לתמוך בה וכעת היא [כלומר, חמאס] מספקת [לישראל] אמתלה נוספת..."[4]

 

עיתונאי סעודי בכיר: חמאס השתמשה ברפיח כקלף מיקוח אחרון ושוב טעתה בהבנת האירועים

גם העיתונאי הסעודי הבכיר, טארק אל-חומיד, תקף את חמאס במאמר שפרסם ב-8.5.24 בטורו ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, וטען כי הימרה על רפיח כקלף האחרון שהיה בידיה וכהרגלה היא טעתה בהבנת האירועים. כך כתב: "[הודעתה] של חמאס על הסכמתה להפוגה, ב-6.5 בערב, ובאופן שבו התרחשה, בפרט לאחר שישראל הכריזה על פינוי תושבי רפיח בבוקרו של אותו היום, חשפה כי הקלף האחרון שעליו הימרה חמאס הוא רפיח עצמה, ואפילו לא השבויים הישראלים.

 

מה שאירע, עפ"י דיווחים חדשותיים ועפ"י ההצהרות במהלך אותו יום, מעיד כי חמאס נתנה את הסכמתה לנוסח שלא הוסכם לגביו בעניין ההפוגה, והראייה לכך היא כי ההסכמה של חמאס הפתיעה אפילו את הבית הלבן, את הקהילה הבינ"ל, ואני חושב שאפילו את המתווכים ולא רק את הישראלים. ההסכמה של חמאס להפוגה הגיעה לאחר שישראל הודיעה בבוקר ה-6.5.24 על פינוי חלק מתושבי רפיח, שפירושו הוא תחילת הפלישה הישראלית. ברור כי חמאס רצתה לסבך את ישראל בזירה הפנימית, ולהביכה בזירה הבינ"ל. אלא שמה שחמאס לא הבינה בעת ההיא, הוא שדאגתו האחרונה של מי שממשיך בהרג ובמעשי הטבח – קרי, ישראל – במשך קרוב לשישה חודשים, היא הקהילה הבינ"ל, או אפילו הלחץ הישראלי מבית למען [שחרור] השבויים... עניין נוסף שחמאס לא הבינה מודעת אליו הוא שהכרזתה באופן הזה על הסכמתה להפוגה, חשפה כי קלף המיקוח האחרון שבידיה, הוא רפיח, ואפילו לא קלף השבויים...

 

משמעות הדבר היא שמעמדה של חמאס במישור הבינ"ל נחלש, שלא לדבר על מצבה החלש בשטח. האסון שגרמה חמאס עקב פעולת ה-7 באוקטובר הביא כעת לפלישה ישראלית לרפיח, דבר שהשיב את הכיבוש לעזה, כפי שהיה לפני שנת 2005.

 

האמת היא שחמאס, כהרגלה, טעתה בהבנת האירועים ובהבנת ההתנהגות הישראלית והגישה הבינ"ל, ולכן היא דחקה את עצמה לפינה מביכה וקשה, החלישה את כל קלפי המו"מ שלה מול ישראל, והחלישה גם את המתווכים...

חמאס השתמשה בכל הקלפים שבידה תוך שהיא שוכחת או מתעלמת ממאזני הכוחות, ושכחה כי המצב לאחר ה-7 באוקטובר אינו כפי שהיה לפני כן. חמאס לא היטיבה להבין שהיא ננטשה על ידי איראן, וטעתה בהבנת את הלך הרוח הבינ"ל..."[5]