כללי

ערב השיחות בדוחה ב-15.8 לקידום הסכם בין ישראל לחמאס, עיתונאים מצרים: חמאס חטפה את העם הפלסטיני; סיפקה עילות להפסקת המו"מ

ערב השיחות שתתקיימנה בדוחה ב-15.8 ביוזמת ארה"ב, מצרים וקטר, לאחר שקראו לישראל ולחמאס להגיע לפתרון הסוגיות שנותרו לצורך השגת הסכם המסגרת להפסקת אש לשחרור החטופים ממתקפת חמאס נגד ישובים ישראלים ב-7.10.23, תקף מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של חמאס, את מצרים באומרו כי יש לה אחריות מיוחדת לעזה, מאחר והיא זו שאיבדה אותה לישראל.

 

בתגובה לדבריו, בכירים ועיתונאים מצרים תקפו את אבו מרזוק ואת חמאס בכלל, בטענה שנהגה בחוסר אחריות כלפי הפלסטינים כשלא הביאה בחשבון את השלכות מתקפתה ב-7.10 על הפלסטינים וכשמנעה התקדמות במו"מ כאשר הדבר היה אפשרי. לדבריהם, אבו מרזוק מתעלם מאחריותה של איראן לחיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה שאירע על אדמתה ובמקום זאת מאשים את מצרים בפגיעה בעזה. אחד הכותבים אף טען כי חמאס "חטפה" את העם הפלסטיני לטובת בעלי אינטרסים זרים.

 

דוח זה יסקור את דברי אבו מרזוק נגד מצרים וכן  ביטויי ביקורת מצריים נגד אבו מרזוק וחמאס.

אבו מרזוק: למצרים יש אחריות מיוחדת כלפי עזה. היא איבדה אותה לטובת ישראל

 בראיון טלפוני לערוץ הקטרי אל-ערבי ב-10 לאוגוסט, טען אבו מרזוק כי למצרים יש  "אחריות מיוחדת" כלפי רצועת עזה וכי מחובתה לכפות הפסקת אש ולאפשר העברת סיוע הומניטארי לרצועה. לדבריו, מצרים אשמה "באבדן עזה" לטובת ישראל בכך שחתמה על הסכמי קמפ דיוויד והפכה את ציר פילדלפי לגבול בין מצרים לפלסטינים וכעת אפשרה לישראל לשלוט עליו. עוד טען כי מצרים יכולה להשיג הפסקת אש ביום אחד והיא יכולה לספק לתושבי עזה תרופות ומזון, שכן, לדבריו אנשים מתים ממחלות ומתת תזונה ועל מצרים "למלא חובותיה גם בנושא זה."[1]

 

ח"פ מצרי: אבו מרזוק תקף את מצרים לאחר שהחלה לתאם עם הרש"פ את הפיקוח על מעבר רפיח

מוצטפא בכרי, חבר הפרלמנט ואיש התקשורת המצרי טען כי אבו מרזוק, שבעבר שיבח את מצרים על תפקידה במשבר בעזה, שינה דעתו לאחר שמצרים החלה לדבר עם הרשות הפלסטינית [להלן: רש"פ] על הפיקוח על מעבר רפיח. לדידו, על חמאס להתפייס עם פת"ח שכן לאנשי עזה הרעבים המשוועים למזון ולתרופות אין זה משנה מי שולט על המעבר.

 

בחשבון האיקס שלו [טויטר לשעבר] הוא כתב: "איני יודע מדוע מר מוסא אבו מרזוק, סגן הלשכה המדינית של חמאס, פותח חזית חדשה ויוצר משבר עם מצרים... [אבו מרזוק,] האם אינך סבור שהצהרותיך [האחרונות] סותרות את דברי [השבח למצרים ולנשיא אל-סיסי] לערוץ MBC ?[2] אתה יודע שמצרים לא תוותר על העניין הפלסטיני. הנשיא אל-סיסי הדגיש זאת יותר מפעם אחת... ההיפוך בעמדתך חל לאחר שמצרים החלה לתאם עם הרשות הפלסטינית הלגיטימית המיוצגת על ידי מחמוד עבאס [לגבי פיקוח] על מעבר רפיח בצדו הפלסטיני כדי שניתן יהיה להכניס סיוע. או אז רתחת מכעס וסברת ש[צעד זה] ישלול מחמאס את הפיקוח על הכנסת הסיוע. התעלמת מכך שאנשינו בעזה מתפתלים מרעב ורוצים בסיוע במזון ובתרופות [שיועבר] באמצעות כל גורם פלסטיני שהוא...

 

בעבר אתה בעצמך הבעת נכונות להכיר בישות הציונית... אני דורש ממך [לנקוט] עמדה אחראית העולה בקנה אחד עם הצהרותיך הקודמות ולא לטפול [שקרים] על עמדותיה של מצרים ועל אחריותה ההיסטורית כלפי העניין הפלסטיני."[3]  

 

עורך שבועון מצרי: אבו מרזוק מפריח סיסמאות ריקות ככיסוי על כישלון ההתנגדות

בתגובה להאשמותיו של אבו מרזוק כלפי מצרים, אמר אחמד אל-טאהירי, עורך השבועון המצרי רוז אל-יוסוף, בראיון לערוץ אל-קאהרה אל-אח'באריה ב-10 לאוגוסט, כי מוסא אבו מרזוק הפריח סיסמאות זולות נגד מצרים וכי על ההתנגדות, גם אם היא מוצדקת ולגיטימית, לדאוג לעמה. לדבריו, חמאס לא העריכה את ההשלכות הקשות של ה-7 באוקטובר ודווקא כאשר המו"מ התקרב לנקודה שבה היה ניתן להביא לסיום הלחימה, "חמאס סיפקה תירוצים לכיבוש [להמשיך במלחמה]."

אל-טאהירי הדגיש כי בעוד מנהיגי חמאס וחזבאללה חוסלו בשטחן של בעלות בריתו – איראן ולבנון – הוא בוחר להאשים דווקא את מצרים: "הניה חוסל בטהראן ואבו מרזוק מדבר על מצרים...פואד שוכר חוסל בבירות והם יוצאים נגד מצרים. [פעיל חמאס] סאמר אל-חאג' חוסל בצידון והם מדברים על מצרים. זו דרך פעולה ברורה, של חמאס - הסטת תשומת הלב מהטרגדיה שגם היא חווה [לצד לעם הפלסטיני]... באמצעות [הפרחת] סיסמאות זולות."[4]

 

כותב מצרי: הרפתקת ה-7.10 - מעשה ההתאבדות הגדול ביותר בהיסטוריה הפלסטינית

בפניה ישירה לאבו מרזוק, כתב העיתונאי מוחמד צלאח אל-זהאר בשבועון וטו: "אבו מרזוק, לדברייך הבזויים יש רק מעלה אחת: [באמצעותם] הסרת מעלינו את המבוכה שפקדה אותנו  מאז ההרפתקה הבלתי מחושבת של ה-7 באוקטובר ואפשרת לנו לדבר בחופשיות ... שכן אתה הוא מי שחרג מ[כללי] הנימוס המקובלים ובחרת לפזר תירוצים לכישלון [חמאס] ולהאשים בו גורמים הרחוקים מכם  [קרי מצרים] וממי שמנצל אתכם.    

 

התברר שהכישלון המביש הוא התוצאה הסופית והמובטחת של ההרפתקה שלכם [קרי, מתקפת ה-7 באוקטובר] – שבוצעה ללא צל של ספק למען מי שמשלמים לכם וסוחרים בכם [קרי, איראן] ולטובת מי שימשיכו להסגירכם, זה אחר זה, לידי המודיעין של מדינת הישות העושקת [קרי ישראל], כדי שזו תסיים את חייכם בצורה מבישה ומרה.

 

הו, האח אבו מרזוק, בחרת לפזר תירוצים לכישלון מבלי לחשוב ולו לרגע קט על מה שקרה; זה אתה וכל מי שאיתך, אלה המשתייכים למי שמשלם יותר ולמי שמנצל אתכם למען מטרות ואינטרסים הרחוקים ביותר מהעניין הפלסטיני ומהעם [הפלסטיני] המסכן, שנחטף על ידכם ועל ידי הנהגת הפנים שלכם.

 

לא חשבת על האסון שהבאתם [על הפלסטינים] באמצעות אותה הרפתקה אשר למרות שהיא לכאורה פעולת התנגדות נגד מדינת הכיבוש העושקת - שאדם נבון לא יכול לבקרה או להתנגד לה, שכן התנגדות וג'יהאד נגד האויב הם דבר לגיטימי ואף נדרש - הרי שגם אם היא נחשבת לפעולת התנגדות וכחדירה למדינת הישות העושקת, היא הייתה ועודנה פעולת ההתאבדות הגדולה ביותר בהיסטוריה של העניין הפלסטיני.

 

מי שמרוצה מכך שפעולה כזו גרמה, במקרה הטוב, לכ-3,000 הרוגים, פצועים או שבויים מאנשי מדינת הישות וצבאה העושק, מתעלם מכרבע מיליון שהידים, פצועים או נעדרים מקרב תושבי רצועת עזה, רובם נשים וילדים. מי [יכול להיות] מרוצה מכך?

 

בנוסף, רצועת עזה נהרסה כליל ולפי הערכות של האו"ם ההרס בעזה מחזירה לשנת 1980. כעת דרושים עשרות מיליארדי דולרים רק כדי לפנות את הריסות המבנים...

מר אבו מרזוק, לאיזו מהתבטאויותייך עלינו להאמין? לזו [האחרונה] הפוגעת, או לזו שביטאת במאי האחרון בערוץ MBC, שם אמרת כי אתם מעריכים את המאמץ הגדול שהשקיע הנשיא אל-סיסי למען הפסקת אש בעזה... וכי תקדישו את הניצחון לנשיא אל-סיסי ולמנהיגים הערבים?...

 

מצרים היא מדינה גדולה שאינה מתרגשת ומושפעת מכל התבטאות מבזה מצדך או מדומיך. אנו לא מחכים לדברי תודה, שכן אנו יודעים היטב לאיזה צד אתה ומי שאיתך נוטים, ואנו יודעים מהי התמורה שאתם, לוחמי הג'יהאד של המלונות ובתי ההבראה, מקבלים!..."[5]

 

כותב מצרי: על חמאס להכריז על הפסקת אש מיידית ולהגן על האזרחים בעזה

הביקורת על דברי אבו מרזוק עולה בקנה אחד עם ביקורת כללית שנשמעת לאחרונה בגנות מדיניות תנועת החמאס. כך למשל, בעל הטור עמרו אל-שובכי קרא במאמריו ביומון אל-מצרי אל-יום כי להפסיק את הלחימה ולדאוג לתושבי עזה. לטענתו, לפעולת ה-7 באוקטובר לא היה קונצנזוס ערבי ובינלאומי, כי חמאס כבר לא מנהלת בפועל את רצועת עזה ולא תוכל לעשות זאת בעתיד הקרוב. 

במאמרו מה-11 לאוגוסט כתב אל-שובכי כי על חמאס "לשים קץ לכל נוכחות של לוחמים בקרב אזרחים, משום שלאחרונה כבר אין לה יכולת להנחית שום מכות משמעותיות על הצבא הישראלי, כפי ש[הייתה לה] בששת החודשים הראשונים [למלחמה]. מי שנהרגים כעת ומשלמים את המחיר הכבד מנשוא הם האזרחים הפלסטינים מבלי שנגרם שום נזק ראוי לציון לצבא הכיבוש.

תפקידה של פעולת ה-7 באוקטובר כבר הסתיים. חמאס עמדה איתן במשך כמה חודשים והגיעה העת שתמלא את חובתה להגן על האזרחים, גם אם ישראל מצדה לא כיבדה [חובה זו] וגם אם [הפסקת האש החד צדדית] לא תוביל להפסקת אש מיידית [גם מצד ישראל]... זה מה שנדרש כל עוד תפקידה של ההתנגדות החמושה בעזה כמעט הסתיים. הגיעה העת להכריז על 'מנוחת הלוחם' ולהגדיר את ההגנה על האזרחים כמטרה בשלב זה..."[6]

במאמר אחר שפרסם שובכי כמה ימים קודם לכן כתב: " לפעולת ה-7 באוקטובר לא היה קונצנזוס ערבי ובינלאומי, וחלק מדעת הקהל ראה בה ה[גורם] האחראי לחורבן, להרג ולגירוש של [תושבי] רצועת עזה... חמאס כבר לא מנהלת את רצועת עזה ולא תוכל לנהלה בעתיד הנראה לעין, [שכן] אין מקרב מאות מיליוני בני האדם שתומכים בעם הפלסטיני ברחבי העולם, מי שתומך במודל השלטוני והניהולי של חמאס בעזה, שלא הוכיח הצלחה משמעותית..."[7]