על רקע המצב בשטחים בכלל ובכנסיית המולד בבית לחם בפרט, יצאו כמה אישי דת נוצרים ערביים, ובהם ראשי כנסיות, נגד הנוצרים במערב ובעיקר בארה"ב, כמו גם בגנות היהודים. ראש הכנסייה הלטינית בעזה, האב מנואל מוסאלם, אמר לערוץ הרש"פ: לו חיינו בימים שהכנסייה היתה אמיתית ושלטה על העולם, כבר היתה נפתחת מלחמה צלבנית נגד ישראל

היומון הלבנוני 'אל-מוסתקבל', שבבעלות ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי, פרסם דיווח בלעדי מהפגנה שקיימו 'האחים המוסלמים' באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר ובה הציגו לראווה את "ארגון מוסרי הנפש" [בערבית: "תנט'ים אל-אסתשהאדיין"], אשר הדגישו כי הם מתכוננים 'למאבק בישראל'

שיח' אל-אזהר, מחמד סיד אל-טנטאוי, התראיין ליומון האופוזיציה המצרי, "אל-ופד" והציג את עמדתו בשאלת התקינות ההלכתית של פיגועי ההתאבדות. בראשית הראיון, אמר השיח' אל-טנטאוי כי "מי שמגן על זכותו ומפוצץ את עצמו בקרב אויביו, הוא שהיד, שהיד, שהיד

הראיון שהעניק דיקן הפקולטה לשריעה ולמשפט באונ' קטר, ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנצארי ליומון הקטרי "אל-ראיה", שיצא נגד פיגועי הטור וההקצנה האסלאמית, עורר תגובות רבות, ובמרבית המקרים, נזעמות, שגרמו ליומון להבהיר, כי "מה שפרסמנו אינו משקף את עמדת אל-ראיה, אלא את עמדתו של ד"ר אל-אנצארי... "

בשנת 1982, דיכא הצבא הסורי התמרדות אסלאמית בעיר חמאת תוך כדי הריגת כמה עשרות אלפים מתושביה. לפני כשבוע, המליץ נשיא סוריה, בשאר אסד, למשלחת סנטורים מן המפלגה הדמוקרטית שביקרה "להפיק תועלת מן הניסיון הסורי המוצלח" במלחמה בטרור. בפגישה השתתפו גם שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע והשגריר האמריקאי בדמשק, תיאודור קטוף

במדור המכתבים למערכת של השבועון הלונדוני בשפה הערבית, פורסמו בחודשים האחרונים, לצד מכתבים המתכחשים לאחריותם של ערבים או מוסלמים לפיגועי ה-11 בספטמבר ולצד מכתבים אחרים הקוראים לארה"ב לשנות את מדיניות החוץ שלה, גם כמה מכתבים שקראו לערוך בדק בית בעולם האסלאם

עורך היומון הלונדוני, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, הפך לפרשן קבוע המציג את "העמדה הערבית" בערוצים בינלאומיים וערביים. בהופעותיו אלה, הוא מביע תמיכה מפורשת בבן לאדן ומרבה למתוח ביקורת על ארה"ב. כך, כחודשיים לפני פיגועי ה-11 בספטמבר, הוא טען בערוץ אל-ג'זירה, כי בן לאדן אינו טרוריסט, אלא מיסכן התקוע בהרי אפגניסטן

עורך היומון הלונדוני, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, הפך לפרשן קבוע המציג את "העמדה הערבית" ב-BBC, ב-CNN ובערוצים בינלאומיים נוספים. כחודשיים לפני ה-11 בספטמבר, 2001, הופיע עטואן בדיון בנושא "תופעת בן לאדן" באל-ג'זירה והגן על בן לאדן בטענה כי הוא אינו טרוריסט, אלא "מיסכן [תקוע] באפגניסטן, יושב בהרים..."

ערוץ אל-ג'זירה שידר תוכנית נוספת שהתמקדה באפשרות לשינוי בתוכניות הלימוד בבתי הספר הדתיים בעולם הערבי והאסלאמי. התוכנית שודרה במסגרת סדרת האירוח "המלחמה הראשונה של המאה", שהחלה לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר.

תוכנית האירוח של ערוץ הטלוויזיה הקטרי, אל-ג'זירה, "הכיוון הנגדי", עסקה לאחרונה בשאלה האם יש לקיים רפורמה בתוכניות הלימוד במדינות ערב ולהטיל מגבלות על רטוריקה קיצונית בעיתונות ובמסגדים. על פי מתכונתה הקבועה של התוכנית, התארחו באולפן שניים בעלי עמדות מנוגדות: העיתונאי אחמד אל-צראף, תבע לערוך רפורמה שכזו ואילו העיתונאי האסלאמיסט הירדני, זיאד אבו ע'נימה, התנגד לה

הדבקות הדתית שמביעים המחבלים המתאבדים לפני יציאתם לפעולתם, השאיפה למסירת הנפש שמביעים אפילו ילדים פלסטינים ומחוות השמחה שמפגינות משפחות ההרוגים עם היוודע דבר מותם חושפות את מעמדה של תפישת ה'שהאדה' – מות הקדושים – באידיאולוגיה הפלסטינית והשפעתה הממשית על ההתרחשויות האלימות

להנחה כי שהיד זוכה ל-72  "שחורות עין" בגן העדן יש מאמינים רבים המקבלים עידוד מפורש ממורי הלכה מוסלמים מוסמכים. ואולם, האם אותן שחורות עין זמינות לצורך קיום יחסי מין? נראה כי יש המאמינים בכך. בתקשורת הישראלית דווח על מקרה של מחבל מתאבד שנתפש בטרם ביצע את הפיגוע כשאזור חלציו היה עטוף במגבות

לקראת המלחמה נגד משטר הטאליבאן, העלו מוסלמים בצבא האמריקאי ספקות בנוגע לתקינות ההלכתית של השתתפותם בלחימה. איש הדת המוסלמי של הפנטגון הפנה שאלה בעניין זה למועצה ההלכתית של צפון אמריקה, וזו בתורה, הפנתה את השאלה לחכמי דת בעולם הערבי. הם התירו את השתתפותם של החיילים המוסלמים בלחימה, אם אין ברירה אחרת

בדרשת יום השישי  (19.10.2001) במסגד אל-אקצא קרא מופתי הרש"פ שיח' עכרמה צברי למוסלמים שלא לסייע לארה"ב במלחמה באפגניסטן. לדבריו, "מה שיותר קשה מרצח בכוונה תחילה, הינו מצב שבו מוסלמי מבקש את עזרתו של לא מוסלמי כדי להרוג מוסלמי אחר." מכאן ואילך הקדיש השיח' צברי את דרשתו לאיסור על סיוע של מוסלמים למי שלוחם באחיהם"

שי'ח עמר בין בכרי מוחמד הוא פונדמנטליסט אסלאמי המתגורר בלונדון, הוא יליד סוריה (1958). הוא הילד ה-26 של איש עסקים סוני וכיום הוא אב לשבעה, המתגורר בלונדון. שיח' בכרי הוא מייסד הסניף הלונדוני של "חזב אל-תחריר" ("מפלגת השחרור", נוסדה ב1953- על ידי הפלסטיני, תקי אל-דין אל-נבהאני, בירושלים) ושל ארגון "ג'מאעת אל-מוהאג'רון", שבראשו הוא עומד

מצטפא כאמל, המכונה מצטפא כאמל, המכונה אבו חמזה אל-מצרי [אבו חמזה "המצרי"] הוא פונדמנטליסט אסלאמי, יליד אלכסנדריה מצרים, המתגורר בצפון לונדון, ועומד בראש ארגון המכונה 'אנצאר אל-שריעה' [תומכי השריעה]. אבו חמזה משמש כאמאם של מסגד פינסבורי פארק בצפון לונדון ותימן ומצרים תובעות מבריטניה את הסגרתו

בעקבות הפיגועים בארה"ב, פרסם ראש 'מכון המזה"ת' בוושינגטון, אדוארד ווקר, לשעבר איש משרד החוץ האמריקאי שכיום מקובל מאוד בעולם הערבי, מכתב פומבי ביומון הלונדוני, אל-חיאת, בו שיבח את מכתב התנחומים ששיגר נשיא סוריה, בשאר אסד, לנשיא בוש. ווקר גם שיבח את העובדה שנשיא סוריה "בחר שלא להציב תנאים לתמיכתו בארה"ב."

בדרשת יום שישי (28.9.01) קרא המופתי של הרש"פ, שיח' עכרמה צברי, למוסלמים להתנגד  לקואליציה הנבנית נגד הטרור, וקרא שלא לפחד מארה"ב. ".. אנו אומרים לאמריקה: 'אסור להטיל אשמה על אדם לפני תחילת חקירה'. עד עתה הממשל האמריקאי לא יכול להציג הוכחות להרשעת הנאשם בפיצוצים שארעו בניו-יורק ווושינגטון, כי אפשר שיש גורמים נוספים בתוך אמריקה שביצעו פיצוצים אלו'"

ביטויי השמחה בעיתונות האופוזיציה המצרית בעקבות הפיגועים בארה"ב נמשכו גם השבוע, ואליהם הצטרפו גם בעלי טורים בעתונות הממסדית והעצמאית, שמתחו ביקורת על ארה"ב, וחלקם אף ביטאו שמחה לאיד

סגן יו"ר מועצת השורא המצרית, ת'רות אבאט'ה, שבמשך שנים ארוכות שימש כיו"ר 'אגודת הסופרים המצרית', פרסם מאמר ביומון המצרי, אל-אהראם, תחת הכותרת "הטרור הוא מגיפה מדבקת", שבו הוא מצביע על תנועת 'האחים המוסלמים' כמי שאחראית להתפתחות הטרור הפונדמנטליסטי האסלאמי

בעקבות הפיגועים בארה"ב, הוא התארח בתוכנית הדת של ערוץ הטלוויזיה הקטרי אל-ג'זירה: "... המערב הוא שהפך את האסלאם לאויב ויש לו סיבות רבות לכך, שאחת מהן היא המשאבים. [הדבר התחיל] עוד מימי מלחמות הצלבנים. ישנם תסביכים שהמערב לא השתחרר מהם. הם תקפו את ארצות האסלאם, אבל האסלאם ניצח בסופו של דבר באמצעות עמאד אל-דין זנגי, צלאח אל-דין, ביבארס ואחרים..."

עיתוני הממסד במצרים גינו את פיגועי הטרור בארה"ב ובדרך כלל צרפו לכך קריאה לשינוי המדיניות האמריקאית במזה"ת ואזהרות מפני מתקפה בלתי מחושבת נגד הטרור. אותם עיתונים גם מתחו ביקורת על גילויי שמחה של ערבים.יוצא דופן בעיתונות הממסדית, היה אחמד רגב, בעל טור באל-אח'באר, שבעבר הביע תמיכה בהיטלר וההתקשה להסתיר את שביעות הרצון מן האסון שנגרם לארה"ב

על רקע ועידת דרבן, מלאה העיתונות הערבית באלפי מאמרים בגנות ישראל וארה"ב ובזכות התעקשותן של המשלחות הערביות להתעמת עם המערב ולהתנגד לכל הצעות הפשרה שהועלו. ואולם, עוד בטרם התקבלה הצעת הפשרה להודעת הסיכום של הועידה, מתחו כמה בעלי טורים בעיתוני לונדון בשפה הערבית, מתחו ביקורת על התפקוד הערבי בועידת דרבן על אופן הצגת הסוגיה הפלסטינית בוועידה

להלן קטעים מדרשת יום שישי (17.8.2001) ששודרה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית. הדרשה הועברה בשידור ישיר ממסגד שיח' עג'לין בעזה, והדרשן הוא שיח' אסמאעיל א'ל ע'דואן: "... ביום השנה לשריפת מסגד אל-אקצא, אנו אומרים כי חובת האומה כלפי מסגד אל-אקצא, היא לממש את אופציית הג'יהאד והמאבק למען אללה..."

הצהרתו של המופתי הסעודי, שהטיל ספק בכשרותם ההלכתית של פיגועי ההתאבדות, ממשיכה לעורר תגובות בעולם הערבי. כזכור, שיח' אל-אזהר, מחמד סיד טנטאוי, אמר בתגובה לפסק ההלכה של המופתי הסעודי כי פעולות התאבדות מותרות רק אם הן אינן מכוונות לנשים וילדים. ואולם, עמדה זו איננה מקובלת על הכל

בתקשורת הערבית החל לאחרונה פולמוס בנוגע לתקינות ההלכתית וללגיטימיות המוסרית של פיגועי ההתאבדות הפלסטיניים נגד ישראל. בויכוח נטלו חלק חכמי הדת הבולטים באסלאם הסוני כיום, כמו גם אישים פוליטיים ובעלי טורים בעיתונות הערבית

מאז עלה בשאר אסד [להלן הנשיא בשאר] לכס הנשיאות בסוריה ביולי 2000, התעוררה בסוריה ציפייה למשטר שיקדם פתיחות, דמוקרטיה ורפורמות בתחומים שונים. השינויים המשמעותיים ביותר המאפיינים את נשיאותו של בשאר אסד עד כה הם הגישה הסובלנית יחסית כלפי מתנגדים פוליטיים והתרת פלורליזם מבוקר בחיים הפוליטיים בסוריה

 אינתיפאדה בשטחים הציבה את מצרים בפני מציאות מדינית וביטחונית חדשה ואילצה אותה לקבל הכרעות חשובות. הנשיא מבארכ נאלץ לשרטט את גבולותיה של הסולידאריות הערבית, בשעה שהאינטרסים המצריים הגיעו לכלל סתירה עם אלו של הפלסטינים בנוגע לעימות עם ישראל

תחת הכותרת "סיסמאות תועות ומצפן אבוד" כותב חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אשרף אל-עג'רמי:: אין זה מקרי שהתהלוכות, ההפגנות והעימותים העממיים מוצפים במכלול סיסמאות, אשר רק מגבירות את אי הבהירות והבלבול ברחוב הפלסטיני ומעמידות את האזרח הפלסטיני במבוכה בנוגע למטרה האמיתית של האינתיפאדה

בכנס של ארגון ה'שביבה' של הפת"ח באזור רמאללה ואל-בירה אמר יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת: "השנה היא שנת הקמת מדינתנו העצמאית... העם הפלסטיני ניצב בפני מערכה קשה.. המטרה היא אחת - שילדה או ילד שלנו יניפו את הדגל הפלסטיני מעל החומות, המסגדים והכנסיות של ירושלים... העם הפלסטיני מוכן להתחיל אינתיפאדה שוב מן ההתחלה

כותבים ערבים מגגיבים להופעת "ההיסטוריונים החדשים" בישראל. בין היתר נטען כי הופעתם נובעת מקיומה של היסטוריה [ישראלית] רשמית, ישנה ומסולפת שיצרה המערכת הישראלית וכי הצורך בהיסטוריונים ישראלים חדשים הוכתב על ידי קיומה של היסטוריה שאיננה עומדת בפני ביקורת רצינית.

ביטויים פומביים של מתיחות ועימות בין מוסלמים לבין נוצרים הם נדירים ביותר בתקשורת הערבית. למרות זאת הופיעו לאחרונה בתקשורת הערבית ביטויים פומביים כאלה מפי אנשי הנהגה מקרב שתי העדות. במוקד העימות עמדה שאלת מעמדם של הנוצרים כעדה דתית וכאזרחים

האינטלקטואל הפלסטיני מהזרם האסלאמי, ד"ר סלים אל-עוא: "חובת המוסלמים להשיג נשק להשמדה המונית, החל בנשק גרעיני וכלה בנשק כימי וביולוגי. אנו רוצים שהשלום הזה [עם ישראל] יסתיים ויחוסל ושמדינת ישראל תפסיק להתקיים

אחמד יאסין בראיון: האם אתה צופה שישראל תתנקש בחייך?; יאסין: אני אשמח מאוד אם זה יקרה. רק שיעשו את זה כבר, אם יש להם את הכשרון לכך. היום בו אמות כ'שהיד' יהיה היום השמח בחיי

במוקד הסיקור התקשורתי עמדו השבוע הארועים לציון 50 שנה ל"אסון" הפלסטיני. פעילויות רבות ושונות התקיימו בשטחי הרשות הפלסטינית במשך כל השבוע. 'תהלוכת המיליון', שתוכננה על ידי משרד ההסברה הפלסטיני מזה כמה חודשים, התקיימה במקומות שונים בשטחי הרשות הפלסטינית ב-14במאי