ר'אזי אל-קוסייבי, שגריר סעודיה בבריטניה, העניק ראיון מקיף ליומון הלונדוני, "אל-שרק אל-אוסט", בו אמר בין היתר: על פי השקפת המערב, הלקאה היא בלתי הגיונית. ההוצאה להורג בלתי מקובלת וכך גם קטיעת היד והסקילה באבנים, אך אלו הם דברים שבעיני המוסלמי מצויים בלב האמונה האסלאמי

דיקן הפקולטה להלכה אסלאמית ולמשפטים באונ' קטר, השיח' עבד אל-חמיד אל-אנצארי, הידוע בעמדותיו הליברליות, פרסם מאמר ביומון  "אל-חיאת", תחת הכותרת "ציוני דרך בדיאלוג השכלתני והקונסטרוקטיבי עם האחר", בו כתב: עלינו המוסלמים להיפטר מתיאוריות הקונספירציה נגדנו;  להשתחרר מתסביך מלחמות הצלבנים; להפסיק להציג את האחר כשטן...

תחת הכותרת "הפסנתרן... אבל היו יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים והיו פולנים שנאבקו [בנאצים]!", כתב אבראהים אל-עריס, מבקר הקולנוע של היומון הלונדוני "אל-חיאת", על סרטו של רומן פולנסקי, "הפסנתרן":  האם ניתן לצלם את כל זה מבלי ליצור סרט השקוע באידיאולוגיה המנסה – כמו "רשימת שינדלר"  – לתת לישראל צידוקים למעשיה נגד הפלסטינים?

לצד התביעות מצד בכירים פלסטינים לערוך רפורמות במישור הפוליטי ברש"פ, נשמעו תביעות לרפורמות גם במישור הביטחוני ובמישור הכלכלי.  הבכירים הפלסטינים שקראו לרפורמות אלו הדגישו כי דרישתם זו מנותקת מן הדרישות האמריקאיות והישראליות לרפורמות. אך נראה כי בפועל   ישנו שיתוף פעולה של גורמים חיצוניים בגיבוש הרפורמות ברש"פ

במקביל לדרישות אמריקאיות וישראליות לרפורמות ברש"פ, לכינון דמוקרטיה, לאיחוד מנגנוני הביטחון הפלסטינים ולטיפול בשחיתות, עלו תביעות כאלה גם בקרב הציבור הפלסטיני וראשיו בתחומים הכלכלי, הפוליטי והביטחוני. יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, נקט בנושא זה לשון כפולה: מצד אחד הצהיר על נכונות לערוך רפורמות ומצד שני העביר מסרים הפוכים

מחמד מוחסן סזגרה, בעליו של בית הוצאה לאור ומו"ל של שלושה עיתונים שנאסרו לפרסום על-ידי המשטר, נמנה כיום על מבקרי המשטר האיראני ולאחרונה אף פרסם מכתב אישי באתר אינטרנט אל המנהיג העליון איתאללה עלי ח'אמנאי, בו הוא מבקר את מדיניותו  ומגדירו כ"שליט עושק"

ערפאת בנאומו לרגל יום הנכבה: "...עמנו הפלסטיני עמד בנחישות ובסבלנות בחזית המערכה ועובר בעקשנות ובתקיפות ...  גורלנו לסבול את הסבל הזה היות ותביעתנו, מטרתנו וחלומנו הם החרות האמיתית והעצמאות המלאה למדינת פלסטין העצמאית שבירתה ירושלים... ומי שזה לא מוצא חן בעיניו ילך לשתות את המים בים המלח"

במאמר בשבועון המצרי, "אל-קאהרה", מותח בעל הטור, עלאא אל-עריבי, ביקורת על השימוש שעושים מפגינים ואינטלקטואלים ערביים במונח "צאצאי הקופים והחזירים" בהתייחסם ליהודים. עריבי מנסה להוכיח במאמרו שהיהודים בני זמננו אינם צאצאי היהודים מתקופת דוד, אותם הפך אללה לקופים ולחזירים, על פי הקוראן

במאמר ביומון הפלסטיני "אל-איאם", דן בעל הטור אשרף אל-עג'רמי בתופעת הילדים המתאבדים והסיבות לה, ותובע מן הרשות לנקוט צעדים להפסקתה. "... בבית יש לעקוב אחר פעילויותיהם ותנועתם של הילדים ... חובה לעקוב אחר כל הפעילויות המשפיעות לרעה על יציבותם הנפשית ומושכות אותם לכיוונים שמחוץ לתחומי עניין נורמליים של ילדים

למרות שההתקפות המכוונות נגד נוצרים במסגדי סעודיה אינן משתוות לאלו המכוונות נגד יהודים – לא מבחינה כמותית ולא מבחינה תוכנית – דרשני סעודיה אינם חוסכים את שבט לשונם מן הנצרות וממאמיניה.הן היהודים והן הנוצרים נחשבים באסלאם ל"אנשי הספר" – כופרים בעלי מעמד שונה בעת היותם תחת שלטון האסלאם

בשעה שמנהיגים פוליטיים ואנשי רוח מארצות ערב והאסלאם מנהלים בתקשורת מאבק נמרץ נגד תיאוריית ה"סכסוך בין תרבויות", מדגישים הדרשנים במסגדי סעודיה כי המאבק בין תרבות האסלאם לבין התרבות המערבית ויתר התרבויות בעולם הוא מאבק אמיתי ונצחי על הנהגת המין האנושי

חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, ד"ר מעאויה אל-מצרי, משכם, מגיב ביומון "אל-קדס אל-ערבי", להצעתו של ראש ממשלת ישראל,  שרון, לנסוע לפסגה הערבית בביירות: "..שרון, הורג עם שהוא אויב עבורו, המאמין בדת אחרת ויש לו תרבות והשתייכות לאומית שונות; לעומת זאת, שליטינו האמיצים, הורגים מונעים את החירויות, והורסים את הדמוקרטיה  בקרב עמיהם ואומתם..."

עורך היומון הסעודי, 'אל-ריאד', תורכי אל-סודיירי, פרסם טור בו הגיב לראשונה על עלילת הדם שפורסמה בעיתונו על ידי בעלת הטור, ד"ר אומימה אל-ג'לאהמה: "... בדקתי את המאמר ומצאתי שאינו ראוי לפרסום משום שהוא אינו מתבסס על עובדות מדעיות או היסטוריות, והוא אף מנוגד לטקסיהן של כל הדתות המוכרות בעולם..."

לאחרונה, הנהיג המוסיקאי הצרפתי, ז'אן מישל ז'אר, שהפיק את מופע המילניום בפירמידות, פעילות מחאה, אליה הצטרפו אישים צרפתים מפורסמים רבים, נגד היחס הבוטה במצרים להומוסקסואלים, אליה הצטרף מפיק הקולנוע המצרי יוסף שאהין. בתגובה ספגו ז'אר, שאהין, וההומוסקסואליות קיטונות של צוננים וביקורת מן העיתונות המצרית

ד"ר רפעת סיד אחמד, בעל טור מצרי הנוקט בקו אסלאמי-פונדמנטליסטי, פרסם מאמר ביומון הלבנוני "אל-לואא'", תחת הכותרת "גואנטאנמו, 'אושוויץ' של העידן האמריקאי, אני מאשים!!". במאמרו, משווה סיד אחמד את מעצר אנשי אל-קאעדה וטאליבאן בקובה למעשיהם של הנאצים ולרדיפתו של דרייפוס

 אסמעאיל דבג', קורא סורי, שלח את המכתב הבא למערכת היומון הלונדוני, אל חיאת: "... האמת שעלינו להכיר בה היא שצורה זו של שלטון דמוקרטי ישראלי פנימי היא שהעניקה למדינה זו את מרכיבי כוחה ואת האפשרות לשלוט בסתירותיה ולקבלן. היא שהפכה את מדינת ישראל למה שהיא. מטרתנו צריכה להיות החלשת אותה דמוקרטיה ולא ביקורת עליה..."

במאמר שכותרתו "מבית הספר לג'יהאד לבית ספר לאג'תהאד", קרא בעל הטור התוניסאי הליברלי, אל-עפיף אל-אח'דר, להפוך את ביה"ס המסורתי מבי"ס לג'יהאד לבי"ס ל'אג'תהאד' ולבנות מחדש את תוכניות הלימוד המייצרות אלימות.  פרג'אללה אחמד יוסף, מריאד, סעודיה, כתב בתגובה כי דגל הג'יהאד ימשיך להתנוסס עד לשחרור אדמות המוסלמים מן הקולוניאליזם

בעלי טורים ערביים רבים מותחים ביקורת קשה על ארה"ב בשל כליאתם של אסירי אל-קאעדה וטאליבאן בבסיס גואנטאנמו בקובה. אניס מנצור, בעל טור ביומון הממסדי המצרי 'אל-אהראם', הרחיק לכת בקובעו כי היחס לאותם אסירים גרוע ממעשיהם של הנאצים

צובחי פואד, מנהל כתב העת "אל-מצרי" היוצא לאור באוסטרליה, פרסם ביומון הלונדוני בשפה הערבית אל-קדס אל-ערבי, מאמר בוא קרא לבכירם במצרים לשאול את עצמם מדוע נכשלו בפיתוח ארצם וטען כי הגדרת הזהות המצרית,  ע"ח הערבית, היא הצעד הראשון בדרך למודרניזציה של מצרים

 לאחר הפסקה קצרה, שבו עיתוני הממסד המצריים לתקוף את הממשל האמריקאי. עורך אל-אח'באר, גלאל דוידאר, כתב: "בעקבות האירועים הכאובים של  ה-11 בספטמבר, הכריזה ארה"ב מלחמה על הטרור שהיא וכמה מבעלות בריתה במערב תמכו בו ... והיא מנהלת מלחמה ברברית באפגניסטן, המלמדת על הסטנדרטים הכפולים שלה אפילו בטיפולה בטרור

הראיון שהעניק דיקן הפקולטה לשריעה ולמשפט באונ' קטר, ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנצארי ליומון הקטרי "אל-ראיה", שיצא נגד פיגועי הטור וההקצנה האסלאמית, עורר תגובות רבות, ובמרבית המקרים, נזעמות, שגרמו ליומון להבהיר, כי "מה שפרסמנו אינו משקף את עמדת אל-ראיה, אלא את עמדתו של ד"ר אל-אנצארי... "

דיקן הפקולטה לשריעה ולמשפט באוניברסיטת קטר, ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנצארי, ממובילי הזרם המתון בקרב אנשי הדת המוסלמים של ימינו, פרסם בעקבות ה-11 בספטמבר, שורה של מאמרים בעיתונות הערבית והקטרית בהם קרא לערוך שינויים במערכת החינוך בעולם הערבי. בין היתר, הביע אל-אנצארי תמיכה ברפורמה בתוכניות הלימוד האסלאמיות בבתי הספר

 תחת הכותרת "קונדוליזה, הרחוב הערבי, ובעלי הברית", כתב סלאמה נעמאת, בעל טור ב'אל-חיאת': ברגע שהתמוטט משטר ה'טאליבאן' תחת ההפצצות האמריקאיות – שגרמו למותם של לפחות אלפיים אזרחים, מבלי שאותו 'רחוב' ינוע ויזוע ומבלי שיגלה כל צער – החלה וושינגטון להבין את היקף השקר של המנהיגים בדבר לחץ דעת הקהל המופעל עליהם

בשנת 1982, דיכא הצבא הסורי התמרדות אסלאמית בעיר חמאת תוך כדי הריגת כמה עשרות אלפים מתושביה. לפני כשבוע, המליץ נשיא סוריה, בשאר אסד, למשלחת סנטורים מן המפלגה הדמוקרטית שביקרה "להפיק תועלת מן הניסיון הסורי המוצלח" במלחמה בטרור. בפגישה השתתפו גם שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע והשגריר האמריקאי בדמשק, תיאודור קטוף

בעל הטור התוניסאי הליברלי, אל-עפיף אל-אח'דר, הכותב ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", פרסם מאמר תחת הכותרת "האם קיימת תגובה לפתווה המסיתה לפשע?" ובו כתב: "לכל אורך עידן האינקוויזיציה, לא היתה הבחנה בין איש הדת לתליין; זהו גם מצבנו כיום: הלכות הטרור והטרור עצמו הולכים יד ביד..."

במדור המכתבים למערכת של השבועון הלונדוני בשפה הערבית, פורסמו בחודשים האחרונים, לצד מכתבים המתכחשים לאחריותם של ערבים או מוסלמים לפיגועי ה-11 בספטמבר ולצד מכתבים אחרים הקוראים לארה"ב לשנות את מדיניות החוץ שלה, גם כמה מכתבים שקראו לערוך בדק בית בעולם האסלאם

עורך השבועון המצרי הממסדי, "אח'באר אל-יום", אבראהים סעדה, פרסם במלואו מכתב ארוך שהגיע אליו מאישה מצריה שלקחה לעצמה שם עט. במכתבה, מתחה האישה ביקורת על אנשי תקשורת מצריים שהרבו לשבח את "שחרורה של האישה האפגאנית" מן הדיכוי של שלטון הטאליבאן, אך בחרו להתעלם ממצבן של נשים מצריות רבות

נושא הפוליגמיה שב לכותרות בתקשורת הערבית מדי כמה שנים. בכל פעם, שבים אישי דת ועיתונאים בעלי נטייה דתית להציג טיעונים מטיעונים שונים המסבירים את התבונה שבפוליגמיה. הטיעון המוביל בהצדקת הפוליגמיה הוא הטיעון התיאולוגי, לפיו הקוראן מתיר את הפוליגמיה ולכן הנושא אינו עומד לוויכוח

 זוהיר אנדראוס, עורך היומון "כל אל-ערב" היוצא לאור בנצרת כתב ביומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-קדס אל-ערבי", תחת הכותרת "לקראת ארגון הפלסטינים של ה'פנים' כמיעוט לאומי: כך ניישם את האוטונומיה התרבותית במדינה העברית"

בתקופה האחרונה ביטאו עיתוני סעודיה ביקורת בנושאים שונים על ארה"ב ומדיניותה. הביקורת התמקדה בשאלת התנגשות התרבויות בין האסלאם למערב ובמקרים רבים היוותה תגובה לביקורת שמתחה העיתונות האמריקאית על סעודיה