המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות מגוונות לניצחונו של גורג' בוש בבחירות לנשיאות
20/11/2004

 

תגובות מגוונות בתקשורת הערבית לניצחונו של גורג' בוש בבחירות לנשיאות

 

ניצחונם של בוש והמפלגה הרפובליקנית בבחירות בארה"ב עוררו תגובות מגוונות בתקשורת הערבית. בעלי טורים שונים הביעו אכזבה מתוצאות הבחירות או תקווה שבוש ישנה את מדיניותו במהלך כהונתו השנייה, בעוד אחרים הביעו שביעות רצון מבחירתו של בוש ואף קראו לעולם הערבי ללמוד מן הדמוקרטיה האמריקאית. להלן סקירה של כמה תגובות נבחרות בתקשורת הערבית:

 

1. ביקורת ואיומים בעקבות בחירתו של בוש

בחירת בוש תגרום להסלמה במצב

סאטע נור אל-דין, בעל טור ביומון הלבנוני הפרו-סורי אל-ספיר כתב: "זהו יום שחור בהיסטוריה העולמית שתוצאותיו הרעות לא יצטמצמו רק לעולם הערבי ולעולם האסלאמי שהם היעד הבולט ביותר בסדר העדיפויות של ארה"ב. יש ערי בירה באירופה ובאסיה שמתכוננות ברגעים אלה לחפור שוחות ולפתוח את המקלטים... במקום בלתי ידוע בגבול שבין אפגניסטן לפקיסטן צוהלים עכשיו האנשים שיכולים להכריז כי למעשה הם ניצחו את ארה"ב כאשר הוציאו אותה מהכלים וגרמו לה לאבד את דרכה..."[1]

 

ג'וזף סמאחה, העורך הראשי של היומון הלבנוני "אל-ספיר" כתב תחת הכותרת "אל המקלטים, זהו בוש": "הנשיא בוש ימשיך קדימה כשהוא חמוש בייפוי כוח של העם [האמריקאי]. בוש [בתקופת כהונתו] השניה יגרום לנו להתגעגע לבוש [בתקופת כהונתו] הראשונה כפי שבוש הבן גרם לנו להתגעגע לבוש האב..."[2] 

 

וליד אבו בכר, בעל טור ביומון הרש"פ "אל-איאם": בארבע השנים הקרובות לא תהיה שמחה אצל הערבים... ארה"ב השמרנית אינה שונה בפונדמנטליזם שלה מכל פונדמנטליזם אחר על פני כדור הארץ כולל זה של אלה שארה"ב נלחמת נגדם. בשטחים הפלסטיניים אין תקווה, יהיו אלה שנות בצורת מהן יסבלו הפלסטינים במידה וימשיכו לבקש צדק מהרשעים, שהרי הנשיא האמריקאי לא נהג בצדק לאחר שבבחירות הקודמות הערבים הצביעו עבורו והיהודים הצביעו נגדו..."[3]   

 

היומון טהראן טיימס, ביטאון משרד החוץ האיראני והמקורב למנהיג איראן עלי ח'אמנאי, תמך בטענה שבחירתו של בוש היא "תוצאת סיוטי הטרור מהם סובלים האמריקאים לאחר 9.11." בחירתו של בוש, קבע היומון, "מצביעה על כך שהעולם ימשיך לסבול ממתח, מלחמות והתקפות טרור במשך ארבע שנים נוספות." היומון יעץ לבוש "למתן את מדיניותו הקודמת במזה"ת, להימנע מלחזור על שגיאותיו בעבר ולהימנע מתמיכה מוחלטת במשטר הציוני כדי שהאזור יוכל לנוע בהדרגה לקראת חיסול טוטלי של הטרור."[4]

 

החברה האמריקאית היא חברה פונדמנטליסטית

בעל הטור הפלסטיני האני חביב כתב ביומון הרש"פ "אל-איאם": "ייחלתי, כמו אחרים בפלסטין וביבשת הערבית, לתבוסתו של בוש. אולם אנו התעלמנו מהאלמנט החשוב ביותר שיכול לקבוע את [תוצאת] הבחירה של העם האמריקני את מנהיגיו. זה הוא האופי האמריקני העממי ההופך כל אזרח אמריקני ל[ראות עצמו] מעל החוק הבינלאומי ו[להיות] חסר כל התחשבות באינטרסים של אחרים כולל אלו של בעלי בריתו. כל אמריקני נהיה פטריוט עד כדי כך שהוא אינו רואה את זולתו...

 

זאת היא אמריקה ששולחת את בניה למלחמה כדי להרוג ולהרוס בכל מקום. זאת היא אמריקה שחוזרת [לדבר] בשפה של "הדרום האמריקני" טרם מלחמת העצמאות, אמריקה של העבדות... נכון שאמריקה מפולגת [בדעותיה], אבל הרוב תומך בהשבת העבדות במישור הבינלאומי. בהתאם לשיטה הזאת לכל אמריקני יש עבדים אבל העבדים אינם באמריקה - למעט אלא שהגיעו מהעולם השלישי – אלא 'החשודים' על פי חוקי המלחמה בטרור שהומצאו [במהלך] הכהונה הראשונה של בוש השני..."[5]

 

בעל הטור מאזן חמאד כתב ביומון הקטרי "אל-וטן": "מה שקרה  מצער, אבל הדבר קרה, למרות כל הטעויות והפשעים שעשה ממשל בוש וכל השקרים שפרסם. זה לבדו מהווה הוכחה, שלא ניתן להתכחש לה, שהאמריקנים נהיו ימניים יותר ואדוקים יותר בדת, שהם הגבירו את רצונם לנקום על אירועי ה-11 בספטמבר ושהם נהיו נכונים יותר להקריב כסף ודם כדי לרדוף אחרי אוסאמה בן-לאדן, אל-קאעדה ואחר כל מה שהממשל מגדיר כטרור בכל מקום בעולם." [6]

 

ארגון קיצוני מפוקפק מאיים על ארה"ב בעקבות בחירת בוש

ב- 4.11.2004 ארגון המכנה עצמו "גדודי אבו חפץ אל-מצרי – ארגון אל-קאעדה באירופה" שקיומו מוטל בספק - פרסם גילוי דעת בו נכתב: "הבחירה החוזרת בפושע בוש, אשר אינו שונה בשום אופן ממנהיגים אחרים של המדינה ההיא שהתאמצה לרצוח מוסלמים בכל מקום - לא תמנע מלוחמי הג'יהאד מלהכות במבצריו של ראש הכפירה ולא תעמוד כמכשול בפני האורבים שהגנו [בעבר] ועודם מגנים על הדת הזו. בוש וקרי הם שני צדדים של אותה מטבע. לכל אחד מהם יש את ההיסטוריה השחורה שלו שתידבק בו עד ליום הדין. בסופו של דבר העם האמריקאי הוא זה שישא בתוצאות של מדיניות נשיאו בארבע השנים הבאות.

 

[אנו פונים] לעם האמריקאי: הימים הבאים יוכיחו כי הדבר שהייתם שבעי רצון ממנו יגרור אתכם לגיהינום בלתי נסבל וכי בהתלכדותכם סביב הפושע הזה, הוא לא יגשים עבורכם את הביטחון שאתם מחפשים ולא ימנע מלוחמי הג'יהאד מלהגיע אל מבצריכם."[7]   

 

2. תגובות חיוביות לבחירתו של בוש

תקווה לשינוי המדיניות האמריקאית

שר ההסברה של סוריה, מהדי דח'לאללה והעורך לשעבר של ביטאון המשטר "תשרין" אמר בהצהרה לעיתונות: "האמריקאים לבטח יידעו שאין מקום או תועלת בלחץ על סוריה ושההידברות היא הדרך הטובה ביותר להשגת תוצאות ממשיות ו[להשגת] הבנה בין שתי המדינות [ארה"ב וסוריה]... נקווה שהתקופה הקרובה של [כהונת] הנשיא בוש תהיה אובייקטיבית יותר בהתייחסות לסכסוך הערבי-הישראלי" עוד אמר כי בחירת בוש לכהונה שניה היא "ביטוי לרצונו של העם האמריקאי" וכי סוריה "מכבדת זאת ומקווה שארה"ב תכבד את רצונם של כל העמים [שיבוא לידי ביטוי] בבחירות הפנימיות שלהם".[8]

 

מאמר המערכת של העיתון הירדני "אל-דוסתור" נכתב: "הנשיא האמריקאי חופשי יותר בתקופת כהונה שנייה ואחרונה... הוא משוחרר מהלובי הציוני ודואג יותר לאינטרסים של ארה"ב. כך היה בתקופת כהונתו של קלינטון כאשר פעל להשגת הסכם פלסטיני ישראלי, ולא מתוך אהבת הערבים...

לפיכך, בחירת בוש לתקופת כהונה נוספת עדיפה מבחינת הערבים והמוסלמים, משום שאם קרי היה נבחר מצבו לא היה טוב יותר והוא היה נכנע לציונים. כמו כן יש תקווה שבוש יפעל בתקופת כהונתו השנייה לרסן את מדיניותו, להפחית את עוינותו כלפי הערבים ולפרוע חלק מהחשבון עבור תמיכתם בו בשנת 2004..."[9]

 

במאמר המערכת של היומון הסעודי "אל-וטן" נכתב: "עם בחירתו של בוש לכהונה שנייה, העולם בכלל והמדינות במזרח התיכון בפרט, מקווים שממשל בוש יאמץ הפעם מדיניות של שלום במקום מדיניות של מלחמה, בה נקט בארבע השנים הקודמות... לבוש יש הפעם, לאחר שזכה בכהונה שניה, הזדמנות היסטורית שלא תישנה. כעת הדלתות הרחבות ביותר פתוחות בפניו כדי שיוכל להיכנס להיסטוריה כנשיא של שלום לאחר ש[כבר] נכנס אליה כנשיא של מלחמה. יהיה זה צודק שבוש יעניק הפעם הזדמנות למדיניות השלום כדי שהעם האמריקאי ועמי העולם כולו יקטפו את פירותיה [של מדיניות זו]. זאת לאחר שנתן הזדמנות מספקת למדיניות המלחמה בכהונה הראשונה שלו שמן הלהבות שלה נכווה העולם כולו ועמי אזור המזרח התיכון בפרט."[10]

 

ניצחון למדיניות האמריקאית הנכונה במזרח התיכון

בעל הטור הליבראלי שאכר אל-נאבלסי כתב באתר האינטרנט www.elaph.com: "מזל טוב לנשיא בוש על ההצלחה המוחצת הזו בבחירות לנשיאות. מזל טוב למפלגה הרפובליקנית על ההצלחה המוחצת בקונגרס. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של אמריקה שהמפלגה הרפובליקנית רושמת ניצחון מוחץ לנשיאות ולקונגרס גם יחד. ניצחון מוחץ זה הוא ניצחונה של מדיניות החוץ האמריקאית בנוגע למזרח התיכון [בכלל] ובנוגע לעיראק, אפגניסטן, והמלחמה בטרור בפרט.

 

העם האמריקאי [המונה] יותר ממאה מיליון בוחרים בחר בנשיא החופש האנושי אשר שיחרר את עיראק ואת אפגניסטאן והבטיח להקים מדינה פלסטינית בשנת 2005 [וכן בחר] בבנו של מי ששיחרר את כווית קודם לכן. הערבים האמריקאים שהצביעו לקרי טעו כפי שאמרנו קודם לכן. הם תמיד שמים את הביצים שלהם בסל עם חורים, בשל העדר ראייה פוליטית ברורה ונקייה, חוסר ידע ואי קריאת ההיסטוריה כהלכה..."[11]       

 

3. ההתייחסות לשיטה הדמוקרטית בארה"ב

הדמוקרטיה בארה"ב מזויפת

בעל הטור סלימאן אבו סוילם כתב ביומון הירדני "אל-ראי" תחת הכותרת "אמריקה בין אשליות הכוח לבין הדמוקרטיה": "הדמוקרטיה שלהם [של האמריקאים] נשענת על זיוף, הונאה ותחרות במסע הבחירות שלהם על הריגת [יותר] ערבים ומוסלמים הנחשבים בעיניהם כטרוריסטים, על כיבוש אדמתם וגזילת משאביהם ללא שום הצדקה חוקית. זו דמוקרטיה המנוגדת לדברים שהם אומרים, שכן [דמוקרטיה זו] היא נגד חירות, שלום, ביטחון ויציבות בעולם. [זו דמוקרטיה] המכוונת על ידי צוות [של אנשי] מודיעין המתבסס על הסתה, הפתעה והונאה. אנו ראינו כיצד הוכרזה המלחמה כנגד עיראק [תוך הסתמכות על] דיווחי מודיעין כוזבים וטיעונים מומצאים..."[12]

 

ג'ואד אל-בשיתי, פרשן פוליטי פלסטיני בירדן כתב תחת הכותרת "המשטר הדמוקרטי שארה"ב מתגאה בו": "אנו מודים שהמשטר הפוליטי בארה"ב דמוקרטי יותר מהמשטרים הדמוקרטים הנבחרים בעולמנו הערבי. [אולם] למשטר זה יש יכולות לשלוט בדרכי שלום על רצון הבוחר שהולך לקלפיות מתוך אשליה שהוא מצביע בבחירה חופשית לחלוטין, שהרי איש אינו כופה עליו להצביע בעד בוש או קרי, אך הוא מוצא עצמו חייב להצביע בעד אחד מהם או להישאר בביתו.

 

הבוחר נאלץ תמיד לבחור ולהצביע בעד נציגי אותה קבוצה ששולטת ב- 90% מהמשאבים הלאומיים בעוד שהיא אינה מהווה יותר מ-10% ממספר התושבים. בוש שולט באופן דמוקרטי על מדינה ששולטת, או מנסה לשלוט, על העולם בדרך אימפריאליסטית."[13]

 

על הערבים ללמוד ממערכת הבחירות בארה"ב

העיתונאי חסאן יונס כתב ביומון הקטרי "אל-וטן": "הבחירות האמריקאיות הן שיעור חשוב ועצוב שהעולם הערבי אינו מתעמק בו ומסתפק בעמדת צופה המביע תקווה לניצחונו של המועמד שהוא חושב שיגשים את האינטרסים שלו... 

 

האמריקנים בוחרים בכל דבר: בנשיא, ברשות המחוקקת, במושלי המדינות, בשופטים, בממונים על החינוך ובפקידים רבים. זאת בעוד רודפי הבצע בעולם הערבי מתקוטטים ביניהם כדי לזכות בנחת רוחו של שליט ובמשרה שבאמצעותה יוכלו לגזול ולגנוב מכל הבא ליד.

 

הבחירות האמריקניות הן הזדמנות לחשבון נפש בעולם הערבי כדי [שנוכל] להקים משטר חדש שישקף את ציפיות האנשים ואת רצונם האמיתי. רק הדמוקרטיה יכולה לתקן את [המצב] הקיים ו[רק באמצעותה] ניתן למצוא פתרונות לבעיות כאובות ובלתי פתורות ובכללן, כמובן, הסכסוך הערבי ישראלי. לו היתה דמוקרטיה כזו בעיראק, הרי שלא היו פורצות מלחמות המפרץ, הראשונה והשניה. [כמו כן] הפלישה והכיבוש של המדינה הערבית הזו [כלומר עיראק], וכן ההתפרקות וההרס להם אנו עדים כיום לא היו מתרחשים..."[14]

 

בעל הטור העיראקי עזיז אל-חאג' כתב באתר האינטרנט www.iraqoftomorrow.org: "הכוחות הדמוקרטיים, הליבראליים והחילוניים בעיראק יכולים לנשום לרווחה בעקבות תוצאות הבחירות באמריקה. [כמו כן,] העם הכורדי והמיעוטים הלאומיים והדתיים יכולים לראות בניצחונו של בוש נקודה חשובה לטובתם. הפוליטיקאים, אנשי הדת, האינטלקטואלים ושאר האזרחים העיראקים חייבים ללמוד מן הניסיון האמריקאי בבחירות. [עליהם ללמוד] מהשקיפות, מהנהירה האינטנסיבית חסרת התקדים של הבוחרים להצביע, ממידת החופש הניתנת לבוחרים להכיר את תוכניותיהם ועברם של המועמדים - בדיוק כפי שקורה בבחירות [במדינות] הערביות, שתוצאותיהן ידועות  שנה לפני עריכתן..."[15]

 

4. חוסר האובייקטיביות של התקשורת הערבית

בעל הטור אחמד אל-רבעי כתב ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" תחת הכותרת "תבוסתו של קרי והתקשורת הערבית": "הניצחון המוחץ של הנשיא בוש בבחירות לנשיאות באמריקה, הצפת קונגרס והסנאט ברפובליקנים, שליטתו [של בוש] בקבלת החלטות מדיניות וזכייתו של הנשיא בוש במספר הקולות הגדול ביותר שמועמד לנשיאות זכה בו אי פעם בתולדות ארצות הברית – [כל אלה] הוכיחו את האכזבה ואת השטחיות של רוב אמצעי התקשורת הערביים ברחבי העולם הערבי.

 

מי שעקב אחרי התקשורת [הערבית] הזאת... היה יכול לחשוב שהמועמד קרי יזכה בניצחון מוחץ. איך לא? שהרי הנשיא בוש, כפי שתיארו אותו אמצעי התקשורת הערביים, הוא נשיא כושל השנוא על ידי העם האמריקני נוסף לכך שהוא טיפש שהוביל להתרוששותם של אמריקנים ולסיבוכם במלחמות... האסון של התקשורת הערבית הוא הערבוב הזה בין מה שאיש התקשורת רוצה וחולם לבין המציאות. הערבוב [הזה] בין הרעיונות האישיים לבין המידע המדויק הוא הונאה עצמית והונאת הציבור.

 

מהתבוסה ב-1967 ועד הפלת סדאם וניצחון בוש, התקשורת הערבית מציגה לאנשים את העניינים בצורה לא נכונה והתוצאה היא תמיד הונאה ציבורית. מלחמת 1967 שהצטיירה מן השעות הראשונות כניצחון מוחץ על ידי התקשורת הערבית... הסתיימה בתבוסה מבישה במסגרתה כבשה ישראל את כל השטחים הפלסטיניים וכן שטחים ערביים. הפצת התיאוריה בדבר האפשרות של ניצחון סדאם על אמריקה  הסתיימה בנפילת בגדאד תוך ימים ספורים, ואילו הצגת בוש כטיפש ושנוא על העם האמריקני הסתיימה בהכתרתו לנשיא מועצת המנהלים של העולם בפעם נוספת.

 

האסון הוא בכך שכמה אמצעי תקשורת ערביים הציגו את קרי כמי שמגן על ענייניים ערביים מבלי לומר לאנשים דבר על הגזענות האנטי - ערבית [שלו בכלל] ועל דבריו הגזעניים נגד סעודיה בפרט, וכן מבלי לומר דבר על דרישתו לוותר על הנפט הערבי.

 

עד שאנו נפעל באובייקטיביות... מבלי לערבב בין מציאות לדמיון יישאר הציבור הערבי המפסיד הגדול והקורבן הראשון של התקשורת המסיתה שלו..."[16]

  


[1] אל- ספיר (לבנון), 4.11.2004

[2] אל- ספיר (לבנון), 4.11.2004

[3] אל-איאם (רש"פ), 6.11.2004

[4]  טהראן טיימס, איראן, 6.11.04.

[5] אל-איאם (רש"פ), 7.11.2004.

[6]  אל-וטן ( קטר) 5.11.2004.

[7]  http://www.hostinganime.com/abuhafs על חוסר אמינותו של הארגון ראה דו"ח ממר"י: http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=ia&ID=IA18504

[8] שאם פרס (סוריה), 6.11.2004

[9] אל- דוסתור (ירדן), 5.11.2004

[10]  אל-וטן (סעודיה), 4.11.2004. 

[11] www.elaph.com   4.11.2004.

[12] אל-ראי (ירדן), 5.11.2004

[13] אל-איאם (רש"פ), 6.11.2004

[14]  אל-וטן (קטר) 4.11.2004.  

[16] אל-שרק אל-אוסט, (לונדון), 7.11.2004.