ההחרפה האחרונה בעימות בדרום לבנון הבליטה מחדש את חלקה של סוריה הן בעידוד חזבאללה והן בריסונו. ע"פי מקורות סורים שצוטטו ב"אל-חיאת" המסר המדיני של פיגועי חזבאללה האחרונים הוא ש"ההתנגדות תימשך גם בצל המו"מ", וכי אין אמת בשמועות  כאילו הושגה שביתת נשק בלתי מוכרזת בדרום לבנון, בעת שיש המו"מ

יומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" פרסם ב-12 בפברואר, 2000, כתבה על חישובי קץ שעורכים הוגי דיעות אסלאמיים בנוגע לעתיד מדינת ישראל ועל ההתנגדות שמביעים אנשי רוח לחישובי קץ אלו. כך, הוגה הדיעות האסלאמי, בסאם ג'ראר, פרסם לפני 3 שנים ספר בשם "העלמות ישראל בשנת 2022 – נבואה קוראנית או צרוף מקרים מספרי"

ביטאון ארגון 'הג'יהאד האסלאמי', אל-אסתקלאל, היוצא לאור בעזה מפרסם מידי שבוע ביוגרפיה של חלל - 'שהיד'. הסדרה מעלה על נס את דמותם ואת פעולותיהם של 'החללים הגיבורים' אשר בחרו להיאבק בישראל ב"דרכים צבאיות". הכתבות מבליטות את המשמעות הלאומית והדתית שבמותם של חללים אלו

חבר הועדה המרכזית של ה'פתח', צח'ר חבש, העניק ראיון מקיף ליומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה בנוגע לאינתיפאדה ומטרותיה המדיניות: העצמאות היא לבה של האינתיפאדה שפרצה באל-אקצא ועברה לשאר הערים, וכן לערים ולכפרים הפלסטיניים בתוך הקו הירוק. האינתיפאדה אימצה את התוכנית הלאומית של אש"ף

ב- 27.1.2000 נשא פארוק אל-שרע דברים בפני הכנס השנתי של התאחדות הסופרים הערביים בסוריה. נוסח מילולי של נאומו פורסם בביטאונה של ההתאחדות, "אל-אסבוע אל-אדבי", ב- 12.2.2000. בעקבות ההרצאה השיב אל-שרע לשאלות. העיתון "אל-ספיר" פרסם ב- 12.2.2000 גם את החלק הזה של האירוע

בביטאון החמאס, "אל-רסאלה", כותב בעל הטור, הידוע במאמריו הקיצוניים, ד"ר עטא אללה אבו אל-סבח, מכתב גלוי "אל עדת היהודים": "אין זה חדש עבורכם, עדת היהודים, לעסוק בגניבה, לאכול מאכלות אסורים ולבגוד. גנבתם את ארצנו ואת מיטב שנותינו, ואותנו הנחתם  בגלות

הנציג הפלסטיני באו"ם, נאצר אל-קדוה: הצד הישראלי פעל לבסס את השקר, שהסכסוך הישראלי-ערבי נסוב על הגדה המערבית, דבר שמחייב פתרון של פשרה בנוגע לשטח אדמה זה. מובן, שיש עובדות חדשות בשטח, אך העקרונות נותרים בעינם: זכויות לפליטים ואחריות ישראלית משפטית מוסרית ומעשית בנושא זה

במאמר שכותרתו "האם ישלמו הנוצרים הערבים את מחיר הסדר השלום עם ישראל", כותב החוקר המצרי, מג'די ח'ליל, החי בניו יורק:  הנוצרים הערבים חוששים שהסדרי השלום הבלתי צודקים, המאכזבים את העמים הערבים, בנוסף לגלי השחיתות במדינות ערב,  עלולים להוביל לניסיון להעסיק את העמים הערביים ביצירתו של האויב הנוצרי האלטרנטיבי

בראיון ל"אל-ספיר" אומר שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע: "אנו המתנו שהאמריקאים ידווחו לנו שהצד הישראלי מוכן להיכנס לדיון בנושאי מהות, כלומר, בהסכמתם [של הישראלים]  לעקרון הנסיגה לקווי הארבעה ביוני 1967. ללא התחייבות זו, חזרתנו לשיחות תהיה לשווא. אנו איננו חובבי מו"מ לשם מו"מ

יו"ר "התאחדות הסופרים הערביים" בסוריה, ד"ר עלי עקלה ערסאן, בוחן את שיקולי הרווח וההפסד במקרה של חתימת הסכם שלום עם ישראל, ומגיע למסקנה כי הסכם השלום אינו כדאי, בשל המחיר האידיאולוגי שסוריה נתבעת לשלם עבור הגולן

עורך היומון הלבנוני "אל-ספיר", טלאל סלמאן, מפרסם את חלקה השני של סדרת ראיונות עם בכירים סוריים. בחלק זה, מתמקדים הבכירים הסוריים בתיווך האמריקאי במו"מ. בחלק ניכר מהכתבה מצוטטים דברי שר החוץ הסורי, אולם, בקטעים בהם נמתחת ביקורת על הממשל האמריקאי, מובאים הדברים בעילום שם

פרס בריאיון:  "[מה ש] ברק אמר [הוא] האם אתם חושבים שהישיבה עם ערפאת היא הנאה והוא התכוון בכך לישיבה עם ערפאת אל שולחן הדיונים. אני סבור שכוונתו של ברק היתה שקשה לנהל מו"מ. ברק נלחם היום כדי לנצח בבחירות ואתם מצפים ממני שאומר לכם דבר שיפגע ביכולתו לנצח

העיתונאי אבראהים אל-חמידי, מקורבו של שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, מפרסם ביומון הערבי אל-חיאת  (9.1.2000) את מסמך הגישור האמריקאי בין ישראל לסוריה. אל-חמידי, מצטט מקור סורי שאומר ש"זוהי הפעם הראשונה שהמעורבות האמריקאית היא בדרג שכזה... כעת ניתן לקבוע בדיוק מי האחראי להכשלת [המו"מ]

תחת הכותרת "השלום הציוני" כותב זביר סלטאן בשבועון "אל-אסבוע אל-אדבי", בטאון אגודת הסופרים הערביים בדמשק, באחד בינואר 2000:"...האירועים שהתרחשו בעקבות הסכמי קמפ-דיוויד הידועים לשמצה הוכיחו כי השלום של הציונים הוא אחת מצורות המלחמה שהם מנהלים כנגד הערבים והמוסלמים..."

אבראהים חמידי כותב בעיתון "אלחיאת": סוריה אישרה כי "העדיפות הראשונה במעלה", אשר ידרוש שר החוץ פארוק אלשרע בסבב הבא של שיחות השלום עם ישראל ב"שפרדסטאון" שבמערב וירג'יניה, תהיה לנסיגה מהגולן הסורי הכבוש.

שר האוצר הפלסטיני, מחמד זהדי אל-נשאשיבי, אמר כי "המו"מ לא יוכל להשיב את ירושלים. עלינו להיאבק ולהלחם כדי להגן על כל שעל של ירושלים. אם לא נעשה כן, ההיסטוריה תמחק אותנו, משום שאנו שרנו בשבחה של ירושלים אך לא הגנו עליה

 בתגובה לדברי ראש הממשלה ברק כי נושאי הנורמליזציה, הסדרי הביטחון ולבנון יקדימו את הנסיגה מהגולן, אמר שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע : "מרכיבי השלום ידועים, והם ביו היתר: נסיגה ישראלית מהגולן לקווי הארבעה ביוני 1967 ונסיגה מדרום לבנון ...  הסדרי ביטחון מאוזנים לשני הצדדים... לו"ז ליישום ההסכם..".

דר' עלי עקלה ערסאן, יו"ר 'התאחדות הסופרים הערביים' בסוריה מתח ביקורת יוצאת דופן על מה שהוא רואה כויתורים סוריים, שאפשרו את חידוש המו"מ עם ישראל. במקביל, חשף ערסאן פרטים על חילופי המסרים בין ארה"ב לסוריה, בחודשים האחרונים

יומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה", מציג בהרחבה את עבודותיהם של שני חוקרים פלסטינים, המהוות סיכום לכנס בנושא "הערבים וההתמודדות עם ישראל" שערך "המרכז לחקר האחדות הערבית". "...המאבק נגד הציונות וישראל הוא מסוג המאבקים ההיסטוריים-חברתיים המתמשכים .. אשר לא ניתן לקצר אותו דרך פתרונות שלביים

פטריק סיל, הביוגרף הרשמי של נשיא סוריה ומקורבו, פרסם באל-חיאת הלונדוני תאור מפורט של המו"מ שניהלה סוריה בשנים 93-96, בתיווכה של ארה"ב, עם ישראל. סיל מבסס את מאמריו על המסמכים והתכתובת המקורית בין ארה"ב לאסד, אותם ככל הנראה קיבל ממקורות סוריים

תחת הכותרת "המציאות והמטרות האמיתיות של השגרירות הנוצרית בירושלים" מותח סאמר סלאמה ביומון "אל-איאם" ביקורת חריפה על השגרירות הנוצרית בירושלים  "...המנצלת כל אירוע דתי, ובמיוחד דתי-נוצרי, כדי לשרת את התעמולה למען ירושלים ישראלית-ציונית ומקבלת תמיכה מאגודות נוצריות ויהודיות..."

תחת הכותרת "הישראלים החדשים: עובדות ההיסטוריה.. כיוון הפתרון" קושר בעל טור ביומון "אל-איאם", רג'ב אבו סריה, בין הצהרות שהשמיעו אישים ישראליים, המביעות תמיכה, ולו חלקית, בזכות השיבה לפלסטינים, לבין גישת ה"היסטוריונים החדשים" הישראלים

השבועון "אל-משאהד אל-סיאסי" ערך ראיון מקיף עם נביל שעת', השר לתכנון ולשיתוף פעולה בינלאומי ברשות הפלסטינית, שאמר: "...צריך לעשות מאמץ ולהפעיל כל לחץ בינלאומי אפשרי על מנת להגיע לפתרון והוא שיוביל אותנו לעצמאות פלסטין ולשחרורה. זוהי שאיפתנו ותקוותנו."

בטורו השבועי בביטאון התנועה האסלאמית בישראל "צות אל-חק ואל-חריה" כותב סגן ראש התנועה האסלאמית, השיח' כמאל ח'טיב, כי "ארה"ב היתה בטוחה שהיא 'תנקה' את העולם מן הטרוריסטים, והנה היא מופתעת ממי שמכוון את החצים למותניה ואומר לה: 'את מגינת הטרור בעולם וכל הדיכוי, העושק והאלימות [נמצאים]  תחת חסותך'. 

כותבים ערבים מגגיבים להופעת "ההיסטוריונים החדשים" בישראל. בין היתר נטען כי הופעתם נובעת מקיומה של היסטוריה [ישראלית] רשמית, ישנה ומסולפת שיצרה המערכת הישראלית וכי הצורך בהיסטוריונים ישראלים חדשים הוכתב על ידי קיומה של היסטוריה שאיננה עומדת בפני ביקורת רצינית.

תחת הכותרת "אסטרטגית הטבח" מותח פארוק ואדי, בעל טור ביומון "אל-איאם", ביקורת על יוזמתו של שר החינוך, יוסי שריד, ללמד בבתי הספר בישראל על הטבח שביצעו חיילי משמר הגבול בכפר קאסם בשנת 1956 ועל לקחיו

פיצל אל-חוסייני בראיון: ראש ממשלת ישראל יוצר חזות קודרת מאוד לתהליך השלום ולתקוות שנתלו בו [אישית] - שהוא יביא לשינוי במדיניות הישראלית. איננו חשים שחל שינוי במדיניות ישראל אלא [להיפך] שאנו ניצבים בפני חזרה של שלטון הליכוד ושל ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו.

בחירתו של אהוד ברק לראשות ממשלת ישראל עוררה אופטימיות רבה בנוגע לאפשרות חידושו המהיר של המו"מ הישראלי-סורי. הסורים טענו, שראש ממשלת ישראל לשעבר, יצחק רבין, התחייב כלפי האמריקאים בשנת 1995, לסגת לקווי הארבעה ביוני 1967, אך פרשנות זו אינה מקובלת על ישראל

בנאום ברמאללה – בכנס לרגל יום הולדתו השבעים - אמר יאסר ערפאת: "[אנו] נמשיך במאבקנו ובג'יהאד שלנו בכוח ובנחישות, עד שנראה נער ונערה אלה מניפים את הדגל [הפלסטיני] מעל חומות ירושלים, מסגדיה וכנסיותיה. אין זה מעבר ליכולתו של אללה להביא לכך בקרוב

שאלת הזהות וההשתייכות מעסיקה רבות אומנים וסופרים ערבים ישראלים, אשר דורשים להיות אזרחים שווים הנהנים מאוטונומיה תרבותית במסגרת החברה הישראלית, אך חשים כערבים פלסטינים בתוקף קשריהם הרוחניים, התרבותיים ואף המשפחתיים אל הפלסטינים ואל העולם הערבי בכללותו

התבטאותו של הנשיא קלינטון על שיבת לפליטים הפלסטינים במהלך מסיבת עיתונאים שערך עם הנשיא מבארכ [2.7.99] – התבטאות שאותה סייג אחר כך בסייגים שונים – עוררה תגובות רבות מצד הפלסטינים

ביטויים פומביים של מתיחות ועימות בין מוסלמים לבין נוצרים הם נדירים ביותר בתקשורת הערבית. למרות זאת הופיעו לאחרונה בתקשורת הערבית ביטויים פומביים כאלה מפי אנשי הנהגה מקרב שתי העדות. במוקד העימות עמדה שאלת מעמדם של הנוצרים כעדה דתית וכאזרחים

עם תום הבחירות בישראל, שלקראתן נמנעו הפלסטינים מפעולות מחאה אלימות, ונוכח חידוש העבודות בשטח ראס אל-עמוד ובהר חומה, החלה ההנהגה הפלסטינית להיערך מחדש למאבק בהתנחלויות. במסגרת זו התקיים ברמאללה ב-30-5-99  'כינוס לאומי למאבק בהתנחלויות' בראשות שר ההסברה והתרבות ברש"פ, יאסר עבד רבה

תחת הכותרת "האבן של 'ישראל'... ותרועת השבח של קופי ענאן" כותב בעל הטור מג'אהד ח'לף ביומון 'אל-קדס': מה שמפליא הן הצהרותיו של ענאןששיבח את ערכי החרות, הדמוקרטיה והסובלנות ש"ישראל" דבקה בהם וטען כי  אלה הן אותן המטרות שהאו"ם פועל להגשמתן

השמחה לאיד שאחזה בתקשורת הפלסטינית בעקבות הפסדו של נתניהו בבחירות בישראל פינתה את מקומה במהירות לדיון בדמותו של ראש הממשלה הנבחר אהוד ברק ובעתיד המשא ומתן. 'ארבעת הלאווים' עליהם הכריז ברק לאחר היבחרו, גרמו מורת רוח ודאגה ברשות הפלסטינית

מאז פרסום תוצאות הבחירות מתמקדת התקשורת הפלסטינית בהשלכותיו הצפויות של השינוי הפוליטי שחל בישראל על הפלסטינים ועל תהליך השלום. אולם, בשולי הדיון הפוליטי מתייחסים הכותבים גם למהותן של בחירות במדינה דמוקרטית. כותבים אלו משבחים את הדמוקרטיה בישראל ואף מביעים את קנאתם בה

עמדתה הרשמית של הרשות הפלסטינית ביחס לבחירות בישראל קובעת כי הבחירות הן עניין ישראלי פנימי אשר לרש"פ אין עניין להתערב בו. עם זאת, ישנם קולות רבים הטוענים כי לתוצאות הבחירות תהיה השפעה מכרעת לא רק על עניינים ישראליים פנימיים, אלא גם על עתיד הפלסטינים ועתיד תהליך השלום

ההיסטוריון הפלסטיני, עצאם סיסאלם, המשמש כמרצה להיסטוריה באוניברסיטה האסלאמית בעזה, העניק ראיון נרחב לטלוויזיה הפלסטינית, בו אמר: העם [הפלסטיני] הוא העם העתיק ביותר והתרבות הפלסטינית היא העתיקה ביותר... 'פלסטין' הוא שם חדש יחסית, אך זוהי ארץ כנען ופיניקיה, ארץ אל-שאם...

נביל שעת' לטלוויזיה הפלססטינית: "...ארה"ב היא החברה החזקה ביותר בברית המערבית. למרות זאת, אירופה אינה נעדרת אמצעים ואלטרנטיבות בניסיונה למלא תפקיד עצמאי וחלוצי יותר... ישנם כעת שלושה גורמים בהם יכולה אירופה להשתמש [כדי ללחוץ על ישראל.. "

מאז חתימת 'הסכם ויי', החלה ההנהגה הפלסטינית לפעול לחיזוק מעמדה של החלטה 181 של העצרת הכללית של האו"ם, היא 'החלטת החלוקה' משנת 1947. במהלך חמשת החודשים שחלפו, הפכה החלטה 181 מתביעה שולית שהוצגה בפורומים מקומיים בשטחי הרשות הפלסטינית למוקד הפעילות הדיפלומטית הפלסטינית

דברים שאמר מזכ"ל הקבינט הפלסטיני, אחמד עבד אל-רחמן, ליומון הפלסטיני אל-קדס:  "הקהילה הבינ"ל מייעצת לנו לדחות [את ההכרזה החד-צדדית על המדינה הפלסטינית]. אנו מקשיבים להם, אבל שואלים: האם קיימת נקודת-זמן ספציפית שבה תתקבל החלטה בינ"ל שתשים קץ לתוכנית הישראלית?

יומון הרשות הפלסטינית אל-חיאת אל-ג'דידה מדווח על נאומו של יאסר ערפאת בכינוס באל-בירה: "הנשיא ערפאת הדגיש בדבריו שהוקראו על ידי [סגן ראש מנהלת ההכוונה הפוליטית ברשות הפלסטינית], עת'מאן אבו ע'רביה... שעלינו להלחם באויב בכל הזירות ולהיאבק בו בכל האופנים, כל עוד אין אנו משיגים עצמאות"

הקדמת הבחירות לכנסת ה-15 התקבלה במגזר הערבי בתחושה מעורבת; מצד אחד שמחו כל המפלגות הערביות על קיצור ימיה של ממשלת נתניהו. מצד שני, אין המגזר הערבי מאוחד דיו על מנת להפיק את מלוא כוחו האלקטורלי

חבר הועד הפועל של אש"ף ויושב ראש ועדת הפליטים, דר' אסעד עבד אל-רחמן:"...כאשר אנו מדברים על זכות השיבה, אנו מדברים על השיבה בהתאם להחלטה 194 ולא על שיבה לגדה המערבית ולרצועת עזה. [מדובר] על זכות השיבה לבתיהם ולרכושם של הפליטים, כפי שנקבע בהחלטה הבינלאומית..."

מנהיג ארגון ה"ג'יהאד האסלאמי הפלסטיני", רמצ'אן עבדאללה שלח, משא מאום בביירות במסגרת סימפוזיון שכותרתו "הערבים וההתמודדות עם ישראל: האפשרויות לעתיד". הוא אמר: "איננו נלחמים ביהודים משום שהם יהודים או כדי להופכם למוסלמים, המערכה נגד היהודים היא על פלסטין

ראש מנהלת ההכוונה הלאומית ברשות הפלסטינית, מאזן עז אל-דין, התמקד בשותפות האסטרטגית בין הרשות הפלסטינית ל'חמאס': "האמת היא שאף פלג פוליטי או כח פוליטי פלסטיני אינו יכול לטעון כי הוא לבדו מסוגל להגשים את ההישג הלאומי הכללי במובן האסטרטג

 חבר הועדה המרכזית של ה'פת"ח' וחבר המועצה המחוקקת, עבאס זכי, העניק ראיון ליומון 'אל-קדס' בנוגע לעמדותיה של תנועת ה'פת"ח' בנושאים שונים. הוא הסביר כי "תנועת ה'פת"ח' מושתתת על כל מרכיבי המאבק - הן המאבק המזוין והן המאבק הפוליטי ופעילות בדרכי שלום

 יו"ר מחלקת הפליטים וחבר הועד הפועל של אש"ף, אסעד עבד אל-רחמן, קיים מסיבת עיתונאים ב-28 בפברואר ברמאללה ובה הציג את עמדת אש"ף בשאלת הפליטים, על רקע האפשרות להכרזה על מדינה פלסטינית עצמאית. אל רחמן שלל פתרון לבעיית הפליטים בגדה וברצועה

ב-10.2.1999 דיווח יומון הרשות הפלסטינית "אל-חיאת אל-ג'דידה" על הגעת משלוח גדול של תרופות במשקל של כ-50 טון, ובערך כולל של 3.5 מליון דולר כסיוע הומניטרי רפואי מטעם ארגון "הדסה-טקסס" לרשות הפלסטינית

חבר הועדה המרכזית של ה'פתח' ויו"ר ועדת החינוך במועצה המחוקקת, עבאס זכי: "התנאים אשר הביאו לפרוץ המאבק המזוין עדיין קיימים, והם אלו הקוראים לנו לאזור כוח ונחישות כדי להמשיך בדרך, במיוחד בשעה שישראל משליכה את ההסכמים לאחור ונסוגה מהתחייבויותיה לפלסטינים