המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סימנים לתסיסה בקרב העדה העלווית נגד משטר אל-אסד
7/2/2016

 

סימנים לתסיסה בקרב העדה העלווית נגד משטר אל-אסד



מאת ד"ר מ. טרדימן


הקדמה

בסוף נובמבר 2015 הוקם באיסטנבול  "זרם יום המחר של סוריה" - גוף האופוזיציה העלווי הראשון המתנגד למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. מייסדי הזרם טוענים כי במשך שנים קשר אסד את גורל העדה בגורל שלטונו בכדי להבטיח  את נאמנותה למרות שלא כולה תומכת בו. גוף האופוזיציה העלווי שהוקם שואף לשתף פעולה עם המהפכה ולדאוג לביטחונם של העלווים ולהיותם חלק מהמרקם השלטוני והחברתי במדינה בעתיד.

 

גוף זה  זוכה לתמיכתה של תורכיה, יריבתו של אסד, ושל הקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה והמהפכה (להלן, הקואליציה הלאומית), אשר מבקשת להוכיח כי היא מייצגת את כל העדות בסוריה ולהפיג את חששם של המיעוטים מן היום שאחרי אסד.

 

במקביל דווח לאחרונה בתקשורת הערבית כי אישים מקרב העדה העלווית יצרו קשר עם מדינות שונות באזור בהן תורכיה וישראל בניסיון לקבל  מהן ערבויות לעתיד העדה ביום שלאחר פרישת אסד מהשלטון.

 

הקמת גוף האופוזיציה העלווי הראשון מסוגו והדיווחים על מאמצי בכירים בעדה העלווית לקבל ערבויות לשלב שאחרי בשאר אל-אסד, אינם מתקיימים בחלל ריק. כבר ב-2014 היו ניצנים של התמרמרות וביקורת בקרב גורמים בעדה על התנהלות המשטר שבאו לידי ביטוי ברשתות החברתיות וכן במאמרים שפרסמו בני העדה.[1] ביטוי נוסף להתמרמרות זאת ניתן לראות בהפגנות של העדה העלווית שפרצו במהלך חודש אוגוסט 2015 במחוזות אל-לאד'קיה וטרטוס.

 

יצוין, כי חרף הזעם הזה נכון להיום לא נראה כי העדה העלווית ו"זרם יום המחר" מצליחים להוות  איום על המשטר מאחר ועד כה מצליח אסד להכיל את הביקורת בקרב העדה העלווית כלפיו ולשמרה על אש נמוכה. 

 

כמו כן ראוי לציין כי נכון להיום קשה להעריך כמה אחוזים מהעדה נאמנים למשטר וכמה מתנגדים לו. יחד עם זאת , אין ספק שמדובר בהתפתחויות משמעותיות.

 

דוח זה יעסוק ב"זרם יום המחר של סוריה" ובסימנים הנוספים לתסיסה בקרב העלווים נגד משטר אסד:

 

1. הקמת גוף אופוזיציה עלווי ראשון למשטר אסד - "זרם יום המחר של סוריה"

ב- 21-22.11.2015 נערך באיסטנבול כנס הייסוד של "זרם יום המחר של סוריה" – ההתאגדות הפוליטית הראשונה של אנשי אופוזיציה עלווים, שנפתח בשירת המנון הזרם - מולדת חופשית מאחדת אותנו. בראש הזרם עומדים פעילי אופוזיציה עלווים השוהים מחוץ לסוריה, חלקם חברים בקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה והמהפכה .

 

שואפים ליצור מנהיגים לעדה העלווית ולהשמיע את הקול העלווי השותף למהפכה

מייסד הזרם הוא פואד חמירה, מכותבי הדרמה הבולטים בסוריה ובעל תואר בעיתונות מאוניברסיטת דמשק. חמירה נעצר ע"י מנגנוני הביטחון של המשטר הסורי באמצע 2013 לאחר שמתח ביקורת על המשטר. עם שחרורו הוא גלה לירדן ובדצמבר 2014 עבר לפריז.[2]  

 

לצדו, בהנהגת הזרם ניצבת ר'רדה חסן – סופרת, חברת מפלגת העבודה הקומוניסטית שהוצאה מחוץ לחוק  בסוריה, ויועצת ראש הממשלה הזמנית של הקואליציה הלאומית. חסן, האחראית על יחסי הציבור בזרם יום המחר של סוריה נעצרה ע"י מנגנוני הביטחון הסורים בשנות התשעים בשל חברותה במפלגת העבודה הקומוניסטית. בשנת 2010, לאחר שחרורה מהכלא, היא עזבה לבירות, שבה לזמן קצר לסוריה וממנה עברה לתורכיה.[3] דובר הזרם הוא עבאב ח'ליל, שעד לאחרונה ניהל את משרד הקואליציה הלאומית בוושינגטון.[4]


פואד חמירה בכנס ייסוד "זרם יום המחר של סוריה" באיסטנבול[5]   הסמל של הזרם[6]  

  

 

ערב הכנס נפתח עמוד פייסבוק שדיווח על קיום כנס הייסוד ועל מטרות הזרם וכן שודר קליפ כפרומו לכינוס.[7]

לדברי המייסד פואד חמירה, הוא פעל להקמת הזרם עוד מתחילת המהפכה בשנת 2011ו ונראה כי יוזמה זו יצאה לפועל  דווקא בעיתוי הזה  על רקע התגברות המגעים הבינ"ל לפתרון המשבר בסוריה.[8]

 

ראשי הזרם מגדירים אותו כזרם עלווי שנועד להצמיח מנהיגים חדשים לעדה ולהגדיר את ההשקפה הפוליטית של העדה, אך בה בעת מדגישים כי הזרם פתוח בפני כל הסורים. . בדבריו בכנס הייסוד פנה חמירה לעלווים וביקש "להפריך את השקר של משטר בשאר אל-אסד ולשכנעם... שהפלת משטר אסד תועיל קודם כל לעלווים."[9] כמו כן, חמירה ציין כי אחת ממטרות הזרם היא "להצמיח  מחדש מנהיגים בעדה, אחרי שבמשך חמישים שנה רוקנה משפחת אל-אסד את העדה ממנהיגים, לרבות המנהיגים הדתיים, שאותם הפכה לאנשי המודיעין שלה. אנו חותרים ליצור קאדר מנהיגים חדש ולהכינם לשלב שאחרי המשטר... אנו מקווים שנהווה ערך מוסף חדש במהפכה הסורית".[10]

 

לדבריו, " המשטר הזה ורבים מתומכיו הם שהביאו את האלימות הקיימת בסוריה ותפקידנו כאן הוא להתקבץ כולנו נגד אלו שעדיין גורמים למותם של סורים. לפיכך, הזרם קורא לכולם לאחד את ההשקפות המדיניות ולגבש עמדות מציאותיות ומאוחדות של הקול הסורי האופוזיציוני. דלתות הזרם פתוחות לכל הסורים כדי שנלבן את חילוקי הדעות ובהמשך נגיע להסכמה על הצגת פתרון מדיני למהפכה. את המשטר הזה לא תפיל עדה מסוימת ולא מפלגה מסוימת ... יש לנו ערכים משותפים שעלינו לחלוק עם כל הכוחות הפוליטיים והגושים החותרים למצוא פתרון לסוריה ולכל הסורים."[11]

 

רר'דה חסן אמרה בכנס: "זרם זה הוקם כדי להגדיר את ההשקפה הפוליטית של העדה העלווית, לתת מענה לשאלתו הקבועה של הרחוב הסורי בנוגע להיעדרות הקול העלווי מזירות המהפכה; וכדי להוות כתובת לקליטתם של המעורבים בפעילות המהפכנית מקרב העדה העלווית".[12] היא הוסיפה: "אנו משתייכים לעדה העלווית מבחינה חברתית ותרבותית אך מבחינה פוליטית, אנו משתייכים לכל תכנית לאומית סורית שתשמור על הרבגוניות והעושר של הזהות הסורית. כל פתרון שאינו מקבל את מטרות המהפכה כתנאי בסיסי לא יכול להיות לגיטימי לאחר המחיר הכבד מאד שהעם הסורי שילם ועדיין משלם."[13]

 

העדה העלווית צריכה לתקן את הטעות ההיסטורית של תמיכתה במשטר אסד

בתום הכנס פורסמה הודעת סיכום המגנה את משטר אסד ובעלי בריתו וקוראת להחייאת המהפכה הסורית המקורית ולהקמת מדינה אזרחית, דמוקרטית ופלורליסטית . בהודעה נכתב: "כמה סורים הנמנים על העדה העלווית קראו לייסוד זרם 'יום המחר של סוריה' כדי שיהווה קול מלב העדה העלווית שאינו מתיימר לייצגה אלא פונה אליה מתוך הבנת רחשי לבה והאינטרסים שלה ומנסה לתקן את העיוות ההיסטורי שנגרם למבנה החברתי, האידיאולוגי והמדיני של בני העדה, בניסיון לנסח מחדש את קשריה עם הסורים שמסביבה. לאור זאת, הזרם מדגיש את הדברים הבאים:

 

  1. העלווים הם מרכיב שורשי במרקם הסורי אשר – כמו יתר העדות בעם הסורי –  שואף להשתחרר מהעריצות ומקווה לחיות בכבוד ובחירות. אולם, מספר גורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים הניעו בנים מהעדה [העלווית] להפוך לדלק ב[מכונת] המלחמה של משטר אסד ובעלי בריתו... נגד הסורים התובעים חירות, צדק ושוויון.

 

מבין הגורמים הללו:

א.   שיטת ההדרה והזלזול באינטליגנציה בה נקטו משטר אסד ובעלי בריתו נגד העם הסורי בכלל ובפרט נגד העדה העלווית הובילה לדחיקת תפקידם של המנהיגים החשובים ושל מקורות הסמכות הפוליטיים, האידיאולוגיים ואפילו הדתיים בחברה הסורית בכלל ובעדה העלווית בפרט לשוליים. הדבר גרם לכך שאסד, בעלי בריתו ובעלי האינטרסים  שלצידו הפכו להיות מקור הסמכות היחיד של העדה בכל המישורים, והעדה נתפסה כמי שמשטר אסד מהווה את המקלט הבטוח שלה נגד כל איום על האינטרסים שלה או על [עצם] קיומה.

ב.   במשך למעלה מחמישים שנה משטר אסד ובעלי בריתו שיחקו באופן מניפולטיבי בקשרים העדתיים, השבטיים והמשפתיים בחברה הסורית וניצלו זאת לצורך מימוש האינטרס של [המשטר הסורי] והלגיטימציה להישארותו [בשלטון]. כתוצאה מכך נפגעה תחושת ההשתייכות והמודעות הלאומית [של האזרחים], מה שהוליד את תחושת הרדיפה [בקרב העדות השונות]. העדה העלווית נפגעה הכי הרבה מפעולה הרסנית זאת [של המשטר], מאחר שהוא קשר במתכוון את האינטרס שלה ואת המשך קיומה בהישארות אסד בשלטון.

ג.    החרפת השיח העדתי בקרב פלגים קיצוניים באופוזיציה החמושה מילאה תפקיד משמעותי ביותר בהנעת רוב בני העדה להסתמך על  משטר אסד, לא כדי להגן עליו אלא מתוך אשליה עצמית שהוא מגן על קיומה, על חייה ועל הישרדותה [של העדה העלווית]. רבים מהם חשבו שמשטר אסד מגן עליהם ושנפילתו משמעותה השמדתם או לכל הפחות, דחיקתם לשוליים.

ד.   השיח העדתי המתעקש להגדיר כל סוני כבן הלגיטימי של המהפכה וכל עלווי כבן הלגיטימי של המשטר, אינו משרת אלא את אסד ואת בעלי בריתו ומעוות את דמות המהפכה במישור המקומי, האזורי והבינלאומי.

 

כל זה ועוד אי אלו גורמים ונסיבות הובילו חלק מבני העדה העלווית לבצע את הטעות הזאת [קרי, ההסתמכות על אסד]. יודגש כי ההודאה בטעות אין פירושה לחזור אל העבר אלא פירושה שיש להתכונן לשלב חדש שמטרתו לתקן את הדרך ואת העמדות, בסיועם של כל הסורים. ההודאה מהווה הזמנה לבחינת הסיבות והתנאים שהביאו לטעות וגילוייה, במטרה לגבש פתרונות נכונים לבעיה ולנסות להחזיר את העדה מתלותה באסד ובבעלי בריתו.

 

אסד אשם במצב הנוכחי; חותרים למדינה אזרחית דמוקרטית פלורליסטית מאוחדת

  1. בהתבסס על מה שנאמר לעיל, אנו בזרם 'יום המחר של סוריה' מדגישים שאסד ומשטרו נושאים באחריות למצב ההרס, החורבן והמוות אליו הגיעה המדינה. הם האחראים הראשיים לכאוס בתחום הנשק והצבא ולהתערבות הזרים בכל חלקי הארץ ואסד הוא זה ש'הזמין' את האלימות כאשר התעקש על פתרונות ביטחוניים וצבאיים והוא האחראי מלכתחילה להסלמת הפעולות העדתיות שבאו כתוצאה מפשעיו העדתיים שכוונתם מראש היתה להגיע למצב בו אנו נמצאים.
  2. זרם 'יום המחר של סוריה' רואה בכל נוכחות זרה על אדמת סוריה בבחינת כיבוש ברור ומוצהר, בין אם נוכחות זו קיימת באמצעות כוח צבאי ובין אם באמצעות סיוע לכוחות הזרים לארץ, לתושביה, למטרות המהפכה שלה ולמה ששואפים אליו הסורים במולדתם.
  3. לא ניתן לראות בכל מי שנשא נשק נגד הדיכוי של אסד ופשעיו מורד. כמו כן  לא יתכן בשום אופן שסוריה תהפוך לאזורי השפעה של כאוס של נשק או של מנהיגי המלחמה. לפיכך, חובה כעת [על הסורים] להחזיר לעצמם את [השליטה על] המצפן שעל בסיסו פרצה המהפכה ולהגדיר בפירוט את הפעילות המהפכנית כדי לנתקה ולבדלה מהמעשים הפליליים.
  4. על מנת למנוע הדרדרות נוספת של המדינה למלחמה עדתית, שניצניה החלו להיראות בבירור, וכדי למנוע את הפיכת סוריה לזירת מאבק כיתתי-אסלאמי, אתני או עדתי, אנו בזרם 'יום המחר של סוריה'  חותרים להחזרת מטרות המהפכה [המקוריות], שהן: הקמת מדינה אזרחית, דמוקרטית פלורליסטית; דחיית כל תכניות החלוקה[14]; הבטחת אחדות שטחה ועמה [של סוריה] והבטחת הזהות הסורית  כקריטריון להשתייכות הלאומית."[15]
כנס הייסוד של זרם יום המחר של סוריה[16]

 

לא למו"מ ; המשטר הסורי ייפול אך ורק באמצעות תבוסה צבאית

על רקע המו"מ שעתיד להיפתח ב- 25.1.2016 בג'נבה בין משלחת מטעם ממשלת סוריה לבין משלחת האופוזיציה, כתב פואד חמירה מאמר, המשקף, ככל הנראה, גם את עמדת הזרם, שהדרך היחידה להפלת המשטר הסורי היא להנחיל לו תבוסה צבאית. חמירה כתב: "הטענה בדבר מו"מ עם המשטר על הפלתו היא טענה מצחיקה. לו המשטר היה מוכן ללכת, מדוע הוא הרס את הארץ במשך חמש שנים? ומדוע הרג כמיליון סורים? ברור שהמשטר בשום פנים ואופן לא יישא וייתן על הפלתו במיוחד כאשר לא מאלצים אותו לשאת ולתת על הבסיס, הזה [קרי, על הפלתו] לאחר ההישגים שהשיג בתקופה האחרונה בסיוע רוסי-איראני...

 

בפני האופוזיציה [ניצבים] שני פתרונות: להשאיר למשטר פתח להישגים מפתים כדי שיבוא לשאת ולתת לגביהם וזהו, כמובן, דבר שאינו מתקבל על הדעת, או לפעול על פי עקרונות משחק השחמט ולא לשאת ולתת על גורל המלך. אנו משוכנעים שהמשטר לעולם לא יילך [מרצון] למו"מ ולעולם לא יסכים, תחת שום כותרת, למו"מ שיוביל להליכתו. לכן, האופציה היחידה שנותרה היא לפעול להפלת המשטר באופן צבאי. המשטר של בשאר אל-אסד מתעקש על האופציה של אל-קד'אפי [קרי, להמשיך ולשלוט במדינה חרף המהפכה ובסופו של דבר, למצוא את מותו מידי כוחות המורדים] וזה מה שעל האופוזיציה להבין – בשאר אל-אסד לא ייפול אלא באופן [בו הופל] מעמר אל-קד'אפי.

 

אנו מבינים שהקהילייה הבינלאומית לוחצת לכיוון של פתרון מדיני אך על האופוזיציה לפעול במישור המדיני מול הקהילייה הבינלאומית כדי לשכנעה שאין מנוס מהפלת המשטר באמצעות תבוסה צבאית, ושהאחריות לסילוק כל [גילויי] העריצות שהמשטר הביא במלחמתו נגד העם הסורי מוטלת על הסורים לבדם. אני מייחל לכך שסיסמת האופוזיציה מעתה ואילך תהפוך להיות 'לא למו"מ' ושיהיה ברור לכל שהפלת המשטר לעולם לא תתבצע דרך שולחן המו"מ אלא שהוא ינחל תבוסה בזירות הקרב".[17]         

 

הזרם מקורב לקואליציה הלאומית אך לא הצטרף אליה

עד כה זרם יום המחר של סוריה לא הצטרף באופן רשמי לקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה.  אולם נראה כי יש ביניהם יחסים של קרבה ושת"פ. הזרם זקוק להכרה מצד הקואליציה הלאומית, שגורמים במערב עודם רואים בה נציגה עיקרית של האופוזיציה הסורית. חמירה אף הביע נכונות לחבור לקואליציה הלאומית בתנאי שלזרם החדש שהקים "יהיה תפקיד משפיע בהחלטה המדינית במסגרתה ושנוכחותו לא תהיה משנית".[18]


יצוין כי בעבר, טרם הקמת הזרם, נהג מייסד הזרם למתוח ביקורת קשה נגד הקואליציה הלאומית שהדירה את העלווים והביע את רצונו לשת"פ עם הקואליציה. כך, למשל, אמר באפריל 2015: "העדה העלווית בסוריה ניצבה בין אש המשטר שאינו מגן עליה לבין אש שותפיהם לאומה שאינם מקבלים אותה... אני מגנה את מעשי האופוזיציה הסורית, המדינית והחמושה, שלא הושיטה יד לסייע [לעדה העלווית למרות] ש-80% מהעדה אינם בעד בשאר אל-אסד.... לעלווים אין ייצוג במוסדות המהפכה ואיש אינו מעודדם לעשות כן...", הוא הוסיף: "על העלווים להבין כעת בצורה נכונה את המהפכה, ועל האופוזיציה לפתוח ערוצי [קשר] עם העלווים... אם ההחלטה היתה בידי העדה [העלווית], היא היתה רומסת את בשאר אל-אסד, אך היא מכותרת ע"י האופוזיציה".[19] 

 

יו"ר הקואליציה הלאומית, ח'אלד ח'וג'ה (משמאל) לצד פואד חמירה בכנס ייסוד הזרם[20]

 


מנגד, הקואליציה הלאומית ותורכיה זקוקות לזרם האופוזיציה העלווי החדש. הן רואות בהקמתו הישג מורלי במיוחד על רקע הדיונים האינטנסיביים לחידוש התהליך המדיני, הטענות לפיהן הקואליציה הלאומית לא מייצגת את כלל הסורים והחשש לגורל המיעוטים בסוריה ולגורל העדה העלווית בפרט, אם משטר אסד ייפול. מניעים אלה עמדו ברקע החסות שהחליטה לתת תורכיה לזרם, חסות שבאה לידי ביטוי בין היתר באירוח כנס הייסוד שלו באיסטנבול, בו השתתפו גם בכירים מהקואליציה הלאומית, בראשם יו"ר הקואליציה ח'אלד חו'ג'ה. בדבריו בכנס, עמד ח'וג'ה על חשיבות הקמת הזרם העלווי החדש באמרו כי "האתגר הניצב בפנינו כסורים לבניית הזהות הלאומית, הפך להיות אתגר חשוב במסגרת כל האתגרים והמאבקים. הזרם הזה, וכן הגושים הפוליטיים וארגוני החברה האזרחית האחרים באים לבנות זהות זו, אותה איבדנו בגלל משטר דיקטטורי ברברי... הכנס המבורך הזה הוא בבחינת העשרה עבור האופוזיציה הסורית, פיסת הפסיפס הייתה חסרה והיא תושלם כאן באמצעות נוכחות העדה החשובה הזאת, העדה העלווית... יש מגמה אזורית ובינלאומית להאיץ את התהליך המדיני... אנו ניצבים בפני תהליך מדיני מסובך שיתנהל במקביל להמשך המצב הצבאי בשטח. לכן, ברצוננו לאחד את הכוחות הפוליטיים ואת ההשקפה המדינית של האופוזיציה ככלל. הקמת הזרם הזה היא [ביטוי]  לקירוב העמדות [בינינו] ולכך שאנו חולקים אותן ((sharing השקפות מדיניות...".[21]

 

מזכ"ל הקואליציה הלאומית, יחיא מכתבי, בירך גם הוא על ייסוד הזרם והגדיר זאת "לבנה חשובה מול האתגרים והפורענויות הבאים", אך הבהיר כי "הזרם טרם ביקש רשמית להיות חלק מהקואליציה הלאומית".[22]


ביקורת בקרב אנשי אופוזיציה סורים על הקמת הזרם

בניגוד לקואליציה הלאומית שבירכה על הקמת הזרם, היו אנשי אופוזיציה שמתחו ביקורת קשה עליו ועל מנהיגיו.

 

פעיל האופוזיציה הסורי העלווי, חביב צאלח, האשים את פואד חמירה בשיתוף פעולה עם המשטר הסורי ובניסיון לבסס את שלטון העדה העלווית בסוריה גם ביום שאחרי אסד. הוא כתב במאמר שפרסם כי פואד חמירה "הוא, למעשה, שכיר חרב! בן המשטר! לא מייצג אף אחד!... לפואד חמירה אין עניין בסוגיה הסורית! הוא אדם שפל מבחינה לאומית ומהפכנית! הוא אדם הולל מבחינה חברתית!..." לטענת צאלח, מייסדי הזרם חוששים שנפילת אסד תפגע בעדה העלווית ולכן מבקשים לספק חלופה עלווית על מנת להציל את מעמדה.[23]   

 

ג'יהאד מקדסי, לשעבר דובר משה"ח הסורי שערק, יצא בעמוד הפייסבוק שלו נגד הקמת זרם עדתי: "כוונותיך טובות ידידי... אבל המיעוט ידידי, לא יכול לבדו להרגיע  את [כלל] המיעוטים [בסוריה], לא באמצעות ועידה ולא באמצעות [הקמת] זרם חדש!... על המערכה של הסורים להישאר מערכה למען זכויות, חובות, כבוד ואזרחות מלאה ולא מערכה של עדות וקבוצות."[24]  

 

דברים דומים כתב גם אחמד סלאל, עיתונאי ופעיל אופוזיציה סורי החי בפריז, במאמר שכותרתו "זרם עלווי ללא עלווים" שפורסם באתר אופוזיציה סורי. סלאל יצא נגד הקמתו של זרם אופוזיציה עלווי וקרא למשכילים העלווים לגבש תכניות לאומיות ולא עדתיות. לדבריו, בניגוד לטענת חמירה, רוב העדה העלווית משתף פעולה עם המשטר נגד הרוב הסוני.[25]     

              

2. דיווחים על מאמצי בכירים עלווים לקבל ערבויות ליום שלאחר אסד

במקביל לייסוד הזרם העלווי, הופיעו לאחרונה דיווחים בתקשורת הערבית על מגעים שמקיימים גורמים עלווים בכירים עם תורכיה וישראל במטרה לקבל ערבויות ליום שלאחר פרישת אסד.

 

ב-9.11.15, כמה ימים לפני חידוש השיחות בווינה על גיבוש הסדר פוליטי בסוריה, דיווח אתר האופוזיציה orient-news.net, כי המשורר הסורי העלווי אדוניס, ונציגי מועצת העדה העלווית[26] נפגשו בישראל עם בכירים ישראלים בתיווך רוסי ולאחר מכן נפגשו עם בכירים תורכים בתורכיה. בדיווח נטען כי מטרת הפגישות היתה להשיג ערבויות עבור העדה העלווית במידה ותסכים לוותר על השלטון בסוריה וכן על עתיד הקשרים בין העלווים בסוריה לעלווים בתורכיה.[27]

 

ב-22.11.15 דיווח  היומון אל-ערב היוצא לאור בלונדון, כי קצינים עלווים בכירים ואישים רמי דרג מקיימים מגעים עם גורמים בינלאומיים ואזוריים ומדגישים בפניהם כי העלווים אינם מתנגדים לפרישת אסד בתום שלב המעבר ושהם תומכים בפרישתו, כדי שיוכלו להתפייס עם שאר העדות. העיתון ציטט "מקור מהעדה העלווית המתגורר בלונדון" שאמר: "אנו מוכנים לוותר על אסד בתמורה לערבויות שימנעו נקמה בעדה לאחר פרישתו... אנו תומכים בפרישתו לאחר הקמת ממשלת מעבר." המקור הוסיף שרק מיעוט בקרב העדה העלווית עדיין דבק בהישארות אסד בשלטון בשל אינטרסים אישיים. לדבריו, רבים מצעירי העדה נהרגו במהלך הקרבות בשנים האחרונות, ולכן רובה תומך בפתרון פוליטי שיפסיק את שפיכות הדמים ויגן על המיעוט העלווי, גם אם משמעות הדבר פרישת אסד מהשלטון.[28]


יחד עם זאת יש לקחת בחשבון כי אפשר ומדובר בדיווחים מגמתיים שנועדו להצביע על התערערות משטר אסד בקרב בני עדתו.

 

3. מחאות של עלווים באל-לאד'קיה ובטרטוס נגד המשטר הסורי

כאמור כבר ב-2014 היו ניצנים של התמרמרות וביקורת בקרב גורמים בעדה על התנהלות המשטר שהתעוררו בעיקר בשל  המחיר הכבד שהעלווים נאלצים לשלם בגין השתייכותם לעדתו של בשאר אל-אסד ונוכח התייחסות משטר אסד לתמיכת העדה בו כדבר מובן מאליו. מורת רוח זו באה לידי ביטוי ברשתות החברתיות וכן במאמרים שפרסמו בני העדה.[29] בחודש אוגוסט 2015, הם קיבלו ביטוי בהפגנות רחבות היקף באל-לאד'קיה וטרטוס, ערים עלוויות שנחשבות למעוז של המשטר.

 

ב-6.8.15 פרצו באל-לאד'קיה הפגנות גדולות לאחר שנטען כי חסן אל-שיח', בן העדה ותת אלוף בכוחות ההגנה האווירית של צבא סוריה, נרצח  ע"י סולימאן אל-אסד, בן דודו של הנשיא בשאר אל-אסד.[30]  בני משפחתו של אל-שיח' דרשו להוציא להורג את סולימאן אל-אסד. בניסיון להרגיע את המצב, דיווחו אמצעי התקשורת של המשטר כי סולימאן אל-אסד נעצר, אך מאוחר יותר נמסר כי הוא שוחרר, דבר שליבה את ההפגנות. האתר של ערוץ אל-ערביה דיווח כי בעקבות התערבות מנהיגים דתיים מהעדה שהבהירו למשפחת אל-שיח' כי טובת העדה ובטחונה קודמים לדרישתם לצדק, חזר בו אחיו של הנרצח מההאשמות שהטיח בסולימאן אל-אסד וההפגנות שככו.[31]

 

ב-10.8.15, בעיצומן של ההפגנות בלאד'קיה,  פרצו הפגנות נגד המשטר הסורי גם בקרב העלווים בטרטוס שדרשו להסיר את המצור שהטיל דאעש על שדה התעופה הצבאי כוירס שבריף חלב ולחלץ משם  את קרובי משפחתם ואת גופות הרוגיהם.[32]

 

הפגנה של משפחות החיילים הנצורים בכויריס מול מבנה מושל המחוז בטרטוס[33]

 

המשטר לא נותר אדיש למחאות אלה, מה גם שהמצור על הבסיס היווה מכה צבאית ומורלית עבור הצבא הסורי. לאחר מאמצים קדחתניים הצליח המשטר לשבור את המצור על הבסיס ולשחרר ב-10.11.15 את הלכודים בו ולמעשה, למלא את דרישות עלווים ממנו.



[2]ו http://sirajpress.com,  12.12.2014

[3]ו www.jadl.org, 30.1.2015; http://all4syria.info,  10.5.2012

[4]ו www.syriansnews.com, 1.7.2015

[8]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.11.2015

[9]ו www,alarabiya.net, 22.11.2015.

[10] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.11.2015.

[11]ו www.qasioun.net, 21.11.2015.

[12]ו http://rozana.fm, 21.11.2015

[14] הכוונה לחלוקת שטח סוריה על פי מפתח עדתי ואתני, קרי, עלווים בחוף הסורי, בדמשק וברצועה צרה המחברת ביניהם, הדרוזים בדרום מזרח המדינה, הכורדים בצפון מזרח המדינה וכיו"ב. 

[15]ו http://ugarit-news.com, 22.11.2015.

[16] וwww.qasioun.net, 21.11.2015.

[18]ו www.enabbaladi.org, 24.11.2015

[20] ווhttp://www.tahrirnews.com/ , 22.11.2015   

[21]וwww.qasioun.netו , 21.11.2015.

[22]ו www.enabbaladi.org, 24.11.2015

[23]ו All4syria.info, 23.11.2015

[25]ו Orient-news.net, 12.12.2015

[26] עפ"י אתר אופוזיציה, מועצה זו מורכבת מנכבדי העדה הצבאיים, מאנשי הדת ומכמה אינטלקטואלים. היא היתה פעילה משנת 1963 והיוותה גורם מכריע בשלטון בסוריה. חאפט' אל-אסד נהג להיוועץ בה בכל .orient-news.net, 9.11.2015; הנספח הצבאי הרוסי בסוריה בשנת 2000, גנרל ולדימיר פיודורוב, הודה בקיומה. rozana.fm, 26.3.2015. אולם אין מקורות מתוך העדה העלווית המאשרים זאת.

[28] אל-ערב (לונדון), 22.11.2015

[31]ו www.alarabiya.net, 19.8.2015

[32] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.8.2015; http://orient-news.com, 11.8.2015.

[33]ו www.alsouria.net, 22.8.2015