המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
קריאות להרגעה ברחוב הערבי-ישראלי
28/10/2015

 

קריאות להרגעה ברחוב הערבי-ישראלי

 

גל המהומות הפלסטיני האחרון, במחאה על כוונת ישראל לכאורה לשנות את הסטטוס קוו במסגד אל-אקצא, שפרץ עם פיגוע הדקירה ברחוב הגיא שבירושלים העתיקה ובו נרצחו שני יהודים, לא פסח גם על ערביי ישראל. בערים ובכפרים הערבים וכן בערים המעורבות שבתחומי מדינת ישראל התקיימו עצרות והפגנות שהידרדרו בחלק מהמקרים לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון, כפי שקרה בנצרת, רמלה ויפו. הפגנות אלו זכו לתמיכת חברי כנסת ערביים מהרשימה הערבית המשותפת ולובו במידה רבה ע"י הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל.       

 

כשבועיים לאחר פרוץ המהומות החלו להישמע ברחוב הערבי-ישראלי גם קולות הקוראים לערביי ישראל לנהל את מחאתם במסגרת חוקי המדינה, מאחר שהדבר פוגע בכלכלה ובמעמדם בישראל.

 

ראש המועצה הדתית העליונה לענייני המוסלמים בישראל: די לקרוא "אל-אקצא בסכנה"

דברים חריפים במיוחד השמיע ד"ר מחמוד מצאלחה, ראש המועצה הדתית העליונה לענייני המוסלמים, גוף שהוקם ב-2009 במטרה לאחד את כלל המוסלמים במדינת ישראל ולשמור על כל המקומות הקדושים לאסלאם. מצאלחה מתח ביקורת חריפה על התנועה האסלאמית ועל ראש הפלג הצפוני של התנועה ראא'ד צלאח, קרא להפסיק להניף את הסיסמה 'אל-אקצא בסכנה' ומתח ביקורת על הטענה שבכוונת ישראל לחלק את אל-אקצא. בראיון לשבועון אל-צנארה היו"ל בנצרת, הוא אמר: "אין די בכך שנצעק תמיד 'וקף אסלאמי, וקף אסלאמי'. הם [הישראלים] יודעים זאת בהחלט. עלינו לבחור את החומר המשפטי שיסייע לנו להשיג תוצאות מעשיות... לאחר שהשיח' ראא'ד [צלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל] ומנהל הווקף מחו על פנייתנו לבתי המשפט [בנוגע לבניית גשר בשער המוגרבים] שאלתי את אחד ממנהלי הווקף האם יש לו פצצת אטום או מטוסים או טנקים. הוא השיב: לא ולא. שאלתי אותו: ' אם כן, איך נגן על שער המוגרבים? עלינו לפעול באמצעות החוק ולהשתמש בחוק."

 

ד"ר מצאלחה דחה את הטענה כי בכוונת ישראל לחלק את זמני ומקום התפילה באל-אקצא: "את הביטויים האלה הביאו התנועה האסלאמית וחאג' אמין אל-חוסייני [המופתי של ירושלים בזמן המנדט הבריטי] בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. אני מכבד את השיח' ראא'ד [צלאח] אך יש טעויות שצריך לטפל בהן... עלינו להפגין [רק] לאחר שיכשלו המאמצים מול הגורמים הרשמיים וגורמי החוק. חשוב להדגיש כי מסגד אל-אקצא רשום על שם הווקף ולפי החוק הישראלי אי אפשר להפקיע אדמה הרשומה על שם הווקף...

 

אין מניעה להמשיך במאבק עממי אך לא בצורה בריונית. אל לנו לשכוח שאנו חיים בתנאים מיוחדים ושעלינו לשמור על האינטרסים שלנו ולהדגיש שאיש אינו יכול להתקרב לאל-אקצא משום שהוא רשום על שם הווקף. כמו כן עלינו לחדול מן השימוש בסיסמאות בהן השתמש חאג' אל-אמין אל-חוסייני 'אל-אקצא בסכנה' וכיו"ב...

נכון שמניעה מהמוסלמים להיכנס לאל-אקצא בשעות שבהן היהודים נכנסים היא חלוקה מסוימת... [אך] עלינו להפסיק להזכיר שאל-אקצא בסכנה ושיש חלוקה בזמן ובמקום כדי שהדבר לא יהפוך לעובדה קיימת במוחם של הערבים ושל היהודים."[1]

 

ראשי מועצות ועיריות ערביות: המחאה האלימה פוגעת בפרנסה ובדו קיום

כמה ראשי ערים ומועצות ערביות יצאו נגד ההפגנות בטענה שהן הורסות את הפרנסה ואת הדו קיום.

יממה לאחר הפגנה אלימה שהתקיימה בנצרת ב-10.10.15 בהשתתפות כ-2500 איש צעק עלי סלאם, ראש עיריית נצרת, לעבר ח"כ אימן עודה שהתראיין ברחוב בנצרת לאחד מערוצי התקשורת: "אימן, לך תמצא מה לעשות. הרסתם לנו את העיר. מספיק עם הראיונות... הרסתם את העיר. אף יהודי לא היה כאן היום. למה אתה מתראיין? עשיתם הפגנות, הרסתם את כל העולם.[2]

 

כעסו של ראש העיר משקף גם את כעסם של חלק מהסוחרים בעיר על המחאות האלימות ואת חששם מהשפעתן של הפגנות אלו על מצבם הכלכלי. כך, ד'יאב אבו נצרה בעל חברת מוניות אל-עין בנצרת, אמר: "המתקפות והעימותים עם המשטרה מצד צעירים בנצרת שהשתתפו בהפגנות הם דבר בלתי אחראי כיוון שנצרת היא עיר קדושה ואנו רוצים שהתיירים ימשיכו להגיע לנצרת, ושגם היהודים ימשיכו להיכנס אליה. כל מה שקורה כעת בנצרת פוגע קודם כל בתושבי העיר. נצרת היא עיר תיירות עולמית  בעלת קדושה ולכן אנו מגנים את מה שעושים הצעירים כמו שריפת פחי אשפה, הרס רכוש העיר, עימותים עם הצבא. דברים אלה יפגעו בסופו של דבר באינטרס של נצרת. יש צעדים חוקיים אותם אנו יכולים לנקוט כמחאה כמו השביתות החוקיות. היום הסוחרים בנצרת ובעלי המסעדות סובלים ממשבר כלכלי עמוק בשל אי כניסת יהודים ותיירים זרים לעיר, למסעדות ולחנויות. אנו רוצים שהדברים יחזרו למסלולם ושיהיה שלום כדי שהעיר שלנו תהנה מכך ושתושבי העיר יחיו בכבוד... אנו קוראים לכולם לפעול להחזיר לכנם את היחסים החברתיים בין העמים כיוון שאנו מוכרחים לחיות בשלום ובהבנה הדדית עם היהודים."[3]

 

עלי סלאם


 

ראש מועצת טובא אל-זנגריה שבגליל העליון הביע חשש כי המהומות יפגעו בדו קיום בין שתי החברות ובמקומות התעסוקה של תושבי המועצה שלו. בראיון לאתר החדשות 'בוכרא' הוא קרא לפוליטיקאים ובראשם יו"ר הרש"פ אבו מאזן ור"מ ישראל בנימין נתניהו להיפגש כדי למנוע שפיכות דמים וכן קרא להפסיק את השביתות במגזר הערבי: "ראשי השלטון המקומי רוצים בדו קיום ובהבנה בין העמים. על הפוליטיקאים לקבל החלטות ולשבת יחדיו. על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ויו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס להיפגש כדי למנוע שפיכות דמים נוספת וכדי שתהיה שפה משותפת והבנה בין הערבים ליהודים. אנו חיים זה עם זה בארץ זו ועלינו לתקשר עם מוסדות המדינה כפי שצריך. לפוליטיקאים תפקיד ואנו רוצים לחיות בדו קיום ובהבנה ולפעול למען קידום הכפרים והערים הערביות שלנו בתוך מדינת ישראל... רוב צעירינו בכפר עובדים בקיבוצים ובערים היהודיות שבסביבה. לא יעלה על הדעת שיערכו שביתות פה ושם כדי לפגוע בחיי היומיום."[4]

 

יש קווים אדומים שאין לחצותם; עלינו לכבד את החוק הישראלי

בקרב ערביי ישראל היו גם אישים שקראו לעשות הבחנה בין גבולות פעולות המחאה המותרים לערביי ישראל לבין פעולות המחאה המותרות לערביי השטחים. עם זאת, הם הטילו את האחריות לאירועים על ממשלת ישראל.

 

פרופסור ריאד אר'באריה, יועץ נשיאת אוניברסיטת בן גוריון לענייני ערבים ולשעבר דיקן הפקולטה לרוקחות קרא לערביי ישראל לא לעבור על החוק: "מה שקורה [ברחוב הערבי] זה טעות... העתיד של הפלסטינים בתוך ישראל שונה מעתיד הפלסטינים ברמאללה ובשכם. אנו מזדהים עם אחינו הפלסטינים כיכולתנו, אך אל לנו לשכוח שאנו אזרחי המדינה הזאת ועלינו לעסוק בענייני חינוך, בריאות, שיכון ותחבורה. יש לנו זיקה לתושבי המדינה ולמוסדותיה, ואילו תושבי רמאללה ושכם נאבקים להיפטר מן הכיבוש, להשיג עצמאות ולהקים את מדינתם העצמאית. הם נלחמים כדי להיפטר מן המתנחלים ואנו מזדהים עמם ככל יכולתנו, אך יש קווים אדומים שאל לנו לחצותם. אסור שההזדהות עימם תגרום לנו לעבור על החוק. אנו אזרחים כאן ועלינו לכבד את החוק. אני אישית מעדיף שבחורינו יהיו חיים ולא יהיו שהידים."

 

בתשובה לשאלה מה מניע את הנוער כאן למעשים המסכנים את חייהם ועתידם, הוא אמר: הסיבה היא "הקמפיין הגזעני הפשיסטי היהודי שמניע את הנוער שלנו", אך הוא הדגיש שמדובר ב"פעולות התאבדות שאינן פעולות לאומיות". לדבריו "כל פעולה כזאת מזיקה לכלל הנוער, לסטודנטים ולתושבים הערבים."[5]

 

ריאד' אר'באריה


 

דברים דומים כתב עו"ד ג'ואד בולס, היועץ המשפטי של מועדון האסיר הפלסטיני במאמר באתר אל-ערב של היומון כל אל-ערב היו"ל בנצרת: "למאבק בשטחים יש ייחוד וחוקים. מה שמותר לעם הנתון תחת כיבוש ישיר אינו מותר לתושבים [הערבים בישראל למרות שהם] חיים במדינה כופרת עם חוקים גזעניים, תחת משטר פשיסטי ועם עם היורק בכל פעם כשהוא רואה ערבי. בימים קשים אלה אני סבור שתפקידנו צריך להיות מוביל ומכריע. המנהיגים האחראים ובעלי המודעות צריכים להבהיר את ההבדלים האלה חד משמעית. מאבקנו בתוך ישראל למען סיום הכיבוש הוא חובה אך אמצעי המאבק צריכים להיות שונים מאלה שנבחרו בשכם, ברמאללה ובירושלים. זירות המאבק שלנו שונות. סח'נין היא זירה שלנו, אך אל לנו להסתפק בה ועלינו לגבש אסטרטגיה של פלישה לזירות הערים והמקומות היהודיים, בתנאי שקודם לכן תהיינה פעילויות של עשייה מדינית מאומצת ורצופה בזירה היהודית."[6]

 

ג'ואד בולס[7]


 

 

 ,

  



[1] וwww.sonara.net, 16.10.2015

[2] וwww.panet.co.il, 11.10.2015 

[3] וwww.bokra.net, 15.10.2015

[4] וwww.bokra.net, 15.10.2015

[5] וwww.sonara.net, 16.10.2015

[6]ו www.alarab.com, 16.10.2015

תגיות