בפעם השנייה תוך זמן קצר תוקף היומון הלבנוני "אל-נהאר" את ממשלת לבנון בשל הימנעותה מלממש את ריבונותה במחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חלוה שבצידוןו מלתערב בהתנגשויות האלימות שפרצו בו בין פלגים פלסטינים יריבים

מאז התחדש העימות הפלסטיני-ישראלי – וביתר שאת מאז ה-11 בספטמבר – מרבים פקידים בכירים בממשלות ערביות, כמו גם התקשורת הערבית, לעסוק בצורך לכונן מערך הסברה שיופנה למערב ויציג בפניו "בשפה אותה הוא מבין" את עמדת הערבים בסוגיות הטרור, עראק, הבעיה הפלסטינית, ויתר הנושאים שבמחלוקת

 במאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", כתב ראש ממשלת לוב לשעבר, עבד אל-חמיד אל-בכוש, תחת הכותרת "האם לא הגיע הזמן להפסיק להסתיר את הפגמים":"אומרים שהגמל אינו מסוגל להסתכל על דבשתו. יתכן שפתגם זה מתאר במשהו את התנהגותנו. ואולם, בשעה שהגמל אינו מסוגל לראות, אנו מתנהגים כאילו איננו רוצים לראות...

ח'אלד אל-קשטיני, בעל טור ליברלי ממוצא עיראקי, הכותב ביומון  "אל-שרק אל-אוסט", הגיב בשלושה מאמרים לדו"ח של הקרן הערבית לפיתוח כלכלי וחברתי. לדבריו, הדו"ח חשף את מידת חוסר האונים הערביים בכל הנוגע לפיתוח, למרות כל המשאבים שבידיהם. העולם הערבי רשם את שיעור הצמיחה הנמוך ביותר לעומת כל אזור בעולם, פרט למרכז אפריקה

ג'בראן תויני, מנכ"ל היומון הלבנוני "אל-נהאר", המנהל בעיתונו מלחמת חורמה נגד הנוכחות הצבאית הסורית ונגד הפעילות הפרה-מיליטרית הפלסטינית בלבנון, תוקף במאמר מערכת שכותרתו "הפארסה נמשכת" את אזלת ידה של ממשלת לבנון באכיפת החוק הלבנוני במחנות הפליטים הפלסטיניים

היומון הסעודי "אל-שרק אל-אוסט", היוצא לאור בלונדון, דיווח כי איראן החליטה להגדיל את היקף הסיוע הכספי שהיא מעניקה לכמה ארגונים המתנגדים לשלום באזור והקצתה תקציב מיוחד לתמיכה באישים פלסטיניים שאיבדו את מקורות המימון שלהם בעקבות התמוטטות ברה"מ והגוש הקומוניסטי ולאחר שלוב הפסיקה לתמוד בארגונים הפלסטינים

דיקן הפקולטה להלכה אסלאמית ולמשפטים באונ' קטר, השיח' עבד אל-חמיד אל-אנצארי, הידוע בעמדותיו הליברליות, פרסם מאמר ביומון  "אל-חיאת", תחת הכותרת "ציוני דרך בדיאלוג השכלתני והקונסטרוקטיבי עם האחר", בו כתב: עלינו המוסלמים להיפטר מתיאוריות הקונספירציה נגדנו;  להשתחרר מתסביך מלחמות הצלבנים; להפסיק להציג את האחר כשטן...

בניגוד למרבית כלי התקשורת הערביים, המגדירים את המחבלים המתאבדים במונח "מוסרי נפש", נוהג היומון הסעודי היוצא לאור בלונדון, "אל-שרק אל-אוסט", בדיווחיו החדשותיים להשתמש במונח "מתאבדים". הדבר עורר ביקורת על היומון מצד בעלי תפקידים ואינטלקטואלים בעולם הערבי

נשיא מצרים, חוסני מבארכ, שב ואמר בראיון לשבועון  "אח'באר אל-יום", כי אין בכוונת מצרים להיגרר למלחמה עם ישראל, דברים שעוררו ביקורת מצד עורך היומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, אשר קורא לאחרונה למהלך צבאי נגד ישראל, לניתוק מוחלט של יחסי מצרים וירדן עמה, ואף מסית את ההמונים הערביים נגד משטריהם

כמה מעורכי עיתוני הממסד במצרים, רמזו בימים האחרונים לסוריה, לבנון, ומדינות ערביות נוספות הנוקטות בקו קיצוני כי אין בכוונתה של מצרים להיגרר למלחמה נגד ישראל. באחד המאמרים נכתב: "... לאלו הרוצים לסבך את מצרים, אנו אומרים: הצבא המצרי לא עבד ולא יעבוד עבור איש, משום שזהו צבא לאומי במאה אחוז היודע מהן המשימות המוטלות עליו.."

איראן רואה עצמה כמעצמה אזורית כבר מאז ימיו של מחמד רזא שאה. במסגרת תפישה זו שואפת איראן לחמש עצמה הן בנשק קונבנציונלי והן בנשק בלתי קונבנציונלי - טילים בליסטיים ארוכי טווח ונשק גרעיני (הגם שבפומבי היא מתנערת מכוונה כזו), כדי לבסס את מעמדה מול שכנות קרובות ומעצמות רחוקות

דיווחו של העיתונאי תומאס פרידמן ב'ניו יורק טיימס', על שיחתו עם יורש העצר הסעודי, הנסיך עבדאללה, ששהביע נכונות סעודית להכיר במדינת ישראל ולנרמל את היחסים עימה אם תיסוג לגבולות 1967 עורר סערה בתקשורת הערבית. לטענת עבדאללה, הוא הקפיא את כוונתו להצהיר על כך בשל מדיניות ממשלת ישראל

ראש ממשלת לוב לשעבר, עבד אל-חמיד אל-בכוש, פרסם מאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", תחת הכותרת "ארה"ב והתסביך של המוח הערבי", ובו מתח ביקורת על יחסם של מנהיגי ערב כלפי ארה"ב וקרא להתייחס למנהיגת המערב באופן ריאליסטי. משמע - לא להיכנע  להו אלא לפעול מולה באופן התואם את צרכי הערבים

כמה מן העיתונים המובילים בעולם הערבי הגיבו בזעם על נאום 'מצב האומה' של הנשיא בוש, ובעיקר על קביעתו כי איראן, עיראק, וצפון קוריאה מהוות את "ציר הרשע" בעולם. ב"אל-אהראם" המצרי הממסדי, קבע בעל הטור, סלאמה אחמד סלאמה, כי "הנשיא בוש השתמש בנאומו על מצב האומה בשפה שאיננה שונה מן השפה בה השתמש בן לאדן בקלטותיו"

בעקבות פתיחת סניף של חברת הקוסמטיקה "אסתי לאודר" במרכז המסחרי של בירות ביקש חבר הפרלמט הלבנוני מטעם מפלגת חזבאללה, נזיה מנצור, מממשלת לבנון לעמוד על זהותה האמיתית של החברה ועל יחסיה עם ישראל. מנצור ציטט מכתבה שהופיעה בעיתון אל-תמדן בתאריך 12 בדצמבר בה נכתב: "אל-תמדן חושף כי חברה ציונית חדרה ללבנון... אנו מבקשים מהמדינה לגרש מיד את אסתי לאודר

היומון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-ספיר", ערך ראיון מקיף עם "הפלאח המצרי", נשיא מצרים, חוסני מובארכ: "... אני חושש בראש ובראשונה לשלום. אם הם יבצעו את הטעות ויהרגו את ערפאת, משמעות הדבר תהיה שהם ביצעו פשע נגד העם הפלסטיני וגם נגד העם הישראלי, משום שיהיה קשה למצוא ולו אדם אחד שהעם הפלסטיני יתלכד סביבו. יעלו מנהיגים ... שיתחרו תחרות ביניהם בפעולות אלימות נגד ישראל..."

חודשיים ויום לפני הפיגועים בארה"ב, שידר ערוץ הלווין הקטרי, אל-ג'זירה, תוכנית שכותרתה "בן לאדן - הייאוש הערבי והפחד האמריקאי". הנושא טופל ב"הכיוון הנגדי", שאירחה מצד אחד את הסופר ואיש האופוזיציה הסודאני, אל-ח'אתם עדלאן, שמתח ביקורת על בן לאדן. מצד שני, התארח עורך היומון הלונדוני הפרו-עראקי, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, שהגן על בן לאדן

גילוי דעת החתום על ידי "המנגנון החשאי של תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס-פלסטין" הופץ ב-27.11.2001 בשטחי הרשות הפלסטינית. גילוי הדעת האשים את הרשות הפלסטינית בהעברת המודיעין שאפשר את חיסולו של מחמוד אבו הנוד ובמכירת השהידים ואיים במקמה

על רקע ועידת דרבן, מלאה העיתונות הערבית באלפי מאמרים בגנות ישראל וארה"ב ובזכות התעקשותן של המשלחות הערביות להתעמת עם המערב ולהתנגד לכל הצעות הפשרה שהועלו. ואולם, עוד בטרם התקבלה הצעת הפשרה להודעת הסיכום של הועידה, מתחו כמה בעלי טורים בעיתוני לונדון בשפה הערבית, מתחו ביקורת על התפקוד הערבי בועידת דרבן על אופן הצגת הסוגיה הפלסטינית בוועידה

ראש ממשלת לוב לשעבר ובעל טור בעיתונות הערבית, עבד אל-חמיד בכוש, פרסם מאמר ביומון הלונדוני, אל-חיאת, תחת הכותרת "פלסטין בין מה שיכול להיות לבין מה שצריך להיות", ובו הוא מותח ביקורת על האסטרטגיה הערבית בסכסוך הישראלי-פלסטיני