במאמר ביומון הלונדוני "אל-קדס אל-ערבי" טען האינטלקטואל הליברלי הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר כי הפגם היסודי במדינאות הערבית מצוי, לדעתו, בתהליך קבלת ההחלטות: "... המדינאות הערבית סובלת ממספר אנומליות, הן ברמת התיאוריה והן ברמת העשייה. אנומליות אלה עמדו ביסוד הכישלונות הרצופים במהלך מאתיים השנים האחרונות.."

הסופר והעיתונאי המצרי, גמאל אל-בנא, נולד ב-15 בדצמבר, 1920. אחיו הבכור, שיח' חסן אל-בנא, ייסד את "האחים המוסלמים" ואחיו האחרים, כמו גם אביו, היו אף הם אינטלקטואלים אסלאמיים. ל-בנא, שמגיל צעיר גילה נטיות סוציאליסטיות במקביל לנטיותיו האסלאמיות, ייסד מפלגת פועלים בשם "מפלגת העבודה הלאומית החברתית"

ערב הגעתו של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, לפגישות הפסגה שיתקיימו בירדן ובמצרים, חידשו עיתוני הממסד במצרים את ההתקפה החריפה על ארה"ב ועל בוש עצמו. כך, מאמר המערכת של היומון הממסדי הראשי, "אל-אהראם", קבע כי "לא נותרה ברירה" לעיראקים אלא להיאבק לסילוק הכוחות האמריקאים וכי אין לפסול את הבעת' ממאבק זה

המאבק האידיאולוגי ומאבק הכוח בין החמאס לרש"פ באו לידי ביטוי גם בשאלת מינוי אבו מאזן לתפקיד ראש הממשלה הפלסטינית. תנועת החמאס, יחד עם שאר פלגי האופוזיציה, התנגדה למינוי ראש ממשלה במסגרת התנגדותה לכל ממשלה התומכת בהסכמי אוסלו שמונתה כתוצאה מלחצים בינלאומיים וכן מתוך חשש כי מינוי זה יוביל להתקדמות מדינית שתחייב מאבק בטרור

עורכו הראשי של היומון הלבנוני הנוצרי "אל-נהאר", ג'בראן תויני, תוקף במאמר מערכת את מזכ"ל החזבאללה, חסן נצראללה, על רקע קריאתו להמשך המאבק המזוין בישראל דרך הגבול הדרומי ובאמצעות האינתיפאדה הפלסטינית: "מה רוצה החזבאללה? לגרור את לבנון ואת האזור [כולו] למלחמת התאבדות כוללת? לגרום ללבנון להתאבד או להביא לשחיטתה...?"

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב לעיתון הכוויתי "אל-אנבאא'", שבו התייחס בין השאר, להשלכות המלחמה בעיראק, לתהליך השלום המתחדש, לטרור העולמי ולרפורמות בסוריה. לדבריו, מאז הסכם אוסלו אין כל תיאום בין סוריה לבין הפלסטינים ולא נראה כי ישנו רצון בתיאום מצדם של גורמים ברש"פ

על רקע החרפת הקרבות במחנה הפליטים הפלסטיני בעין אל-חלוה שבדרום לבנון, שוב עולים בתקשורת הלבנונית קולות הקוראים להביא לפתרון הבעיה הפלסטינית בלבנון. עלי חמאדה, בעל טור ביומון הנוצרי "אל-נהאר", עיתון המתנגד באופן מסורתי להימנעותה של ממשלת לבנון מלהתערב במתרחש בתוך המחנות, קורא לפרק את הפלסטינים מנשקם ולשבת אתם למו"מ

בהשוואה לפיגועים אחרים שבוצעו ברחבי העולם, היא שבמקרה של הפיגועים בריאד, לא התפרסמו כלל בעיתונות הסעודית תיאוריות קונספירציה. היו מי שכתבו כי שורשי הבעיה נעוצים מחוץ לגבולות סעודיה וכי הטרור "מיובא" מאפגניסטן, אולם איש לא כתב כי מאחורי הפיגועים עומדים היהודים, המוסד הישראלי, או ה-CIA, כפי שקרה בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר

לאחר נפילת משטרו של סדאם חוסיין בבגדאד, ועל רקע ההאשמות האמריקאיות כי סוריה מעניקה מקלט לבכירים עיראקיים, החלו להישמע בסוריה - לצד הקריאות לסילוק ה"כיבוש האמריקאי" מבגדאד - גם קולות רשמיים המתנערים משלטון הבעת' העיראקי

בשני מאמרים פרי עטו, דן האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר במכשולים העומדים בדרכו של העולם הערבי לדמוקרטיזציה. המאמר הראשון – "הדמוקרטיה מחייבת הפרדה בין המאמין לבין האזרח" – דן בהשלכות של הצירוף של דת ומדינה באסלאם. המאמר השני – "איגרת אל הנבונים שבאנשי עיראק" – מצביע על חוליי המשטר האוטוקרטי בעיראק

בשני מאמרי ביקורת חריפים על החברה הערבית, שפירסם באתר אילאף, מנתח האינטלקטואל הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר את הערכים השליטים בעולם הערבי. אל-אח'צ'ר, החי בפאריס, היה בעל טור קבוע בעיתון אל-חיאת היוצא לאור בלונדון, אך לאחר שהגדיר את קטיעת האיברים הנהוגה בסעודיה כברברית נאסרה עליו הכתיבה בעיתון בהוראת בעליו

 אתר האינטרנט של ארגון "אל-קאעדה", "אל-נדאא", שכתובתו ממשיכה להתחלף מדי כמה ימים, ממשיך בפרסום סדרת מאמרים העוסקת במלחמה בעיראק ובהשלכותיה. הפרק ה-11, התמקד בעתיד הסכנות האורבות לזרם הפונדמנטליסטי הסוני באזור

לצד התבטאויות מצד בכירים פלסטינים נגד המלחמה בעיראק, מופיעים בשטחי הרש"פ ביטויי הזדהות עממיים עם ההנהגה העיראקית והעם העיראקי. ביטויים אלה זוכים לסיקור נרחב ביומוני הרש"פ. גילויי סולידאריות אלה כוללים אירועים סמליים רחבי היקף  וכן, קריאות לכל העולם הערבי והמוסלמי לנקוט בצעדים מעשיים נגד המלחמה ולעזרתה של עיראק

התגובות לנפילת בגדאד בעיתונות הערבית בלונדון תאמו את המגמות המדיניות האידיאולוגיות שהעיתונים השונים מייצגים.  עורך היומון הסעודי-לונדוני, אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעל העמדות הליברליות, כתב: "סדאם חוסיין לא נפל אתמול; התמוטטו השקרים הגדולים שליוו אותו, נפלו המוחות שהתעקשו לזייף את עובדות ההווה וההיסטוריה ..."

מאז החלה המלחמה בעיראק, פרסם העורך הראשי של היומון הסעודי-לונדוני אל-שרק אל-אוסט, שורה של מאמרי ביקורת  על סיקור המלחמה בעיראק בתקשורת הערבית: "....התקשורת הערבית היום, על נטייתה הברורה להגזמה ולהבטחות ניצחון, מזינה את הציבור בסיפורים שאין להם קשר למתרחש בשטח ומשחזרת התקשורת הישנה, בצבעים ובטכנולוגיה אלקטרונית..."

בהדרגה משנים עיתוני הממסד במצרים את הטון כלפי המלחמה בעיראק. טרם תחילת המלחמה, קראו עיתונים אלה לסדאם חוסיין להתפטר כדי לחסוך לעם העיראקי את המלחמה. בימיה הראשונים של המלחמה, הם הסתפקו בקביעה שהמלחמה "איננה לגיטימית". ואולם, בימים האחרונים, החלו עיתוני הממסד במצרים לצאת נגד ארה"ב במובהק

כמדי יום לאחרונה, הציגה הטלוויזיה העיראקית ראיונות עם אנשי דת, "מתאבדים-מתנדבים ערביים", ואזרחים. המוטו שחזר על עצמו כמעט בכל הראיונות היה "עיראק היא סדאם וסדאם הוא עיראק". בעיתונות הערבית התגובות למלחמה נעו בין התייצבות מוחלטת מאחורי עיראק ונגד ארה"ב, לבין הסתייגויות מהתנהלותו של סדאם חוסיין

נשיא סוריה, בשאר אסד, העניק ראיון לטלאל סלמן, עורך יומון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-ספיר". בין דבריו של אסד:  יש ליישם את הסכם ההגנה הערבי המשותף ביחס לעיראק כל עוד ישראל קיימת, היא מהווה איום; ישראל לא תהפוך למדינה לגיטימית, גם אחרי השלום

בפסגת המנהיגים הערביים שהתכנסה בשארם אל-שיח', העלתה מדינת האמירויות הערביות [מאע"מ] את ההצעה לפתור את משבר עיראק בכך שסדאם חוסיין יוותר על השלטון ויגלה מעיראק, בתמורה לערבויות בינלאומיות לביטחונו. ההצעה עוררה סערה ולא זכתה לגיבוי רשמי מצד המדינות האחרות

ערוץ הטלוויזיה הקטרי, "אל-ג'זירה" קיים דיון תחת הכותרת "מדוע הפכו הערבים לבדיחה של העולם?". בתוכנית, שהונחתה על ידי ד"ר פיצל אל-קאסם, בהשתתפות העיתונאי האלג'יראי, יחיא אבו זכריא, המתגורר בשבדיה ומזוהה עם הזרם האסלאמי, וההיסטוריון המצרי, אחמד עת'מאן, המזוהה עם הזרם הליברלי