דיווחו של העיתונאי תומאס פרידמן ב'ניו יורק טיימס', על שיחתו עם יורש העצר הסעודי, הנסיך עבדאללה, ששהביע נכונות סעודית להכיר במדינת ישראל ולנרמל את היחסים עימה אם תיסוג לגבולות 1967 עורר סערה בתקשורת הערבית. לטענת עבדאללה, הוא הקפיא את כוונתו להצהיר על כך בשל מדיניות ממשלת ישראל

ראש ממשלת לוב לשעבר, עבד אל-חמיד אל-בכוש, פרסם מאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", תחת הכותרת "ארה"ב והתסביך של המוח הערבי", ובו מתח ביקורת על יחסם של מנהיגי ערב כלפי ארה"ב וקרא להתייחס למנהיגת המערב באופן ריאליסטי. משמע - לא להיכנע  להו אלא לפעול מולה באופן התואם את צרכי הערבים

כמה מן העיתונים המובילים בעולם הערבי הגיבו בזעם על נאום 'מצב האומה' של הנשיא בוש, ובעיקר על קביעתו כי איראן, עיראק, וצפון קוריאה מהוות את "ציר הרשע" בעולם. ב"אל-אהראם" המצרי הממסדי, קבע בעל הטור, סלאמה אחמד סלאמה, כי "הנשיא בוש השתמש בנאומו על מצב האומה בשפה שאיננה שונה מן השפה בה השתמש בן לאדן בקלטותיו"

בעקבות פתיחת סניף של חברת הקוסמטיקה "אסתי לאודר" במרכז המסחרי של בירות ביקש חבר הפרלמט הלבנוני מטעם מפלגת חזבאללה, נזיה מנצור, מממשלת לבנון לעמוד על זהותה האמיתית של החברה ועל יחסיה עם ישראל. מנצור ציטט מכתבה שהופיעה בעיתון אל-תמדן בתאריך 12 בדצמבר בה נכתב: "אל-תמדן חושף כי חברה ציונית חדרה ללבנון... אנו מבקשים מהמדינה לגרש מיד את אסתי לאודר

היומון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-ספיר", ערך ראיון מקיף עם "הפלאח המצרי", נשיא מצרים, חוסני מובארכ: "... אני חושש בראש ובראשונה לשלום. אם הם יבצעו את הטעות ויהרגו את ערפאת, משמעות הדבר תהיה שהם ביצעו פשע נגד העם הפלסטיני וגם נגד העם הישראלי, משום שיהיה קשה למצוא ולו אדם אחד שהעם הפלסטיני יתלכד סביבו. יעלו מנהיגים ... שיתחרו תחרות ביניהם בפעולות אלימות נגד ישראל..."

חודשיים ויום לפני הפיגועים בארה"ב, שידר ערוץ הלווין הקטרי, אל-ג'זירה, תוכנית שכותרתה "בן לאדן - הייאוש הערבי והפחד האמריקאי". הנושא טופל ב"הכיוון הנגדי", שאירחה מצד אחד את הסופר ואיש האופוזיציה הסודאני, אל-ח'אתם עדלאן, שמתח ביקורת על בן לאדן. מצד שני, התארח עורך היומון הלונדוני הפרו-עראקי, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, שהגן על בן לאדן

גילוי דעת החתום על ידי "המנגנון החשאי של תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס-פלסטין" הופץ ב-27.11.2001 בשטחי הרשות הפלסטינית. גילוי הדעת האשים את הרשות הפלסטינית בהעברת המודיעין שאפשר את חיסולו של מחמוד אבו הנוד ובמכירת השהידים ואיים במקמה

על רקע ועידת דרבן, מלאה העיתונות הערבית באלפי מאמרים בגנות ישראל וארה"ב ובזכות התעקשותן של המשלחות הערביות להתעמת עם המערב ולהתנגד לכל הצעות הפשרה שהועלו. ואולם, עוד בטרם התקבלה הצעת הפשרה להודעת הסיכום של הועידה, מתחו כמה בעלי טורים בעיתוני לונדון בשפה הערבית, מתחו ביקורת על התפקוד הערבי בועידת דרבן על אופן הצגת הסוגיה הפלסטינית בוועידה

ראש ממשלת לוב לשעבר ובעל טור בעיתונות הערבית, עבד אל-חמיד בכוש, פרסם מאמר ביומון הלונדוני, אל-חיאת, תחת הכותרת "פלסטין בין מה שיכול להיות לבין מה שצריך להיות", ובו הוא מותח ביקורת על האסטרטגיה הערבית בסכסוך הישראלי-פלסטיני

במאמר ארוך המתפרסם ביומון הלונדוני, אל-חיאת, מבקר האינטלקטואל הפלסטיני- אמריקאי, אדוארד סעיד, בחריפות את המדיניות שמנהיגה ישראל ביחס לפלסטינים. בהמשך המאמר, פונה סעיד לתקוף את יאסר ערפאת ולקרוא לסילוקו

מאמר המערכת של היומון הממסדי המצרי, אל-אח'באר, שכותרתו "מסר לעם פלסטין", כלל קריאה להרוג ישראלים: "...כל שנותר לנו לומר לבני פלסטין הוא שלמרות שהכל משכו מכם את ידיהם, אל נא תהיו עצובים ואל תמתינו לסיוע מאיש. הגנו על אדמתכם עד הסוף ... אל תעזבו את בתיכם. הרגו את אויביכם בכל מקום בהם אתם נתקלים בהם..."

להלן קטעים מדרשת יום שישי (17.8.2001) ששודרה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית. הדרשה הועברה בשידור ישיר ממסגד שיח' עג'לין בעזה, והדרשן הוא שיח' אסמאעיל א'ל ע'דואן: "... ביום השנה לשריפת מסגד אל-אקצא, אנו אומרים כי חובת האומה כלפי מסגד אל-אקצא, היא לממש את אופציית הג'יהאד והמאבק למען אללה..."

השגריר הסעודי בלונדון, ע'אזי אל-קוסיבי כותב מדי פעם טורים ביומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-חיאת ולאחרונה, פרסם מאמר בו קרא למשטרים הערביים שלא לפסול את האפשרות של פתיחה במלחמה נגד ישראל. כעת, הוא מפרסם מאמר בו הוא תוקף בחריפות את נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש

מדי יום שישי, משדר ערוץ הטלוויזיה של הרש"פ את דרשת יום השישי ממסגד השיח' עג'לין בעזה. ביום שישי השלושה באוגוסט, 2001, שודרה דרשתו של שיח' אבראהים מאצ'י: "... כולנו חייבים לחפש תפקיד בג'יהאד ובמערכה ... הקוראן ברור ביותר בסוגייה זו: האויבים הגדולים ביותר של האומה האסלאמית הם היהודים..."

וחיד עבד אל-מגיד, עורכו של  "הדו"ח האסטרטגי הערבי", שמפרסם מדי שנה "מוסד אל-אהראם למחקרים אסטרטגיים", קרא במאמר ביומון הלונדוני, אל-חיאת, להביא לסיום הסכסוך הישראלי ערבי באמצעות שינוי המאזן הדמוגאפי בתחומי הקו הירוק. לדבריו, יש להסתמך בעיקר על ערביי ישראל, לעצור את ההגירה היהודית לישראל ולתמוך כלכלית במעבר ערבים לתוככי הקו הירוק

בעיתונות הערבית היוצאת לאור בלונדון, מתנהל לעתים תכופות פולמוס בנושא מעמד המיעוטים וזכויותיהם במזרח התיכון, שבו מעלים אנשים המשתייכים לקבוצות מיעוט לאומיות, אתניות, ודתיות שונות - כורדים, סיריאנים, ארמנים, קופטים, מרונים, ברברים - תביעות לפתרונות שונים בנוגע למעמדם כפרטים, כמו גם למעמד קהילותיהם

ב-21 ביוני הודיעה ארה"ב על החלטתה להגיש כתבי אישום נגד החשודים בפיצוץ מגדלי ח'ובאר ב-1996, בדהראן, ערב - הסעודית, בו נהרגו 19 חיילים אמריקאיים וארבע מאות איש בקירוב נפצעו. ההודעה עוררה זעם רב באיראן ובערב הסעודית

תוכנית עליה הכריזה ממשלת לבנון, לפני יומיים, לעקירת גידולי הסמים באזור הבקאע שבדרום-מזרח לבנון הובילה להתפתחותו של עימות בין חזבאללה לממשלה הלבנונית. חזבאללה, התופש עצמו כמייצג אוכלוסיית האזור, המתפרנסת במידה רבה מגידול הסמים, יצא באופן פומבי נגד תוכנית הממשלה ואף התריע מהתדרדרות לאלימות

 וחיד עבד אל-מגיד, עורכו של  "הדו"ח האסטרטגי הערבי", המפורסם מדי שנה על ידי "מוסד אל-אהראם למחקרים אסטרטגיים", התייחס במאמר ביומון הלונדוני, אל-חיאת, לחלקם של ערביי ישראל בסכסוך הישראלי-ערב. לדבריו, ערביי 1948 הם חלק מן החברה הפלסטינית, הם אלו הנמצאים בזירת המערכה הסופית, והם אלו שיהפכו לרוב בישראל תוך פחות ממחצית המאה

צאלח נעאמי, המשמש כפרשן פוליטי בכיר בביטאון ה'חמאס', אל-רסאלה, התייחס בגיליונו האחרון של השבועון לטענות ה-BBC בדבר אחריותו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לטבח צברא ושאתילא. בניגוד לקונצנזוס הערבי, קבע נעאמי כי מדובר בצביעות וכי האשמים האמיתיים הם סוריה וראשי הפלנגות