המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שה"ח המצרי: איראן מחזיקה את האזור כבן ערובה
14/4/2010

 

שה"ח המצרי: איראן מחזיקה את האזור כבן ערובה

 

בראיון ליומון אל-חיאת, תקף שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-ר'יט, את איראן, המחזיקה את המזרח התיכון כבן ערובה ואת הגורמים הערביים התומכים בה, בפרט סוריה ותנועת החמאס, על כך שהם מאפשרים לה להתערב בענייניהן ודחה את הביקורת על מצרים מצד איראן ותומכיה. להלן קטעים מן הראיון:

 

איראן משתמשת בפלסטינים למטרותיה

ש: ישנה סברה לפיה הפיוס הפלסטיני עודנו הנושא המשמעותי ביותר המעסיק את הדיפלומטיה המצרית. חמאס התנתה את החתימה על הסכם הפיוס עם פת"ח בתיקון המסמך המצרי. מה טיבו של תיקון זה? ישנם גורמים בחמאס הרומזים לכך שקהיר היא שמעכבת את ההסכם?

ת: הפיוס הפלסטיני אינו העניין היחיד הזוכה לתשומת הלב המצרית. הפיוס הוא אחד מיסודות העניין הפלסטיני. היסוד האחר הוא פתיחת שיחות בין הפלסטינים וישראל על הבסיס אשר אנו, כמדינות ערביות, עומדים עליו, ועל קרקע שתאפשר לשיחות האלה להשיג התקדמות. אולם באשר לפיוס, זהו תיק שמוקדם לדבר עליו. מצרים נועדה עם שני הצדדים, פת"ח וחמאס. ח'אלד משעל בא לקהיר בסוף ספטמבר 2009, וקיים התייעצויות עם הצד המצרי המפקח על התיק הזה, ודיבר על הפיוס כאילו שזה עניין גמור. כאשר מצרים העבירה את המסמך לנציגי חמאס הם אמרו שהוא שונה מזה שאש"ף חתם עליו. המסמך המצרי לא שונה, ואם חמאס לא הסכימה לחתום עליו, אזי נעיין בהערות שהם מעירים או מתנים בקבלתן את חתימתם. מצרים פועלת לטובת העניין הפלסטיני, עוד מלפני ההחלטה על חלוקת פלסטין ב-1947 ועד עתה היו עשרות אלפי חיילים מצרים ואלפי דיפלומטים מצרים ששירתו את העניין הפלסטיני. היום, למרבה הצער, אנו עדים למגמות המניחות את האידיאולוגיה והאינטרס הצר מעל עתיד העניין והעם [הפלסטיני]. לפיכך, הם ימשיכו בדרך הזאת ואנו נמשיך להיות נחושים במאמצים שאנו משקיעים, ואני מקווה שבבוא העת כולם ינהגו בחכמה.

 

ש: האם התיקונים שחמאס דורש הם ברורים?

ת: ... הם טרם הגישו משהו רשמי... אני מאמין שישנן מגמות חיצוניות רבות שמכבידות על קבלת ההחלטות בחמאס, בנוסף לאינטרסים של חמאס שמטילים את כובד משקלם בשטח, [ושיקולים אידיאולוגיים]. יש אומרים שחמאס-פנים רוצה לחתום, ואילו חמאס-חוץ אינו רוצה בכך. אני מקווה ששני הצדדים בחמאס יסכימו שזהו האינטרס של העם הפלסטיני. המסמך לא ישונה, ובנושא הפיוס הפלסטיני לא יונח דבר מלבד המסמך המצרי.

 

ש: המגמות החיצוניות, המכבידות על קבלת ההחלטות בחמאס, האם הן מגיעות מסוריה או מאיראן?

ת: לדעתי [מ]איראן, משום שסוריה היא מדינה ערבית שחתרה לאורך ההיסטוריה להשקיע מאמצים בעניין [הפלסטיני] מנקודת מבטה. סוריה מארחת את חמאס על אדמתה, זה עניינה ואין לנו מחלוקת עם דמשק בנושא הזה. אולם, אנו אומרים שמהלכים איראניים רבים תכליתם להחזיק בקלפים ערביים רבים כדי להשתמש בהם למטרות איראניות.

 

ש: כלומר, להחזיק את האזור בן ערובה עד שייפתר תיק הגרעין האיראני?

ת: בהחלט. זהו הניסוח הטוב ביותר ששמעתי מזה חודשים, אם לא מזה שנים.

 

ש: מחמוד אל-זהאר ייחס את המשך הפילוג הפלסטיני להיעדר רצון ערבי כן בסיום הפילוג הזה, באומרו שכמה מדינות ערביות משתמשות בפלסטינים במחלוקות שלהן [עם מדינות ערביות אחרות]?

ת: איני יודע למה הוא התכוון. אני מאמין שכל הערבים משתדלים לשרת את המטרות של העם הפלסטיני ושהפלסטינים הם הנדרשים היום לפעול בכיוון של פיוס ואחדות... בשבועות האחרונים נפגשנו עם [מדינאים] בכירים רבים, וכולם שאלו כיצד ניתן לסיים את המחלוקת הפנים-פלסטינית שמחסלת את העניין הפלסטיני? ואיך זה שאת נותנים לישראל את ההזדמנות לטעון שאין שותף? שהרי בכך אתם מגישים לה את העניין הפלסטיני על מגש כסף. אני בוטח בערבים ובטוהר כוונותיהם. דרכי הפעולה שונות אבל המטרה הערבית היא אחת והיא הגשמת הסדר צודק עבור העם הפלסטיני שיוביל להקמת מדינה שבירתה מזרח ירושלים.

 

ש: האם אתה מתכוון לכך שאיראן היא זו שמגישה את העניין הפלסטיני על מגש כסף לישראל?

ת: כוונתי היא שהפילוג הפלסטיני והעמדות והמצב [הנגרמים] מן הפילוג הזה מובילים לכך. אם גורם אזורי לא-ערבי מנסה לשרת את מטרותיו באמצעות שימוש בעניין הזה... הרי שהוא מזיק לעניין [הפלסטיני]... כמה חללים נהרגו [למען פלסטין] בששים השנה האחרונות באזור שממערב לפקיסטן ועד גבול מצרים-לוב. בדוק ותמצא שמדובר בדם ערבי ובחללים ערבים [ולא מעמים אחרים]...

 

ש: כאשר ביקר ח'אלד משעל בריאד הוא הבהיר לשר החוץ הסעודי סעוד אל-פיצל שהמגמות של חמאס הן ערביות משום שעניין פלסטין הוא קודם כל ערבי. [אם כך, מדוע] לפני כמה ימים הסכימו הפלגים הפלסטינים, בפגישתם עם נשיא איראן אחמדי-נז'אד בדמשק ולאחר מכן בטהראן, לשים עצמם במחנה אחד עם טהראן?

ת: ישנם כאלה שאיבדו את היכולת להגדיר [נכונה] את סדרי העדיפויות המדיניות. מדובר בעימות פלסטיני-ישראלי, ואם איראן פועלת לצד הפלסטינים – היא עושה זאת כדי להשתמש בהם למען האינטרסים שלה. מי שמסכים שישתמשו בו צריך לדעת שהמצב [בזירה] האיראנית או [בזירה] האיראנית-אמריקאית יימשך זמן רב, ואין זה ראוי ל[תלות את גורל] האינטרסים הפלסטיניים [בגורל] העימות האיראני-מערבי... אנו חוזרים ואומרים שאלפי חללים ערבים קיפחו את חייהם למען העניין הפלסטיני, והדבר לא ניתן להיאמר על זולתם.

 

השפעת איראן על סוריה מונעת פיוס פלסטיני

ש: סוריה חוזרת על כך שהיא תומכת בפיוס הפלסטיני ובאחדות הפלסטינים. כלום אין ביכולתה לפעול אצל חמאס כדי לאפשר [השגת] הפיתרון, ובכך לתמוך במאמצים המצריים?...

ת: עודני ממתין בנוגע [לכך]. אנו מקווים שהם ידברו עם אורחיהם (מנהיגי חמאס) כך שישכנעו אותם שהדבר הוא לטובת העניין הפלסטיני.

 

ש: מדוע זה לא קרה עד עכשיו?

ת: יש לשאול את אחינו בסוריה על כך. אנו חותרים ליחסים טובים וכבוד הדדי ושיתוף פעולה עם סוריה. אולם השאלה טמונה במחלוקת על דרכי הפעולה שאסור שתשפיע לרעה על היכולת לעבוד ביחד...

 

ש: ישנם פרשנים שרואים בשאלה זו ראיה לכך שישנה שליטה איראנית על ההשפעה הסורית על חמאס?

ת: ... איני מסוגל לפסוק לגבי אמיתות הדבר הזה. ישנם הסבורים שיש חילוקי דעות [בין סוריה לאיראן] בנוגע לשליטה על קבלת ההחלטות [אצל חמאס]. אני מאמין שסוריה פועלת למען אינטרס פלסטיני-ערבי משותף, בעוד איראן פועלת לטובת אינטרס איראני בלבד. ישנו הבדל בין האינטרסים של הערבים לבין אלו של איראן. אנו יכולים לשתף פעולה ולהיות בקשר. אנו יכולים לסחור. אנו יכולים להפיק תועלת מן התמיכה האיראנית בפלסטינים אם תמיכה זו נועדה להביא להסדר. אולם אם היא חותרת לעימותים חמושים, המשך המלחמה וקריאה לסיום העניין הפלסטיני על-ידי ניצחון סופי לפלסטינים על מדינת ישראל וריסוקה, אזי אנו אומרים לאחינו הפלסטינים שמאמינים לדיבורים הללו ולאחים באיראן: העולם לא ירשה למצב הזה [לקרות]. אל תרמו את הפלסטינים כדי שילכו בדרך הזו.

 

ש: אבל איראן טוענת שהיא פועלת בעניין הפלסטיני בהיותה מדינה אסלאמית?

ת: זו זכותה כמדינה אסלאמית. אולם גם תורכיה מדינה אסלאמית, ואיננו רואים גישה דומה שם. אינדונזיה ומלזיה הן כוחות אסלאמיים משפיעים, אולם הן לא נוהגות בדרך המפרקת את יכולתם של הפלסטינים להתמודד עם היריב הישראלי. היום אנו זקוקים ביותר לאחדות העמדה כדי להגיע להגשמת המטרה שהם שואפים אליה. חמאס איננה מדברת היום על חיסול ישראל, אלא אומרת: אנו מוכנים להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. אם כך הם פני הדברים, הרי שהם מקבלים למעשה את מדינת ישראל.

 

ש: האם אינך סבור ששבירת הקיפאון בין קהיר לדמשק תיצור אפשריות להאצת הפיוס הפלסטיני?

ת: בודאי, זהו ניתוח נכון, במידה ותנוטרל ההשפעה האיראנית [על סוריה].

 

ש: כלומר, עלינו להבין שמה שדרוש בראש ובראשונה הוא שדמשק תנטרל את ההשפעה האיראנית [עליה]?

ת: נטרול טהראן יבוצע דרך עמדה ערבית ברורה שתדרוש ממנה לפעול יחד עמנו לטובת העניין הפלסטיני ולא להביא לעימותים נוספים בין הפלסטינים והישראלים שיביאו לעוד אבידות לפלסטינים. אנו רוצים להשיג פריצת דרך מהירה בפיוס הפלסטיני. מי שמסבך את [ההגעה ל]פריצת הדרך הזו אינו מסייע לעניין הפלסטיני.

 

ש: ... מה מונע את שבירת הקיפאון בין קהיר לדמשק?

ת: אין קיפאון [ביחסי סוריה ומצרים], אלא מרחק-מה מתיאום משותף. אני מאמין שבעתיד יושגו התקרבות ותיאום משותף. העניין הוא חילוקי דעות בנוגע לדרכים שיובילו אותנו להגשמת המטרות הערביות על אדמת האזור. איננו מסכימים שכוח אזורי יכפה את השפעתו על אדמת הערבים. העניינים הערביים ואדמת הערבים הם קניינם [הבלעדי], והם היחידים שלהם זכות לקבוע מה האינטרס שלהם כדי שהם יפעלו לביצועו.

 

ש: לאחר פסגת כווית ויוזמת המלך עבדאללה לפיוס בינערבי, גובשה עמדה סורית חיובית שעשויה להיות תואמת לעמדה הסעודית-מצרית בנושא הזה.

ת: בזמנו העניינים נעו קדימה ואחר כך נעצרו מסיבות לא-ידועות. תקוותי שבעתיד תשתנה הגישה [הסורית].

 

ש: באיזה מובן הייתה עצירה?

ת: זה מה שקרה, אבל אני מקווה שהעניינים יזוזו מחדש. מצרים וסוריה מסכימות בנוגע ליחסיהם המסחריים, לקשרי ההשקעות, ולחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי הזה. בל נשכח שצבאות מצרים וסוריה נלחמו זה לצד זה וסייעו האחד לשני. בל נשכח שסוריה היא מאזני המזרח. אנו שואפים לשמור על הביטחון הלאומי הסורי.

 

ש: יש התוהים איך הצליחה קטר לתת חסות להסכם מקדים לסיום המלחמה הארוכה בדארפור.. בעוד מאמצי מצרים בקרב הפלסטינים נתקלים בקשיים, למרות הקרבה הגיאוגרפית והאינטרסים הביטחוניים המשותפים?

ת: כל נושא ונסיבותיו המיוחדות. העניין הפלסטיני חשוף להתערבויות חיצוניות חדות ולהשפעת כוחות אזוריים כבדי משקל. נושא סודאן ודארפור אינו נתון להשפעות אלו. אדרבא, כולם מנסים לפתור בעיה זו...

 

ש: האם יחסי מצרים-קטר עברו את שלב 'השקט השלילי'?

ת: איני יודע למה הכוונה בביטוי 'שקט שלילי'. היחסים שקטים במובן זה ש[הקטרים] מתאמצים ופועלים להתמודד עם בעיות רבות העומדות בפני האזור... אולם אין ביקורים רמי דרג מזה שנה וחצי. אני מקווה שהעניינים ילכו לקראת הידוק הקשר. אין לנו בעיה עם קטר. הבעיה היא עם התחנה הממומנת בידי קטר – אל-ג'זירה, שמסקרת כל דבר מצרי באופן שלילי. אם האחראים על הערוץ הזה יבצעו בדק בית ויבחנו את גישתם למצרים, הם יראו שמזה שנים הם לא דיברו עליה בצורה חיובית. לא יתכן שמצרים כולה דברים רעים ושליליים. היא המדינה הערבית החזקה ביותר ומחזיקה בכוח הצבאי הערבי הגדול ביותר. ברשותה הכמות הגדולה ביותר של שגרירויות ונציגויות דיפלומטיות בחו"ל. מצרים סבלה רבות למען איחוי השסע הערבי, הן ברמה הבינ"ל באו"ם... מצרים נמצאת [היכן שצריך] כדי להגן על האינטרסים של הערבים בהתאם ליכולותיה ובהתאם למידת התמיכה לה היא זוכה מ[מדינות ערב]. היא תמיד חוד החנית, מצויה תמיד לטובת הערבים...

 

ש: לידי מי משחקת ההפרעה לתפקיד המצרי האזורי?

ת: אין כל הפרעה לתפקיד המצרי באזור, הנוגעת לכל בעיותיו: מצרים מצויה בזירת העניין הסודאני ואין חולק על כך. היא נוכחת בזירת העניין הפלסטיני ובצורה חזקה, וכך גם בזירת העניין התימני... מצרים עומדת בראש ארגון המדינות הבלתי מזדהות, ונמנית על ראשי איחוד מדינות הים התיכון... למצרים נוכחות בולטת באפריקה, שם יש לה חמישים שגרירויות. אין מקום לדבר על הפרעה לתפקידה האזורי. אנו מבצעים את מדיניותנו ואיננו חוששים מגורם זה או אחר. יש לנו יחסים מצוינים עם רוב מדינות ערב ובראשן סעודיה...

 

ש: לאחר יותר משנה מאז כניסתו לבית הלבן, וחודשים מאז נאומו באוניברסיטת קהיר, אובמה טרם גילה את פרטי יוזמתו לסיום הסכסוך הערבי-ישראלי...

ת: הנשיא האמריקאי כבול כעת בבעיות רבות שירש מן הממשל הקודם. ישנו אתגר קשה לארה"ב באפגניסטן, ישנו המצב בעיראק... ישנה גם התסבוכת הכלכלית והפיננסית האמריקאית, ומחלוקות פנים-אמריקאיות בנוגע לביטוח הבריאות. בעיות רבות המעיקות על [מקבלי] ההחלטות בארה"ב. עם זאת, בירכנו על נאומו בקהיר, ובירכנו על נאום אובמה בעצרת האו"ם כשדיבר על [הקמת] מדינה פלסטינית וסיום הכיבוש. נותר לממשל האמריקאי לתרגם את עמדותיו אלה לפעולה שתגשים את המטרה עליה דיברו. עד כה יש עיכוב משמעותי ביישום ההצעות הללו. אנו מקווים שבעתיד הקרוב [הממשל] יגלה עוד עמדות בכיוון זה...

 

ש: מה דעתך על קריאתו של הנשיא האיראני לפעול לחיסול ישראל בהגדירו אותה כ'חיידק שחיתות'?

ת: איני יודע אם הערבים [מקדישים] מחשבה לעניין הזה.

 

ש: אולם הנשיא האיראני מבטיח ניצחון במקרה של עימות כולל...

ת: אני מקווה שעימות כולל כזה לא יתרחש, משום שיהיו לו השלכות כבדות מאד על האזור הזה, שסבל רבות. הבה נתקדם לעבר השלום. הבה נחתור לפיתרון העניין הפלסטיני. הבה נדחק את הכוחות האמריקאיים אל מחוץ לעיראק ואת המערב אל מחוץ לאזור. הבה נקיים דיאלוג מועיל בין העולם האסלאמי-ערבי מצד אחד, לבין העולם המערבי מצד אחר, ושיישוב [העניין] הפלסטיני יהיה אחד המרכיבים העיקריים של הדיאלוג הזה...."[1]



[1] אל-חיאת (לונדון), 4.3.2010