במסיבת עיתונאים ברמאללה הציג  אחמד קריע, 'אבו עלאא'', את תנאי אש"ף לחידוש המו"מ:"נסיגת הצבא הישראלי מאזור הערים, הכפרים והריכוזים [האזרחיים] הפלסטינים ... הקמת ועדת חקירה בינלאומית שתחל בחקירה מידית של התוקפנות ...מציאת מסגרת חדשה [למו"מ] שתבטיח כי תהליך השלום ישיג את מטרותיו"

המזכיר הכללי של ה'פתח' וראש ה"תנזים" בגדמ"ע, מרואן אל-ברע'ות'י: "הפסגה [בשארם אל-שיח'] נכשלה בקריאה נכונה של המסר של האינתיפאדה. האינתיפאדה פרצה על מנת לשים קץ לכיבוש. היה צריך לטפל בנושא זה ולא בנושאים חלקיים כגון הסגת טנק מפה או משם

מאז פרצה האינתיפאדה הופיעו בתקשורת המצרית והערבית רק קומץ פעילי שלום מצרים. כמה מהם "חזרו בתשובה" בעקבות תמיכתם בשלום, ואחרים הצהירו כי השלום הוא ברירת המחדל לאור היתרון האסטרטגי של ישראל. יוצא דופן, עד כה, הוא המחזאי ותומך השלום המצרי עלי סאלם, שאמר בפומבי שהאירועים האחרונים לא שינו את אמונתו

להלן נקודות עיקריות מתוך נאומו של ערפאת:  הסיבה הישירה לפסגת החירום היא גל התוקפנות הקשה שהעם הפלסטיני נתון בו ואשר החל כאשר "רגלי שרון טימאו את אדמת אל-חרם אל-שריף ואל-אקצא'"... בתיאום עם ממשלת ישראל.  ביקור שרון הכניס ממד חדש לסכסוך הערבי – ישראלי: הממד הדתי המסוכן

מקור סורי בכיר הכחיש כי בפגישה שהתקיימה בין אולברייט לבשאר אסד ב-18 באוקטובר, 2000 בריאד דנו בנושא הישראלים המוחזקים בידי חזבאללה. לדברי המקור, אולברייט הסתפקה בהצגת שאלה בנוגע לקשרים בין סוריה לחזבאללה מבלי להציג לסוריה דרישה כלשהי להפעלת לחץ על חזבאללה

במאמר שכותרתו "אין תחליף לשלום" פותח האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר, בציטוט דברי ג'ורג' קלימנסו: "קל לעשות מלחמה מלעשות שלום".לדבריו, "[המזרח התיכון] מסובך... משום שהוא עדיין נשלט על ידי יחידים ולא על ידי מוסדות ובשלטון היחיד עליך להיות פסיכולוג רב יכולת כדי לפרש את התקפי יצריו והתלהמותו

מראשית תהליך אוסלו הבהירו דובריו כי אש"ף יצעד במסלול המדיני כל עוד הוא יביא להישגים, אולם כאשר יגיע למבוי סתום, יפנה אש"ף לאופציה הצבאית על מנת להמשיך ולקדם את מטרותיו הבסיסיות: נסיגה ישראלית לגבולות 67', הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים ומימוש זכות השיבה

שיח' אל-אזהר, השיח' מחמד סיד טנטאוי, בראיון לעיתון "אל-ח'ליג'": "הג'יהאד למען אללה הוא אחת המעלות שהמוסלמי צריך לבקש בכל עת והוא חובה [המוטלת] על כל אדם שמסוגל לבצעו ... לפיכך, הג'יהאד לשם בלימת התוקפנות ולשם שחרור האדמה הכבושה הוא חובה על המוסלמי בכל מקום ובכל תקופה.

: להלן קטעים מדרשת יום השישי (13.10.2000) ששודרה בטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלסטינית בשידור ישיר ממסגד בעזה: "…היהודים, כולם כאחד, אינם פוסחים על הזדמנות כלשהי לעשות מעשה נבלה. אם מפלגת העבודה עושה את הפשע והנבלה, מפלגת הליכוד מתייצבת מאחוריה ..."

יאסר ערפאת: "...עמנו יגן על ירושלים. אנו נשמור עליה בדמנו ובגופנו מפני סכנת הסיפוח, ההרס והייהוד." יועצו של ערפאת לעניינים אסטרטגיים וחבר הועד המרכזי של ה'פתח', האני אל-חסן: "האינתיפאדה הנוכחית אפשרה לפלסטינים לשנות את כללי המשחק הישנים..."

כרוז שפרסמה "תנועת ה'פתח' בפלסטין' ב- 8 באוקטובר קרא "לתקוף את ההתנחלויות והמתנחלים, בתגובה על הפשעים שהם מבצעים נגד העם הפלסטיני. עוד נאמר, כי "התגובה היחידה לאיומי ברק ... מגולמת בהסלמת האינתיפאדה המבורכת, שהיא האופציה האסטרטגית לשחרור האדמה והעם הפלסטיניים מהכיבוש."

נביל שעת': עמים רבים נלחמו וניהלו מו"מ בעת ובעונה אחת... יש לכך דוגמאות רבות... וייטנאם... אלג'יריה. בתנאים מסוימים שנוצרו נכפה עלינו שהמו"מ יהפוך לחלופה ללחימה. אלא שגם לזה יש גבול. אתה יכול לנהל מו"מ מבלי להלחם; אתה יכול להלחם מבלי לנהל מו"מ; ואתה יכול לנהל מו"מ ולהלחם בעת ובעונה אחת

יאסר ערפאת בתוניס: "מפל הדם הפלסטיני הממשיך [לזרום] זה שנים רבות ימשיך [לזרום] כנגד שרון ודומיו פעם נוספת משום שהוא ניסה לטמא את מסגד אל-אקצא'. עמנו ימשיך להקיז את דמו כדי להגן על ירושלים ועל המקומות האסלאמיים והנוצרים...

המחלוקת שהתעוררה בפסגת קמפ-דיוויד בסוגיית ירושלים נסבה סביב הריבונות על העיר העתיקה. האמריקאים הציגו הצעה לחלוקת הריבונות בעיר העתיקה ובעוד שישראל הסכימה לדון בהצעה במידה והפלסטינים יקבלו אותה - ערפאת דחה את ההצעה מכל וכל ותבע ריבונות פלסטינית על מזרח ירושלים בשלמותה

אל-טיב עבד אל-רחים, מזכיר הנשיאות הפלסטינית, בעצרת ברמאללה: "הנטייה האמריקאית לכיוון ישראל עלולה להגביר את האלימות ואת המתיחות באזור. ארה"ב צריכה להיות אובייקטיבית ולא לנקוט שיטות של לחץ כמו העברת השגרירות לירושלים. זה יביא רק להגברת הקיצוניות והאלימות באזור"

העיתונאי עדלי צאדק כותב: כאשר פרסם העיתונאי מייקל דובס ב"וושינגטון פוסט מגזין" מאמר שטען כי מדלן אולברייט אינה נוצריה קתולית אלא יהודיה, אמרה שרת החוץ האמריקאית כי מסקנות המאמר בנוגע למוצאה הפתיעו אותה. מאוחר יותר פרסם דובס ספר, בו הוא טוען כי אולברייט שקרנית, כי היא יודעת על מוצאה היהודי לפחות משנת 1976

תחת הכותרת "זהו כותל 'אל-בראק' ולא כותל 'הדמעות' [הכותל המערבי]" שולל יו"ר התנועה האסלאמית בישראל, השיח' ראיד צלאח, כל קשר יהודי לכותל ואף מאשים בבגידה כל מי שמכיר בזכות יהודית או בריבונות ישראלית כלשהי במקום

אבו מאזן, סגנו של ערפאת ומראשי הצוות הפלסטיני למו"מ, העניק ראיון מקיף בנוגע לתהליך השלום לשבועון הישראלי-ערבי כל אל-ערב: "כל מדינות ערב שלחמו בישראל קבלו [חזרה] את אדמותיהן, ולכן זכותנו היא לקבל לידינו את אדמותינו ... הפתרון לבעיית הפליטים מופיע בהחלטה 194: פיצוי למי שאינו רוצה בשיבה..."

סגן יו"ר 'אגודת הצדקה למען האדמות הקדושות' בארה"ב ומזכיר 'מרכז בית אל-מקדס' (ירושלים) בניו יורק, עצאם מעלא, התראיין ליומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" בנוגע לפזורה הפלסטינית בארה"ב. הפזורה הפלסטינית נחשבת לאחת מן הפזורות הערביות הגדולות ביותר בארה"ב. היא מונה כ-350,000

אחד משני נושאי הסדר הקבע שבגנם לא הושגה התקדמות משמעותית בקמפ-דיויד הוא נושא הריבונות על ירושלים המזרחית. עמדת הפלסטינים היא, כי ירושלים המזרחית היא חלק מהשטחים שנכבשו ב- 1967 וחלה עליהם הלגיטימיות הבינלאומית, כלומר החלטה 242