עלי סאלם: אנחנו מסרבים לשמוע את קולות השלום מישראל
מאז פרצה האינתיפאדה הופיעו בתקשורת המצרית והערבית רק קומץ פעילי שלום מצרים. כמה מהם "חזרו בתשובה" בעקבות תמיכתם בשלום, ואחרים הצהירו כי השלום הוא ברירת המחדל לאור היתרון האסטרטגי של ישראל. רובם הביעו תמיכה באינתיפאדה ובחזבאללה. יוצא הדופן היחיד, עד כה, הוא המחזאי ותומך השלום המצרי המפורסם, עלי סאלם, שאמר בפומבי שהאירועים האחרונים לא שינו את אמונתו. להלן קטעים מתוך ראיון שנתן סאלם לעיתון המצרי "אל-אהראם אל-ערבי" ב-21.10.2000:
סאלם: בישראל ישנם מיליוני תומכי שלום, אבל אתה [העולם הערבי] חושב שרק אתה צודק ושהאחרים הם פושעים.
שאלה: האם אתה חושב אחרת?
סאלם: אנו נמצאים במלחמה רק בראשנו ומסרבים לשמוע את קולות השלום מישראל. עם זאת, הראייה [הנכונה] היחידה היא שכל הצדדים אחראים למה שקרה ועדיין קורה. אין טעם לתאר את ישראל כיחידה שלא נהגה כשורה.
שאלה: האם ראית את תמונתו של הילד, מחמד אל-דרה, אשר נהרג בזרועות אביו?
סאלם: ודאי, אך ראיתי גם את תמונתם של שלושת החיילים הישראלים אשר נטבחו וגופותיהם נשרפו[1]. ראיתי גם את החיילים שנחטפו בלבנון. מדוע אתה מתעלם מזה? הגישה האלימה זכתה לניצחון ברור.
שאלה: האם אתה משווה בין שני המקרים? האם פעולות הכיבוש ניתנות להשוואה עם אלו של [תנועת] ההתנגדות?
סאלם: האלימות חייבת להיפסק, ואנו צריכים לנסות ולבסס שלום. את זה אני יודע. המעשה השפל של התקשורת אשר מלבה את המשבר ומחממת את הציבור אינו מתקבל על הדעת. האלימות חייבת להיפסק מייד. כמובן שלא ציפית לזה ממני; ציפית שעלי סאלם יכריז, באמצעותך, כי הוא מביע חרטה על אשמת השלום שלו. עם זאת, אני עדין סבור כי לאיש אין זכות ללבות מלחמה, מכיוון שלאחר שבני עמנו הוגלו והתשתית שלנו נהרסה אנחנו נשב לבכות ולדבר שלום.
שאלה: האם ייתכן שהתבוסתנות הגיעה לרמה כזו?
סאלם: תבוסתנות? אינך יודע מה זו מלחמה. אנו, בתנועות השלום, נכשלנו. אנו מודים בכישלון, וכעת אתם יכולים לנהל את המלחמה שלכם.
שאלה: ישראל היא זו אשר מחפשת מלחמה…
סאלם: זהו. אני מתנצל שנכשלתי במה שמעצבן אותך, נכשלנו בהשגת שלום. אתה רוצה שאדבר על ההפרות הישראליות, ואתה רוצה שאביע חרטה. ובכן, אין לי כל חרטות עבורך. אם אתה רוצה מלחמה, תיהנה מהמלחמה שלך. זהו זה. אנו מבטלים את השלום, שיבושם לכם עם המלחמה שלכם!!