כללי

כותבים פלסטינים קוראים לחמאס להעביר לרש"פ את השלטון ברצועת עזה ולפרק את זרועה הצבאית

 

יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה והיומון הפלסטיני אל-איאם, היוצאים לאור בגדה המערבית, ממשיכים לפרסם מאמרי ביקורת, בטון שהולך ומחריף, נגד תנועת חמאס.[1] החרפת הטון ניכרת לאחרונה במעבר מהטלת אחריות על חמאס למלחמה ברצועת עזה ולהשלכותיה, לקריאה מפורשת לחמאס להביא לסיום המלחמה באמצעות עסקה שתכלול שחרור החטופים הישראליים בתמורה לאסירים פלסטיניים, הסכמה לפירוק הזרוע הצבאית שלה, ויתור על נשקה, והעברת השלטון ברצועת עזה לידי הרש"פ.[2]

 

כותבי המאמרים קראו לחמאס להכיר בכך שלא ניתן יהיה לשקם את עזה כל עוד היא שולטת שם וכל עוד הזרוע הצבאית שלה קיימת, וכי פירוק שלטונה ומסירת נשקה הם צעדים הכרחיים לא רק להפסקת המלחמה, אלא גם לסיכול תוכניתו של הנשיא טראמפ לגרש את הפלסטינים מרצועת עזה. לדבריהם, ויתור של חמאס על המאבק המזוין לא יהיה בבחינת כניעה מצד התנועה הלאומית הפלסטינית, שכן היא תוכל להמשיך את מאבקה בשיטות אחרות וחמאס אף תוכל לפעול ברש"פ כמפלגה פוליטית, ללא זרוע צבאית.

 

דוח זה יציג דוגמאות למאמרים אלה:

 

בעל טור פלסטיני: על חמאס לפרק את זרועה הצבאית ולהפוך למפלגה פוליטית

כאמור, הביקורת על חמאס והקריאה להעביר את השלטון ברצועת עזה לידי הרש"פ ולהתפרק מנשקה בלטו במאמרים שהתפרסמו בעיתונים הפלסטינים לאחרונה, בהם נטען כי חמאס תוכל להמשיך להתקיים במסגרת הרש"פ כתנועה פוליטית הכפופה לחוק הפלסטיני, ולא כמיליציה חמושה. כך כתב למשל ב-13.2.25 באסם ברהום, בעל טור ביומון אל-חיאת אל-ג'דידה: "... אין מקום בעתיד לפלגים חמושים, אלא למפלגות פוליטיות שפועלות במסגרת המערכת הפוליטית של הרש"פ, בהתבסס על עקרון הנשק האחד שהוא קניין בלעדי של השלטון, שאינו שייך לשום פלג, אלא לעם הפלסטיני באמצעות הקלפי...

 

לא ניתן להתחיל [ליישם] שום תוכנית או להציע חלופה לתוכנית הגירוש [של טראמפ], מבלי שחמאס תיסוג מהזירה [השלטונית] בעזה, ובהמשך תבנה את עצמה מחדש כתנועה פוליטית שפועלת במסגרת התהליך הדמוקרטי. משמעות הנסיגה היא שחמאס תפרק את הזרוע הצבאית שלה, תחסל כל קשר שלה לאג'נדות חיצוניות [של איראן], ותכריז בפני העולם כי הרש"פ היא בעלת הסמכות על רצועת עזה. ביצוע הדבר אין משמעותו כניעה, אלא ניסיון להציל את העם הפלסטיני ולמנוע את חיסול סוגייתו הלאומית. זהו למעשה ניסיון לחסום את הדרך בפני הגירוש, ואם נצליח לעצור את כל זה, אז למעשה העם הפלסטיני ינצח..."[3]

 

שר לשעבר ואיש פת"ח: על חמאס להכיר בטעותה, לוותר על נשקה ולמסור את השלטון בעזה לרש"פ

אשרף אל-עג'רמי, איש פת"ח ולשעבר השר לענייני אסירים ברש"פ, פרסם ב-5.3.25 מאמר בטורו ביומון אל-איאם, שבו קרא גם הוא לחמאס להעביר לאלתר את השלטון ברצועת עזה לידי הרש"פ, כולל "תיק הביטחון", ולחדול לנהוג כמיליציה חמושה. הוא כתב: "... לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר והאסון שפגע בעמנו... הוצבנו בפני פרשת דרכים חמורה, אך הפלגים שלנו ומנהיגיהם ממשיכים להתנהג כאילו שהמצב טבעי ושנוכל להמשיך בחיינו כרגיל.

 

תנועת חמאס ממשיכה להתעקש על תפקידה בשלטון עזה, כאילו קיבלה אותו בירושה, ולא מעניין אותה מה קרה ומה קורה לתושבים שם. נכון שיש לחמאס זכות לחפש מוצא עבורה ועבור מנהיגה ופעיליה, אבל אסור שזה יהיה מנוגד לאינטרס של העם הפלסטיני. על חמאס להכיר בטעותה הנוראה שגרמה לנזק אדיר. הכרה זו חייבת להוביל לכך שתפעל בכל דרך כדי לצמצם את סבלו של עמנו. היא ללא ספק מבינה כי לא ניתן לשקם את עזה נוכח המשך שלטונה ו[המשך] קיומה של הזרוע הצבאית שלה, שכן ישראל תראה בכך עילה להמשך הכיבוש ברצועה ולחתירה לגירוש תושביה. על חמאס לגלות אחריות לאומית, לוותר לחלוטין על השלטון, ולהתכונן להעברת תיק הביטחון במלואו לרש"פ, ללא קיום מיליציות חמושות בעזה..."[4]

 

במאמר נוסף שפרסם ב-26.3.25, טען אל-עג'רמי כי עסקה שתכלול את שחרור החטופים הישראלים תמורת אסירים פלסטינים ופירוק הזרוע הצבאית, יאפשרו את סיום המלחמה ברצועת עזה, וגם יאפשרו לחמאס להמשיך להתקיים כמפלגה פוליטית. הוא כתב: "... הגיע הזמן שתנועת חמאס תקרא מחדש את המציאות ותחשוב על התנאים הקיימים כרגע, משום שאין בכוחה עוד לתמרן כדי להישאר בשלטון או להיאחז בנשקה, משום שהדבר יוביל רק להמשך המלחמה... עליה לשאוף לעסקה שבה היא תוותר על כל בני הערובה [קרי, החטופים] הישראלים תמורת אסירים פלסטינים וסיום המלחמה, במסגרת הסכמה לוותר על נשקה. זו הדרך היחידה להפסקת התוקפנות הישראלית ולהגנה על עמנו... על [חמאס] לחתור לקראת עסקה שתאפשר את הישרדותה ותבטיח לה תפקיד פוליטי בעתיד".[5]

 

עיתונאי פלסטיני: על חמאס וכל הפלסטינים להכריז על סיום המאבק המזוין

העיתונאי הפלסטיני מוהנד עבד אל-חמיד, בעל טור ביומון אל-איאם, פרסם לאחרונה (4.3.25) מאמר שבו קרא לתנועת חמאס לנהוג בדומה למנהיג ה-PKK עבדאללה אוג'לאן, ולזנוח את המאבק המזוין.[6]

 

במאמר נוסף שפרסם ב-25.3.25, הדגיש עבד אל-חמיד כי זו הדרך להפסקת המלחמה וכי צעד זה אין פירושו כניעה של התנועה הלאומית הפלסטינית, שתמשיך להיאבק לעצמאות באופן בלתי אלים. כך כתב: "... ההזדמנות היחידה שבאמצעותה יצליחו העם הפלסטיני ותנועתו המדינית לתרום להפסקת שפיכות הדמים... תהיה באמצעות הצהרה ברורה, בהשתתפות כל הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים או רובם, שתחייבם לעבור ממאבק מזוין והתנגדות חמושה למאבק מדיני ועממי בלתי אלים. ההצהרה תכלול הודאה בתבוסת ההתנגדות החמושה, אך לא תכלול כניעה. כל תנועות השחרור והעמים במהלך שחרורם עברו ממאבק חמוש למאבק בלתי אלים, ופעמים רבות השיגו את חרותם ועצמאותם בדרך זו... הסכסוך שלנו עם הכיבוש לא ישיג את מטרותיו הלגיטימיות באמצעות מלחמות של עימות צבאי או באמצעות מהלומה [צבאית] מכרעת, אלא באמצעות השגת נקודות וצבירתן לאורך זמן..."[7]