היומון הלונדוני-סעודי, "אל-שרק אל-אוסט" קיים ברמאללה ראיון עם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, שאמר בין היתר: איני יכול לעזוב את מולדתי. כשהייתי על הסירה [בדרך] מביירות שאלו אותי, 'לאן אתה הולך אבו עמאר?' השבתי להם: 'לפלסטין'. רבים מכם תמהו על כך וכתבו על הנושא... אני לא אפרוש אני אהפוך לשהיד. אני מבקש את השהאדה...

ראש המחלקה המדינית, פארוק קדומי התראיין ליומון "אל-שרק אל-אוסט" היוצא לאור בלונדון ואמר: 'מפת הדרכים' תסתיים בכישלון... יש יוזמות נוספות שבראשן עמד הנשיא, ג'ורג' בוש, המתבססות על 'שטחים תמורת שלום' ועל הלגיטימיות הבינלאומית, אלא שיוזמות אלה לא בוצעו משום שאריאל שרון בא כדי להרוס את כל מה שבוש השיג. דרכה של ישראל היא לשקר

באירועים לציון יום ה"נכבה" השנה  בלטה הדרישה לא לוותר על זכות השיבה. הדרישה שבה ונשנתה בתהלוכות שנערכו ב-14  וב-15 בערים הגדולות ובהן עזה ובראמאללה וכן במחנות הפליטים, בגילויי דעת של פלגים וארגונים שונים וכן בנאומים של בכירים פלסטינים

באחד במרץ 2002 דיווח היומון "אל-ביאן" של איחוד האמירויות הערביות על "פרסום חדש מאת מרכז זאיד אודות תעשיית 'השואה'". המרכז תרגם ספר מאת בן עמי פיינגולד, פרופ' בבית הספר לחינוך ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב שעיקר פועלו המחקרי מתרכז בחקר ספרות ההשכלה, בדרמה עברית וישראלית ובהוראת ספרות

לאחר שנמנעה מלדווח על נפילתה המהירה של בגדאד, נפנתה העיתונות הסורית הרשמית לתקוף את ארה"ב ואת ישראל ולהאשימן בהאשמות שונות. ביזתו של המוזיאון המרכזי בבגדאד סיפקה לפובליציסטים הסורים מטרה חדשה לחציהם

יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, נשא נאום לרגל יום הנכבה: "... פלסטין היא המולדת שלנו, אדמת חזית המערכה והאדמה הקדושה, מולדתנו ומולדת אבותינו וסבינו, מולדת נכדינו ודורותינו הבאים ... אין לה חלופה ואין לנו מולדת מלבדה. כל פליט פלסטיני מצפה ליום בו יחבק את המולדת וישיב לה את זהותה ואת כבודו של האזרח במולדתו פלסטין.."

האתר "אסלאם און ליין" אירח ב-26.4.2003 את ואצף מנצור, דיפלומט בשגרירות הפלסטינית במרוקו, לשיחה עם גולשי האתר בנושא "רווחי ישראל מכיבוש עיראק". הוא טען כי לישראל אחריות לשוד המוזיאונים והבנקים בעיראק, קרא לג'יהאד מעשי נגד הכובשים בעיראק, בפלסטין ואף במרוקו, שלל את הלגיטימיות של ישראל והציונות

קבוצה של מעצבי דעת קהל ערבים ויהודים מישראל מקיימת בחודשים האחרונים סמינר על השואה  ששיאו בביקור של הקבוצה במחנות הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו, בסוף מאי 2003. יוזם התוכנית הוא הארכימנדריט אמיל שופאני, מן הכנסיה היוונית קתולית בגליל ומנהל ביה"ס התיכון אל-מוטראן (סנט ג'וזף) שבנצרת

אבו מאזן נחשב למנהיג הבכיר ביותר אחרי ערפאת ולעמדותיו בנושאים השונים חשיבות רבה. הוא מקובל, הן על ארה"ב, הן על האירופים והן על ישראל כאישיות מתונה באש"פ. הערכה זו מבוססת בעיקר על העמדות שהביע לאחרונה בנושא המאבק המזוין ועל היותו ידוע כאחד מאדריכלי הסכם אוסלו

ירחון הילדים של תנועת החמאס "אל-פאתח" [הכובש] המתפרסם במהדורת אינטרנט  [http://www.al-fateh.net], כתב בגיליון חודש אפריל מאמר המערכת המופנה לילדי עיראק. במאמר נקראים ילדי עיראק לבצע ג'יהאד [מלחמת מצווה] ולהתפלל להשמדת היהודים

גילויי אנטישמיות בעולם הערבי לא עוררו בעבר ביקורת פנימית משמעותית. יתר על כן, ביקורת שנמתחה במערב על תופעות אנטישמיות רק הגבירה את ההתבטאויות האנטישמיות בתקשורת הערבית ולא עוררה חשיבה חדשה בנושא. ואולם, בשנתיים האחרונות מתפרסמות בתקשורת הערבית תגובות של ביקורת והסתייגות משמעותיות נוכח גילויים אנטישמיים

  אתר האינטרנט בערבית ובאנגלית "אל-בואבה" דיווח ב-6.3.2003 כי המכון למחקרים אסלאמיים השייך לאל-אזהר פרסם פסק הלכה האוסר לתאר את היהודים בני ימינו כ'קופים וחזירים'. על פי הדיווח ניהל את ישיבת המכון שיח' אל-אזהר, מחמד סייד טנטאוי, הנושא במשרה הדתית החשובה ביותר בעולם המוסלמי הסוני

בעקבות לחצים בינ"ל גוברים, פועלת הרש"פ לכינון רפורמות שונות ובכללן רפורמות חוקתיות. חוק היסוד המשמש כיום כחוקה הזמנית - שאושר על ידי המועצה המחוקקת ב-2002 בעקבות לחצים בינ"ל - לא היווה מענה מספק לדרישה הבינלאומית לרפורמות. בשל כך, פועלת בימים אלו ועדה בראשותו של נביל שעת' לגיבוש נוסח סופי לטיוטת החוקה

תחת הכותרת "מבט על פעולות מסירות הנפש", כתב עוה"ד אחמד שוקי עפת, ביומון האופוזיציוני המצרי, אל-ופד: מהפעולות בהן הצעיר הפלסטיני מפוצץ עצמו בקרב האויב, לא צמחה כל תועלת עבור הסוגייה הפלסטינית; הן גרמו ויוסיפו לגרום לאבדות אנושיות וחומריות אדירות משום שנקמתו של האויב בגין כל פעולה שכזו היא נוראה... בנוסף איבדנו את אהדתו של העולם

התגובות בתקשורת הערבית לאסון מעבורת החלל 'קולומביה' היו מגוונות. כמה מאמרי המערכת הביעו צער על הטרגדיה. מנגד, בעלי טורים רבים קשרו את האסון לסכסוך הישראלי-ערבי, למלחמה הצפויה בעיראק, ולמאבקה של ארה"ב בטרור. כותבים אחדים נקטו נימה לעגנית על האסון שפקד את ארה"ב, תוך התמקדות במותו של האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון

במסגרת התגובות לתוצאות הבחירות בישראל וניצחון הליכוד היו ברש"פ מי שתלו את הסיבות לכך באסטרטגיה הקיצונית של הרשות הפלסטינית ותבעו לשנות אותה כדי למנוע דבר דומה בעתיד. בעל הטור תופיק אבו בכר כתב: "...מדיניותה של הרש"פ היא זו שהעלתה את אריאל ששרון לשלטון מאחר ונמנעה מלרסן את הכוחות הקיצוניים ולא הסכימה ליוזמת קלינטון..."

בת'ינה שעבאן, מנהלת מחלקת הסברת החוץ במשרד החוץ הסורי חאפט' אל-אסד, כותבת בטורה האישי ביומון הסורי הרשמי תשרין: "...בשעה בה הורסים כוחות הכיבוש הגזלנים בתים פלסטינים ומגירים דם מלבנו ... יוצא מנהיג ערבי [מובארכ] לברך את ראש ממשלת הפשע, ההרג והחיסולים {שרון] על נצחונו בבחירות מגוחכות... ובכיר ערבי אחר [ערפאת] רוצה לפגשו..."

בימים אלו נשמעות במגזר הערבי בישראל קריאות להחרמת הבחירות המופנית מצד יחידים וקבוצות כדוגמת תנועת "בני הכפר" והנהגת "הפלג הצפוני", בשטענה של אי השייכות למדינה ולמוסדותיה, במדיניותה של ישראל כלפי המגזר הערבי ושחברי הכנסת הערבים ממילא אינם פועלים למען הציבור הערבי אלא למען אינטרסים אישיים

ראש הלשכה המדינית של אש"ף ומזכ"ל הועדה המרכזית של פת"ח, פארוק אל-קדומי, העניק לאחרונה ראיון לשבועון הערבי ישראלי "כל אל-ערב". בראיון הביע אל-קדומי תמיכה בפיגועים בתוך שטחי הקו הירוק ואף טען כי למעשה מעולם לא היה שוני בין האידיאולוגיה של פת"ח לבין זו של החמאס

בעקבות הביקורת החריפה שנמתחה בעיתונות ובממשל בארה"ב על שידור סדרת הטלוויזיה בעלת המוטיבים האנטישמיים "פרש ללא סוס", התגייס היועץ הפוליטי של נשיא מצרים, אסאמה אל-באז, להגיב על האשמת התקשורת הערבית בכלל והמצרית בפרט באנטישמיות, בסדרת מאמרים ביומון "אל-אהראם",  שהינה התגובה המקיפה ביותר עד כה להאשמה זו