בעקבות המלחמה בעזה חידשה החמאס את מאמציה לערער על מעמדו של  אש"פ
כמייצג הלגיטימי של הפלסטינים. זאת בניסיון להשלים את התהליך שהחל עם
ניצחונה של התנועה בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 ונמשך בהשתלטותה בכוח על
רצועת עזה בשנת 2007

היו"ר הראשון של ועדת החקירה הבינ"ל לרצח רפיק אל-חרירי, דטלב מהליס, טען בראיון ליומון הלבנוני אל-מסתקבל כי ועדת החקירה בראשותו מצאה שר"מ לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, קיבל "איומים רציניים" מבכירים במשטר הסורי

במאמר באתר המזוהה עם החמאס www.palestine-info.info, קרא בעל הטור מואמן בסיסו להעריך מחדש את תפקודה המדיני והצבאי של התנועה, נוכח המצב הקשה אליו הגיעו הפלסטינים. לדבריו, על תנועת החמאס לגלות גמישות, להתאים את מדיניותה למציאות ולהסכים להקמת ממשלה שתהיה מקובלת בעולם

אתר החדשות התימני באינטרנט yemenportal.net פרסם כתבה אודות טקס שהתקיים במחוז אב בתימן, שבו נחנכו אולם וספרייה על שמה של המתאבדת הפלסטינית הראשונה, ופא אדריס, שביצעה פיגוע ברחוב יפו בירושלים. בטקס השתתפו אנשי שלטון תימנים ואיש חזית השחרור הפלסטינית, סמיר אל-קונטאר, מבצע הפיגוע הרצחני בנהרייה ב- 1974

שני יומונים סוריים ממסדיים פרסמו לאחרונה מאמרים אנטישמיים חריפים. מאמר אחד ניצל את ההכרזה על ירושלים כבירת התרבות הערבית כדי לטעון שיש קשר בין הדם שנשפך בצליבת ישו בירושלים לבין "הדם שהיהודים מרווים בו את צימאונם". המאמר השני מייחס ליהודים התנשאות כלפי הדתות האחרות ומתארם כמוצצי דם הפוגעים במשאבים הכלכליים של האומות

עפ"י דיווחים במערב, מיתן נשיא איראן אחמדי-נז'אד את דבריו בכנס דרבן 2 בז'נבה, בשל ביקורת בינ"ל. ואולם, עם שובו לאיראן, הוא שב והסלים את דבריו נגד המערב וישראל. בנאום באסלאמשהר (סמוך לטהראן) ב-23.4.2009, הוא תקף בחריפות את המערב על סגידתו לאליל שיצר בדמות הציונות וכופה על העולם לסגוד לו

על רקע אירועי עזה והוויכוחים בין תומכי החמאס, חזבאללה ואיראן, ציר ההתנגדות, לבין תומכי הגוש המתון, התרבו כותבים בתקשורת הערבית שמתחו ביקורת על ציר ההתנגדות. משרד החוץ הישראלי הפיץ מחדש מאמרים אלה באתרו ובתגובה פרסמו עיתונים התומכים בציר ההתנגדות, את רשימת כותביהם תחת הכינויו "שגרירי ישראל בעולם הערבי"

במאמר שפרסם לאחרונה באתר האינטרנט אילאף,מותח הסופר והעיתונאי הליברל, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, ביקורת חאריפה על הציבור בארצות ערב המתנגד לנורמליזציה עם ישראל ועל הנזק הפוליטי שהדבר גורם גם לעולם הערבי

יו"ר מועצת המנהלים של היומון הלבנוני אל-אח'באר, אבראהים אל-אמין, המקורב לחזבאללה, פרסם לרגל יום השנה לחיסול קצין המבצעים של חזבאללה, עמאד מור'ניה (12 בפברואר 2008), כתבה ובה פרטים חדשים על תרומתו של מור'ניה להכנות לקראת מלחמת לבנון השנייה, לשיקום כוחו של חזבאללה אחריה, להיערכות לעימות הבא מול ישראל ולהנחלת הניסיון של חזבאללה לפלגים הפלסטיניים בעזה ובגדה

 מאז נכנס ממשל אובמה לתפקידו, החל דיאלוג אינטנסיבי בין ארה"ב לסוריה, שכלל לחיצת יד בין שרי החוץ של שתי המדינות בוועידת שרם אל-שיח', ביקורים של אנשי ממשל וחברי קונגרס אמריקאים בסוריה ופגישה בין שגריר סוריה בוושינגטון לעוזר שה"ח האמריקאית. שני הצדדים הביעו אופטימיות זהירה לגבי סיכויי הצלחת הדיאלוג

לאחרונה, ובעיקר מאז שהסתיימה המלחמה בין ישראל לחמאס בעזה, ניכרת הסלמה בעמדותיו של חזבאללה בנושא פירוק הנשק שלו, , כאשר מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, וסגנו נעים קאסם, הודיעו כי המלחמה בעזה הכריעה את הדיון בלבנון על עתידו של חזבאללה כתנועת התנגדות בלבנון ועל גורל הנשק שלו

במאמר ביומון הלונדוני "אל-חיאת" קרא העיתונאי והחוקר הפלסטיני, ד"ר ח'אלד אל-חרוב, המשמש גם כמנהל פרויקט לתקשורת ערבית באוניברסיטת קימברידג',  לבטל את אמנת החמאס, כיוון שהיא מביעה עוינות ליהודים רק משום שהם מאמינים בדת היהודית ושהיא מסבה נזק לפלסטינים בהציגה את חמאס כתנועה אנטישמית החותרת להשמדת ישראל

במצרים יש ויכוח ציבורי - שהחריף על רקע המלחמה בעזה - באשר ללגיטימיות של עסקת יצוא גז מצרי לישראל. עם היוודע דבר העסקה במצרים וכניסתה לתוקף במאי 2008, קראו חוגי האופוזיציה לביטולה, בטענה שמצרים מוכרת לישראל גז במחיר הנמוך ממחיר השוק ולכן מסבה נזק לכלכלה המצרית

בעקבות עזיבתו ההפגנתית של ר"מ תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן, את ועידת דאבוס, במחאה על דבריו של נשיא ישראל, שמעון פרס, קראה העיתונות הסורית למזכ"ל הליגה הערבית, עמר מוסא, להתפטר מתפקידו מפני שלא עזב את הוועידה בעקבות ארדואן ולמדינות ערב  לפעול לסילוקו של מוסא מן הליגה הערבית

כינוס ועידת דוחה ב- 16 בינואר 2009, בניגוד לעמדתה של מצרים וניסיונותיה של קטר לכנס ועידה אלטרנטיבית "לשיקום עזה", במקום הוועידה המצרית הצפויה להיערך בקהיר ב- 2 במרץ 2009, עוררו את חמת השלטון המצרי. העיתונות המצרית הממסדית האשימה את קטר באימוץ סדר היום האיראני ובניסיון עקר להתחרות במצרים ולדחוק אותה ממעמד

לאחרונה דנים בכירי משטר וכלי תקשורת איראניים בצורך להרחיב את שתה"פ המדיני עם תורכיה ואף לחתור לברית אסטרטגית עימה, בהתמודדות של האסלאם מול המערב. דיונים אלה קיבלו משמעות מיוחדת בעקבות המלחמה בעזה, שחשפה שני מחנות אזוריים – ציר איראני וציר סעודי-מצרי, שהמלחמה הקרה ביניהם מחריפה והולכת

בעקבות האירועים בעזה וההתקפה החריפה של מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, על ההנהגה המצרית, תקף מופתי הר הלבנון, השיח' מחמד עלי אל-ג'וזו, בחריפות רבה את נסראללה והאשימו בפילוג האומה ובניצול דמם של תושבי עזה למטרות פוליטיות המשרתות את איראן

בעקבות הקריאות בעולם הערבי, להעמיד לדין את מנהיגי ישראל על פשעי מלחמה, פורסמו  ב-12 וב-13 בינואר באתר הליברלי "אילאף" שני מאמרים מאת הליברל המצרי כמאל ע'בריאל ומאת הליברל הכוויתי פאח'ר אל-סולטאן, שטענו כי העולם הערבי והמוסלמי נזעק למען זכויות עמים ואדם רק כשהפוגע הוא יהודי והנפגע הוא ערבי או מוסלמי

בנאומו בפסגת דוחה, הצהיר הנשיא הסורי בשאר אל-אסד, כי ישראל ביצעה בעזה שואה נאצית חדשה, וטען כי הדם הערבי שנשפך מאז קום מדינת ישראל נועד להביא לכינונה של מדינה יהודית טהורה. אסד קרא ללמד את הדורות הערביים הבאים את העקרונות של "עין תחת עין" ו"שן תחת שן", כדי שהם לא ישכחו את מעלליה של ישראל ולא יסלחו לה

המלחמה בעזה הצטיירה בתקשורת הבינ"ל כעימות צבאי מקומי בלבד ואולם מלחמה זו, כמו מלחמת לבנון 2006, וכמותן גם אירועים מדיניים וצבאיים אחרים שאירעו במזה"ת בעשורים האחרונים, מתאפיינות במכנה משותף אחד: שורשיהן בעימות בין איראן שלאחר המהפכה האסלאמית לבין הממלכה הסעודית, עימות המהווה מפתח להבנת המזה"ת בראשית המאה ה-21