המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ירדן: המלכה ראניה סופגת ביקרות ארסית המכוונת למשטר ולראשונה משיבה למבקריה
21/11/2019


דאגה בחצר המלוכה ב­ירדן:

המלכה ראניה סופגת ביקורת ארסית המכוונת למשטר ולראשונה משיבה לתוקפיה


מאת צ. הראל


בתוך ההתפתחויות האזוריות הסוערות והשפעתן על הממלכה ההאשמית, המלך עבדאללה מתמרן כבר שנים רבות בין הגורמים השונים במדינה, ומאפשר ביטוי לתסיסה נגדו בתחומים שונים, גם אם בצורה מוגבלת. הביקורת עליו מתפרסמת לעתים ברשתות החברתיות על ידי אנשים מחוץ לממלכה אך גם בתוכה ונשמעת באין מפריע, כולל בהפגנה שבועית בעמאן בה משתתפים כמה מאות. המחאה נגד המלך מתבטאת בשנים האחרונות גם בפרסומים חריפים נגד אשתו, המלכה ראניה. תגובתה הנרגזת והנרחבת באתר הפייסבוק שלה, בערבית ובאנגלית,  מצביעה על תסכולה ועל הקושי הגובר של בית המלוכה לעכל את הביקורת הנרחבת בשלל נושאים.

 

הקדמה

לאחרונה נשמעות בירדן קריאות בגנות המלכה ראניה, המואשמת זה שנים, בעיקר על ידי גורמי אופוזיציה ירדנים בשחיתות, בניהול אורח חיים ראוותני ובהתערבות בענייני המדינה. קריאות אלו הן חלק מגילויי המחאה נגד המשטר הירדני ומשפחת המלוכה, מאז החל האביב הערבי בשנת 2011, במסגרתה נשמעות קריאות לכינון מונרכיה חוקתית, לעריכת רפורמות פוליטיות וכלכליות, לשחרור עצורים פוליטיים ולשיפור תנאי המחייה של האזרחים.[1]

 

הביקורת נגד המלכה ראניה התגברה במהלך שביתת מורים שהתקיימה בחודש ספטמבר בדרישה להעלאת שכרם. זאת, בעקבות טענות כי העלאת השכר הותנתה בכך שהמורים יקבלו הכשרה מקצועית באקדמיה להכשרת מורים שהמלכה ייסדה ב-2009 ונקראת על שמה. כמו כן עלו טענות כי האקדמיה על שם המלכה מקבלת סמכויות נרחבות על חשבון משרד החינוך ועלו תהיות באשר להתנהלות הפיננסית של האקדמיה והסיבה שהיא מקבלת כספים מתקציב המדינה. ביקורת לא נחסכה גם מגופים נוספים הנושאים את שם המלכה כמו למשל "האגודה לטיפול באנשי צבא ומשפחותיהם על שם המלכה ראניה". ברשתות החברתיות נמתחה ביקורת בוטה יותר על המלכה ועל ענייניה האישיים, ובכלל זה על הלבוש שלה.

 

המלכה פעילה מאד בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם ואף מעלה סרטונים ליוטיוב, אך עד עתה נמנעה מתגובה לביקורת נגדה. אולם, הפעם היא פרסמה בצעד חריג פוסט בחשבון הפייסבוק שלה בו הדפה את הביקורת נגד האקדמיה על שמה ונגד ההכפשות של מעשיה ומנהגיה. היא זעמה על כך שמאז ימי "האביב הערבי" בירדן בשנים 2011-2012 הפכו, לדבריה, היא, חייה האישיים ומלתחתה למושא ביקורתו של כל מי שיש לו בעיה עם המדינה, של כל מי שמחפש אחר תהילה ושל כל מי שרוצה לפגוע במלך עבדאללה.

 

ואכן, אין זו הפעם הראשונה בה נתונה המלכה ראניה תחת מתקפה קשה. כבר במהלך מחאות האביב הערבי בירדן הועלו טענות שהאשימו אותה בהתערבות בניהול הממלכה, בהעברת קרקעות מדינה לידי בני משפחתה ובגניבת כספים מאוצר המדינה.[2]  טענות דומות נשמעו גם לפני כשנה על ידי  חבר הפרלמנט ר'אזי אל הואמלה כשאמר כי התערבות של המלכה ראניה בענייני המדינה מהווה נטל על הממלכה.[3]

 

למעשה, הביקורת על המלכה ראניה היא חלק בלתי נפרד מהביקורת על המלך והמחאה נגדו, שהתגברה ביתר שאת לפני כשנה. מחאה זו באה לידי ביטוי בהפגנות המתקיימות מדי שבוע בכיכר מרכזית בעמאן, גם אם בהשתתפות של עשרות עד מאות אנשים בלבד, בהן נשמעות מידי פעם גם קריאות להפלת משטר ובגנות המלך עבדאללה.

 

העיתונות הירדנית, כהרגלה, התגייסה להדיפת הביקורת על המלך והמלכה ופרסמה מאמרים רבים המשבחים את פועלה ותרומתה של המלכה לקידום תחומים כמו חינוך, צעירים, בריאות והעצמת נשים בממלכה, וכן מאמרים בשבח המלך ונגד הקריאות להפלת המשטר.

 

דוח זה יציג את הביקורת, שנשמעה לאחרונה בירדן נגד המלכה ראניה והמלך עבדאללה, ואת הניסיונות להדפם:


המלך עבדאללה והמלכה ראניה

 

התגברות הביקורת הציבורית על המלכה ראניה

טענות כי האקדמיה להכשרת מורים על שם המלכה ראניה נוגסת בסמכויות משרד החינוך

כאמור, במהלך שביתת המורים, שהחלה ב-8.9.19 ונמשכה כחודש, עלו טענות נגד המלכה ראניה והאקדמיה להכשרת מורים על שמה. בין היתר נטען כי על מנת לקבל העלאה בשכרם, המורים נדרשים לעבור הכשרה מקצועית באקדמיה על שם המלכה.[4] עוד נטען כי לאקדמיה על שם המלכה ניתנו סמכויות נרחבות יותר מאשר למשרד החינוך בתחום של הכשרת המורים, עד כדי היותה מונופול בתחום. טענות נוספות התייחסו לכך שבוגרי האקדמיה מקבלים עדיפות ויתרון במינויים לתפקידים ומשרות במשרד החינוך, על חשבון מורים שהוכשרו במקומות אחרים. בנוסף, עלו תהיות באשר להתנהלות הפיננסית של האקדמיה ולמימון שהיא מקבלת מקופת המדינה.[5]

 

כך למשל, סגן יו"ר איגוד המורים, נאצר אל-נוואצרה, שנמנה על הנהגת תנועת האחים המוסלמים בירדן, מתח בריאיון לערוץ הירדני, 'אל-אורדון אל-יום', ביקורת על כך שהסמכויות והאחריות בנוגע להכשרת מורים נמצאות בידי האקדמיה ע"ש המלכה ראניה שהיא חברה פרטית, ולא בידי משרד החינוך או איגוד המורים. הוא הזהיר מפני פירוק משרד החינוך בשל אובדן סמכויותיו וטען כי הפרטת החינוך היא דבר מסוכן, שאינו משרת את המולדת, אלא רק חברות פרטיות.[6]

 

ביקורת נוספת נשמעה מצד חבר סיעת האחים המוסלמים בפרלמנט, צאלח אל-ערמוטי, שהתרעם במהלך שביתת המורים על כך שטרם קיבל תשובות מלאות לשאילתא, שהגיש לממשלה שנה קודם לכן ב-9.9.18, בדבר אופי היחסים בין משרד החינוך לבין האקדמיה, ובדבר מקורות המימון של האקדמיה. אל-ערמוטי אמר כי בכוונתו להמשיך לבדוק את התנהלותה הפיננסית של האקדמיה, זאת למרות שנפגש כמה פעמים עם נציגים מן האקדמיה בנסיון להבהיר את העניינים.[7]

 

גם חבר הפרלמנט לשעבר, וצפי עלי אל-רוואשדה, החבר בוועדת המעקב הלאומית שהיא חלק ממארגני המחאה השבועית נגד המלך, העלה תהיות בעניין מעמדה של האקדמיה על שם המלכה. בפוסט שפרסם ב-17.9 בחשבון הפייסבוק שלו הוא כתב: "האם [האקדמיה] היא חברה ממשלתית או פרטית? אם היא ממשלתית, איזה משרד מפקח עליה? האם השר הרלוונטי ממנה את מנהלה ואת עובדיה?... האם יש לה רווחים? האם רווחים אלה נכנסים לקופת המדינה?... ואם היא חברה פרטית, מדוע מוקצה לה סעיף בתקציב הכללי [של המדינה]? [אלו] שאלות לגיטימיות שעלינו לקבל את התשובות להן, אחרת נראה בה [קרי, באקדמיה] מוקד של [חיפש] רווח אישי ושחיתות ומקור לגזל משאבי המולדת. למה שלא יהיה מכון הכפוף למשרד החינוך, שיכשיר את כל המורים...?"[8]

 

הפוסט של אל-רוואשדה[9]



בחלוף כמה ימים כתב אל-רוואשדה: "הדבר הטוב ביותר בשביתת המורים, הוא שהיא חשפה את מידת התעצמותה של 'האקדמיה להכשרת מורים על שם המלכה ראניה' ואת [המצב] בו משרד בסדר גודל של משרד החינוך, על מאה שנות קיומו ועל כל ניסיונו, הפך למחלקה הכפופה לאקדמיה הזו. האסון השני הוא שקבלת ההחלטות של הלשכה לשירות המדינה בכל הנוגע למינוי מורים היא בידי האקדמיה. האסון השלישי, שחשפה השביתה הוא שלמרות שהאקדמיה איננה ממשלתית, היא פועלת ככל מוסד ממשלתי, הזוכה לתקציב מן המדינה, אך מחלקת ביקורת [המדינה] אינה רשאית לפקח עליה ולבקרה. מה שמשמעותי יותר מכך הוא שהיא אינה נדונה בוועדת הכספים של הפרלמנט בעת אישור התקציב. השערורייה הגדולה ביותר היא סיוע החוץ, שקיבלה האקדמיה, המוערך במאות מיליונים ויועד מלכתחילה לחינוך. לו ניתן [הסיוע] למשרד החינוך, הוא היה מקים מוסד טוב יותר להכשרת מורים. שערורייה נוספת היא... הממדים הגדולים של הסתערות [האקדמיה] על רכוש המדינה - הן השטח בו נמצאת האקדמיה כיום והן השטח החדש שהוקצה לה באוניברסיטה הירדנית. האקדמיה הפרה את כל עקרונות הצדק, בקדימות שניתנת לבוגריה, על חשבון זכויות בני המולדת, במינויים [למשרת מורה] בהתאם לעקרונות הלשכה לשירות המדינה. לחיי המולדת."[10]

 

האקדמיה להכשרת מורים על שם המלכה ראניה[11]


 

בתגובה לביקורת, פרסמה האקדמיה להכשרת מורים על שם המלכה ראניה ב-1.10 הודעה בה דחתה את כל הטענות נגדה וטענה כי מדובר ב"מידע מוטעה ובלתי אובייקטיבי" וב"הוצאת העובדות מהקשרן וניסיונות לערב את האקדמיה כצד בפרשה של שביתת המורים".[12] בנוסף, מנכ"ל האקדמיה, אוסאמה עבידאת, קרא לא להאמין לכל דבר המתפרסם ברשתות החברתיות. הוא הביע צער על עירוב שמה של האקדמיה בנושא שביתת המורים ודחה את הטענות בעניין התערבותה במדיניות משרד החינוך.[13]

 

ביקורת על גופים נוספים הנושאים את שמה של המלכה

ברשתות החברתיות הופצו פוסטים כנגד מוסדות ואגודות נוספים הנושאים את שמה של המלכה ראניה כדוגמת "האגודה לטיפול באנשי צבא ומשפחותיהם ע"ש המלכה ראניה ". כך למשל, עבדאללה אל-עמוש, גמלאי הצבא הירדני, פרסם ב-30.9 פוסט בקבוצת פייסבוק של גמלאי צבא, בו הציג רשימה של 12 מוסדות בתחומי החינוך, הבריאות והפיתוח החברתי הנושאים את שמה של המלכה ראניה תוך שהוא פקפק בפועלם ותהה שמא זוהי "מזימה חיצונית לזיוף עובדות." אל-עמוש טען עוד כי אינו מכיר גמלאי צבא שקיבלו כספים מ"האגודה לטיפול באנשי צבא ומשפחותיהם ע"ש המלכה ראניה".[14]

 

גמלאי צבא אחרים הלינו ברשתות החברתיות על כך ש"האגודה לטיפול באנשי הצבא ומשפחותיהם על שם המלכה ראניה", מנכה כספים משכרם ותהו גם הם האם מישהו מקרב אנשי הצבא נהנה משירותיה של האגודה.[15]

 

בעקבות פרסומים אלה, הבהירה האגודה כי מלבד ישיבה אחת אותה ניהלה המלכה בשנת 2005, אין למלכה שום  קשר לענייניה וכי כיום האגודה מנוהלת על ידי ועד פועל המורכב מהמפקדה הכללית של הכוחות המזוינים.[16]


האשמת המלכה בראוותנות ובניצול כספי ציבור לצרכים משפחתיים

הביקורת על המלכה הגיעה עד עיסוק בעניינים אישיים הנוגעים לה או למשפחתה, כמו ענייני לבוש, שכן המלכה ידועה כאושיית אופנה והופעותיה ומלתחתה זכו לא אחת לסיקור במגזינים בינ"ל. עמר אל-ניזאמי, אופוזיציונר ירדני, החי בצרפת ומרבה להעלות ברשתות החברתיות תכנים בגנות הממסד הירדני ומשפחת המלוכה, פרסם לאחרונה שורה של פוסטים בגנות המלכה. על רקע הביקורת שנמתחה על האקדמיה להכשרת מורים, הוא כתב: "ראניה אל-עבדאללה מנצלת את שביתת המורים כדי לבודד את המלך, במטרה להעביר את [כס] המלוכה לידי [בנה] הנסיך חוסיין". בהמשך כתב: "יבוטלו כל המוסדות והתוכניות של ראניה אל-צרצור."[17]

 

אל-ניזאמי לא היסס לפרסם גם ביקורת הנוגעת לענייניה האישיים של המלכה. כך, ב-20.10 הוא פרסם תמונות של אימה של המלכה וכתב: "הצעירים בירדן מתים בשל היעדר טיפול [רפואי] והזקנה הבלה - אמא של ראניה, אשת מלך ירדן - גונבת את כספי הירדנים כדי לעבור ניתוח קוסמטי. האל יכער את פניה."[18] כמו כן, ב-29.10 פרסם אל-ניזאמי תמונה של המלכה, שפורסמה באתר אופנה ופנאי בינ"ל, ולצידה הכיתוב: "האם אתם זוכרים את התמונה הזו של ראניה אל-צרצור, אשתו של הגוזל של ירדן? על פי התקשורת של שכירי החרב [קרי, התקשורת הממסדית הירדנית] היא היתה בביקור של משפחה עניה, אך האמת היא שהיא דגמנה ז'קט אדמדם..." [19]

 

הפוסטים של עמר אל-ניזאמי:[20]


 

גם חבר הפרלמנט לשעבר ואיש האופוזיציה הירדני, לית' שבילאת, שחי בירדן יצא נגד גינוני הלבוש של המלכה ושיתף ב-30.9 בחשבון הפייסבוק שלו פרק מתוכנית בערוץ לבנוני, שהוקדש למלתחתה של המלכה ראניה בו כתב בציניות: " 'אני מברך' את העם הירדני על ההישג העולמי הזה."[21]


המשך המחאה נגד המלך עבדאללה וקריאות לסילוקו ולהפלת משטרו

בחודשים האחרונים נמשכות כל העת "על אש קטנה" המחאות בירדן נגד המשטר והמלך, בדרישה לכונן מונרכיה חוקתית, לערוך רפורמות פוליטיות וכלכליות, לשחרר עצורים פוליטיים ולשפר את תנאי המחייה של האזרחים. תנועות המחאה מקיימות מידי יום חמישי הפגנה שבועית בכיכר מרכזית בעמאן, המכונה הכיכר הרביעית, סמוך ללשכת ראש הממשלה. [22] נראה כי ההפגנות המתקיימות בלבנון ובעיראק בשבועות האחרונים סיפקו לתנועות אלה מומנטום להעלות לסדר היום שוב את מחאתם, ואכן במהלך ההפגנה שקיימו ב-24.10.19 צעקו  המפגינים "מלבנון ועד עמאן העם לא יושפל".  במהלך הפגנה זו המפגינים קראו גם להפלת המשטר, וכן קריאות נגד המלך. המוחים קראו בין היתר: "עבדאללה אתה אחראי"; "שמע, השוכן ב[ארמון] רר'דאן, העם הירדני לא יושפל"; "מושחת, הסתלק מאיתנו"; "עבדאללה, על אפך וחמתך - החירות היא מהאל"; "עבד וכלב המקבל הוראות".[23]

 

הביקורת על המלך נמשכת גם באתרי ירדנים עצמאיים וברשתות החברתיות. כך למשל, במאמר שפורסם באתר עמון ניוז נמתחה ביקורת גם על לשכת המלך, בטענה כי היא נוטלת לעצמה סמכויות על חשבון הממשלה בהיעדר מעמד חוקתי, המעניק לה סמכויות אלה.[24] בנוסף, ברשתות החברתיות הופצו סרטונים, המתעדים אזרחים באל-רמת'א, בצפון הממלכה, מיידים אבנים לעבר תמונותיהם של המלך עבדאללה והמלכים של השושלת ההאשמית.[25] לאחרונה נפתח גם קמפיין ברשתות החברתיות בשם #די למעצרים, הקורא להפסקת המעצרים הפוליטיים ולשחרורם של כל העצורים על רקע פרשיות הנוגעות לחופש הביטוי והבעת דעה.[26]

 

חשבון הפייסבוק s.banesaker@ העוקב אחר ההתפתחויות בממלכה ושייך ככל הנראה לירדני משבט בני צח'ר, פרסם לאחר ההפגנה בעמאן ב-24.10 פוסט בו נכתב: "הדבר היפה ביותר שקרה היום בכיכר הרביעית... הוא שלב המודעות, אליו הגיעה תנועת המחאה הירדנית, כשהקריאות מופנות כלפי ראש [מערכת] השחיתות [קרי, למלך]. איש משוחרי החירות לא הפנה את דבריו לראש הממשלה ולפרלמנט, משום שהם למעשה כלי שחמט חסרי [יכולת] לקבל החלטות... "[27] העיתונאי ואיש האקדמיה הירדני, נציר אל-עומרי, החי בוושינגטון, צייץ ב-3.11 בחשבון הטוויטר שלו: "השינוי הפוליטי בירדן הכרחי. יש להפיל את מלך ירדן, לעצרו יחד עם כל בני המשפחה ההאשמית והמושחתים המקורבים ולהשיב את מאות המיליארדים, שגנבו מהעם. המלך הזה נוהג בעריצות בירדן באמצעות גזל משאביה... הרפורמה תחל במעצר המלך ובהשבת כספינו ממנו."[28]

 

הקריאות להפלת המשטר, שנשמעו במפגן המחאה בעמאן, עוררו תגובות חריפות מצד בכירים בממסד הירדני. חבר הסנאט הירדני, חוסיין הזאע אל-מג'אלי, ששימש בעברו כמפקד הביטחון הכללי ושר הפנים לשעבר, כתב ב-25.10 בחשבון הפייסבוק שלו:  "ייפול כל מי שקורא להפלת המשטר. חיקוי עיוור [של האירועים בלבנון ובעיראק] לא יועיל. אנו מאדמת המולדת הזו נגן עליה באמצעות הגנה על האדמה וההנהגה ההאשמית שלה. הקומץ הזה לא מודע למה שהוא דורש."[29]

 

חבר הפרלמנט, חאבס אל-פאיז, יצא במסר תקיף לכל "עוין ומסתנן, שקורא סיסמאות זרות לחברה הירדנית ולעם". הוא אמר כי "המשטר הוא ההאשמים ולא נסכים לפגיעה בהאשמים ובראשם במלך עבדאללה השני בן חוסיין, אדוננו ומנהיגנו... מי שקורא קריאות שכאלה אנו נפיל את ראשו ואת הראש של מי שעומד מאחוריו."[30]

 

המלכה ראניה בתגובה: כל מי שיש לו בעיה עם המדינה תוקף אותי ואת משפחתי; לא אשתוק עוד

הביקורת הגוברת נגד המלכה ובפרט בכל הנוגע לאקדמיה להכשרת מורים הנקראת על שמה, הביאה אותה לנקוט בצעד חריג כאשר ב-17.10 פרסמה בפייסבוק פוסט  חריף בערבית ובאנגלית, בו התרעמה על הביקורת והדפה אותה באמרה כי במשך 26 שנות עשייתה הציבורית פעלה לטובת ירדן וכי מטרתה בייסוד האקדמה היתה אך ורק לקדם את החינוך בממלכה. המלכה הוסיפה כי היא חשה אכזבה מקמפיין ההכפשה נגדה ומשרבוב שמה לעניינים שאינם נוגעים אליה וכי אינה יכולה לשתוק עוד, כפי שעשתה בעבר. לדבריה, מאז האביב הערבי, כל מי שיש לו בעיה עם המדינה או עם אחד ממוסדותיה וכל מי שמחפש תשומת לב או תהילה, תוקף אותה, את יוזמותיה, את שמלותיה ואת משפחתה, כדרך להפגנת שרירים על חשבון מולדת או כדי לפגוע בבעלה, המלך עבדאללה. כך כתבה:

 

"My brothers and sisters, the sons and daughters of our beloved Jordan

As I write this letter, I am well aware that you never expected me, Um Hussein, to address you with a message that carries within it a sense of disappointment, but, as family members say to each other, “sometimes disappointment comes from a place of love.” As I put pen to paper, I am all but certain that many will criticize and disapprove of my speaking out - even those who have my best interests at heart - and I will undoubtedly hear the comment “you shouldn’t have spoken out yourself.”

 

However, times have changed, and what applied in the past is no longer valid. Today, social media can serve as either the greatest champion or enemy of the truth – with many abusing these platforms to bully, to sow doubt in every achievement, and to stifle every glimmer of hope.

For a while, I thought I had grown accustomed to being intentionally thrust out of nowhere into debates occupying public opinion – that is, until the recent teachers’ strike, which has thankfully ended with the return of our students to their schools. This time, I found myself in the eye of the storm and at the center of a disproportionate smear campaign, with no idea why I had been dragged into it! Nonetheless, throughout the recent weeks of public sparring, I refrained from commenting to avoid being accused of trying to hijack the conversation. But we all have a responsibility towards the truth, at all times.

I would have hoped that 26 years of public service in the areas of family and child protection, the empowerment of local communities and women, and initiatives like the education of orphans were enough to prove my intentions. I have strived to give the very best to our Jordan, and never hesitated from doing what I thought was right.

 

When I first decided to contribute to national education reform efforts, I understood that the road ahead would not be easy, and many advised me to avoid the “headache.” But I believed then, as I do now, that our children deserve the best, and that education is the cornerstone of social justice and equal opportunities

My goal was never to adopt our education system in its entirety, or to implement comprehensive education solutions – that was, and will always be, the responsibility of the Ministry of Education, a much-respected institution. I put teachers at the forefront of my efforts, because to me no other profession holds a higher status

 

When I established the Teacher Academy, I ensured at the time that it would not place any financial burdens on our local resources. Its team worked tirelessly to provide teachers with the most effective in-service training programs to improve the quality of our children’s education.

In 2016, following a significant decline in the competitiveness of our education system in global rankings, the National Strategy for Human Resource Development highlighted the critical need to skill teachers before they enter the classroom - something I had sensed in field.

Without hesitation and with complete conviction, the Teacher Academy collaborated with the Ministry of Education – this time, with governmental support –on the establishment of a teacher education professional diploma program to prepare the most competent teachers. We would never accept an unqualified doctor or engineer for ourselves, so how could we not aspire for the best-trained teachers for our children?

 

I was honored to offer our country an achievement we could all be proud of: an academy and a beacon of knowledge for Jordan’s educators. It filled me with joy to stand at His Majesty’s side and present the country with a distinguished learning institution, one that reinforces His Majesty’s and Jordanians’ appreciation of our teachers. My resolve was strengthened by my conviction that Jordan’s educational renaissance lies in developing the skills and capabilities of its teachers.

To my surprise, voices suddenly emerged questioning the intentions behind this national effort as if to impose a ceiling on our ambitions and expectations for our children. On what grounds? Was it because the academy was established on the University of Jordan campus, adding to its list of accomplishments? Or because it is a not-for-profit company? Or on the pretext that it infringes on the rights of job seekers or “privatizes” education? Or was it because they want to cast doubt on and belittle achievements?

 

I have never denied that the pre-service diploma has received government funding; no not-for-profit institution can undertake a project of this scale without government support and national consensus. Yet, they attacked the academy for being registered as a company, overlooking its not-for-profit status. They claimed it appropriated public lands, ignoring the fact that the University of Jordan maintains ownership of the land upon which the academy is built. They alleged that it interferes in policies

It’s puzzling that, since the Arab Spring, anyone who has an “issue” with the state or any of its institutions, or who has a personal grievance, or anyone seeking attention and fame, has taken to attacking the queen, the queen’s initiatives, the queen’s dresses, and the queen’s family! It has come to the point where attacking me has almost become a way for some to flex their muscles or play hero at the expense of our country.

 

Without offering a single shred of evidence, some have portrayed me as a powerful businesswoman in possession of hundreds of millions, or as a figure with considerable political sway on affairs of the state. It is as though a wife’s proximity to her husband is something to be held against her, and then be used to undermine His Majesty, or settle old scores.

Over the years, I have read abusive and hurtful comments on social media platforms that no Jordanian would accept about their own family, as well as words falsely attributed to me that defy logic and reason. I am not referring to those who disagree with me or have a different point of view – I accept and respect their right to do so, but that does not justify the campaign against me….

 

I write these words to you as I approach the age of 50, never having imagined that my service or my initiatives could be taken as a pretext to criticize a Hashemite leader, who has only ever been known for his sacrifice and unshakable commitment to serving Jordan and its people. I am confident in Jordan’s potential and the capabilities of its people, under the leadership of my King, who inspires me every day. That has always been my driving force, and nothing else[31]

 

הפוסט שפרסמה המלכה ראניה בתגובה לביקורת כלפיה[32]


 

העיתונות הירדנית הודפת את הביקורת נגד המלכה ואת הקריאות נגד המלך

לנוכח הביקורת על המלכה והקריאות להפלת המלך נחלצה העיתונות הירדנית הממסדית והמקורבת למשטר להגנתם ולהדיפת הביקורת מעליהם.

 

עיתונאי בכיר: יוזמותיה של המלכה אינן חסינות מביקורת, אך ראוי שתהיה זאת ביקורת בונה

העיתונאי הבכיר, פהד אל-ח'יטאן, המקורב לממסד הירדני, פרסם ב-20.10 בטורו ביומון אל-ר'ד, מאמר בו שיבח את פעילותה הציבורית של המלכה ראניה למען הממלכה וטען כי יוזמותיה אינן חסינות מביקורת, אך יחד עם זאת  הבהיר כי ביקורת כזו צריכה להיות בונה. כך כתב: "... המלכה ראניה בחרה מלכתחילה להשתלב בפעילות הציבורית ולקחת חלק, לצד מוסדות אחרים בירדן, בסיוע ותמיכה לגורמים הרשמיים והממשלתיים בפעילותם למען קידום שינויים ממשיים שייטיבו עם החברה בתחומי הנשים, הילדים והחינוך. תפקיד זה אינו שונה מזה שמלכות ודמויות במעמד [דומה] לשלה מילאו וחלקן עדיין ממלאות בחיים הציבוריים ובפעילות החברתית, אלא, שנראה כי בימינו יש לתפקיד זה מחיר פוליטי ועממי שמחייב את מי שמבצע אותו - גם אם מדובר במלכה - לוותר על משהו מן החסינות שממנה נהנית משפחת המלוכה. אני סבור שהמלכה ראניה הבינה זאת מלכתחילה, ולפיכך תמיד היתה מוכנה לנהל דיון אובייקטיבי וביקורתי על התפקיד שהיא ממלאת בשטח: על פעילות הגופים והמוסדות [שתחת אחריותה], על מידת התועלת של תוכניותיהם ועל ההישגים והכישלונות שלהם. אולם, נקודת המחלוקת היתה תמיד לגבי הידרדרות הדיון הזה... למישור האישי [והפיכתו] לאמצעי להטחת עלבונות, לפגיעה בכבודה של אישיות ציבורית ולהפצת שמועות, שקרים והאשמות ללא כל בסיס או הוכחה.

מי אמר שהאקדמיה להכשרת מורים על שם המלכה ראניה ותוכניות הלימוד שלה חסינים מפני ביקורת ודרישת דין וחשבון? אך, מה שחשוב הוא שמטרת [הביקורת] תהיה לתקן את הקלקולים - אם ישנם - ולשפר את הדרך למימוש היעדים, ולא  שתהיה זו  פלטפורמה, שתסכל את תכנית הרפורמה בחינוך בירדן ותפיל את רוחם של מי שתומכים בתכנית זו, שכמעט זוכה לקונצנזוס בציבור..."[33]

 

בעל טור באל-ראי: פעילותה ויוזמותיה של המלכה השפיעו באופן חיובי על מציאות חיינו

גם העיתונאי מוחמד אל-טראונה פרסם ב-18.10 בטורו ביומון הממסדי אל-ראי מאמר, שכותרתו: "המלכה ראניה: נתינה מתמשכת והישגים שמתגשמים", בו יצא נגד הביקורת על המלכה ושיבח את פועלה. הוא כתב: "המלכה ראניה נמצאת בקשר רציף עם כל בני מולדתנו באשר הם. [במסגרת פעילותה] היא הגיעה למקומות, אליהם איש לא הגיע לפניה, זולת המלך. זאת, במסגרת חתירתה לשפר את רמת החיים של האזרח הירדני ולמצוא דרכים לקידום האישה הירדנית. אולם, כמה תכתובות מרושעות ומטעות ברשתות החברתיות ובפורומים סגורים - שהשמיצו את המלכה ראניה, דיברו עליה רעות, הטילו בה דופי וחרגו מגבולות הנימוס, שמאפיין את הירדנים – הניעו את המלכה להפנות מסר שיש בו משום תוכחה, בו היא הביעה צער על הדברים המרושעים והמסולפים שיוחסו לה... במהלך מסע עשיית הטוב והנתינה, אותו החלה לפני 26 שנה, נזקפו לזכותה של אום-חוסיין [קרי, המלכה ראניה] מאמצים, פעילויות ויוזמות יצירתיות, שהשפיעו באופן חיובי על המציאות הנוכחית של החברה היקרה שלנו. [כמו כן], המאמצים הפטריוטים של המלכה לפיתוח החינוך והתשתית החברתית לא פסקו, מתוך הנחה שהחינוך הוא הבסיס לצדק חברתי..."[34]

 

ח"פ לשעבר:  לא נרשה לגרור את ירדן למצב דומה לזה של של לבנון ועיראק

חבר הפרלמנט לשעבר, חאזם קשוע, כתב בטורו ביומון אל-דוסתור ב-27.10, כי הירדנים ישמרו על מדינתם מפני אווירת האביב הערבי באזור, שעשויה להוביל לכאוס בהיעדר חלופה טובה יותר. כך כתב: "פעילות המחאות התחדשה ויחד עמה שבה אווירת האביב הערבי. אווירה זו מבוססת על שינוי משטרים מבלי שיהיו תוכנית חלופית ברורה או מנהיגים שיוכלו לאחוז בהגה השלטון. נראה כאילו שהמסר של הקולות העממיים הללו הוא קריאה לניהיליזם וניסיון מכוון להפוך את החברות הללו לחברות בלתי בטוחות, בלתי יציבות או לחברות של כאוס יוצר

...

זכותם של עמים לדרוש דמוקרטיה והשתתפות בקבלת החלטות, זכותם של צעירים לדרוש עבודה ושיפור במצב, ולכולם יש זכות לדרוש חיים בכבוד, אך [יש לפעול] במסגרת כללים הנשענים על דרך ועל תוכנית שמבוססת על חלופה מוצלחת ועניינית באמצעות הצגת מנהיגים טובים יותר מ[המנהיגים] הנוכחיים. אם לא כן – הרי שאנו דורשים ניהיליזם... המדינה הירדנית תצליח להתמודד עם התגובות [הללו] משום שהן תגובות חסרות משקל. לכן, לכל מי שמהמר על כך שיגרור את החברה הירדנית למעגל האירועים המתרחשים בלבנון, בעיראק, באלג'יריה, בסודאן, בלוב, בסומליה ובתימן, למצב של חוסר יציבות ולסכסוכים אזוריים – אני אומר: אנו שומרים עליה!"[35]

 

 



[4]  https://www.facebook.com/Alurdunyya.net, 14.9.2019; https://twitter.com/yaloran, 16.9.2019; אל-ערב (לונדון), 18.10.2019

[5]  https://www.raialyoum.com, 27.9.2019;  https://arabi21.com, 17.10.2019; אל-ערב (לונדון), 18.10.2019

[6]  ערוץ היוטיוב של ערוץ 'אל-אורדון אל-יום', 25.9.2019

[7]  http://albosala.com, 23.9.2019; אל-דוסתור (ירדן), 18.10.2019; על השאילתא ראו דוח ממרי: ירדן: התרחבות הקריאות לרפורמה פוליטית ולצמצום סמכויות המלך, 11.12.2018

[11]  https://alghad.com ' 1.10.2019

[12]  אל-ראי (ירדן), 1.10.2019

[16]  אל-ראי (ירדן), 10.10.2019 יצוין כי האגודה אישרה כי עיקר המימון לפעילותה בא משכרם של אנשי הצבא.

[20]  https://www.facebook.com/alnizamiomarjo, 20.10.2019; 29.10.2019

[23]  https://www.youtube.com/channel/UC4-TkczAoFaput..., 24.10.2019; https://www.facebook.com/mmdwh.alrwashdt, 24.10.2019; https://www.facebook.com/s.banesaker, 24.10.2019; אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 27.10.2019

[24]  למשל: http://www.ammonnews.net, 17.10.2019

[26]  http://albosala.com, 15.11.2019; אל-ר'ד (ירדן), 17.11.2019

[33]  אל-ר'ד (ירדן), 20.10.2019

[34] אל-ראי (ירדן), 18.10.2019

[35]  אל-דוסתור (ירדן), 27.10.2019