המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ירדן: התרחבות הקריאות לרפורמה פוליטית ולצמצום סמכויות המלך
11/12/2018


ירדן: התרחבות הקריאות לרפורמה פוליטית ולצמצום סמכויות המלך


מאת צ. הראל


הקדמה

בחודשים האחרונים חלה עליית מדרגה בביקורת שנמתחת בתוך ירדן על המלך עבדאללה. הביקורת, הכוללת קריאות לצמצום סמכויותיו, נשמעת הן מקרב גורמים עממיים והן מצד גורמים פוליטיים בממלכה. כך, ב-6 באוקטובר 2018 פרסמו 143 פוליטיקאים ואנשי צבא בדימוס בירדן, שהתאגדו תחת השם "ועדת המעקב הלאומית", גילוי דעת חריף בו הלינו על מצבה של ירדן, על התעלמות המלך מהדרישות לרפורמה ואף על שימוש לרעה שעושים המלך ולשכתו בסמכויות שהוענקו להם וקראו להגבילן. מספר המצטרפים לחתימה על גילוי הדעת לאחר פרסומו עלה מעל לאלף.

 

גילוי דעת זה הוא שיאו של גל ביקורת שגבר בחודשים האחרונים בממלכה בעיקר מאז המחאה הציבורית שידעה ירדן באביב 2018, בשל המצב הכלכלי ואשר כללה שביתות והפגנות המוניות בכל רחבי הממלכה בהן נשמעה מדי פעם ביקורת גם על המלך כמי שאחראי למצב.[1] ואולם, גם לאחר שדעכה המחאה וקמה ממשלה חדשה בירדן (יוני 2018), נמשכו הקריאות לרפורמה בממלכה ובעיקר לצמצום סמכויות המלך הן ברשתות החברתיות, הן מצד תנועות מחאה קטנות בשטח והן מצד גורמים בפרלמנט. כך למשל, סיעה בפרלמנט, שבה חברים אנשי האחים המוסלמים (להלן, האח"ס), תבעה לצמצם את סמכויות המלך ולהעביר את חלקן לידי הממשלה. בנוסף, שני חברי פרלמנט ירדנים מתחו ביקורת על התערבותה של המלכה ראניה בניהול ענייני הממלכה, בלא שתהיה לה סמכות לכך. את האווירה המתוחה הזו ליבתה גם היעדרות ממושכת של המלך מירדן במהלך חודש יולי, שעוררה ביקורת ברשתות החברתיות ואף שמועות זדוניות לגבי מצב בריאותו ושינוי בעמדתו בנושא הפלסטיני.

 

המלך עבדאללה מצידו ניסה להדוף את הביקורת. בהתייחסות מרומזת לגילוי הדעת נגדו, הוא הודה שנעשו טעויות ובכך שחוסר שביעות הרצון של האזרח מעיד על היחלשות אמונו במוסדות המדינה, אך קרא להתמקד בהישגי הממלכה ולתעל את חוסר שביעות הרצון לעשייה לטובתה. בנוסף, בהזדמנויות שונות דחה המלך את השמועות, שנפוצו נגדו. גם העיתונות הירדנית התייצבה מאחורי המלך. כותבים, בעיקר ביומון הממסדי אל-ראי, דחו את הדרישות לצמצום סמכויות המלך ואת מפיצי השמועות נגדו והאשימו אותם בניסיון לערער את יציבות הממלכה.

 

בשבועיים האחרונים התחדשה המחאה העממית על המדיניות הכלכלית של הממשלה, מה שגרר שוב הפגנות מחאה שהתקיימו בכיכר המרכזית בעמאן, למשל ב-30.11 וב-6.12, בהן נשמעו גם קריאות נגד השחיתות והפגיעה בחופש הביטוי וכן קריאות נגד המלך ובשבח כינונה של מונרכיה חוקתית.[2]

 

ראוי לציין, כי הביקורת הנוקבת והישירה שנמתחת בחודשים האחרונים על המלך השיבה לסדר היום קריאות שנשמעו בממלכה ב-2011, בדרישה לרפורמה פוליטית מקיפה, לצמצום סמכויותיו של המלך ואף לכינונה של מונרכיה חוקתית בירדן.[3]

 

לא מן הנמנע כי החלטתו של המלך ב-21.10 שלא להאריך את הנספח של הסכמי השלום עם ישראל, הנוגע לחוזה החכרת שטחי אל-באקורה (נהריים) ואל-ר'מר (מובלעת צופר בערבה), היא למעשה ניסיון של המלך לשכך את הזעם כלפיו, במיוחד לאור העובדה שדרישה זו הופיעה בגילוי הדעת שפורסם נגדו.

 

דוח זה יסקור את הביקורת שנמתחת בחודשים האחרונים בירדן על המלך עבדאללה, את הקריאות לצמצום סמכויותיו ואת התגובות לקריאות אלה:

 

גילוי דעת חריף קורא לצמצום סמכויות המלך: סמכויותיו נוצלו לרעה; ירדן לא אחוזתו הפרטית

ב-6 באוקטובר 2018 פרסמו 143 פוליטיקאים ואנשי צבא בדימוס שכינו עצמם "ועדת המעקב הלאומית", גילוי דעת חריף, שהלין על מצבה של ירדן ועל התעלמות המלך מהדרישות החוזרות ונשנות לרפורמה. החתומים על גילוי הדעת, ביניהם שר העבודה לשעבר וחבר הפרלמנט לשעבר, אמג'ד הזאע אל-מג'אלי, והמפקח הכללי לשעבר של תנועת האח"ס בירדן, סאלם אל-פלאחאת, מתחו ביקורת על שימוש לרעה שעושים המלך ולשכתו בסמכויות שהוענקו לו, טענו כי ירדן איננה "אחוזה פרטית" של איש וקראו לנקיטת שורה של צעדים שיגבילו את סמכויותיו של המלך. מאז אוקטובר ועד  היום עלה מספר המצטרפים לחתימה על גילוי הדעת עלה ללמעלה מאלף.[4]

 

בגילוי הדעת נכתב: "מולדתנו נתונה במצב פוליטי, כלכלי וחברתי מסובך מאד... הקריאות, שהופנו למלך מצד רוב עצום של בני עמנו על מרכיביו השונים לאורך השנים האחרונות בדרישה לקיום רפורמה אמיתית בכל התחומים... לא זכו לתגובה הנדרשת, אלא להתעלמות, תוך המשך דרדור המדינה מדחי אל דחי. התיקונים האחרונים בחוקה משנת 2014 נועדו להעניק למלך סמכויות בלתי מוגבלות נוספות[5] והוא האציל אותן לאחרים, שעשו בהן שימוש לרעה. הדבר הוביל להעמקת השחיתות ולהתפשטותה באופן נרחב וגלוי מבלי יכולת לפקח עליה ולבוא חשבון [עם מבצעיה]. הלשכה המלכותית ומרכזי השלטון העיקריים הוצפו באלפי עובדי מדינה והפכו לרשות שהיא מעל לכל הרשויות בניגוד לחוקה, באופן שהשפיע באופן מסוכן והרסני על [מצבה של] ירדן בהווה ועל עתידה, העמיד אותה בסכנה, עורר דאגה בקרב הירדנים והגביר את חששותיהם לגורל מולדתם. נוכח הזעם הציבורי, שהלך וגבר בשנים האחרונות, הסתכמה תגובתו של המלך בצעדים פורמליים ריקים מתוכן וחסרי תועלת ובהבטחות שלא קוימו, שנועדו להסיט את תשומת הלב של העם משערוריות השחיתות התכופות ומאופיו האוטוקרטי של המשטר.

 

גילוי הדעת[6]



לפיכך, אנו מדגישים כי התקופה הזו הגיעה למבוי סתום וכי עליה להסתיים ועלינו להתחיל תקופה חדשה, שעיקרה [גיבוש] תכנית לאומית בעלת יעדים ואמצעים ברורים הכוללת כמה עקרונות לאומיים, ובהם: ירדן היא מולדת ריבונית יקרה ולא אחוזה פרטית, בה מתנהגים על פי האינטרס והרצון של המלך או של כל אדם אחר. העם הוא מקור [הסמכות] של הרשויות, ככתוב בחוקה ולכן, העם הוא שמעניק לרשות המבצעת את סמכויותיה באמצעות בחירות כלליות, חופשיות והוגנות. העם הוא מקור הלגיטימיות היחיד. לפי החוקה הירדנית המשטר [בממלכה] הוא פרלמנטרי-מלוכני שעובר בירושה וזו אינדיקציה ברורה למודל המלוכני-פרלמנטרי הדמוקרטי. העם הירדני בשום אופן לא יסכים להמשיך להיות נתון לשליטה של מונרכיה אבסולוטית, בניגוד לרצונו ובניגוד לחוקה."

 

גילוי הדעת דן גם במעמדה הרם של הלשכה המלכותית בחוג קבלת ההחלטות בירדן: "ללשכה המלכותית אין שום מעמד חוקתי, שמקנה לה סמכות ביצועית, כפי שקורה כעת בפועל בניגוד לחוקה, כאשר סמכותה עומדת מעל לכל רשויות המדינה: המחוקקת, השופטת והמבצעת. כדי שמצב זה יתוקן והמדינה תהפוך למדינת מוסדות וחוק, יש להפסיק את החריגות הללו ולשים קץ להתערבות הלשכה המלכותית ברשויות המדינה ולעירוב הסמכויות ביניהן."

 

"ועדת המעקב הלאומית" קראה בגילוי הדעת שלה לנקוט צעדים, שיגבילו את המלך: "יציאת המלך מהמדינה, מכל סיבה שהיא, צריכה להיעשות באישור הממשלה ובתנאי שהאישור יכלול הבהרה לגבי יעד הביקור, פרק הזמן שנקבע לו, מטרתו ועלויותיו. ממלא מקום המלך יחויב להישבע אמונים בנוכחות הממשלה. למלך ולמשפחתו יוקצה שכר מוגדר, הוצאותיהם תהיינה כפופות לחוק ולתקנון מיוחדים והכנסותיהם תהיינה כפופות לכל המיסים המוטלים על אזרחי ירדן..." בגילוי הדעת נמתחה ביקורת מרומזת גם על ריכוז הסמכויות הביטחוניות בידי המלך: "הכוחות המזוינים ומנגנוני הביטחון צריכים להיות זרועות של הממשלה בהיותה בעלת הסמכות הכללית במדינה והאחראית על כל מנגנוניה...".

 

החתומים על גילוי הדעת העלו גם דרישות שמשמעותן צמצום סמכויות של המלך, בדומה לדרישות שהועלו ב-2011. כך למשל, הם קראו לאפשר לעם לבחור את חברי שני בתי הפרלמנט, בניגוד למצב הקיים כיום שבו העם בוחר את חברי הבית התחתון והמלך הוא שממנה את חברי הבית העליון – הסנאט. כמו כן, הם קראו להרחיב את הסמכויות הביצועיות של הממשלה על חשבון אלה של המלך על ידי "הרכבת ממשלה לאומית של אישים מוכרים, מהימנים ונקיי כפיים, שתהיה בעלת הסמכות הכללית במלוא מובן המילה, בהתאם לחוקה". כמו כן "לעריכת בחירות אמתיות והוגנות, שיבטאו את רצון העם הירדני בהתאם לחוק בחירות, שיבטיח ייצוג של [כל] המפלגות ויזכה להסכמת העם...". בנוסף, דרשו כי כל אדמות המדינה יוחזרו לרשותה לרבות שטחי אל-באקורה (נהריים) ואל-ר'מר (מובלעת צופר בערבה), שהוחכרו לישראל במסגרת הסכם השלום. גילוי הדעת נחתם באמירה: "אנו מכריזים על תחילתה של תוכנית עבודה לאומית הדרגתית ורציפה, שתחל במפגן לאומי ברחבה הסמוכה לבית החולים 'אל-אורדון' [סמוך ללשכת ראש הממשלה בעמאן] ביום שבת 20.10.2018."[7]

 

ואכן, ב-20.10.18 התקיים מפגן המחאה בהשתתפות מאות פעילים, שקראו קריאות בעד רפורמות פוליטיות וכלכליות מקיפות וכן הפסקה של התערבות מוסדות בלתי חוקתיים בניהול ענייני הממלכה. בהפגנה נשמעו קריאות: "לא להגמוניה של הלשכה המלכותית ואין שלטון ללא מתן דין וחשבון"; "ירדן היא מדינה חופשית ולא אחוזה של מושחתים"; "מי אמר שהעם מת, העם הוא המקור לסמכויות"; "איזו בושה, איזו בושה, מכרו את המולדת תמורת דולרים" וכן "ממשלה נבחרת היא בעלת הסמכות הכללית".[8]

 

ראוי לציין, כי גילוי הדעת ומפגן המחאה של 'ועדת המעקב הלאומית' כמעט שלא זכו לסיקור בתקשורת ירדנית: אתרים מקומיים בודדים ציטטו את גילוי הדעת[9], ואילו העיתונים המרכזיים בירדן התעלמו ממנו לחלוטין ודיווחו באופן לקוני בלבד על מפגן המחאה. אפילו האתר של ביטאון האח"ס בירדן - אל-סביל - ואתר www.albosala.com, המזוהה עם התנועה דיווחו באופן לקוני על הפגנה שהתקיימה בדרישה לרפורמות, מבלי להזכיר את "ועדת המעקב הלאומית" ואת גילוי הדעת שפרסמה.[10] וועדת המעקב הלאומית פתחה לעצמה חשבון פייסבוק ב-18.10 לקראת מפגן המחאה והעלתה לשם את גילוי הדעת,  כמו כן כמה פעילים ירדנים שחתמו על גילוי הדעת הפיצו אותו גם כן בחשבון הפייסבוק שלהם.[11]

 

מחאת "ועדת המעקב הלאומית". על השלט: "[רוצים] רשויות שנבחרות ולא מינוי כושל [של המלך]"[12]


התרחבות הביקורת העממית והפוליטית על המלך בחודשים שקדמו לגילוי הדעת

גילוי הדעת החריף נגד המלך לא צמח בחלל ריק. בחודשים שקדמו לו שבו ועלו בירדן קריאות להגביל את סמכויותיו של המלך ואף לכונן בירדן מונרכיה חוקתית – קריאות, שנשמעו כאמור כבר במהלך מחאות האביב הערבי בירדן.[13]

 

קריאות עממיות ל"מונרכיה חוקתית" ולצמצום "הסמכויות הבלתי מוגבלות של המלך"

במהלך גל המחאה הציבורית שידעה ירדן באביב 2018 בשל המצב הכלכלי ואשר כלל שביתות והפגנות המונים רחבות בכל רחבי הממלכה נשמעה ביקורת גם על המלך כמי שאחראי למצב.[14] בנוסף, עלתה ברשתות החברתיות גם הדרישה לצמצום סמכויותיו. כך למשל, כתב גולש מעמאן, עווני אל-פאיז, בחשבון הפייסבוק שלו: "הגיעה העת שירדן תהפוך למונרכיה חוקתית, בה יצומצמו סמכויות המלך במידה רבה ושתפקידו יצטמצם רק למשימות ייצוגיות, כיוון שהוא היה אחראי למינוי ראשי הממשלה ב-20 השנים האחרונות והתוצאות היו קטסטרופליות באופן מובהק! יש להשאיר את ההחלטה לבחירת ראש ממשלה בידי העם באמצעות הקלפי. די לרמות את עצמנו, שהרי הכל יודעים כי המלך הוא האחראי היחיד להידרדרות המדינית והכלכלית במדינה, אלא שאנו חונכנו לפחד ולא להפנות אליו אצבע מאשימה. המונרכיה החוקתית היא הפתרון להיחלצות מהמשבר הנוכחי, ולא שום דבר אחר."[15]


הפוסט של אל-פאיז:

 

הדרישה לרפורמה פוליטית ולכינונה של מונרכיה חוקתית בירדן נשמעה גם לאחר שגל המחאה הכלכלית שכך בעקבות התפטרות הממשלה ומינוי ממשלה חדשה בראשות עמר אל-רזאז. אחת מתנועות המחאה, המכונה "שוחרי החירות של הבירה עמאן למען שינוי", קראה ב-24.6 בהודעה שפרסמה בחשבון הפייסבוק שלה, ל"שינוי יסודי, מהותי ומלא של שיטת ניהול המדינה והשבת השלטון לידי העם." בהודעה נכתב: "לא יושג פתרון בירדן ולא תהיה רפורמה אמיתית ללא שינוי השיטה, תיקון החוקה, השבת השלטון [לידי העם] וגיבוש מחדש של מערכת המשפט הציבורי... ובמקביל סיום המצב של שלטון היחיד וצמצום אמיתי ורציני בסמכויות הבלתי מוגבלות של המלך... שעולות על סמכויותיו של כל שליט [אחר] בעולם כיום, מלבד [שליטיהם] של אי אלו מדינות משטרה, עריצות ודיכוי."[16]

 

קריאות לרפורמה פוליטית ולבחירת ראש הממשלה בידי העם ולא בידי המלך, נשמעו גם בהפגנה שארגנו פעילים  נגד השחיתות והמצב הכלכלי, ב-25.8 בסמוך לארמון המלך באזור הפרבר דאבוק בבירה עמאן. ההפגנה פוזרה בהוראת מושל הבירה עמאן, סעד שיהאב, שטען כי היא נערכה ללא רישיון.[17]

 

היעדרות ארוכה של המלך מירדן מעוררת גל שמועות זדוניות נגדו

במקביל, במהלך יולי 2018 החל להתפשט בירדן, בעיקר ברשתות החברתיות, גל שמועות אודותיו לאחר שנעדר מממנה יותר מחודש. ב-21.6 יצא המלך עבדאללה את ירדן בלוויית המלכה ראניה לארה"ב, שם נועד עם הנשיא דונלד טראמפ, ועם בכירים בקונגרס. ב-10.7.18 דווח כי המלך משתתף בפורום הכלכלי 'סאן ואלי' באיידהו[18]  ומאז, במשך כשלושה שבועות עד שובו לעמאן ב-1.8.18 לא דווח על פעילותו או מקומו של המלך, מה שעורר גל של שמועות ותהיות בירדן בנוגע לשאלה להיכן הוא נעלם. בין שלל השמועות, נטען כי בעקבות פגישתו עם הנשיא טראמפ זנח המלך את תמיכתו בעקרונות הפלסטינים[19], ואף שהמלך חולה מאוד.[20]

 

האחים המוסלמים בפרלמנט: יש צורך ברפורמה פוליטית שתכלול צמצמום של סמכויות המלך

גם בקרב האחים המוסלמים עלתה הדרישה לרפורמה פוליטית. סיעת הקואליציה הלאומית לרפורמה, בה חברים גם אנשי אח"ס התנתה ביולי 2018 את תמיכתה בממשלת אל-רזאז בנקיטת צעדים, שיובילו להעברת סמכויות מידי המלך לממשלה. בפגישה בין חברי הסיעה לראש הממשלה אל-רזאז לקראת הצבעת האמון בממשלתו, קרא יו"ר הסיעה, עבדאללה אל-עכאילה, לעריכת תיקונים אמיתיים בחוקה, שישיבו את הסמכות הכללית לידי הממשלה כדי שהפרלמנט יוכל למלא חובתו ולבקש ממנה דין וחשבון על פעולותיה ומחדליה[21], ודרש גם שהממשלה תקדם רפורמה פוליטית.[22]


בנאומו בפרלמנט לקראת הצבעת האמון בממשלה אמר אל-עכאילה: "הבעיה של ירדן כיום איננה כלכלית בלבד... הצורך הדוחק הוא ברפורמה פוליטית, שהיא המפתח לכל היבטי הרפורמה." לדבריו, כדי שסיעתו תיתן אמון בממשלה, על הממשלה "להחיל את הסמכות הכללית [שלה] על כל הסקטורים ומוסדות המדינה, באופן שיהפוך אותה למקבלת ההחלטות בכל ענייני החברה וצרכיה...". במחאה על כך שאין בירדן משרד הגנה ושהמלך משמש בפועל כשר ההגנה ומרכז בידיו את הסמכויות בענייני הביטחון, אל-עכאילה קרא להקים מיניסטריון לביטחון לאומי, שיהיה ממונה על ענייני מנהלת המודיעין הכללי ועל תחומי אחריותה וכן משרד הגנה עצמאי, שיהיה ממונה על ענייני הכוחות המזוינים ועל תחומי אחריותם. הוא דרש גם לתקן סעיפים בחוקה, באופן שיגביל את סמכותו הבלעדית של המלך למינוי ראש הממשלה וראשי מנגנוני הביטחון.[23]

 

ביקורת על המלכה ראניה: מתערבת בענייני הממלכה

כחלק מההסלמה האחרונה בביקורת כלפי המלך, נשמעה גם ביקורת נוקבת נגד אשתו, המלכה ראניה, והתערבותה, לכאורה, בענייני המדינה. ביולי 2018, במסגרת דיוני הפרלמנט על קווי היסוד של הממשלה טען חבר הפרלמנט, ר'אזי אל-הואמלה (ראו קליפ ממרי), כי המלכה ראניה מתערבת בענייני המדינה וכי העירוב בין סמכויות המלך והמלכה מהווה נטל על ירדן ועל מדיניותה.


בעקבות דבריו נגד המלכה, הועבר חבר הפרלמנט אל-הואמלה לטיפול וועדת הסדר והמשמעת בפרלמנט[24].

במחוז אל-טפילה, אותו מייצג אל-הואמלה בפרלמנט, נערך ב-19.7 כינוס תמיכה בו, בסיומו פורסמה הודעה לפיה: "אישי הציבור במחוז אל-טפילה תומכים בדברים שאמר חבר הפרלמנט, עו"ד ר'אזי אל-הואמלה במהלך ישיבת הפרלמנט בנושא [הבעת] האמון [בממשלה]. [דבריו] לא פגעו בכבודם של השלטון והמדינה והם ביטאו את רחשי ליבם של בני המולדת המכובדים... אנו שולחים [מסר] מהדהד מכאן לעמאן: אם הפרלמנט יאשר החלטה בלתי צודקת כלשהי נגד חבר הפרלמנט היוצא מן הכלל, הדבר יגרום לתגובה שתחרוג [מגבולות] אל-טפילה לרחבי ירדן כדי למנוע את המשך [המצב] המנוגד לצדק על חשבון האינטרס העליון של המולדת."[25]

 

ביקורת נוספת נגד המלכה ראניה עלתה, בשאילתא לממשלה, שהציג ב-9.9 חבר הפרלמנט, צאלח אל-ערמוטי, שביקש הבהרות לגבי אופי היחסים בין "מרכז המלכה ראניה להכשרה ופיתוח" לבין משרד החינוך, וכן דרש לדעת מהי האזרחות של העובדים במרכז זה, מהם תפקידיו וגורמי המימון שלו.[26] יצוין, כי המלכה ראניה הגיבה לשאילתא זו בציוץ בטוויטר וטענה כי אינה מכירה מוסד כזה, אף כי בפועל קיים מוסד עם שם דומה 'מוסד המלכה ראניה לחינוך ופיתוח'.[27]

 

גם הפעיל הפוליטי, חוסאם אל-עבדאללאת, מתח ביקורת מרומזת נגד המלכה כשכתב בחשבון הפייסבוק שלו ב-30.11: "למלכה ראניה... אל תחשבי שאני מעוניין לכתוב על מחירי בגדייך, על הוצאות נסיעותיך ועל עלויות מסיבותייך, שכן זה עניין פרטי בינך לבין בעלך... בפוסט הזה לא אכפת לי ממה שכותבים העיתונים והמגזינים הזרים על ההופעה החיצונית האלגנטית שלך, או מהביקורת שמופנית כלפיך תחת הכותרת מלכת ירדן קונה בגדים, תיקים ונעלי פאר, בשעה שהעם חי תחת עול העוני, האבטלה והמיסים... היות שאמצעי התקשורת הבינלאומיים והמקומיים תמיד משווקים את פעילות הצדקה ואת היוזמות ההומניטריות שלך והיות שהבחנתי שאינך לובשת אף בגד מבגדייך פעמיים – יש לי בקשה ממך:... תני לנו את השמלות והתיקים, שאין לך צורך בהם וממחיר מכירתם אוכל לכלכל עניים..."[28] יצוין, כי יומיים לאחר פרסום הפוסט נעצר אל-עבדאללאת. עורך דינו הבהיר כי נעצר "על רקע פרסומים פוליטיים בחשבון הפייסבוק שלו בנוסף לתביעה שהגיש נגדו אחד מחברי הפרלמנט".[29]

יש לציין כי גם במסגרת מחאות 'האביב הערבי' בירדן בשנים 2011-2012, נשמעו טענות על התערבות המלכה ראניה בניהול הממלכה, והיא אף הואשמה בהעברת קרקעות השייכות לעם הירדני לידי משפחתה ובגניבת כספים מאוצר המדינה.[30]

 

עבד אל-פתאח טוקאן, כותב ירדני, הכותב באתרים מקומיים וערביים, פרסם ב-18.7 מאמר באתר החדשות הירדני http://watananews.net, שבו התייצב מאחורי חבר הפרלמנט אל-הואמלה וטען כי דבריו מייצגים נאמנה את קהל בוחריו ואת הדעה הרווחת ברחוב הירדני. לדבריו, הדיון בסמכויות המלך והמלכה הוא מבחן לדמוקרטיה בירדן ויש לפתוח בשיח אמיץ בנושא. כך כתב: "השיח על התנהגות מלכת ירדן ראניה חוזר שנים לאחור ואינו חדש. התקשורת [הירדנית] נמנעה מלסקר נושא זה בשקיפות ומלהבהיר לציבור  מה עשתה [המלכה] כדי לסייע למלך עבדאללה [במילוי תפקידו]. שיח זה המשיך להתנהל בלחשושים, עד אשר חבר הפרלמנט אל-הואמלה שבר את מחסום [השתיקה][דבריו] פורשו שלא כהלכה ונעשה בהם ניצול לרעה שעורר מחלוקת מיותרת... יש הסוברים [בטעות] כי העם אינו מודע להחלטות [שהמלכה] סייעה לקבלן, מי הן השרות שהציעה למנות ומי הם השרים שהיא הביאה ותמכה בהם, כולל [ראש הממשלה], ד"ר עמר אל-רזאז.[31] יתרה מזו, [לכל ידוע] תפקידה בבחירת מנהלת ערוץ הטלוויזיה 'אל-ממלכה' ובעניינים אחרים. זה הנושא שכולם מדברים עליו בסתר. כל הירדנים מתפרנסים מהשיח הזה ומעבירים אותו מפה לאוזן. איש לא פצה את פיו בגלוי לפני כן, אך ברשתות החברתיות היו פרסומים רבים, שתקפו את המלכה בעוד התקשורת ישנה, נעדרת [מהשיח] וטומנת את ראשה בחול כבת יענה...

 

מי שמכיר את החוקה ואת תוכנה, יודע כי אין שום סעיף או אזכור של המלכה או של רעיית המלך, שמגן עליה מפני מתן דין וחשבון או פוטר אותה מכך, ואין סעיף, שמגדיר את סמכויותיה וחובותיה. רק המלך חסין וסמכויותיו מוגדרות וידועות במסגרת החוקה... הפרלמנט הנוכחי הוא זה שהעניק למלך עבדאללה השני סמכויות למינוי והדחה של ראשי מנגנוני הביטחון ללא המלצה של הממשלה כפי שקבעה החוקה משנת 1952[32], לכן הפרלמנט הוא [זה] שמעניק את הסמכות, מונע אותה, או מבטלה...  

 

[השאלה] אם הפרלמנט יפתח את הנושא המעורפל של סמכויות המלך והמלכה בשיח תרבותי או לא, היא המבחן לדמוקרטיה. תנועת המחאה דרשה זאת בחודש מאי 2018... ולעם הירדני יש עמדות מוצקות בנושא זה... שומה עלינו לנהוג בשקיפות ו[לנהל] שיח אמיץ בנוגע לסמכויות של הפרלמנט, של המלך ושל המלכה בהתאם לחוקה, ולשמוע את כל הדעות, גם אם הטונים יעלו והשיח יהפוך ללא תרבותי. [יש לדון בכך] ללא פטיש ועדת הסדר והמשמעת [של הפרלמנט], וללא קבורת חברי פרלמנט בעודם חיים, גירושם או הדחתם."[33]       

 

המלך והממסד הודפים את הביקורת: השמועות פוגעות בירדן; ניסיון כושל לערער את המדינה

המלך עבדאללה ומקורביו התייחסו במהלך החודשים האחרונים לביקורת שהועלתה כלפיו בצורה עקיפה בלבד, תוך שהם הודפים אותה, מכחישים ומדגישים שהפצת השמועות והפגיעות האישיות במלך מזיקות למעשה למדינה עצמה ולשמה הטוב.

 

המלך הדף את גל השמועות, שנפוץ נגדו במהלך חודש יולי בעקבות היעדרותו הממושכת מירדן, ובמיוחד את השמועה כאילו הוא זנח את תמיכתו בסוגיה הפלסטינית. בישיבת ממשלה ב-5.8, ארבעה ימים לאחר שובו לממלכה, אמר: "העמדה שאנו מביעים בחדרים סגורים ו[זו שאנו מביעים] בפני העולם היא עמדה איתנה [אחת], שלא תשתנה לעולם... אני שומע שמועות רבות מתוך [ירדן] ומחוץ לה. מהיכן מביאים את הרעיונות הללו? אינני יודע."[34] המלך שב והתייחס לנושא במפגש עם נכבדי האזור המדברי בירדן כמה ימים לאחר מכן באמרו: "בנוגע להגנה על ירושלים ועתידה של פלסטין – אני שומע שמועות ואינני יודע מהיכן מביאים אותן. אנו כירדנים יודעים מה דרוש, והדבר החשוב ביותר עבורנו הוא עתידה של ירדן ו[השאלה] כיצד נסייע לאחינו בגדה [המערבית] ובירושלים."[35]

 

גם מחלקת הפסיקה הכללית בירדן התגייסה למאמצים למנוע את הפצת השמועות ולאחר חזרת המלך פרסמה פסק הלכה הקובע כי "יש שימוש לרעה ברשתות החברתיות, אשר גורם לכך שהן הופכות להיות מקור לשחיתות, [להפצת] שמועות מגמתיות, לרצח אופי, לפגיעה בשמם הטוב [של אנשים], לעשיית חטאים ולהפצת תועבה ושקרים ברשתות אלה, וזהו דבר אסור מבחינה הלכתית... הפצת שמועות כוזבות היא בגדר שקר, האסור מבחינה הלכתית ואחד החטאים הגדולים."[36]

 

בנאום, שנשא המלך עבדאללה בטקס פתיחת מושב הפרלמנט ב-14.10, כשבוע לאחר שפורסם גילוי הדעת החריף נגדו הוא התייחס לנושא בעקיפין באמרו: "במסגרת המעקב השוטף שלי אחר ענייני המולדת והאזרח, נתקלתי בחוסר שביעות רצון מאופן הטיפול בכמה אתגרים עכשוויים. מסע הבניה והפיתוח של ירדן - כמו בזה של מדינות אחרות - כלל גם כמה טעויות ואתגרים, ששומה עלינו ללמוד מהם כדי להבטיח שלא יישנו ולטפל בהם כדי להתקדם במסענו. למרבה הצער, חוסר שביעות הרצון הזה נובע מהיחלשות האמון בין האזרח לבין המוסדות הממשלתיים ומהאווירה הציבורית הטעונה בספקנות, שמובילה לתסכול ולרגרסיה. יש לזכור כי מדינות לא נבנות באמצעות ספקנות, או הלקאה עצמית ולא באמצעות זלזול בהישגים או התכחשות להם, אלא באמצעות ידע, רצון ועשייה רצינית. אני פונה באמצעותכם [חברי הפרלמנט] לכל הירדנים ואומר להם: 'נהגו בצדק עם ירדן וזכרו את הישגיה כדי שחוסר שביעות רצונכם מהקשיים הנוכחיים יהפוך לאנרגיה, שתניע אתכם קדימה... יש להיזהר מאלה התורמים, בכוונה או ללא כוונה, להפצת שמועות והאשמות ללא בסיס כדי לפגוע בשמה הטוב ובהישגיה של ירדן. לא נסכים ששמה הטוב של ירדן יעמוד למבחן."[37]

 

המלך עבדאללה בנאומו בטקס פתיחת מושב הפרלמנט[38]



גם סמיר אל-רפאעי, סגן יו"ר הסנאט ובעבר ראש הממשלה, התייחס באירוע תרבות, שהתקיים ב-20.10 באל-פוחייס, לביקורת שהוטחה נגד מלך ואמר: "כל הקמפיינים להטלת ספק ובלבול לא רוצים בטובת ירדן והירדנים... ישנן פגיעות אישיות וצורמות, המנסות לעיתים לפגוע במנהיג המולדת – המלך או באחד מבני משפחת [המלוכה] הנאצלת, תוך שימוש בהטעיה ובלבול. הפגיעות הללו אינן אישיות כלל וכלל נגד המלך - סמל כבודנו, אלא הן פוגעות בכל הירדנים עוד לפני שהם פוגעים בבני משפחת המלוכה. זהו ניסיון כושל לערער את המדינה ולהרעיל את המים הזכים מצד אנשים שלא רוצים בטובתם של ירדן ושל משפחת המלוכה."[39]


העיתונות הירדנית דוחה את הביקורת על המלך ואת הקריאות לצמצום סמכויותיו

לאורך החודשים האחרונים גם בעיתונות הירדנית פורסמו מאמרים, שדחו את הביקורת נגד המלך, את השמועות נגדו ואת הקריאות לצמצם את סמכויותיו,  והזהירו כי המשך המחאה עלול לדרדר את ירדן למצבן של מדינות אחרות שחוו את מחאות האביב הערבי וקרסו.

 

שר הסברה לשעבר בהתייחסות לגילוי הדעת נגד המלך: הכלבים נובחים והשיירה עוברת

ב-9.10, ימים ספורים לאחר פרסום גילוי הדעת נגד המלך, פרסם שר הסברה לשעבר, צאלח אל-קלאב, בטורו ביומון הממסדי אל-ראי מאמר, בו התייחס אליו בביטול מבלי שהזכירו המפורש, וקרא להתלכד סביב הנהגתו של המלך. הוא כתב: "כעת כשירדן, ארצנו, שרויה במצוקה קשה, על הירדנים, רובם אם לא כולם, להמשיך לצעוד קדימה בצעדים בטוחים ובביטחון עצמי מלא ולא להעסיק עצמם בכל הצעקות הללו [הנשמעות] מבית וגם מחוץ. [ירדן] הרי רגילה לכל זה וכבר עברה מצבים קשים וחמורים אף יותר מהמצב הנוכחי, אך שיירות טובי [הבנים הירדנים] המשיכו לנוע קדימה בנחישות ובמודעות, ולהשיג את כל מה שהשגנו, והעניקו לנו ולירדן את המעמד המכובד והמוערך הזה על המפה הבינלאומית ובעולם כולו... השיירה ממשיכה לצעוד בביטחון מלא, למרות יללות הכלבים... אין ספק שכל העלאת הקצף הנבובה הזו, מקרוב ומרחוק צריכה לחזק את אמונתנו בכך שהצדק עמנו, וכי עלינו להתייצב שכם אל שכם תחת המשא הכבד הזה ולשים את ירדן נגד עינינו... ארץ זו, המוקפת סכנות ואתגרים מכל עבר, תנצח בעזרת אללה, ובעזרת שיתוף פעולה הדדי בין טובי בניה, ונחישות מנהיגיה להתמודד עם כל האתגרים. מדובר באתגרים רבים וקשים שעלינו להתמודד עמם כאיש אחד הלוא הוא זה העומד מאחורי הגה ספינה זו [קרי, המלך עבדאללה]..."[40]

 

כותב באל-ראי: פגיעה בסמכויות המלך תשפיע לרעה על החברה הירדנית

אחמד ח'ליל אל-קרעאן, בעל טור ביומון הממסדי אל-ראי, פרסם ב-23.7 מאמר שכותרתו: "ההאשמים הם אלה שהצילו את ירדן מאבדון", שבו טען כי צמצום סמכויות המלך יפגע בירדן. הוא כתב: "אנשים חסרי היגיון מעטים, אשר מסתתרים מאחורי נשק הפייסבוק, דורשים לצמצם את סמכויותיו הפוליטיות והחוקתיות של המלך, למרות שהם מבינים שפגיעה בהן כדי להפוך את המלך למי שמולך [ייצוגית], אך לא שולט על פי שיטת [המונרכיה החוקתית] הבריטית וההולנדית, תוביל את ירדן למנהרה או אפילו למחוזות אפלים, שהאפלה שלהם תשפיע על החברה כולה במישור החברתי, הביטחוני והפוליטי... אני מציע לכם להתרחק מ[הקריאות לצמצום] סמכויות המלך, שיש הדוגלים בהן במסווה של סיסמאות נוצצות ורפורמות יפות הדורשות מאתנו להידמות לאחרים..."[41]

 

מאמר באל-ראי הממסדי: 'חורשי מזימות גדולות' מנסים לערער את יציבות הממלכה

בתגובת לגל השמועות על המלך פרסם העיתונאי הירדני, אחמד סלאמה, ב-1.8 ביומון הממסדי אל-ראי, מאמר רחב יריעה, שעיקריו התפרסמו בעמוד הראשי, תחת הכותרת: "מדוע אתם שואלים 'איפה המלך'?", ובו יצא נגד "עזי המצח" המנסים לערער את יציבות הממלכה ונגד שתיקת הירדנים כלפיהם, בהזהירו כי הדבר עלול לגזור את גורלה של ירדן, כפי שקרה למדינות שקרסו באביב הערבי. הוא כתב כשהוא פונה לאזרחים הירדנים: "אם יימשכו הכרסום, המזימה והמחטף נגד רצונכם מצד כנופיית הצעקנים, מטילי הצל הענק וחורשי המזימות הגדולות [ותימשך] הפקעת קולכם באמצעות אלף אנשים, שהמירו את המולדת כולה בשמועותיהם, בחוצפתם הבלתי מוצדקת ובניסיון להפוך את המולדת הירדנית לחומה של שקרים, [ואם] תימשך שתיקתכם וחוסר ההרתעה מצדכם כלפיהם, אזי העתיד יהיה קשה לכולם.

 

כנופיית היומרה, שמשלה את עצמה כי היא מייצגת אתכם או שכך היא רואה עצמה, העלתה במהלך 20 הימים האחרונים את השאלה: 'איפה המלך?'... הם המשיכו בשאלה נוספת על סמכויות המלך ועל התנגשות תפקידו עם [נושאי התפקידים] האחרים בשלטון... האדמה רועדת תחתינו בשל פתנה ושמועות פראיות... שתועמלניהן חשבו שאם הם יתלכדו סביב השאלה 'איפה המלך?', הם יוליכו שולל את הירדנים וישיגו את מבוקשם, להטיל ספק במנהיג המולדת כדי למוטט אותה בהמשך, חלילה...

 

אנשים, הגיע הזמן שתתקוממו כאחד כדי להשתיק את עזי המצח [הללו] ולעצור את רכבת השקר, כיוון שהמשמעות של פגיעה במנהיג החשוב [שלנו, קרי המלך] היא שמזימה גדולה קרובה להתממש, שכן [נשיא מצרים לשעבר], חוסני מובארכ, לא עזב את תפקידו במצרים בשל חולשה או תשישות... שתיקה, נקיטת עמדה ניטרלית, הפחדה וכרסום [במעמדו של] המנהיג הם שהביאו את מצרים לעולם בלתי ידוע [קרי, שלטון האח"ס] ואילולא השיב הצבא [את המצב לקדמותו], אז הייתה מצרים [הופכת] להעתק של לוב, עיראק וסוריה."[42]

 

קריקטורה ביומון אל-ראי, הממסדי: הטרור הוא תוצר של מחאות האביב הערבי[43]


שר לשעבר: "ממתי אנו פונים למלך בטון כזה?!"

בדומה לכך, גם יו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-דוסתור, מוחמד אל-דאודיה, שהיה בעבר שר וחבר פרלמנט, פרסם ב-31.7 מאמר, שהתרעם על עצם השאלה 'איפה המלך?'. לדבריו, המלך סומך על מוסדות המדינה ולו חש שירדן בסכנה, היה שב אליה בהקדם. כך כתב: "המלך עבדאללה עזב אותנו לביקור עבודה ונופש ואז נחלץ מישהו שחורג מנורמות הפנייה שלנו למלכים ומציג שאלה כמעט מגונה למלך: 'איפה אתה?!'. ממתי אנו פונים למלך בטון כזה?! איננו עושים זאת גם אם המניעים הם אצילים, פטריוטים ונובעים מדאגה, מכאב צורב או מאהבה...

 

המלך לקח את הזמן הזה, שחולק בין נופש לבין מגעים בינלאומיים ופנימיים, משום שהוא סומך לחלוטין על כל המוסדות הלאומיים, וחשוב מכך – על האזרח, אשר אינו מתייחס לשמועות מגמתיות... האזרח הירדני אוהב את מלכו... הארץ שרויה בעוני, אך לא שרויה בסכנה, ואף אם הייתה בסכנה, לא היה מלכה ההאשמי עוזב אותה אלא שב אליה ללא דיחוי."[44]



[5] תיקונים שהוכנסו לחוקה ב-2014 העניקו למלך סמכות בלעדית למינוי מפקדי הצבא והמודיעין וב-2016 הורחבה סמכותו לבעלי תפקידים נוספים. ראו דוח ממרי: מחאה בירדן בעקבות תיקונים בחוקה המרחיבים את סמכויות המלך

[8] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 21.10.2018

[9] למשל: http://al-taleanews.com, 7.10.2018; http://www.allofjo.net, 8.10.2018 

[17] https://www.facebook.com/tareq.ragheb, 25.8.2018; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 26.8.2018

[18] http://www.petra.gov.jo, 21.6.2018; אל-ר'ד (ירדן), 26.6.2018; 27.6.2018; 10.07.2018

[19] אל-ראי (ירדן), 10.7.2018

[20] חשבון היוטיוב של השיח' ח'אלד אל-מוגרבי, 1.8.2018

[21] החוקה ירדנית מעניקה למלך חסינות מפני נשיאה באחריות כלשהי.

[24] אל-ראי (ירדן), 19.7.2018

[29]  אל-סביל (ירדן), 2.12.2018

[31] ברשתות חברתיות ובאתרים ירדניים מקומיים נפוצו שמועות, לפיהן המלכה ראניה היתה מעורבת במינוי השרים בממשלת אל-רזאז ובממשלות קודמות. ראו למשל: http://alsaa.net, 10.6.2018

[34] אל-ר'ד (ירדן), 6.8.2018

[35] אל-ר'ד (ירדן), 19.8.2018

[36] אל-ראי (ירדן), 8.8.2018

[37] אל-ר'ד (ירדן), 15.10.2018

[38] אל-ר'ד (ירדן), 15.10.2018

[40] אל-ראי (ירדן), 9.10.2018

[41] אל-ראי (ירדן), 23.7.2018

[42] אל-ראי (ירדן), 1.8.2018

[43] אל-ראי (ירדן), 25.10.2018

[44] אל-דוסתור (ירדן), 31.7.2018