המשך המחאות בירדן מאיים על יציבות המשטר
מאת צ. הראל
הקדמה
המחאה הציבורית בירדן לא שוככת וגילויי המחאה התכופים בה מאיימים לערער את יציבותה. המצב הכלכלי הקשה של הממלכה, שהוא אחת הסיבות למחאה, לא רק שאינו משתפר חרף צעדים כלכליים קשים שנקטה[1], אלא אף הולך ומחמיר. נוסף על הרקע הכלכלי למחאה, בולטת גם דרישה לרפורמה פוליטית ואף קריאות לצמצום סמכויותיו של המלך[2], מצד גורמים פוליטיים שונים, ובהם לא רק גורמי אופוזיציה מסורתיים, אלא גם אנשי שבטים, בכירי ממשל לשעבר וקצינים בכירים בדימוס.
בחודשים האחרונים ניתן לזהות כמה גורמי מחאה מרכזיים:
א. מובטלים ותנועות מחאה עממיות - באמצע חודש פברואר יצאו צעירים מובטלים מעקבה ובהמשך ממחוזות רבים ברחבי ירדן בצעדות לעבר לשכת המלך בעמאן, במחאה על מצבם, וכשהגיעו לשם פתחו בשביתת שבת. יו"ר הלשכה המלכותית ובכירי ממשלת ירדן נפגשים מדי יום עם המובטלים ומקיימים עימם מגעים בניסיון לפתור את המשבר ולשכנעם להפסיק את הצעדות והשביתה, אך לשווא. במקביל, זה כמה חודשים מארגנות תנועות מחאה עממיות מפגן מחאה שבועי בסמוך ללשכת ראש הממשלה בבירה עמאן מידי יום חמישי, בדרישה לרפורמה פוליטית וכלכלית מקיפה. בכמה מההפגנות נשמעו אף קריאות נגד המלך ודרישה לכונן מונרכיה חוקתית.
ב. שבטים המהווים את בסיס התמיכה המסורתי של המשטר – לאחרונה פורסם ברשתות החברתיות גילוי דעת בשם תנועת המחאה של שבט גדול בירדן –בני חסן, שתקף בחריפות את המלך, את אשתו ואת מקורביהם, האשים אותם בשחיתות, בעריצות ובקידום האינטרסים שלהם על חשבון העם הירדני, תוך שקרא להדחת המלך ולשינוי שיטת המשטר. גורמים בשבטים נוספים בממלכה הביעו תמיכה בגילוי הדעת של שבט בני חסן, בהם שבט בני עבאד ושבט בני חמידה.
ג. בכירי ממשל לשעבר וקצינים בדימוס – שהיוו בעבר חלק מהממסד הירדני ורבים מהם נמנים גם על אנשי השבטים, מביעים מורת רוח מהתנהלות הממסד וממדיניותו. קבוצה של פוליטיקאים ואנשי צבא בדימוס, המכנה עצמה 'ועדת המעקב הלאומית', פרסמה בחודשים האחרונים שני גילויי דעת חריפים נגד המלך, המאשימים אותו ואת אנשי הלשכה המלכותית בניהול כושל ובשחיתות וקוראים לו לנקוט צעדים להצלת המדינה, בהם צעדים המגבילים את סמכויותיו.
ד. תנועת האחים המוסלמים (להלן: האח"ס) – שהיא גורם אופוזיציה מרכזי בירדן, מנצלת את אווירת המחאה השוררת בממלכה להשגת רווחים פוליטיים. גורמים בתנועה מפרסמים הודעות תמיכה במחאה, בהן מותחים ביקורת על הממסד הירדני ונציגיה משתתפים במפגני המחאה ואף הביעו סולידריות עם מחאת המובטלים. המפקח הכללי לשעבר של התנועה, סאלם אל-פלאחאת, נמנה אף על חברי 'ועדת המעקב הלאומית', שפרסמה את גילויי הדעת נגד המלך.
נוכח הלחץ הציבורי נקט המשטר כמה צעדים פופוליסטיים, בהם חקיקת חוק חנינה כללית בראשית פברואר, שביטל עונשי מאסר של אלפי מורשעים בעבירות שונות[3], אך לא נראה כי הדבר הרגיע את הרוחות והמחאה נמשכת. פרשיות שונות מעוררות עוד ועוד מוקדי מחאה. כך למשל, פרסום צילומים של מסמכים רשמיים שהודלפו ברשתות החברתיות ואשר מעידים על שחיתות במוסדות המדינה ובצבא ועל מינויים של אנשים לתפקידים בכירים בשכר מופקע[4] עורר תגובות זעם בקרב ירדנים רבים עד כי המלך עצמו נאלץ להגיב בציוץ בטוויטר, בו גינה את הדלפת המסמכים, אך לצד זאת הדגיש כי יש לאפשר לצעירים לקבל עבודה על סמך כישוריהם.[5]
דוח זה יציג את גורמי המחאה המרכזיים בירדן בחודשים האחרונים:
א. מובטלים ותנועות מחאה עממיות
אחד הביטויים המרכזיים למצבה הכלכלי הקשה של ירדן הוא האבטלה הגואה בה, בפרט בקרב הצעירים. על פי נתוני המחלקה לסטטיסטיקה, הכפופה למשרד התכנון ושיתוף הפעולה הבינלאומי, הגיע שיעור האבטלה במדינה בסוף הרבעון השלישי של שנת 2018 ל-18.6%.[6] נתונים אלה מהווים כר פורה למחאה, שאחד מגילוייה האחרונים היה צעדות של מובטלים לעבר הלשכה המלכותית בעמאן. מזה כמה חודשים מוחים צעירים מובטלים בעקבה שבדרום על חוסר היכולת למצוא עבודה קבועה באזור, בו לדבריהם פועלות עשרות חברות ואליו מופנות השקעות רבות. ב-14.2 יצאה קבוצה של כ-40 צעירים מובטלים ממרכז עקבה לכיוון ארמונות המלך בעיר וקיימה שם שביתת שבת. אולם לאחר כשעה הגיעו כוחות הביטחון כדי לפנות אותם. כבר באותו היום, בעקבות גירושם מארמונות המלך בעקבה ולאחר שנכשלו מגעים שניהלו בחודשים האחרונים עם גורמי ממסד ועם חברות גדולות בעקבה בניסיון להשתלב בעבודה אצלן, הודיעו עשרות צעירים תושבי העיר על החלטתם לצאת לצעדת מחאה לעבר הבירה עמאן – מרחק של כ-350 ק"מ, בהסבירם כי בכוונתם להגיע רגלית ללשכה המלכותית ולקיים במקום שביתת שבת עד שתיענה דרישתם לקבל עבודה קבועה.[7] לצעדה הצטרפו עוד צעירים ממקומות שונים בהם עברו.
יתרה מכך, במהלך הימים שלאחר מכן החלו דיווחים על צעדות מחאה רבות נוספות של צעירים מובטלים שיצאו ממחוזות נוספים ברחבי ירדן לכיוון הבירה עמאן. בין היתר יצאו צעדות ממעאן, כרכ, ד'יבאן, אל-זרקאא', ג'רש, אל-מפרק, עג'לון, אירביד, והאזור המדברי בצפון מזרח הממלכה.[8]
מובטלים בעקבה מפגינים בדצמבר 2018 ברוח מחאת האפודים הצהובים בצרפת[9]
בעקבות דיווחים אלה מיהרו גורמים רשמיים בממלכה ליצור קשר עם הצועדים בניסיון לפתור את בעייתם. ראש הממשלה, עמר אל-רזאז, הורה לשר הפנים לערב את מושל מחוז עקבה בעניינם. כמו כן, עדנאן אל-דהאמשה, בכיר במשרד העבודה הודיע ב-18.2, כי הוא נפגש עם כמה מהצועדים בדרכם לעמאן, אך לא הצליח להגיע לפתרון בעייתם. לדבריו, כל הניסיונות של נציגי משרדי העבודה והפנים וגורמי ביטחון לשכנעם לשוב לעקבה תוך מתן ערבויות, שיועסקו בחברות של הסקטור הפרטי לא צלחו, שכן הם הבהירו לו כי יפסיקו לצעוד רק אם ימונו לאלתר למשרות בחברות ממשלתיות כגון רשות הנמלים, חברת האשלג הירדנית, חברת הפוספט, בית הזיקוק לנפט וחיל הים.[10] גם השר לענייני צעירים, מוחמד אבו רומאן, אמר גם הוא בראיון לתחנת רדיו מקומית, כי הוצעו למובטלים משרות, אך הם סירבו לקבלן ודרשו משרות עם ביטחון תעסוקתי.[11]
צעדת הצעירים המובטלים בדרכה מעקבה לעמאן[12]
ב-21.2 בהגיעם ללשכה המלכותית בעמאן, נפגש ראש הלשכה, יוסף אל-עיסוי, עם נציגי הצועדים מעקבה והבטיח להיענות לדרישותיהם תוך שבועיים, לצרף את המובטלים שמתחת לגיל 30 למנגנוני הביטחון ולשלב את המבוגרים יותר באחת החברות בעקבה, תוך שימוש בקשריו האישיים. ח"פ מוחמד אל-ריאטי, נציג מחוז עקבה בפרלמנט, שנכח בפגישה, אישר כי אל-עיסוי הבטיח למצוא עבודה ל-350 מובטלים בני המחוז תוך שבועיים. בעקבות הפגישה עם אל-עיסוי, הפסיקו הצעירים את מחאתם והלשכה המלכותית אף דאגה לאוטובוסים שיחזירו אותם לביתם.[13] בהמשך, נפגש אל-עיסוי גם עם נציגי מובטלים שהגיעו בצעדות ממחוזות אחרים, ועל פי כמה דיווחים גם להם הובטח שדרישותיהם ייבחנו בהקדם.[14]
ראש הלשכה המלכותית אל-עיסוי נפגש עם המובטלים מעקבה בפתח הלשכה[15]
בנוסף, נקטה הממשלה כמה צעדים שנועדו ככל הנראה להראות שהיא פועלת למען הצעירים המובטלים, ביניהם מינויו של יו"ר חדש לרשות האזור הכלכלי המיוחד בעקבה.[16] ב-21.2, ערב הגעת הצעדות לעמאן, הודיעה דוברת הממשלה, ג'ומאנה ר'נימאת, כי הממשלה עוקבת אחר הצעדות והורתה לגורמים הנוגעים בדבר לפעול ליצירת מקומות עבודה.[17] כמו כן, ראש הממשלה, עמר אל-רזאז, שנפגש ב-20.2 עם קבוצת צעירים פעילים פוליטיים, הדגיש כי "העצמת צעירים והעסקתם היא אחד הדברים החשובים ביותר בסדר העדיפויות של הממשלה" וכי לרבים מן הצעירים המשתתפים בצעדות המחאה הוצעה עבודה בסקטור הפרטי בשכר מתגמל.[18]
ואולם, ניכר כי צעדים אלה של הלשכה המלכותית והממשלה לא הועילו, שכן עוד ועוד צעדות של מובטלים ממשיכות לצאת מהמחוזות השונים לכיוון הבירה, כמה קבוצות מובטלים מקיימות שביתת שבת מול הלשכה המלכותית וכמה מהם אף פתחו בשביתת רעב.[19] כמו כן, מדווחת התקשורת הירדנית מדי יום כי נציגי הממשלה מנסים להידבר עם המובטלים ולמצוא להם פתרון על מנת שיסיימו את שביתת השבת, אך בינתיים מאמצים אלה אינם נושאים פרי.[20]
צעדות המובטלים זוכות לסיקור יומיומי בעיתונות הירדנית אשר מביעה סולידריות עימם ומטילה את האחריות למצב על הממשלה, במיוחד במאמרים רבים המתפרסמים בה. כך למשל, כתב העורך הראשי של היומון אל-ר'ד, מכרם אל-טראונה: "צעדות הצעירים המובטלים מהמחוזות לעבר הבירה מצביעות על ייאושם. הם ציפו ולו לממשלה נבונה אחת, שתבחן את [מצוקת] האבטלה שלהם ותיתן להם אור בקצה המנהרה, אך ציפייתם נכזבה. אדרבא, הממשלות לדורותיהן החריפו את מצבם הטרגי כשניסו עליהם את כל מדעי הניהול הכושל... אם הלשכה המלכותית נאלצת להתערב לפתרון כל משבר שנוצר כתוצאה מכישלון הממשלה, אז לשם מה אנו צריכים ממשלות, שלא פותרות דבר ואף מחמירות את המצב?!".[21]
לא מן הנמנע שמאמרים אלה, המטילים את האחריות למשבר על הממשלה, הם ניסיון להסיט את הביקורת מהלשכה המלכותית והמלך עצמו, ואולי אף להכשיר את הקרקע לקראת פיטורי הממשלה, כפי שקרה בירדן פעמים רבות בעבר בעתות משבר.
צעדות המובטלים זכו לגיבוי מצד תנועות מחאה עממיות, שפועלות בירדן בדרישה לרפורמה פוליטית וכלכלית ומותחות ביקורת על המצב הכלכלי והחברתי ועל פגיעה בחופש הביטוי. מדובר בתנועות מקומיות ובהתארגנויות ברשתות החברתיות, בהן 'מענאש' (אין לנו), הדוגלת בהשגת צדק חברתי ומוחה על המדיניות הכלכלית; 'מיש סאכתין' (לא שותקים), שיוצאת נגד הפגיעה בחירויות ונגד המדיניות הכלכלית. מאז נובמבר 2018 מארגנות תנועות אלה מידי יום חמישי מפגן מחאה שבועי בו משתתפים בין עשרות למאות פעילים המוחים על המדיניות הכלכלית ועל הפגיעה בחופש הביטוי. בכמה ממפגנים אלה נשמעו גם קריאות נגד המלך ודרישה לכינון מונרכיה חוקתית.[22] ככל הנראה, אין כרגע ארגון גג, המאגד את כלל תנועות המחאה ולעתים גם מתגלעים ביניהן חילוקי דעות, אף שכולן מעוניינות לשמר את אווירת המחאה ואת ההפגנה השבועית.
מידי שבוע נותנים מארגני המחאה גם כותרת אחרת למפגן השבועי, בניסיון לגייס תמיכה רחבה ולהגדיל את מספר המשתתפים. כך למשל, במקביל לצעדות הצעירים המובטלים הוקדש נושא המפגן לתמיכה בדרישותיהם.[23]
ב-31.1 בחרו המארגנים ככותרת למפגן: 'נורמליזציה היא בגידה'[24], בניסיון להגיע לציבור רחב יותר בירדן באמצעות נושא, שכמעט זוכה לקונצנזוס במדינה – התנגדות לנורמליזציה עם ישראל.[25] במפגן ב-21.2, אף צויר על רצפת מתחם המחאה דגל ישראל עליו נכתב 'לאבדון' למרמס רגלי המשתתפים ולצדו הכיתוב 'מוות לישראל' ונשמעו קריאות לביטול הסכם השלום בין המדינות.[26]
דגל ישראל לצד הכיתוב 'מוות ישראל' במפגן המחאה בעמאן[27]
ב. גורמים שבטיים דורשים שינוי של שיטת הממשל והדחה של המלך
אווירת המחאה לא פוסחת גם על השבטים בירדן, שאמנם מהווים את עמוד התווך של המשטר, אך גם בשנות מחאת האביב הערבי בירדן הביעו מחאה נגדו.[28] ב-1.3 פרסם גוף בשם 'תנועת המחאה של בני שבט בני חסן' – השבט הגדול ביותר בירדן, גילוי דעת יוצא דופן בחריפותו נגד המלך, שיצא נגד התנהלותו של המלך כ"חצי אל" ודרש שינוי של שיטת הממשל. בגילוי הדעת נכתב: "המשבר בירדן הוא משבר של משטר ולא משבר של ממשלות. זהו משבר של שחיתות והשחתה הנובע ממתן אפשרות למלך, לאשתו ולבני משפחותיהם - שהקיפו עצמם בהילה של קדושה, שהפכה כל אחד משניהם [המלך והמלכה] לחצי אל - להשתלט על כל הרשויות, לעשות ככל העולה על רוחם ולהרחיב את סמכויותיהם בחוקה הירדנית. הדבר הביא ליצירת זרם של בעלי השפעה מושחתים, שזרעו הרס וחורבן בכל הארץ בחסותם האישית של השניים ולנטרול העם הירדני, הדרתו והרחקתו מהשתתפות בקבלת ההחלטות ומשליטה על עצמו. בכך עברנו משלב האשליה של דרישת רפורמה אל [שלב] הדרישה לשינוי כולל של שיטת הממשל...".
בהמשך גילוי הדעת דרשה תנועת המחאה של השבט מהמשטר להיענות לקולות "הקוראים להקמת 'ממשלת הצלה לאומית'... שתקבל על עצמה את ניהול המדינה" לאחר שהמלך יוותר על כל סמכויותיו. התנועה יצאה גם נגד 'מדיניות סתימת הפיות' והפגיעה בחירויות תוך שימוש בפתרונות ביטחוניים והודיעה כי היא נערכת לתהלוכת מיליונים מכל מחוזות המדינה לעבר הבירה עמאן, מבלי שצוין מועד לתהלוכה זו.[29]
"תנועת המחאה של שבט בני חסן – שינויי שיטת הממשל היא הכותרת של פעילותנו"[30]
שבט בני עבאד, אחד השבטים הגדולים בירדן, פרסם הודעת תמיכה בגילוי הדעת של 'תנועת המחאה של בני שבט בני חסן' והודיע כי תהלוכת המיליונים ממחוזות הממלכה לעבר הבירה עמאן תתקיים ב-2.5.[31] בהמשך דווח כי שבטים נוספים פרסמו הודעות תמיכה, בהם בני חמידה.[32] גורם אופוזיציה בולט בקרב החוגים השבטיים וח"פ לשעבר, אחמד עוידי אל-עבאדי, הסביר בהצהרה לרשת אל-ג'זירה כי החרפת הטון נגד המשטר נובעת מהמשך השחיתות והעריצות, היעדר שיח בין מוסדות המדינה לבין העם והצעדים הביטחוניים שננקטים נגד בני השבטים.[33]
יצוין, כי נכבדים בשבט בני חסן פרסמו הודעת התנערות מגילוי הדעת של 'תנועת המחאה של בני שבט בני חסן', בה גינו את 'הקבוצה התועה' שפרסמה אותו והביעו נאמנותם למלך.[34] גורמים בשבטי בני חסן ובני עבאד הטילו ספק במהימנות ההודעות בשל העובדה שהן לא כללו שמות וחתימות של הגורמים העומדים מאחוריהם, כנהוג.[35] ואולם, חרף הודעות ההתנערות והטלת הספק במהימנותן, עצם פרסומן מעיד על מורת רוח מהמשטר בקרב גורמים, שהיו ידועים בנאמנותם אליו. הדבר מעורר דאגה בקרב גורמים בממסד. השר וח"פ לשעבר, מוחמד דאודיה, המכהן כיום כיו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-דוסתור, ביטא דאגה זו בטורו ב-6.3 כשכתב: "אל לנו להתעלם מגילוי הדעת הפוליטיים, שמפורסמים בשם תנועות מחאה של שבט זה או אחר... אל לנו לעשות להם דמוניזציה. אלה העומדים מאחורי [גילויי הדעת] או מאמצים אותם מתבססים על מוסכמות לאומיות הזוכות לקונצנזוס, כגון גינוי השחיתות, ניהול לקוי ופרוטקציה..." הוא קרא לחברי הפרלמנט "להידבר עם הצעירים הזועמים. הם בניכם ונכדיכם... הידברו עם בניכם, שכן יש להם דרישות צודקות, שכולנו מסכימים עליהן."[36]
ג. בכירי ממשל לשעבר וקצינים בדימוס
גם בכירי ממשל וקצינים בדימוס, שהיוו בעברם חלק מהממסד הירדני ורבים מהם נמנים גם על אנשי השבטים, נוטלים חלק במחאה הציבורית. באוקטובר 2018 פרסמו פוליטיקאים ואנשי צבא בדימוס, שהתאגדו תחת השם 'ועדת המעקב הלאומית', גילוי דעת תקיף נגד המלך. הוועדה, בה חברים גם שר העבודה וח"פ לשעבר, אמג'ד הזאע אל-מג'אלי והמפקח הכללי לשעבר של תנועת האח"ס בירדן, סאלם אל-פלאחאת, מתחה ביקורת על שימוש לרעה שהוא ואנשי מלשכתו עושים בסמכויות שהוענקו לו, טענו כי ירדן איננה "אחוזה פרטית" של איש וקראו לנקיטת שורה של צעדים שיגבילו את סמכויותיו.[37]
ב-13.2.19 פרסמה הוועדה גילוי דעת נוסף נגד המלך, בו שבה והאשימה אותו ואת מקורביו במצב העגום של ירדן ודרשה ממנו לבצע שורה של צעדים להצלתה, בהם צעדים ברורים לצמצום סמכויותיו. בגילוי הדעת נכתב: "[זהו] מסר למלך עבדאללה השני בידיעת העם הירדני וברשותו: לאורך השנים האחרונות שבו ונשנו הקריאות והפניות אליך מכל מיני כיוונים, חוגים וקבוצות בעם הירדני בדרישה לרפורמה ושינוי, אלא שכל הקריאות והפניות הללו לא זכו לאוזן קשבת ויתרה מזו, נתקלו באדישות רבה ובהתעלמות מכוונת. המשכת לתת חסות למדיניות פוליטית וכלכלית, שמושתתת על שחיתות ועריצות, [מדיניות] הרסנית כלפי האינטרסים של העם, שמאיימת על ביטחון המולדת ועל יציבותה. הדבר הגביר את עוצמת הנזק וההתרוששות של העם הירדני והציב את המדינה על סף התהום..."
ועדת המעקב הלאומית דרשה מהמלך לנקוט שורה של צעדים להצלת המדינה, ביניהם: ארגון מחדש של הלשכה המלכותית וביטול כל הגופים הכפופים לה, בהם: לשכת המלכה ומוסד יורש העצר; הרכבת ועדת משפטית לניסוח מחדש של חוקה דמוקרטית מתקדמת, ממנה יסולקו "כל הליקויים המחזקים את שלטון היחיד האבסולוטי". הוועדה דרשה גם לשים קץ לביקוריו של המלך בחו"ל על חשבון קופת המדינה ולהתנות אותם באישור של הממשלה וכן להפסיק את בזבוז כספי העם הירדני ללא שום פיקוח על משפחת המלוכה והמקורבים אליה. בסיום גילוי הדעת היתה פנייה ישירה למלך, בה נכתב: "אתה באופן אישי וגם הסובבים אותך נושאים באחריות המלאה לגורל המפחיד, אליו תגיע המדינה, אם לא תנקוט את צעדי ההצלה ההכרחיים לפני שיהיה מאוחר מידי."[38]
ד. תנועת האח"ס רוכבת על גל המחאה
תנועת האחים המוסלמים היא גורם אופוזיציה נוסף, שמבקר באופן תדיר את מדיניות הממשלה בנושאים רבים כגון: כלכלה, היחסים עם ישראל ועוד. נראה כי התנועה רוכבת על גל המחאה הנוכחי ומנצלת אותו להשגת רווחים פוליטיים ולניגוח הממשלה. כך למשל, ב-20.2, ערב הגעת צעדת המובטלים מעקבה לעמאן, פרסמה מפלגת חזית הפעולה האסלאמית, הזרוע הפוליטית של תנועת האח"ס בירדן, הודעה בה הביעה הזדהות עם דרישות המובטלים וטענה כי ההחמרה של בעיית האבטלה, בקרב צעירים בפרט, היא תוצאה של כישלון המדיניות הכלכלית של מוסדות המדינה, שמחייבת שינוי השיטה הפוליטית והכלכלית.[39] ב-21.2 הגיעו חבר פרלמנט מטעם סיעת האח"ס, אבראהים אבו אל-סיד, ומזכ"ל מפלגת חזית הפעולה האסלאמית, מוראד אל-עדאילה, לפאתי עמאן כדי לקדם את פני המובטלים מעקבה. הם תמכו בדרישותיהם ושבו והאשימו את הממשלה בניהול מדיניות כלכלית כושלת.[40] בנוסף, אל-עדאילה ובכירי מפלגתו ביקרו גם ב-2.3 את המובטלים, שפתחו בשביתת שבת מול הלשכה המלכותית בעמאן, וקראו לממשלה לשאת באחריותה לספק מקומות עבודה לצעירים ולאפשר חיים בכבוד לאזרחים.[41]
כמו כן, על פי כמה דיווחים נציגים של תנועת האח"ס משתתפים מפעם לפעם גם במפגני המחאה השבועיים.[42] כאמור, המפקח הכללי לשעבר של האח"ס בירדן, סאלם אל-פלאחאת, נמנה על חברי 'ועדת המעקב הלאומית', שפרסמה את גילויי הדעת החריפים נגד המלך.
מימין: בכירי האח"ס אבו אל-סיד ואל-עדאילה עם המובטלים בהגיעם לעמאן[43]
משמאל: בכיר האח"ס, זכי בני אירשיד, באחד ממפגני המחאה השבועיים בעמאן[44]
[1] ראו דוחות ממרי: ירדן חותרת לעצמאות כלכלית ומדינית מבעלות בריתה. מחאות בירדן על רקע גזירות כלכליות
[2] ראו דוח ממרי: ירדן: התרחבות הקריאות לרפורמה פוליטית ולצמצום סמכויות המלך.
[3] אל-ראי (ירדן), 5.2.2019
[4] https://arabi21.com, 5.3.2019; https://elaph.com, 5.3.2019
[5] https://twitter.com/KingAbdullahII, 5.3.2019
[6] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 3.12.2018
[7] https://www.7iber.com, 20.2.2019; http://www.albosala.com, 16.2.2019
[8] https://www.7iber.com, 20.2.2019; אל-ר'ד (ירדן), 21.2.2019, 22.2.2019; https://www.facebook.com/TjmshayrManHlAljrdy, 21.2.2019; https://www.facebook.com/herakwatan, 20.2.2019; http://sawaleif.com, 21.2.2019; https://www.almamlakatv.com, 22.2.2019; https://www.sarayanews.com, 21.2.2019
[9] אל-ר'ד (ירדן), 12.12.2018
[10] http://www.ammonnews.net, 18.2.2019
[11] http://assabeel.net, 19.2.2019 בנוסף, "רשות האזור הכלכלי המיוחד בעקבה" (ASEZA), האחראית על ניהול ופיתוח האזור, הבהירה בהודעה שפרסמה ב-19.2, כי בשלושת החודשים האחרונים היא סיפקה עבודה ל-504 מובטלים במחוז וכי הוצעו משרות והכשרות לצעירים נוספים, אך אלה דרשו לעבוד אך ורק בגופים ממשלתיים, בהסבירם כי שם השכר גבוה יותר ויש ביטחון תעסוקתי. אל-ראי (ירדן), 20.2.2019
[12] https://www.7iber.com, 20.2.2019
[13] אל-ר'ד (ירדן), 22.2.2019
[14] https://www.almamlakatv.com, 22.2.2019; https://www.raialyoum.com, 23.2.2019
[15] https://www.khaberni.com, 21.2.2019
[16] אל-ר'ד (ירדן), 20.2.2019
[17] https://www.almamlakatv.com, 22.2.2019
[18] אל-ראי (ירדן), 20.2.2019; בנוסף, שרת התכנון ושתה"פ הבינ"ל, מארי קעואר, הכריזה ב-24.2 על תחילת יישומה של תכנית ממשלתית להעסקת 60 אלף עובדים בשנתיים הקרובות. אל-ראי (ירדן), 24.2.2019
[19] https://alghad.com, 1.3.2019; 3.3.2019; http://alrai.com, 1.3.2019; https://www.facebook.com/ahraralordoon, 2.3.2019; https://www.facebook.com/profile.php?id=100012164316238, 7.3.2019; אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 7.3.2019
[20] אל-ראי (ירדן), 3.3.2019, 5.3.2019; https://www.facebook.com/profile.php?id=100012164316238, 4.3.19
[21] אל-ר'ד (ירדן), 24.2.2019
[22] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 15.12.2018, 18.1.2019; https://www.facebook.com/HerakDhiban, 7.12.2018
[23] https://www.facebook.com/HerakDhiban, 20.2.2019
[24] https://www.facebook.com/2496144830412636, 30.1.2019
[25] צעד זה זכה לגינוי מצד גורמים אחרים בתנועת המאה, שטענו כי המארגנים "הסיטו את כיוון המצפן מהדרישות הבסיסיות לרפורמה פנימית." https://www.facebook.com/ahraralordoon, 1.2.2018
[26] http://www.albosala.com, 21.2.2019; https://alghad.com, 21.2.2019
[27] https://www.facebook.com/albosala.media, 21.2.2019; https://alghad.com, 21.2.2019
[28] ראו דוחות ממרי: האביב הערבי בירדן: המלך נאלץ ללכת לקראת תנועות המחאה; האביב הערבי בירדן (2): ערעור על הלגיטימיות של המלך והמשפחה ההאשמית
[29] https://www.facebook.com/HerakDhiban, 1.3.2019; https://www.facebook.com/Zbboun.bh, 1.3.2019
[31] https://www.facebook.com/wadeaaljaafreh, 2.3.2019
[32] https://www.raialyoum.com, 3.3.2019
[33] https://www.aljazeera.net, 5.3.2019
[34] http://www.jfranews.com.jo, 2.3.2019; אל-ראי (ירדן), 4.3.2019
[35] https://www.raialyoum.com, 3.3.2019
[36] אל-דוסתור (ירדן), 6.3.2019
[37] ראו דוח ממרי: ירדן: התרחבות הקריאות לרפורמה פוליטית ולצמצום סמכויות המלך.
[38] https://www.facebook.com/HerakDhiban, 13.2.2019
[39] http://www.albosala.com, 20.2.2019
[40] http://www.albosala.com, 21.2.2019; http://assabeel.net, 21.2.2019
[41] http://assabeel.net, 2.3.2019
[42] https://www.raialyoum.com, 7.1.2019; http://www.albosala.com, 21.2.2019
[43] http://www.albosala.com, 21.2.2019
[44] http://www.albosala.com, 21.2.2019