איראן מפעילה 'לחץ מקסימלי' על ממשל ביידן כדי להשיג הסרת הסנקציות ולהגיע למעמד מוכר של "מדינת סף" גרעינית ועל בסיס זה להשיג מאזן אימה גרעיני

מאת א. סביון

הקדמה

בשבועות האחרונים מפעילה איראן את מדיניות "ההתנגדות המקסימלית/החכמה"[1] המתבטאת ב"לחץ מקסימלי" על ארה"ב והקהילה הבינ"ל בתחומים שונים, שנועדו לגרום לממשל ביידן להסיר את כל הסנקציות על איראן, לשלם פיצויים על נזקיהן, ולנצל את  הצלחותיה בתחום הגרעין עד כה  כדי להגיע להישגים נוספים: השגת מעמד של "מדינת סף" מוכרת בעלת יכולת ייצור פצצה גרעינית בתוך זמן קצר וזאת כדי להתקרב  למאזן אימה גרעיני במזה"ת וכן כדי לבלום את היוזמות האירופיות לכלול בהסכם חדש  את נושאי הטילים הבליסטיים וההתפשטות האזורית של איראן וכדי להבטיח את קיום המשטר.[2]  

אלו צעדי הלחץ  שנוקט המשטר האיראני:

תחום הגרעין: פיתוח מואץ בתחום הגרעין תוך הפרת הסכם הגרעין JCPOA: העשרה לרמה גבוהה של 20%; העשרה בדור צנטריפוגות מתקדם; העברת חקיקה במג'לס על אי שתוף פעולה עם הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) וגירוש פקחיה; וקביעה שהפתווא (שאינה קיימת) של המנהיג העליון ח'אמנאי האוסרת כביכול על השגת גרעין צבאי ניתנת לשינוי עפ"י הנסיבות כך שלא יהיה איסור מוחלט על נשק גרעיני

תחום הטילים הבליסטיים: שימוש במשגר לווינים לחלל בכיסוי פעילות מדעית אזרחית, המציג יכולת לייצור טילים לטווח ארוך מאד

תחום צבאי קונבנציונאלי: מפגני כוח קונבנציונלי – תרגילים צבאיים נרחבים בהם הפעלת כטב"מים מתאבדים מדגם מתקדם.

הזירה האזורית:

זירת עיראק – תקיפת יעדים אמריקאיים באמצעות המיליציות השיעיות

זירת המפרץ – תקיפת יעדים סעודיים ומפרציים באמצעות מיליצית אנצאראללה החות'ית בתימן

זירת אפגניסטן – לחץ על הטאליבן למוטט את הסכם השלום שהושג בעזרת ממשל טראמפ

התחום המדיני: לחץ דיפלומטי כולל – מעצר מיכליות נפט ואזרחי מדינות מערביות כדי להפעיל לחץ על ארה"ב.

ראוי להדגיש כי פרוייקט הגרעין האיראני הוא פרוייקט לאומי של המשטר האיראני, שכל הזרמים הפוליטיים – האידיאולוגים, משמרות המהפכה, ממשלת רוחאני ושר החוץ זריף – מגוייסים לו באופן מלא. הסכם הגרעין ה- JCPOA מ-2015, הושג  בתכנון, הסכמה ובתיאום מלאים של צמרת המשטר האיראני כולה ותוך התייעצויות ופיקוח של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, לשיפור מעמדה האסטרטגי של איראן המהפכנית. 

להערכת המשטר האיראני יש ביכולתו לאלץ את משטר ביידן להסכים לשדרוג מעמדה הגרעיני של איראן לאמור:

ממשל אובמה הכיר בזכותה של איראן להעשרה גרעינית במלוא "מעגל הדלק" וכעת ניתן יהיה להביא את ממשל ביידן להסכמה למאזן אימה גרעיני במזה"ת שבמסגרתו יהיה לאיראן נשק גרעיני "לצורכי הגנה".[3] המשטר האיראני חותר לאלץ את ממשל ביידן והקהילה הבינ"ל להסכים לשדרוג מעמדה הגרעיני של איראן. להערכתם לאחר שממשל אובמה הכיר בזכותה של איראן להעשיר אורניום על אדמתה ולקיים מעגל דלק מלא כבר ב-2012 ניתן יהיה להביא את ממשל ביידן, תשע שנים אחרי הכרה זו, להסכים למאזן אימה גרעיני במזה"ת שבמסגרתו יהיה לאיראן נשק גרעיני לצורכי הגנה.

רמזים ראשונים ליוזמת המשטר האיראני לקבל לגיטימציה למאזן אימה גרעיני במזה"ת על יסוד התקדמותם למעמד "מדינת סף" ניתן לראות בהתבטאויות של בכירים איראניים השייכים למועצה לאבטחת האינטרס של המשטר. אלה מדברים בבירור על הצורך של המשטר האיראני בנשק גרעיני, ושאם הנסיבות יחייבו, המנהיג העליון של איראן, ח'אמנאי, יכול לשנות את הפתווא (שלא היתה ולא נבראה) האוסרת על נשק גרעיני.[4] דוברים כאלה הם למשל מצטפא נג'פי, מזכיר קבוצת העבודה למדיניות חוץ ויחסים בינ"ל במועצה לאבטחת האינטרס ופרשן פוליטי לענייני המזרח התיכון בכמה יומונים פרגמטים. נג'פי פרסם לאחרונה מאמר בביטאון משרד החוץ האיראני ב-13.12.2020 ומאמר מערכת ביומון הפרגמטי תאבנאכ ב-28.1.2021, שמצדיקים דרישה עתידית של איראן לנשק גרעיני – ראו דוח ממרי מפברואר 2021: בכיר במועצה לאבטחת האינטרס של איראן במאמר ביומון תאבנאכ: "מדוע איראן דורשת פצצת גרעין"

בכיר נוסף, אמיר מוסוי, מנהל המרכז למחקרים אסטרטגיים וליחסים בינ"ל, זרוע המחקר של המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר ושגריר איראן בצרפת לשעבר, דיבר בנושא שינוי הפתוא הגרעינית והשגת נשק גרעיני בשני ריאיונות לתקשורת הערבית והרוסית (ראו קליפים של ממרי :

דוח זה יסקור את מדיניות המשטר האיראני מול ממשל ביידן ובמיוחד את מאמציו להשגת מאזן אימה גרעיני במזה"ת:

ה- JCPOA – פרוייקט לאומי של המשטר האיראני

סוגית השיחות עם ארה"ב היא עניין רגיש וטעון באיראן בשל העמדה האידיאולוגית הקיצונית של משטר הרפובליקה האסלאמית של איראן נגד ארה"ב – "השטן הגדול." המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, אינו מתיר קיום שיחות רשמיות עם ארה"ב, למעט ההיתר החריג שנתן בשנת 2012 לצוות ניהול המו"מ האיראני לנהל שיחות ישירות מול ממשל אובמה לצורך השגת הסכם הגרעין – ה-JCPOA שהוצג ב-2015.[5]  

יש להדגיש כי השיחות הישירות של איראן עם ארה"ב החלו בעומאן בערוץ חשאי רק לאחר שהנשיא אובמה מסר לטהראן הכרה חתומה בזכות איראן להעשיר אורניום. הדבר ארע שנה קודם לבחירת רוחאני כנשיא (2013) ולא כפי שנהוג לחשוב, שערוץ זה נפתח בשל כניעת איראן ללחץ הסנקציות המערביות.[6]

עם כינון ממשל ביידן, ולאור הצהרותיו על כוונתו לחזור להסכם הגרעין ולחייב את איראן למלא שוב את התחיבויותיה בו, נראה כי אופצית השיחות עם ארה"ב עולה מחדש וסביר כי מגעים התנהלו עוד קודם השבעת ביידן כנשיא. (יצוין כי המשטר האיראני הטיל ווטו על דרישת הנשיא טראמפ לפתוח מחדש את הסכם הגרעין וסירב לכל דרישה אירופית לכלול את נושא הטילים הבליסטים וההתפשטות האזורית של איראן במרחב המזה"ת. איראן אף קבעה עובדות בשטח כשהודיעה על אי יישום מחוייבותיה בהסכם הגרעין והפרתו הלכה למעשה).

המאבק הפוליטי בין שני החוגים הפוליטיים העיקריים באיראן, האידיאולוגים והפרגמטים, בעשור האחרון מתאפיין באבחנה הבאה: המחנה הפרגמטי בראשות הנשיא רוחאני קורא בגלוי להשתמש בערוצי הדיפלומטיה ולנהל מו"מ לשיחות עם ארה"ב כדי לשפר את מצבו הכלכלי והגיאופוליטי של משטר המהפכה האסלאמית באיראן. המחנה האידיאולוגי, לעומת זאת, שולל הידברות גלויה כזו. אולם, שני המחנות כאחד פועלים לחיזוק משטר המהפכה ומביעים נאמנות לצו המנהיג העליון ח'אמנאי, הסמכות העליונה בענייני המדינה באיראן.  

הסכם הגרעין הושג בתכנון, הסכמה ובתיאום מלאים מראש של כלל צמרת המשטר האיראני ותוך ניהול התייעצויות ופיקוח של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, וזאת כדי לשפר את מעמדה האסטרטגי של איראן. מג'יד תח'תרואנצ'י, נציג איראן באו"ם, אמר ב-19.1.21 כי "כי זה לא נכון לומר שהסכם הגרעין הוא תוצר של ממשלת רוחאני [כי] גם המועצה העליונה לביטחון לאומי נתנה את דעתה וגם [המנהיג העליון] ח'אמנאי נתן הוראות בנושא הזה. הסכם הגרעין היה נושא שקבוצת [מקבלי ההחלטות] של המשטר דיברה עליו וכעת אנו מגיעים לשלב קריטי, ואנו מתקדמים עפ"י החלטת המג'לס."[7]

יודגש כי אפילו אבי תכנית הגרעין האיראני, מוחסין פח'ריזאדה, ד"ר לפיזיקה גרעינית וגנרל במשמרות המהפכה, שחוסל בשלהי נובמבר 2020, היה שותף לעיצוב הסכם הגרעין עפ"י דרישות המשטר וההנהגה האיראניים. ב-1.12.20 הודה דובר הממשלה, סעיד ח'טיבזאדה, כי “פח'ריזאדה עמד מאחורי הקלעים וסייע להסכם הגרעין."[8] גם עבאס עראקצ'י, סגן שה"ח זריף וממנהלי המו"מ הגרעיני מול ארה"ב, סיפר ב-5.1.21 בריאיון לתכנית רדיו על תרומתו של פח'ריזאדה לעיצוב הסכם הגרעין: "במהלך המשא ומתן על הסכם הגרעין נהנינו מהתייעצויות צמודה עם פח'ריזאדה. ​ההדרכה הטכנית שלו הייתה מאוד מועילה, והיינו בקשר קבוע איתו בכמה מהנושאים שהיינו צריכים להתייעץ בהם. פח'ריזאדה שיתף איתנו פעולה עם הרבה אהבה, תשוקה ומוטיבציה על מנת לשרת את האינטרסים הלאומיים של המדינה וסיפק לנו השקפות בעלות ערך רב. היעדרו הוא הפסד גדול עבורנו."[9]

בהתאם לזאת, המשטר האיראני סירב להכריז על ביטול ההסכם בתגובה לצעדי ממשל טראמפ נגד איראן. ראו הצהרתו של דובר הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ של המג'לס, חוסין נקוי חוסיני, שאמר ב- 29.7.2019 כי איראן "תפחית בהדרגה את מחויבויותיה בהסכם עד שזה ייחשב ללא קיים, אך לא תיסוג ממנו." ראו קליפ ממרי:

כדי לשמר את ההסכם הודיע המשטר כי מסגרתו נשמרת הגם שלמעשה הוא רוקן את ה-JCPOA מכל סעיפיו – ראו דוח ממרי: נובמבר 2019: גם כאשר בריטניה וצרפת מודות שאיראן מפרה את ה-JCPOA – ממשל טראמפ, שלכאורה יצא מן ההסכם, ממשיך לקיימו באמצעות פטורים על שת"פ גרעיני אזרחי

דרישות איראן מממשל ביידן

המנהיג העליון ח'אמנאי: "דרישתנו אינה חזרת אמריקה להסכם הגרעין אלא הסרת הסנקציות"; משטר הרפובליקה האסלאמית חייב לחזק את חברינו ואוהדינו באזור; "נוכחותנו [באזור] יוצרת יציבות... והינה סופית"

המנהיג העליון של איראן ח'אמנאי כבר התיר פומבית ברמיזה את המשך קיום השיחות עם ממשל ביידן בנאומו ב-8.1.21 , בו שרטט את מתווה המו"מ ודרישות איראן מממשל ביידן:

"החזית המערבית ואויבינו מחויבים לשים קץ למהלך האכזרי הזה – כלומר להטיל סנקציות על האומה האיראנית – ולעצור את זה באופן מיידי. חובתם להסיר את כל הסנקציות... כמובן, אמרתי פעמים רבות, אני חוזר ואומר שהם [המערב] חייבים להסיר את הסנקציות...

בנוגע לנוכחותנו באזור, עליה כל הזמן [אמריקה והמערב] אומרים - מדוע איראן נוכחת באזור, משטר הרפובליקה האסלאמית מחויב לפעול באופן שחבריו ותומכיו באזור יתחזקו, זו חובתנו. הנוכחות שלנו פירושה חיזוק החברים שלנו [באזור] וחיזוק האוהדים שלנו... הנוכחות שלנו [באזור] יוצרת יציבות. הוכח שנוכחות הרפובליקה האסלאמית מסלקת את הגורמים לחוסר יציבות, [כמו] דאעש בעיראק, נושאים שונים בסוריה וכו'... לכן, נוכחות אזורית זו היא סופית, היא צריכה להתקיים והיא תתקיים...

הם מדברים על [האפשרות] שאמריקה תשוב להסכם הגרעין. איננו מתעקשים [על כך] כלל. לא ממהרים שאמריקה תשוב להסכם הגרעין, הנושא שלנו הוא לא האם אמריקה תחזור להסכם הגרעין, אם לאו. הדרישה הרציונלית שלנו היא הסרת הסנקציות... זו זכותה הגזולה של האומה האיראנית...

אם הסנקציות יוסרו, לחזרת אמריקה להסכם הגרעין תהיה משמעות. כמובן שנושא הנזקים [שאמריקה גרמה לאיראן והפיצויים עליהם] הם חלק מדרישותינו ו[האחראים במשטר] יעקבו אחר [נושא זה] בשלבים הבאים - אולם אם הסנקציות לא יוסרו, חזרת אמריקה להסכם הגרעין עשויה אפילו להיות לרעתנו... אכן, אמרתי לאחראים, הן ברשות המבצעת והן ברשות המחוקקת, להמשיך ולפעול בתחומים אלה תוך הקפדה מלאה על שמירת הכללים.

הנקודה השנייה היא שהחלטת המג'לס והממשלה לבטל את מילוי ההתחייבויות במסגרת הסכם הגרעין היא החלטה נכונה. זו החלטה הגיונית לחלוטין, רציונלית ומקובלת."[10]

הנשיא רוחאני: "על ממשל ביידן לפצות על טעויות ממשל טראמפ"

הנשיא רוחאני הדגיש בישיבת הממשלה ב- 20.1.21 כי "אם המצטרפים החדשים לבית הלבן למדו לקח מהממשל הקודם, הם יפצו על הטעויות [של טראמפ]. הנשיא הקודם בנה מגדלים ולא ידע פוליטיקה, אולם הממשל האמריקני החדש מבין פוליטיקה והוא בעל ניסיון פוליטי ... היום הכדור נמצא במגרש של אמריקה וושינגטון. אם הם ימלאו את התחייבויותיהם, גם אנו נעשה זאת. טראמפ מת אולם הסכם הגרעין נותר חי."[11]

שר החוץ זריף:  "לא די בחזרת אמריקה להסכם אלא עליה להסיר את הסנקציות; חזרת אמריקה להסכם הגרעין היא נושא משני, הנושא העיקרי הוא נרמול יחסינו הכלכליים [לאמור הסרת הסנקציות]"

בריאיון לאתר המנהיג ח'אמנאי, ב-12.1.21, אמר שר החוץ מוחמד ג'ואד זריף כי "מטרת הסכם הגרעין הייתה להסיר את הסנקציות הללו. כיום, על מנת לספק את התנאים האלה, לא מספיק שאמריקה תחזור פשוט להסכם הגרעין, אלא עליה להסיר את הסנקציות, כלומר, לא לומר, למשל, שאני מממש את דברי הסכם הגרעין...

בארבע שנים האחרונות, מטרת טראמפ הייתה להשמיד את הסכם הגרעין. תחילה, על אמריקה למלא את התחייבויותיה, ואז נושא חזרת אמריקה להסכם הגרעין הוא נושא משני. הנושא העיקרי הוא נרמול היחסים הכלכליים שלנו עם מדינות...

לכן, רצונם של המנהיג, האחראים במדינה ומנהלי המו"מ הוא שהעדיפות החשובה ביותר היא ביטול הסנקציות. לאחר מכן יישקל נושא הכניסה של אמריקה ל-JCPOA...

[על האירופאים והאמריקאים] להסיר את ההגבלות שהטילו על מכירת הנפט האיראני... יחסינו הבנקאיים חייבים לחזור למצבם הרגיל. יש ליישם את החוזים שהיו לנו עם החברות השונות. הצדדים השונים של התיווך הבנקאי שלנו חייבים לחזור למצב המקורי. יש להסיר את הבעיות שהיו לגבי העברת [מטענים בין איראן למדינות אחרות] והביטוח שלנו.

במילים אחרות, מה שיש בנספח השני של הסכם הגרעין מדגיש את השפעת הפעולות. לא [נדרש] רק שביידן יחתום על טקסט [ותו לא]. חתימה נדרשת, אולם זהו תנאי הכרחי בלבד. התנאי [הדרוש] הוא שנראה את ההשפעות של הפעולות האמריקאיות [עלינו]...

בנוגע ל[פיצוי על] הנזקים, המנהיג [ח'אמנאי] אמר לנו הן בפקודותיו והן בנאומו הציבורי כי נושא הנזק הוא אחד הנושאים שיש לדון בהם בשלבים הבאים... פעולות אמריקה פגעו בעם האיראני... אסור לנו לשכוח שחמישים חברות סיניות הוחרמו על ידי טראמפ בארבע השנים האחרונות, ושותפינו [הסינים] סבלו. יש לפצות [אותנו] גם על הפסדים אלה...

לאחר ההחלטת [מועבי"ט] 2231, נוכחות אמריקה בהסכם הגרעין מועילה רק אם יש לה יתרונות כלכליים עבור איראן. מטרת הרפובליקה האסלאמית התממשה עם [אישור החלטה] 2231 כלומר ההחלטות [מועבי"ט נגד איראן] בוטלו. כעת אמריקה יכולה להחזיר לעצמה את הפריבילגיה על ידי הצטרפותה להסכם הגרעין. זו לא נקודת זכות שהיא [אמריקה] מעניקה לנו אלא זו נקודת זכות שהיא תשיג לעצמה [ואז] היא תוכל לפקח על יישום הסכם הגרעין. לכן, חזרת אמריקה להסכם הגרעין ללא ביטול הסנקציות לא רק שלא מועילה עבורנו, אלא זה מועיל [אך ורק] לאמריקה...

אין להם [לצדדים להסכם הגרעין] זכות לעשות זאת [להעמיד תנאים חדשים לאיראן] כלל וכלל [על מנת להסיר את הסנקציות]. ראשית, נושא הסכם הגרעין היה תוכנית הגרעין של איראן ולא הטילים [של איראן]. הם לא היו קשורים אליו. [יתרה מזו] החלטת מועבי"ט התייחסה לטילים בעלי ראש נפץ גרעיני [שאין ברשותנו]. כשלאיראן אין נשק גרעיני, אין משמעות [לדיבור על] טיל עם ראש נפץ גרעיני. לכן ראשית, זה לא רלוונטי עבורנו ומצד שני [נשק גרעיני] הוא גם הקו האדום שלנו. שנית, הצדדים להסכם הגרעין, שמכרו מדי שנה כלי נשק לאזור יותר ממאה מיליארד דולר, אינם במצב שיכולים לומר לאיראן לאבד את הגנתה [באמצעות הטילים]... האירופאים והאמריקאים צריכים לדעת שלא נדון מחדש על מה שסיכמנו פעם. זה מנוגד לכללי המו"מ".[12]

סיכום והערכה: סימנים לחידוש התביעה האיראנית למעמד של מדינת סף בעלת יכולת לייצר נשק גרעיני

האסטרטגיה האיראנית למו"מ עם ממשל ביידן מושתתת על העקרונות הבאים:

-          הסכם הגרעין 2015 יישאר כפי שהוא ללא שינוי.

-          ארה"ב חייבת לבטל את כל הסנקציות ללא קשר לשום היבט אחר ביחסים עם איראן.

-          לאחר הסרת הסנקציות תתבע איראן פיצוי על הנזקים שממשל טראמפ גרם לה.

-          הסכם חדש הוא אפשרי מבחינת איראן בתנאי שיבטיח נדבך גרעיני נוסף למעמדה של איראן מעבר למה שניתן לה ע"י ממשל אובמה בהסכם הגרעין. נדבך חדש זה יהיה הסכמה אמריקאית לכך שאיראן תוכר כמדינת סף בעלת יכולת ייצור נשק גרעיני.

יובהר כי איראן כבר תבעה בעבר, מול שלוש המדינות האירופאיות בריטניה, צרפת וגרמניה, עימן ניהלה את המו"מ הגרעיני עד לשנת 2006 ומול ממשל אובמה מאז, מעמד של מדינת סף גרעינית לפי המודל הגרמני והיפני, לאמור: לשתי מדינות אלה יש יכולת ייצור פצצות גרעין אולם הן עוצרות, על ידי הגבלות מפורשות בחוקותיהן, על סף מימוש יכולת זו.

שני שרי החוץ האיראניים, כמאל ח'ראזי ב-2005 ומנוצ'הר מותכי בשנת 2009 תבעו להשוות את מעמדה של איראן למעמדן של גרמניה ויפן המוכרות כמדינות סף גרעיניות ולא נחשדו בכוונות לייצר נשק גרעיני.[13]

בפגישה בברלין עם מקבילו הגרמני, יושקה פישר, ב-17.2.2005, הסביר שר החוץ כמאל ח'ראזי כיצד איראן רואה את פתרון סכסוך הגרעין: "מפעלי גרעין [לצרכים] אזרחיים בגרמניה וביפן יכולים לשמש כמודל טוב לפרוייקטים הגרעיניים של איראן ולהוות בסיס לכל סיבוב שיחות בעניין."[14] 

במסיבת עיתונאים משותפת במאי 2009 עם שר החוץ היפני נקסונה אמר שר החוץ האיראני, מנוצ'הר מותכי, כי "הדעה הרווחת לגבי פעולתיה הגרעיניות של יפן צריכה להיות מיושמת גם לגבי מדינות אחרות, בהן איראן... [פעולות הגרעין של איראן] הן חוקיות ולמטרות אזרחיות... יפן השקיעה שנים רבות בבניית אמון לגבי פעילותה הגרעינית. איראן נעה בכיוון דומה... במהלך שנות בניית האמון, יפן מעולם לא נדרשה להשעות את פעולותיה [הגרעיניות]."[15]

להצדקת התביעה למאזן אימה גרעיני טוענים לאחרונה בכירים במשטר האיראני שנשק גרעיני איראני לא יכוון להשמדת ישראל (אותה היא יכולה להשמיד באמצעים קונבנציונליים, כדברי בכיריה) ולא יחולל אי יציבות איזורית אלא להיפך. נשק גרעיני יבסס מאזן אימה שיבטיח יציבות וביטחון איזוריים על יסוד שיווי משקל אסטרטגי מדיני ובטחוני בין איראן לבין יריבותיה במזה"ת.

האיראנים חותרים ליצירת מאזן אימה גרעיני, המבוסס על שיווי משקל איזורי על בסיס מעמדם כ"מדינת סף", ומעריכים כי ביכולתם לזכות לתמיכת ממשל ביידן, אשר נתון להשפעתם של גורמים בכירים במפלגה הדמוקרטית ובהם הנשיא לשעבר אובמה, מזכירת המדינה לשעבר והמועמדת לנשיאות, הילארי קלינטון, ומזכיר המדינה לשעבר, ג'ון קרי.

מזכירת המדינה קלינטון הציגה כבר בשנת 2009 במפורש אפשרות שלאיראן יהיה נשק גרעיני והמליצה לאיראנים להעריך נכונה את המצב במקרה כזה, שכן איראן לא תוכל על  בסיס הנשק הגרעיני שלה לאיים על שכנותיה ולשלוט בהן משום שארה"ב  תעניק למדינות המפרץ מטרית הגנה אמריקאית. אלה היו דבריה ביולי 2009 בשולי כנס ביטחון בתאילנד: 

prior to attending a security summit in Thailand in July 2009, Secretary of State Hillary Clinton said in remarks regarding the security needs of the U.S.'s Arab allies in the Middle East that could come under the hegemony of a nuclear Iran, "We want Iran to calculate, what I think is a fair assessment, that if the U.S. extends a defense umbrella over the region, if we do even more to support the military capacity of those in the Gulf, it's unlikely that Iran will be any stronger or safer, because they won't be able to intimidate and dominate, as they apparently believe they can, once they have a nuclear weapon." [16]

ניצנים של חתירה למטרות אלה ניתן לזהות בהתבטאויות גלויות של בכירי המועצה לאבטחת המשטר בזכות ביטול האיסור על נשק גרעיני בפתווא (הבלתי קיימת) של ח'אמנאי ובזכות נשק גרעיני בידי איראן. ניתן להסביר התבטאויות אלה בדרכה המיוחדת של הנהגת איראן במירוץ הגרעיני, המנסה להשיג לגיטימציה בינלאומית גלויה ליכולתה להשיג נשק גרעיני ולהצדיק זאת בתרוץ של השגת יציבות אזורית.