כללי

חברת פרלמנט ירדנית: איראן מנהלת מלחמה נגד ירדן; יש לתמוך בגורמי אופוזיציה איראניים

על רקע מאמצי המשטר האיראני להפיל את המשטר בירדן ולערער את יציבות האזור[1], פרסמה חברת הפרלמנט הירדנית, עאא'שה אל-חסנאת, ב-20.6 באתר הסעודי אילאף, מאמר חריף בגנות המשטר האיראני, בו קראה לתמוך בגורמי אופוזיציה באיראן כדי להפילו.

 

אל-חסנאת טענה כי כחלק מתוכניתה האימפריאליסטית, מנהלת איראן מלחמה נגד ירדן באמצעות הברחות נשק וסמים למדינה, תמיכה בכוחות רדיקליים מקומיים והתשת כוחות הביטחון הירדנים על ידי המיליציות הפרו איראניות מגבול סוריה ועיראק. לדבריה, המשטר האיראני ושלוחיו גם משעבדים את הסוגייה הפלסטינית לצרכיהם, כשהם פועלים לחיסול אש"ף ואחראים להשמדתה של עזה, כשעמדו מאחורי "החרפה שמכונה מבול אל-אקצא" קרי, מתקפת ה-7 באוקטובר שביצעה חמאס.

 

אל-חסנאת קראה לערבים להתייצב לצד ארגון האופוזיציה האיראנית, מוג'אהדין ח'לק, שחשף את מזימות המשטר האיראני והקריב את בניו בעימות מולו, ולהתגייס לתמיכה בו כדי לחלץ את העם האיראני ואת מדינות האזור ועמיו מידי משטר האייתולות באיראן, כחובה החלה על בן חורין ולא רק על ירדן לבדה.

 

יצוין, כי גם הדיפלומט והפוליטיקאי הירדני, בסאם אל-עמוש, בעבר שגריר ירדן באיראן, קרא במאמר שפרסם לפני כחצי שנה ליצור קשרים עם מיעוטים וגורמי אופוזיציה באיראן כדי להדוף את חתרנותה נגד ירדן.[2]

 

חברת הפרלמנט הירדנית, עאא'שה אל-חסנאת[3]

להלן תרגום קטעים ממאמרה של חברת הפרלמנט הירדנית, עאא'שה אל-חסנאת:

 

"מה רוצה משטר האייתולות [באיראן] מירדן? מדוע כל העוינות הזו וכל המאמצים המרושעים הללו למען הרס החברה הירדנית, באמצעות הפצת כאוס, סמים ונשק ועידוד הכוחות הרדיקליים וחיזוקם?

 

[חלפו] עשרות שנים של שנאה סמויה ושל קשירת קשר נגד ירדן, אך אירועי המהפכה הסורית ואסונותיה שלא הסתיימו עד היום, התוקפנות נגד עזה והפשעים שפקדו אותה - ג'נוסייד ופשעים נגד האנושות - היו אוסף של גורמים שחשפו את הנסתר ואת חרפת הכוונות והתוכניות המרושעות המכוונות נגד פלסטין, ובפרט נגד ירדן. יתרה מזו, [תוכניות אלו] היו ועודן מכוונות נגד כל האזור!

 

משנחשף הסוד המביש שמשטר האייתוֹלוֹת מנהל את הסכסוך בכל האזור: מאיראן דרך עיראק, תימן, סוריה, לבנון [ועד] פלסטין ובמיוחד ברצועת עזה, [ומשנחשפה כוונתו] להיכנס למלחמה עקיפה נגד ירדן - מלחמה של הברחת סמים ונשק, של התשת כוחותינו המזויינים ו[פגיעה ב]כלכלתנו, ברמת החיים שלנו, בביטחון שלנו וביציבות שמאפיינת את ירדן - לא נותרה ל[משטר]  האייתוֹלוֹת ברירה, זולת להטיל בעקיפין את השלכות כישלונותיו על מדינות האזור [בכלל] ועל ירדן בפרט, שאליה רחש [משטר זה] איבה גלויה וחולל הסלמה מזוינת כלפיה מכיוון הזירה הסורית ומהזירה העיראקית בידי שלוחיו.

 

הדבר אינו מפתיע, פרט לכך שהצהרת העוינות והסתת דעת הקהל בירדן באמצעות מאמרים או [דוברי] מיליציות היו מפורשות, עד כי לא היה צורך בהערכה או פרשנות בנוגע לכוונות ולמגמות של טהראן, שהחלה לשחק בגלוי בכמה חזיתות. האייתולות אפשרו לשופרותיהם, למנגנוניהם ולסוחרי הנשק והסמים שלהם לצאת בקמפיין מונחה נגד ירדן, לאחר שנחשף קלונה של התקפתם ההפגנתית נגד הישות הציונית ב-13 באפריל 2024 - שנראתה מתואמת מראש - באמצעות [שיגור] רקטות זיקוקים וכטב"מי קרטון, כתגובה עלובה על מחיקת הקונסוליה שלהם ולחיסול רבים ממפקדיהם באופן משפיל בסוריה. 

 

ההתקפה הפיקטיבית העלובה של משטר האייתולות נגד הישות הציונית העושקת, הייתה קו פרשת מים בין מדיניות התמרון והערמומיות בה הם [קרי, האייתולות] נקטו כלפי ירדן, לבין מדיניות העימות [עימה] שנחשפה בגלוי בעקבות החרפה אותה הם כינו 'מבול אל-אקצא'. אותה פעולה שהאייתולות הם שעמדו מאחוריה, כפי שהעידו בעצמם, שהובילה להשמדת עזה ושחותרת להרוס את מקום הפולחן [קרי, אל-אקצא] על ראשו של העם הפלסטיני ולמחוק את סוגייתו ואת כל זכויותיו הלגיטימיות. זאת, במטרה לחסל את האינתיפאדה של העם האיראני ולהכניעו, להשאיר את משטר הָאָיָתוֹלוֹת על כס השלטון באיראן ולחלק את ההשפעה באזור עם האחרים.

 

הצהרותיהן של אי אלו מיליציות הכפופות ל[משטר] האייתולות ומאמריהם של אנשי המשטר היו הוכחה גדולה ביותר לכניסתם למצב של עימות עמנו במשך שנים ארוכות של התשה והונאה על גבולנו עם סוריה ועם עיראק ש[משטר] האייתולות מתמרן תמיד מהם. גם לבנון הפכה להיות מקור של איום בשל היותוה חלק בייצור משבר נגדנו ובשל הממשק שיש לה עם גבול סוריה הסמוך אלינו.

 

סיסמת העבר לפיה שחרור ירושלים ייעשה דרך כרבלא[4] לא נועדה למען ירושלים, אלא כדי לזרות חול בעיניים ולשרת את תוכניותיהם האימפריאליסטיות [של האייתוֹלוֹת]. מנהיגי המשטר הזה הודו כי בכיריהם היו נגד שחרור ירושלים מתוך אזור גבול לבנון או סוריה עם פלסטין, שכן השחרור הנכון צריך להיות מתוך שטחים שאינם גובלים עם פלסטין, למשל משטח עיראק. והנה האייתוֹלוֹת בעיראק - שחמושים מכף רגל עד ראש בנשק, בציוד ובכספים מזה עשרים שנה - לא שחררו את אל-אקצא. הם [גם] ולא הניחו לפלסטינים החיים בעיראק לחיות בשלום ובבטחה, אלא טבחו בהם, גירשו אותם וגזלו את רכושם, כפי שעשו גם בסוריה ובלבנון. אשר לאחדות הלאומית הפלסטינית, הם קשרו קשר נגדה וקרעו אותה לגזרים בחותרם לחיסול אש"ף ולפינוי הזירה לתוכניות ההתפשטות שלהם ושל מנגנוניהם הרדיקליים, השואפים לפגוע גם בביטחון ירדן וביציבותה ולהפיץ בה את הרדיקליות [הדתית]. 

 

המועצה הלאומית של ההתנגדות האיראנית והארגון המרכזי שלה - ארגון האופוזיציה, מוג'אהדין ח'לק האיראני - הקדימו אותנו בעימות חם ועקוב מדם [עם המשטר האיראני המתקיים] זה למעלה מארבעה עשורים וחצי, שבמהלכם שילמו בחייהם של יותר מ-120 אלף שהידים מטובי בניה של איראן ובעשרות אלפי נעדרים ואסירים פוליטיים. ההתנגדות האיראנית בהנהגתה של הגברת מריאם רג'אווי [מנהיגת תנועת מוג'אהידין ח'לק] חשפה את המזימות ואת התוכניות של המשטר. למרבה הצער, התעלמנו מקריאות העם האיראני בדבר הצורך לעמוד לצדו, לצד ההתנגדות הלגיטימית ולצד שאיפתו למדינה דמוקרטית חופשית. היום אנו מבינים כי הדבר הכרחי כדי לחלץ את העם האיראני ואת מדינות האזור ועמיו [מידי משטר האייתולות].

 

זו אינה דעתי בלבד, אלא דעה מאוחדת של אינטלקטואלים וכותבים רבים, ערבים ושאינם ערבים, במזרח ובמערב. זוהי דעה המבוססת על הודאות ועובדות ועל מקרים מבוססים ולא על פרשנויות והשערות. על כולם לדעת כי עימות עם משטר האייתוֹלוֹת הוא חובה על כל בן חורין ולא רק על ירדן לבדה. אין לעזוב את ירדן לנפשה בהתמודדות שכזו, שכן המחיר לא יאחר לבוא."[5]