כללי

דיווחים: תגבורות של כוחות משטר אסד ומיליציות איראניות נשלחות לאל-סוידאא' בדרום סוריה בניסיון לצור על ירדן

 

בסוף אפריל 2024 החל המשטר הסורי לשגר תגבורות צבאיות למחוז אל-סוידאא' בדרום המדינה, בקרבת גבול סוריה-ירדן, שלפי דיווחים כללו גם פעילי מיליציות איראניות.

 

המחוז, הדרוזי ברובו, אומנם נמצא רשמית תחת שליטת המשטר אך בפועל אחיזתו הביטחונית בו חלשה, ומאז אוגוסט 2023 מתקיימות בו ברצף הפגנות נגד הנשיא בשאר אל-אסד ולעתים גם נגד איראן.[1]

 

אל-סוידאא' ויתר המחוזות בדרום סוריה הם אזור חשוב לגורמים הבינלאומיים והאזוריים שמושפעים מהאירועים בסוריה, ובמיוחד בלטה בו הנוכחות הצבאית של איראן והמיליציות שלה שמדאיגה את שכנותיה של סוריה, ירדן וישראל.[2]

 

עם פרוץ המלחמה בעזה ב- 7.10.23 חשיבותו של האזור אף גדלה לנוכח אפשרות הפיכתו לחזית איראנית נגד ישראל וירדן הנתונה גם היא לאיום מצד איראן.[3]

 

הרקע לשיגור התגבורות הצבאיות לסוידאא' היה מעצרם של כמה קצינים סורים על ידי פלגים חמושים במחוז כדי ללחוץ על מנגנוני הביטחון הסורים לשחרר סטודנט, תושב אל-סוידאא', שנעצר במחוז לטקיה בפברואר האחרון.[4] ב- 29.4 שוחרר הסטודנט ובעקבותיו גם הקצינים הסורים[5], אך תגבורות צבאיות, לרבות איראניות, שכללו טנקים, רכבים משוריינים ועשרות חיילים, המשיכו להישלח למחוז.

 

תגבורות צבאיות במחוז אל-סוידאא'[6]

 

יצוין כי עוד קודם למשלוח התגבורות הצבאיות לאל-סוידאא' הייתה במחוז נוכחות של מיליציות איראניות וחזבאללה. לפי דוח של מכון המחקר ג'סור שמזוהה עם האופוזיציה הסורית, נכון לנובמבר 2023, חזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים החזיקו ב-12 עמדות צבאיות במחוז ועיקר תפקידן של המיליציות שנתמכות על ידי איראן הוא לגייס לשורותיהן לוחמים, לפקח על הברחת נשק וסמים לירדן, לאבטח מחסני נשק שלהן ולהחזיק בעמדות תצפית קרובות לישראל וירדן.[7]

 

כמו כן, ב-22.4, גם כן לפני שליחת התגבורות הצבאיות, דיווחה סוכנות נורת' פרס הכורדית על התפרסות מורחבת של מיליציות איראניות בדרום סוריה ולפי הערכות, מספר פעילי המיליציות שפרוסים לאורך גבול סוריה-ירדן ממזרח אל-סוידאא' ועד אגן הירמוך במחוז דרעא, מגיע לעשרות אלפים.[8]

 

עמדות של כוחות זרים במחוז אל-סוידאא' בנובמבר 2023[9]

 

היומון אל-קודס אל-ערבי שיוצא לאור בלונדון דיווח כי התגבורות כעת כללו כ-1200 חיילים מכוחות המשטר הסורי, לצד לוחמים ממיליציות פאטמיון האפגנית וזינביון הפקיסטנית שנאמנות לאיראן.[10]

 

חסין עבד אל-באקי, מפקד פלג מקומי באל-סוידאא' בשם "תג'מע אחראר ג'בל אל-ערב", אמר גם כן שהתגבורות הצבאיות כללו כוחות ממיליציות איראניות.[11] רשת עין אל-פראת, שמסקרת את מזרח סוריה, דיווחה ב- 4.5 כי כמאה פעילים ממיליציית אל-נג'באא' העיראקית נכנסו מעיראק לסוריה לקראת העברתם לאל-סוידאא'.[12]

 

מקורות: התגבורות הסוריות-איראניות – צעד מול ירדן ולא צעד לדיכוי ההפגנות באזור

מכיוון שהמשטר הסורי לא הוציא שום הודעה רשמית על משלוח הכוחות לאל-סוידאא', רבו ההשערות לגבי המטרה מאחורי צעד זה. פלגים מקומיים ואנשי דת דרוזים סברו כי התגבורות נועדו לדכא את המחאה במחוז ולחזק את שליטתו של המשטר הסורי בו.[13] אולם מקורות מדמשק שציטט היומון אל-שרק אל-אוסט שיוצא לאור בלונדון, סברו כי מטרת התגבורות חורגת מכך והעריכו כי הן קשורות לשינוי במשוואות האזוריות על רקע המלחמה הנוכחית בין ישראל וחמאס ברצועת עזה. 

לטענתם, תוצאות מלחמה זו יחייבו השתלטות מחדש של המשטר הסורי ובעלי בריתו על החזית בדרום סוריה, ובפרט במחוז אל-סוידאא' שגובל עם ירדן, נוכח ההשתתפות הירדנית ביירוט הכטב"מים ששיגרה איראן כדי לתקוף את ישראל ב-14.4[14], נוסף לפעולות צבאיות שביצעה ירדן כמה פעמים בשטח סוריה נגד הברחת סמים, תחום שמיליציות איראניות מואשמות בניהולו. לפי המקורות, יש נתונים שמצביעים על תחילתו של מהלך ביטחוני וצבאי סורי בשיתוף פעולה עם איראן, במטרה לפרוס מחדש את כוחות המשטר הסורי בגבול הדרומי של המדינה.[15]

 

פעילת זכויות אדם סורית, סלאם עבאס, אמרה באופן דומה ליומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד, כי מטרת התגבורות – שעל פי המידע שבידיה כוללות פעילי מיליציות איראניות רבים – היא בראש ובראשונה לצור על ירדן על רקע השתתפותה ביירוט הכטב"מים האיראנים. היא תיארה את התגבורות כמהלך במסגרת "ההתפשטות השיעית".[16]

 

חשבון הפייסבוק "אל-סוידאא' ANS" טען שהתגבורות הצבאיות שמגיעות אל אל-סוידאא' הן של פעילים סורים נאמנים לאיראן ולחזבאללה, במטרה ללבות עימות במחוז בין דרוזים תומכי המשטר הסורי לבין דרוזים שמתנגדים לו, ובכך להעביר את מוקד תשומת הלב לדרום סוריה, כדי להפחית את ההסלמה הישראלית נגד חזבאללה בדרום לבנון.[17]