המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
האופוזיציה הסורית: המחאות במחוז אל-סוידאא' נגד משטר אסד, מחדשות את התקווה להפלתו
23/6/2020


האופוזיציה הסורית: המחאות במחוז אל-סוידאא' נגד משטר אסד, מחדשות את התקווה להפלתו


הקדמה

הידרדרות המצב הכלכלי בסוריה, כניסתו לתוקף של חוק קיסר האמריקאי ב- 17.6.20[1] הצפוי להשית על המדינה סנקציות כלכליות נוספות והתנהלותה הכושלת של הממשלה הסורית בנושא הכלכלי, עוררו מתיחות רבה ברחבי המדינה, ובפרט במחוז הדרומי אל-סוידאא', בעל הרוב הדרוזי. עקב כך, מאז ה- 7.6 התקיימו במחוז במשך למעלה משבוע הפגנות שכללו בין עשרות למאות משתתפים, רבים מהם צעירים בגילאי ה- 20, שלצד הבעת זעם על המצב הכלכלי, השמיעו גם קריאות בגנות הנשיא בשאר אל-אסד ואף הפנו אצבע משולשת לעבר כרזות שלו. כמו כן הם יצאו נגד בעלות בריתו של המשטר הסורי, איראן ורוסיה.[2] תמונות וסרטונים מהפגנות אלו נפוצו ברשתות החברתיות, ורבים מאנשי האופוזיציה והפרשנים הסורים טענו כי הקריאות של המפגינים, ובהן "העם רוצה להפיל את המשטר", "תחי סוריה ושבשאר אל-אסד ייפול", "סוריה שלנו ולא של משפחת אל-אסד", מזכירות את אלו שהיו במחוז דרעא שבו החלה המחאה נגד המשטר ב-2011.[3]

           

ככלל, לאורך שנות המשבר הסורי שמר מחוז אל-סוידאא' על עמדה ניטרלית בעניין הסכסוך. מחד, תושביו לא קיימו פעילות חמושה נגד המשטר הסורי, ומאידך סירבו להתגייס לצבא המשטר ולהילחם במורדים במחוזות אחרים.[4] גל המחאות הנוכחי נגד המשטר יצר פילוג בין הדור המבוגר של נכבדי העדה הדרוזית במחוז שפרסמו גילוי דעת בו התנערו מהמפגינים וטענו כי מחאותיהם הן "פעולות אינדיבידואליות טיפשיות ומגונות שיש להפסיק אותן בכל האמצעים", לבין הדור הצעיר שמוביל את המחאות ואשר בגילוי דעת משלו קרא לראשי עדתו בתגובה: "אל תאפשרו לצד העושק להשתמש בכם כתירוץ להפקרת דמנו."[5]


מפגינים באל-סוידאא' מפנים אצבע משולשת לעבר כרזה של הנשיא אסד[6]


 

הפגנות נגד המשטר הסורי באל-סוידאא'[7]



חרף הפילוג, המחאות במחוז אל-סוידאא', נמשכו ואף זכו להבעת תמיכה מצד תושבים באזורים אחרים בסוריה. כך למשל, במחוז דרעא הסמוך לאל-סוידאא' התקיימו הפגנות בעיר טפס ב-7.6, ב- 9.6 וב- 17.6 שקראו להפלת המשטר והביעו סולידריות עם תנועת המחאה באל-סוידאא'.[8] הפגנה דומה התקיימה גם באזור אל-עזבה באזור הכפרי הצפוני של מחוז דיר אל-זור ב- 12.6.[9] כמו כן, גם בעיר אדליב התקיימו הפגנות שכללו הבעת תמיכה באל-סוידאא' ב- 12.6 וב- 19.6.[10] בנוסף, ברשתות החברתיות נפוצו תמונות גם מהעיר מסיאף במערב מחוז חמאה הידועה בנאמנותה למשטר הסורי. בתמונות אלו נראים תושבים, שלא חשפו את פניהם, מחזיקים שלטים נגד המשטר הסורי ובעד המחאות באל-סוידאא'.[11] יתרה מכך, ביישוב הדרוזי מג'דל שמס ברמת הגולן שבשטחי ישראל, אזור שלאורך השנים הביע תמיכה במשטר הסורי, התקיימה ב- 12.6 עצרת סולידריות עם המפגינים באל-סוידאא' שבה הניפו המשתתפים את דגלי האופוזיציה הסורית.[12]


סורי מניף שלט בעיר מסיאף: "ממסיאף אל אל-סוידאא',
סוריה שלנו ולא של משפחת אל-אסד. מסיאף, 9.6.2020"[13]


 

המשטר הסורי מצידו נמנע לחלוטין מסיקור ההפגנות בכלי התקשורת שלו, ובמקביל ארגן באזורים שונים ברחבי המדינה הפגנות שהביעו תמיכה בו ומחו נגד חוק קיסר. כך, ב- 10.6 התקיימה באל-סוידאא' הפגנה בהשתתפות עשרות אנשים שהניפו את דגלי סוריה ותמונות של בשאר אל-אסד.[14] הפגנות דומות נערכו גם בדמשק (11.6)[15], בדרעא (14.6)[16] ובחומס (18.6).[17] על פי כמה דיווחים, על מנת להבטיח השתתפות גדולה בהפגנות, גורמים ממפלגת השלטון - הבעת' - איימו על סטודנטים ועל עובדי ציבור כי ינקטו צעדים נגדם אם לא ייקחו בהן חלק.[18]

 

לצד זאת, החל המשטר הסורי גם בדיכוי אלים של המחאות נגדו באל-סוידאא'. כך, בהפגנה שהתקיימה ב- 15.6, תקפו תומכיו, בעידוד גורמים ממפלגת הבעת', את המפגינים ומנגנוני הביטחון הסורים עצרו עשרה מהם.[19] רשת "אל-סוידאא' 24", המסקרת את חדשות המחוז, דיווחה כי מנגנוני הביטחון ניסו להתנות את שחרור העצורים בהפסקת ההפגנות במחוז.[20] נכון לכתיבת שורות אלה, מאז המעצרים לא נערכו הפגנות נוספות.

 

ההפגנות באל-סוידאא' זכו לתמיכה רבה מצד האופוזיציה הסורית, המדינית והצבאית[21], ומצד כותבים המתנגדים למשטר ששאבו מהן עידוד וראו בהן סימן לחידוש של המהפכה נגד משטר אסד וסימן לסופו הקרוב. הדבר בא לידי ביטוי בהתבטאויות שלהם, בפרסומים שלהם ברשתות חברתיות ובמאמרים שפרסמו בעיתוני ואתרי האופוזיציה.

 

דוח זה יציג תרגום קטעים ממאמרים אלה:


העיתונאי הסורי פייסל אל-קאסם: המהפכה מתלקחת בקרב תומכי המשטר

העיתונאי הסורי פייסל אל-קאסם, שמוצאו ממחוז אל-סוידאא' וידוע כמתנגד למשטר, טען במאמרו, כי משטר אסד נתון כעת במצב הקשה ביותר שידע מתחילת המהפכה משום שאפילו תומכיו ממחוז אל-סוידאא' החלו לצאת נגדו. הוא כתב: "לאורך ההיסטוריה שלה סוריה לא חוותה מצב הרה אסון וטרגי שכזה, אפילו לא בימים הקשים ביותר של המהפכה והסכסוך בין המשטר לכוחות האופוזיציה והעם הסורי... סוריה נמצאת כרגע במצב מהגיהינום, במלוא מובן המילה, במיוחד מבחינתם של תומכי [המשטר], אשר תמכו בו וסייעו לו במשך תשע השנים האחרונות להחריב את סוריה ולגרש את שותפיהם למולדת...

 

הנה תומכי המשטר ובני המיעוטים, ש[לאורך המשבר] עמדו לצד המשטר, או לפחות שמרו על ניטרליות, הנה הם עכשיו מרימים את קולם וחוזרים על אותן סיסמאות שהשמיעו המורדים לפני תשע שנים. אם נביט על הסיסמאות של אינתיפאדת אל-סוידאא' עכשיו, נמצא שהן חריפות יותר מהסיסמאות של המהפכה הקודמת. יתרה מכך, לפני כמה ימים המוחים העזו פנים נגד אסד באופן אישי, כשבאחת ההפגנות הניפו אצבע משולשת [המכוונת] אליו ואיימו, בפעם הראשונה, להשתמש באש נגדו אם יהיה צורך. זאת, לאחר שאסד סבר שהם בעלי בריתו ובמיוחד כשמזה שנים הוא מנופף בסיסמה של הגנה על המיעוטים. ואולם, המיעוטים הפכו כעת להיות הסכנה הגדולה ביותר שמאיימת על המשטר... המשטר ניצב כעת מול המיעוטים, שהוא טען כי הוא מגינם מפני הגורמים הדאעשיסטיים, האסלאמיסטיים והתכפיריים [קרי גורמי סלפיה-ג'יהדיה].

 

מצב המיעוטים בחוף הסורי, מעוז המשטר, אינו שונה ממצבם באל-סוידאא', שכן אדם רעב אינו בוחל בשום אמצעים... אסד מתמודד היום עם החוק האמריקאי החמור ביותר, המאיים על סוריה יותר מכל חוק אחר לכל אורך ההיסטוריה שלה - הלוא הוא חוק קיסר שהחל לחנוק את המשטר מבחינה כלכלית, עוד טרם החל יישומו... המצב בסוריה מסוכן מאוד; המתנגדים שנכשלו בשינוי המשטר, חשים כעת שבאמצעות חוק קיסר האמריקאי הם השיגו את הניצחון הגדול ביותר על אסד...

 

ברור לחלוטין שהמהפכה מתלקחת כעת בשורות תומכי המשטר... [אך] איש לא שומע את קולו של הנשיא כביכול בשלב החמור ביותר שחוותה סוריה וחווים תומכיו, או שמא נאמר מתנגדיו. היכן בשאר אל-אסד? האם לא מגיע כעת לתומכיו הרעבים דברי תנחומים לפחות דרך סקייפ?..."[22]

 

עיתונאי מהאופוזיציה: מחוז אל-סוידאא' - האצבע שתעקור את עיני המשטר

העיתונאי הסורי פואד עבד אל-עזיז טען בטורו באתר האופוזיציה זמאן אל-וצל, כי תושבי מחוז אל-סוידאא' דווקא תמכו במהפכה כבר בראשיתה לפני תשע שנים, אך חששו מנחת זרועות של המשטר וכיום בעקבות העזתם להצטרף אליה, הם יהיו הגורם שיהפוך את המשוואה. הוא כתב: "כאשר פרצה המהפכה מדרעא והמשטר [בתגובה] מנע ממנה חשמל ואת כל [צרכי] החיים, מחוז אל-סוידאא' היה המקום שאפשר היה לנשום בו לרווחה [והמקום] שאליו פנו תושבי דרעא כדי לקנות בו את כל צרכיהם... הייתי אחד מאלה שהלכו כמה פעמים לאל-סוידאא', שהסתובבו בבתי העסק שלה, שהתערבבו עם האנשים ושוחחו עמם והכירו את עמדתם האמיתית [התומכת] במהפכה. זאת, עד כי חלקם ניסו לחבקני כשנודע להם שאני מדרעא, כאילו הייתי מי שהצית את המהפכה שם. גם במקום העבודה בדמשק, תושבי אל-סוידאא' היו הקרובים ביותר אלינו תושבי דרעא. שמענו מהם מילים שחיזקו את ידינו, שקראו לנו להמשיך [במהפכה] ושהם בוודאות יצטרפו אלינו...


מה שקרה לאחר מכן כולנו, או רובנו יודעים. המשטר הפעיל את גורמי הכוח שבידיו כדי להפחיד את העדה שלו [העלווית] ולגרום לה לעמוד לצידו ולהגן עליו עד המוות. בהמשך הוא הפעיל את כל צורות האלימות [האפשריות] כנגד האזורים המורדים, מה שהיווה לקח גדול לכל מי שחשב למרוד בו, ובמיוחד לאזורים בעלי גוון עדתי המהווה מיעוט, כמו אל-סוידאא', וכן אזור אל-סלמיה בריף חמאה... המשטר חשב לתומו שמדיניות ההפחדה והדיכוי תאפשר לו להמשיך להנהיג את המדינה ותגרום לאנשים לקבל את נוכחותו בעל כורחם. אלא שמה שקרה הוא שלאחר תשע שנים, שבמהלכן המשטר עשה שימוש בכל אמצעי מתועב אפשרי, [התברר] שהאנשים עדיין מסוגלים לצאת לרחוב ולדרוש את סילוקו. יתרה מכך, היום הם עוד יותר מתנגדים לו מאשר בימים הראשונים למהפכה.

 

לפיכך, אסור בשום אופן לזלזל בתנועת המחאה של מחוז אל-סוידאא'. דברים שאמר לי בתחילת המהפכה אדם שמבין בפוליטיקה עדיין מהדהדים באוזניי: הוא אמר לי כך בדיוק: שים לב למחוז אל-סוידאא', כאשר הוא יצא כולו [נגד המשטר] אז תדע כי נפילתו של  המשטר ודאית. עמדתו בנושא היתה שהמשטר יכול להציג את תנועות המחאה בדרעא, בחומס, בחמאה, באל-רקה, בחלב ובשאר המחוזות הסונים האחרים, כמחאה עדתית [ולא פוליטית], אך ברגע שאל-סוידאא' [הדרוזית] תצטרף למחאה - היא תהיה האצבע שתעקור את עיני המשטר."[23]

 

קריקטורה באתר אופוזיציה סורי: אצבע משולשת מבקעת את כס הנשיאות הסורי[24]


  

עיתונאי סורי: ההפגנות שהשיבו לנו את התקווה מבהירות למשטר ולתומכיו שהגיע קצו

בסאם יוסף, בעל טור באתר האופוזיציה הסורי www.syria.tv טען במאמרו כי ההפגנות באל-סוידאא' השיבו לסורים את ניצוץ החיים ואת התקווה להשיב לעצמם את מולדתם וכי הן מעבירות שלושה מסרים למשטר, לתומכיו ולאנשי האופוזיציה שניסו להשתלט על המהפכה. הוא כתב: "בימים האחרונים התחדשו ההפגנות במחוזות דרעא ואל-סוידאא' והשיבו לכל הסורים את ניצני החיים והתקווה, אשר כמעט כוסו בדם הניגר ובחורבות הערים... [ההפגנות] השיבו להם את ניחוחות דרך ההפיכה הראשונה שלהם [משנת 2011] ואת התקווה שכמעט נגוזה שיש לסורים הרבה מה לומר ושהעתיד יהיה בהכרח טוב עבורם... ההפגנות הללו – עם כל הנסיבות והאפשרויות שלהן – כבר הצליחו להעביר לסורים את המסרים החשובים ביותר שלהן...

 

המסר הראשון מופנה, בצדק ותוך [שימוש] באצבע משולשת, לראש המשטר [בשאר אל-אסד] וכנופייתו [ובו נאמר]: ממלכת השתיקה, שהקים אביך [הנשיא לשעבר, חאפז אל-אסד] ואשר בלעה את סוריה במשך עשרות שנים, כבר התמוטטה. היא התמוטטה מאז הזעקה הראשונה שזעקו הסורים במרץ 2011 [בראשית ההתקוממות נגד המשטר הסורי] – זעקה, שעדיין נמשכת ולא תיפסק עד שתשיג את מבוקשה. זוהי זעקה, שאתה, מנגנוני הביטחון, שכירי החרב ובעלי הברית שלך, יכולים להפעיל עליה לחץ ולהחליש את עוצמתה ולעצור קמעה את השטף שלה, אך לעולם לא תצליחו להסותה. אל תסמוך יותר מידי על האמצעים שלך שנחשפו: הדיבורים [שלך] על טרור [המופעל נגד סוריה] ועל מזימה [נגדה] כבר לא יועילו, כמו גם זריעת פירוד בקרב הסורים אם בין העדות השונות ואם בין תומכי [המשטר] למתנגדיו. זאת, משום שאין עוד בשורותיך [איש], זולת אלה שעליהם אתה מטיל אימה או קונה את מצפונם בפירורים משולחנך... אתה מנסה לשווא לגרום לסורים לשוב ולציית לך, שכן הסמכות שברשותך נרקבה לחלוטין באמצעות השחיתות, העדתיות ו[אנשיך] הפושעים... מה נורא הוא גורלך ומה נורא הוא אסונך כל זמן שעשר שנות המשבר הסורי לא לימדו אותך... שהעתיד ישים לך קץ כפי ששם קץ לעריצים רבים לפניך.

 

המסר השני מופנה לכל תומכי [המשטר] באשר הם: בחרתם בנשיא [אסד] כשהבחירה הייתה בין המולדת לבין הנשיא. בחרתם בהשפלה כשהבחירה הייתה בין כבוד לבין השפלה ובחרתם בעבדות כשהבחירה הייתה בין אזרחות לבין עבדות. כיצד זה שאינכם מפרים כעת את שתיקתכם למען מולדתכם, ולמען כבודכם וחירותכם. מדוע אינכם נוטשים את מחסומי הפחד שלכם? הרי אנו שוחרי מולדת, חירות, כבוד ופת לחם, ולא עדות עוינות הפוחדות זו מזו, או רוצחים הפוחדים מעונש ומנקמה... היום כולנו עדים לחבלי הלידה המתמשכים והמתחדשים של סוריה, המחייבים לומר כי בושה שלא לעמוד לצידה, לא לסייע לה בשעת צרתה ולתמוך בה ולא להצילה מהאפשרות שתישחט. במשך תקופה ארוכה שתקנו והפנינו עורף לאנחתה ולהרס שלה. היום לא נותר תירוץ לאיש מאיתנו...

 

המסר השלישי מופנה לאנשי האופוזיציה, המשלים עצמם כי יש להם אמירה ובעלות על המהפכה. המהפכה היא מהפכה, בראש ובראשונה משום שאין היא נכס של איש והיא לא יכולה להיות [נכס של איש]. כמוה כמולדת, שתיהן שייכות לכולנו. אם כן, מדוע אתם מנסים לגנוב אותן?... עשר שנים אנו מתייפחים ומשלמים בדמנו, בזיעת אפנו ובעתיד ילדינו, מכיוון שחלקנו השלה עצמו כי הוא האפוטרופוס של המהפכה ומכיוון שהחלק האחר השלה עצמו כי הוא אפוטרופוס על הסורים וכו'. האם לא די לנו ב[אסון] שפגע  בנו כדי שנלמד מכך?!... כל המלחמות שאתם מנהלים על המסכים וכל הציוצים שלכם בטוויטר כבר אינם מעניינים אותנו. אותנו מעניין דבר אחד כעת והוא לקבוע את סדר העדיפויות של כולנו, ולהציב בראשו את השבת סוריה אלינו ושחרורה מידי הכנופיה שחטפה אותה במשך חצי מאה..." [25]


בכיר באופוזיציה הסורית: צעירי אל-סוידאא' דורשים דמוקרטיה, חירות וצדק

יחיא אל-ערידי, חבר המועצה העליונה למו"מ הנמנית על האופוזיציה הסורית התייחס במאמרו מה-15.6.20 לגילוי דעת ששלחו צעירי אל-סוידאא' בה פנו למנהיגים הדרוזים המסורתיים בבקשה שיפסיקו תמיכתם במשטר ויתמכו במחאתם. כך כתב: "צעירי אל-סוידאא' הפנו מסר ביום שישי שעבר [12.6] ל[מנהיגים הדרוזים], כלי השרת היחידים שנותרו בידי המשטר העריץ  ושהוא עוד יכול לנצלם נגד תנועת המחאה שלהם בדרכי שלום... אותם צעירים מבינים כי תירוציו של המשטר [להצדקת] רצח חבריהם ברחבי סוריה אינם משכנעים עוד, בפרט לא באל-סוידאא'... הם גם מבינים שיהיה קשה למשטר לפעול בניגוד לטענה [שהוא משווק] בדבר 'הגנה על המיעוטים', החביבה על המערב, ואשר במשך זמן רב  הוא עורר באמצעותה את רגשות הקהילה הבינ"ל [כשהציג עצמו] כמי שמגן על המיעוטים. [בגילוי הדעת שלהם], לאחר מתן הכבוד למנהיגים המסורתיים [הדרוזים], הצעירים הזכירו להם ולכמה שיח'ים במחוז כי הם שימשו, למרבה הצער, כלי בידי המשטר לדיכוי הקולות [שקראו] לחירות, לכבוד ולשחרור מהעריצות...

 

צעירי אל-סוידאא' דורשים [כיום] את זכותם הטבעית להטיל את האחריות [למצב] על מי שצריך לשאת בה [קרי, משטר אסד]. שהרי לא הם אלה ש[הרסו] את סוריה ושום מזימה או כוח חיצוני לא היו מסוגלים לעשות זאת... הצעירים מתחייבים [באגרתם] לגבש את עמדותיהם, הם הרחיבו את מגוון דרישותיהם הצודקות לגבי המולדת שאותה הם רוצים, והגדירוה כמולדת אזרחית שהמנגנון שלה דמוקרטי וסיסמתה היא החוק והצדק. הם אומרים: 'נגבש את עמדתנו באופן שישביע את רצון המולדת, הדמוקרטיה, האזרחות והצדק'.

 

צעירי אל-סוידאא' מסרו הצהרה למולדת, בה הציגו קווי מתאר לתוכנית עבור סוריה, לא עבור אל-סוידאא' [בלבד]. הם הזכירו לתושבי סוריה את הצהרת המרד הסורי הגדול שכותרתו היתה 'אל הנשק'[26], אלא שכותרת הודעתם היתה 'אל החירות': אל מולדת שבה יהיה האדם הערך החשוב ביותר, מולדת שבה ישלוט החוק ולא חוק הג'ונגל; מולדת שבה יהיו כבוד הסורי ודמו מעל הכל; מולדת שתתבסס על ערכי החכמה, הניסיון, הידע והעבודה ולא הפחד, החנופה והנאמנות העיוורת; מולדת שלא תימכר כדי לשמור על כס השלטון; מולדת שמשאביה לא יהיו בשליטתה הבלעדית של כנופייה שמאיימת [לשלול מבני] המולדת את פת לחמם...; מולדת אשר רק אללה יהיה בה קדוש; [מולדת] שתסתמך על החוק ותאמץ את דרך הדמוקרטיה ואת רוח החירות.[27]





[1] חוק קיסר שאושר בארה"ב בדצמבר 2019 ונכנס לתוקפו ב- 17 יוני 2020, מאפשר לארה"ב להטיל סנקציות והגבלות נסיעה על מי שמספק תמיכה ומקיים עסקאות עם המשטר הסורי. החוק קרוי על שמו של צלם לשעבר בצבא אסד שהבריח אלפי תמונות מסוריה המתעדות עינויים והרג אסירים בבתי הכלא במדינה.

[2] www.facebook.com/Suwayda24, 8.6.2020, 9.6.2020, 10.6.2020, 13.6.2020, 15.6.2020

[3] ראו למשל: אל-אח'באר (לבנון), 8.6.2020; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 15.6.2020; www.enabbaladi.net, 14.6.2020

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 31.7.2018

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 14.6.2020

[6] euphratespost.net, 7.6.2020

[8] www.facebook.com/groups/Horan.Free.League, 7.6.2020; smartnews-agency.com, 10.6.2020, 18.6.2020

[9] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 12.6.2020

[10] baladi-news.com, 12.6.2020; www.enabbaladi.net, 19.6.2020

[11] orient-news.net, 10.6.2020

[13] orient-news.net, 10.6.2020

[14] www.sana.sy, 10.6.2020

[15] אל-אח'באר (לבנון), 12.6.2020

[16] www.sana.sy, 14.6.2020

[17] www.sana.sy, 18.6.2020

[21] twitter.com/SyrianCoalition, 9.6.2020; twitter.com/MustafaSejari, 7.6.2020

[22] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 12.6.2020

[23] www.zamanalwsl.net , 15.6.2020

[24] www.syria.tv, 15.6.2020

[25] https://www.syria.tv/  , 14.6.2020

[26] "המרד הסורי הגדול" המכונה גם "המרד הדרוזי", מתייחס להתקוממות כללית שהתרחשה בסוריה בשנים 1925-1927 נגד המנדט הצרפתי והחלה בקרב העדה הדרוזית. ב- 21.7.1925 הכריז המנהיג הדרוזי, סלטאן באשא אל-אטרש, על תחילת ההתקוממות נגד המנדט בהודעה בה קרא לסורים לשאת נשק למען חירות המדינה