כללי

הבחירות באיראן 2024 (ב'): פסילת מועמדות הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, למועצת המומחים

 

הקדמה:

לקראת הבחירות לקדנציה השישית של מועצת המומחים באיראן ב-1.3.2024 (לצד הבחירות למג'לס) דיווח האתר עסר-י איראן המזוהה עם השמרנים הפרגמטים ב-24.1.2024 כי מועצת המפקחים[1] פסלה את מועמדותו של נשיא איראן לשעבר, חסן רוחאני, לגוף זה. יצוין כי רוחאני חבר מאז שנת 2000 במועצת המומחים, שימש גם כציר מג'לס חמש קדנציות ושימש כחבר ויו"ר מועצות קבלת ההחלטות העיקריות של המשטר, דוגמת המועצה לביטחון לאומי. פסילת רוחאני בידי מועצת המומחים מהווה למעשה הדחה בידי המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי.

 

בתגובה, מתח רוחאני ב-25.1.2024 ביקורת חריפה על התנהלות מועצת המפקחים שפסלה אותו ואלפי מועמדים אחרים, ואמר כי מדובר במיעוט שרוצה לנהל את ענייני המדינה ולגזול את זכות אזרחי איראן להשתתף בבחירות ובקביעת גורלם. רוחאני שהקפיד להרחיק את ביקורתו מן המנהיג העליון ח'אמנאי, טען כי מועצת המפקחים מנוהלת ע"י "מיעוט טוטליטרי", "מוטה פוליטית" ו"חסר סמכות לקבוע את האינטרסים של המדינה ולפסול את משרתיה הישרים והאכפתיים" דוגמת רוחאני. למרות שנפסל ולמרות הביקורת הקשה שהטיח במועצת המפקחים, קרא רוחאני לציבור להצביע בבחירות.

 

בתגובה לביקורת של רוחאני על מוסדות המשטר ועל פסילתו מלכהן במועצת המומחים, רמז חוסין שריעתמדרי, מקורבו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ועורך שופר המשטר מטעמו, כיהאן, כי רוחאני כבר אינו כשיר, לדעת קובעי המדיניות והכשירות, לתפקיד בכיר במשטר, בשל התנהלותו בתקופת כהונתו כנשיא. שריעתמדרי אף טען כי רוחאני כבר לא היה כשיר גם לקדנציה השנייה כנשיא ב-2017. יצוין כי שריעתמדרי מתח ביקורת נוקבת על רוחאני והסכם הגרעין שהושג בתקופתו – באישור המנהיג העליון ח'אמנאי[2] וכן על ביקורתו על כפיית החג'אב באלימות ע"י המשטר.  לדבריו, המועצה אינה מפרסמת "מטעמי צנעת הפרט" את שיקוליה ברבים אך קרא לרוחאני לפרסם את נימוקי הפסילה ברבים.    

 

חסן רוחאני הודיע באתרו ב-22.2.24 כי שלח את מכתבו השלישי למועצת המפקחים בדרישה שתפרסם את נימוקי הפסילה בבחירות, שלדבריו, לא נמסרו לו, אך לא נענה עד כה.

 

דוח זה יסקור את הביקורת הקשה שמתח נשיא איראן לשעבר רוחאני על מועצת המפקחים  שפסלה אותו מלכהן במועצת המומחים ואת תגובת מקורבו של ח'אמנאי, עורך כיהאן, שריעתמדרי, לדבריו.

'מועצת המומחים' היא גוף שלטוני בכיר בעל סמכויות לבחור את המנהיג העליון ולפקח על תפקודו. למועצה אף סמכות חוקתית להדיחו אם לדעתה הוא אינו מסוגל לתפקד כמנהיג, אם מפאת מחלה או אם אינו פועל על-פי הלכות האסלאם, או מכל סיבה אחרת. במועצה חברים 88 אנשי דת והם נבחרים בבחירות ישירות על ידי העם לכהונה בת 8 שנים. המועמדים נדרשים לאישור מועמדותם על ידי 'מועצת המפקחים' הנשלטת בידי המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי. מועצת המומחים מתכנסת פעמיים בשנה וישיבותיה חסויות.

 

רוחאני על מועצת המפקחים: "אין ספק שהמיעוט השולט רוצה באופן רשמי ופומבי לצמצם את השתתפות העם בבחירות; אם דעתכם מוטה פוליטית, האין פעולה זו [פסילת מועמדותו] שוללת מכם את הסמכות לפקח בצורה הוגנת על הבחירות?"

להלן דברי הביקורת שמתח נשיא איראן לשעבר רוחאני על מועצת המפקחים באתרו ב-25.1.24:

 

"עם תחילת שלב הרישום לבחירות למועצת המומחים ולמג'לס במצב בו סנקציות אכזריות מטילות צל על כל תחומי החיים במדינה: הפוליטי, הכלכלי והחברתי ורוב העם האיראני נאבק בבעיות פרנסה ובתקווה שמצטמצמת והולכת לעתיד [טוב], לאחר התייעצות עם הזקנים ובעלי הדעה, נרשמתי להתמודד בבחירות למועצת המומחים בתקווה שאוכל למלא אחר חובתי הדתית והלאומית בתנאים היסטוריים רגישים אלה. זאת, למרות התחזית הפסימית לגבי השתתפות הציבור בבחירות הקרובות ומתוך אמונה עמוקה בתפקידן של בחירות חופשיות ותחרותיות ותוך הסתמכות על קולות האזרחים ביצירת שינוי בחברה ובהתחשב בחשיבות מועצת המומחים בקביעת גורלה של המדינה ומתוך הדגש החוזר ונשנה של המנהיג [ח'אמנאי] לגבי קיום בחירות בריאות ותחרותיות בהשתתפות הציבור.

 

ריבוי הבעיות הפנימיות והתנאים הקריטיים של האזור והאיומים החיצוניים, הדאגה לעתיד המדינה והחשש מאתאיזם בחברה כתוצאה מהמדיניות והגישות הגורמות למתח ולאסונות הנוכחיים, היו בין הסיבות עבורי להמשיך בדרך בה הלכתי שנים רבות והתמודדתי עם אחריות כבדה.

 

נשיא איראן לשעבר, חסן רוחאני [3] 

היום דווח כי מועצת המפקחים מנעה מהמשרת הקטן הזה של האומה האיראנית [הכותב עצמו] להגיש מועמדות לבחירות למועצת המומחים. ברצוני לשתף אתכם בכמה נקודות בהקשר זה, [משום ש]אתם הבעלים העיקריים של המדינה ומיטיבי המשטר:

 

אלו שפסלו אותי ממניעים פוליטיים ופסלו אלפי מועמדים [אחרים] למג'לס מסיבות פוליטיות בעיקר ושללו מהאזרחים את הזכות להשתתף אינם בעלי המהפכה והמדינה ואין להם סמכות לקבוע את האינטרסים של המדינה ולפסול את משרתיה הישרים והאכפתיים [מלהתמודד].

 

אמנם בזמן הרישום ניתן היה לנחש שכאשר חלק מהאזרחים נפסלו בשל פשע תמיכת[ם] ברוחאני בשתי [מערכות] הבחירות הקודמות, הם [מועצת המפקחים] ידחו גם את [המועמד] רוחאני עצמו אך לא יכולתי שלא למלא את החובה שהכרתי כנכונה בתירוץ של עשייה לא נכונה של אנשים אחרים. גם הפעם, מתוך אהבת העם וכדי למנוע את הסכנות המאיימות על המולדת, חשפתי את עצמי להתקפות ומחאות. כעת נחשפה לנגד עיני האומה האיראנית ראיה ברורה ובלתי ניתנת להכחשה לגישה המחסלת והאנטי-חוקתית של המיעוט הטוטליטרי השולט [קרי, מועצת המפקחים].

 

מועצת המפקחים חיזקה למעשה את תהליך הייאוש מהבחירות בקרב האזרחים במקום להתנגד להחלטה הבלתי חוקתית האחרונה של המג'לס שמגבילה את זכות העם להשתתף בבחירות על ידי אישור החלטה זו ואישור הפעולות הבלתי חוקיות של מועצות הניהול והפיקוח [של המשטר]... מציאות מרה זו עומדת בניגוד ברור לרצון המנהיג [ח'אמנאי] שראה ביצירת סיבה להשתתפות מרבית בבחירות חובת כלל המוסדות.

 

לנוכח ראיות ברורות אלו, אין ספק שהמיעוט השולט רוצה באופן רשמי ופומבי לצמצם את השתתפות העם בבחירות. המיעוט הזה רוצה להסיר את הבחירות לקביעת גורל העם כדי שהוא יוכל לקבוע את גורלו בהחלטותיו. מסיבה זו, כעת יותר מתמיד, יש להדגיש גם את חשיבות הצבעת העם בקלפיות ולמחות נגד התוכנית לחסל את הקלפיות ולהרחיק את [עקרון] 'הרפובליקה' מהמשטר.[4] אין דרך אחרת למחות מלבד [הצבעה] בקלפי. יש למצוא דרך ש'הצבעת מחאה' תהפוך לקול המבטא את העם האיראני. אני עדיין מאמין שצריך להשתתף בבחירות למרות שפסלו אותי. צריך למחות על ידי הצבעה. אי הצבעה היא פעולה לפי רצונם של מי שרוצים שלא נצביע והם מונעים מהאנשים בהדרגה את זכות 'הבחירה' הבלתי מעורערת. לכן, חובתם של הנציגים הפוליטיים המקובלים של העם להראות להם כיצד להצביע במחאה.[5]

 

יש לשאול את האדונים הללו [במועצת המפקחים] האם שמרתם על ניטרליות פוליטית בהחלטה זו? אם לא היתה לכם כוונה פוליטית מוטה, מאיזו סיבה משפטית הטלתם ספק ב[כשירותי], כשירות של מי שהיה לו הכי הרבה וותק בייצוג העם במשטר והוא היה נציג העם במג'לס במשך חמש קדנציות עד היום, חבר במועצת המומחים במשך שלוש קדנציות, נבחר לנשיא לשתי קדנציות וחבר ויו"ר מועצות קבלת ההחלטות העיקריות של המשטר? אם אין לכם משוא פנים פוליטי ולא הסרתם [את מועמדותי] מראש מחשש שאקבל את רוב הקולות, מדוע אינכם משתפים את האזרחים בסיבות אלו? אם דעתכם מוטה פוליטית, האין פעולה זו [פסילת המועמדות] שוללת מכם את הסמכות לפקח בצורה הוגנת על הבחירות?

 

יש לשאול האם גישה זו היא האינטרס של המדינה והמשטר? שכן לאחר ההשגחה האלוהית אין להם כוח כתומך ועוזר ובהתמודדות מול איומים שונים מלבד העם. זו רק הלכידות והשתתפות העם שמבטיחה את בטחונה וקידמה של המדינה. האם אתם מזהים את האינטרסים של המשטר טוב יותר מהאזרחים והמנהיג הרואים בהשתתפות מירבית ובתחרות [דבר] הכרחי לבחירות?

 

יש לשאול, האם הליך זה של סילוק ודחיית משרתי העם ואנשים בולטים שהעם נותן בהם אמון מגביר את אמון העם במשטר או פוגע באמון הציבור? האם ההון החברתי של המדינה והמשטר גדל עם ההגבלות והפסילות הללו והאם זה גורם לבני הנוער ליותר תקווה לעתיד המדינה ולמלא תפקיד בגורלם או שמא זה מרתיע אותם מלבצע רפורמות בענייני המדינה?

 

תמיד פעלתי ללא לאות מסביב לשעון לרומם את המדינה והאומה של איראן והייתי נאמן לבריתי עם האזרחים, ועד סוף ימיי אמשיך להיות משרת האומה לצד העם הסבלני והאצילי של איראן.

 

אני מאמין עמוקות שהדרך היחידה לשחרר את המדינה מהקשיים הנוכחיים ולהגשים את האידיאלים של המהפכה היא להשיג פיתוח וגיבוש ערכי מוסר, להסתמך על קולות העם, לשמור על אחדות לאומית, לקיים אינטראקציה בונה עם העולם ומדינות שכנות ולשנות את גישת השלטון כדי להבטיח את האינטרסים הלאומיים של המדינה.

 

רבותיי, אנו עצובים לנוכח העובדה שמאמצי מהפכה אסלאמית גדולה זו שעבורה נשפכו דמם וכבודם של היקרים ביותר של אומה זו, מבוזבזים כך. במשטר זה האזרחים היו אמורים לקבוע את גורלם בעצמם, ולא שמיעוט בן כמה אנשים יכתיב להם את בחירתם. זה לא היה האסלאם שהוצג לעם [בראשית המהפכה] וזה לא הפיקדון [קרי המהפכה האסלאמית] שהאזרחים נתנו עבורו את חייהם.

 

האל, נתת את הסכמתך לאנשים אלו פעמים רבות ברגעי סכנה. הייה גם עכשיו המושיע של האנשים האצילים, הסבלניים והגיבורים הללו.

האל, הגן על אומה זו מפני פגיעתם של מונופוליסטים, קנאים, חנפנים ומפלגים.

האל, הענק שלום, צדק, חירות ושגשוג למדינה.

האל, הגן על ארצנו מפני האויב, הבצורת והשקרים."[6]

 

עורך כיהאן שריעתמדארי: "כדי להגן על כבודם של מועמדים שנפסלו, מועצת המפקחים נמנעת מלהודיע את הסיבות לפסילה... מר רוחאני! מדוע אינך מפרסם את הסיבות לפסילתך?!"

חוסין שריעתמדארי, עורך היומון כיהאן ונציג ח'אמנאי במוסד זה, טען בריאיון ב-27.1.2024 לסוכנות הידיעות פארס המקורבת למשמרות המהפכה, שמועצת המפקחים לא מפרסמת את סיבות פסילת המועמדים מטעמי צנעת הפרט אולם היא מוסרת את הסיבות למועמד עצמו והוא רשאי לפרסם אותן. משום כך קרא לרוחאני לפרסם ברבים את הסיבות לפסילתו.

אולם, רוחאני פרסם כי פנה שלוש פעמים למועצת המפקחים בבקשה שתשלח לו את הסיבות לפסילתו אך לא נענה.

 

להלן עיקרי דברי שריעתמדרי:

"במהלך ההצהרה שפרסם במחאה על פסילתו, התייחס מר רוחאני לנקודות שניתן לדון בהן ברצינות ולבקר אותן. בין היתר הוא הזכיר את חמש קדנציות שבהן היה נציג מג'לס, שלוש קדנציות במועצת המומחים, שתי הקדנציות שבהן היה נשיא וחבר ויו"ר של כמה מועצות שמקבלות החלטות במשטר וטען שפסילתו אינה חוקית ונובעת ממניעים פוליטיים!

 

בתגובה לכך יש לומר: ראשית, לפי דבריו החכמים של האמאם [ח'ומייני] 'זה המצב הנוכחי של האנשים'. היו הרבה מועמדים שב[תהליך] בחינת כישוריהם מועצת המפקחים נתקלה בדברים שהיו חדשים עבורה ושלא היתה מודעת אליהם קודם לכן! או שהיו מועמדים שאושרו קודם לכן [אך] בהמשך חייהם הפוליטיים והאידיאולוגיים נקטו פעולות ש[הוכיחו] שאין להם עוד הכישורים הנדרשים [לתפקיד] ולכן נפסלו.

 

כדי להגן על כבודם של מועמדים שנפסלו, מועצת המפקחים נמנעת מלהודיע ​​את הסיבות לפסילה. זהו איסור דתי ומוסרי. כמו כן, מועצת המפקחים עומדת בפני איסור חוקי בנוסף לאיסור בשריעה.

 

חוסין שריעתמדארי, עורך היומון כיהאן [7]

 

מועצת המפקחים מודיעה למועמדים עצמם את הסיבות לפסילתם על פי דרישתם והמועמדים רשאים לפרסם את הסיבות וזה לא דבר שאסור על פי החוק. לפיכך, אם רוחאני, כפי שציין בהצהרה, סבור שפסילתו היתה בשל 'הטיה פוליטית' הוא יכול לבקש ממועצת המפקחים את הסיבות לפסילתו ולפרסם זאת לידיעת הציבור!

 

ללא קשר לסיבות לפסילתו [כעת], יש לומר שהרקורד של רוחאני בשתי כהונותיו כנשיא מצוי מול עיני העם וזה יכול להוות קריטריון חד משמעי לכשירותו. מבלי לומר למי הוא מתכוון [במונח] אנשים, רוחאני טוען כי העם מודאג מפסילתו בעוד שהמונים רבים של העם הופתעו והתלוננו על אישור כשירותו בסיבוב השני של הבחירות [לנשיאות] מדוע אישרה מועצת המפקחים את כשירותו בפעם השנייה בהתחשב בתפקודו ובעמדותיו בקדנציה הראשונה?!"[8]

 

נספח: דוחות ממרי על הבחירות למג'לס ולנשיאות באיראן

להלן כמה מדוחות ממרי בשנים האחרונות שסקרו את מהלך הבחירות לנשיאות ולמג'לס באיראן ופסילת מועמדי הרפורמיסטים והשמרנים המתונים ע"י מועצת המפקחים

פברואר 2020 - הצגת הבחירות למג'לס ה-11 באיראן: התחזות לדמוקרטיה, בפועל – המשך השלטון הדיקטטורי של ח'אמנאי ומועצות משטרו

 

ינואר 2016 - מחאת ראשי הזרם הפרגמטי באיראן בעקבות פסילת אלפי מועמדיו לבחירות 2.2016 למג'לס ע"י הזרם האידיאולוגי

 

יוני 2013 - הבחירות לנשיאות באיראן (3): פסילת מועמדים ע"י מועצת המפקחים ודמות המשטר

 

מאי 2013 - בחירות לנשיאות באיראן (2): ממי ימנע המשטר להיות נשיא? עימות אישי בצמרת ההנהגה - ח'אמנאי מול יריביו: רפסנג'אני ואחמדי-נז'אד

 

מרץ 2012 - איראן: הבחירות למג'לס התשיעי – תוצאות ידועות מראש

 

אפריל 2008 - מאבק הכוח  באיראן (4): תוצאות הבחירות המבוימות למג'לס השמיני: חיסול הייצוג הפוליטי של הרפורמיסטים וקעקוע עקרון ולאית-י פקיה (שלטון חכם הדת)

 

יוני 2005 - בחירות באיראן – חלק ב'

 

מאי 2004 - הוויכוח הפנימי באיראן לאחר הבחירות למג'לס השביעי