המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הוויכוח הפנימי באיראן לאחר הבחירות למג'לס השביעי
6/5/2004

 

הוויכוח הפנימי באיראן לאחר הבחירות למג'לס השביעי

 

בפברואר 2004 נערכו הבחירות למג'לס השביעי באיראן. לבחירות קדמה החלטת 'מועצת המפקחים' לפסול אלפי מועמדים המשתייכים לזרם הרפורמיסטי, בהם אפילו חברי פרלמנט בכירים מכהנים. [1]  כצפוי, הפסילה ההמונית הובילה לכך שמרבית חברי המג'לס החדש (שביעי במספר מאז המהפכה האסלאמית) נמנים על הזרם השמרני.[2]

 

ההחלטה עוררה זעם רב בקרב חברי הפרלמנט הרפורמיסטים ולמעלה ממאה חברי המג'לס השישי היוצא אף הגישו את התפטרותם מהמג'לס כצעד מחאה הפגנתי. כשמונים מועמדים שנפסלו קראו לאחרונה ל'מועצת המפקחים' לפרט את הסיבות שבשלן נפסלו. החלטות 'מועצת המפקחים' בסוגיית הבחירות חידדו ביתר שאת את המחלוקת הנטושה בין יו"ר המג'לס מהדי כרובי לבין מזכיר 'מועצת המפקחים', איתאללה אחמד ג'נתי.

 

בדרשת יום השישי  ב- 23.4 הגדיר איתאללה ג'נתי את דרישת המועמדים הרפורמיסטים לפרט את סיבות פסילתם כ"בלתי הגיונית" ואמר כי המועצה לא תגיב לבקשה זו. יחד עם זאת, אמר ג'נתי כי המועצה תדרש לסוגיה אם הרשות השופטת (שגם היא גוף שמרני) תהיה זו אשר תבקש מהמועצה לעשות זאת. ג'נתי הסביר כי "אין זה הגיוני שקבוצה של מועמדים שנפסלו תקרא תיגר על החלטות שנתקבלו על ידי הגוף הבכיר ביותר שבסמכותו לדון ולקבל החלטות בסוגית בחינת כשירותם של המועמדים... הבחירות לפרלמנט ב-20 בפברואר היו למעשה סטירה בפרצופם של האויבים ונצחון אדיר לאסלאם שהביא יאוש לאויבי איראן."[3] ג'נתי הסביר באופן כללי כי אי כשירות המועמדים נובעת מסיבות של "שחיתות כספית, שחיתות מוסרית, מקרי ריגול וביטחון, הברחות ועניינים מסוג כזה."[4]

 

יו"ר המג'לס, מהדי כרובי, תקף את הצהרתו של ג'נתי בנאום במג'לס וקרא לו לא לעשות שימוש "בהכללות, האשמות שווא והוצאת דיבה." כרובי הדגיש כי "עובדה היא שלמר ג'נתי אין שום טיעונים הגיוניים בסוגיה זו. במקום זאת, הוא היה צריך לגלות אומץ ולומר שהפסילות ההמוניות של מועמדי המג'לס השביעי היו מתוכננות מראש ופוליטיות... כבר לפני הבחירות הצהרנו שזכויותיהם של מספר מועמדים ספציפיים הופרו."

 

כרובי קרא לעריכת חקירה מקפת בסוגיה זו ואמר כי ג'נתי הוא האחראי לכך בהיותו מזכיר המועצה. "אלו הן לא הבחירות האחרונות ותמיד יהיו בחירות נוספות בשנים הבאות. שכן הארכיטקט של המהפכה האסלאמית [האמאם ח'מיני]  התווה חוקה הקוראת לקיום בחירות כלל-ארציות תמיד. גם המנהיג בפועל [ח'אמנאי] אמר שבכירי המדינה מתמנים בדרך של בחירות... והדגיש שהבחירות צריכות להתקיים בזמן וכי יש לתת לכל הקבוצות הפוליטיות הזדמנות לקחת חלק בהן."

 

כרובי הדגיש כי חברי 'מועצת המפקחים' חייבים להסביר את הסיבות שהניעו אותם לפסול את המועמדים, "זה אינו נכון פשוט לציין מספר הכללות מעורפלות וזה לא מתקבל על הדעת רק לומר ש'אין צורך להסביר את הסיבות' [לפסילה]".

 

יש לי טענה נגד מקורות הסמכות (מראג'ע תקליד -  האיתללות הבכירים), הם יודעים שאני תמיד מגן עליהם אבל הם צריכים לחשוב על הכבוד של אנשי הדת. מדוע איש דת אחד [הכוונה לאיתאללה ג'נתי] [רשאי] לפסול כשירות של יותר מאלפיים איש, מדבר [עליהם] בהכללות, מאשים אותם, שופט אותם ו[גורס שהם] מושחתים... אנחנו מקבלים כי ייתכן שבקרב אלפיים איש מספר אנשים הם אכן מושחתים ... אבל מדוע דחית את כשירותם של אנשים טובים? אתה חייב לומר מהי סיבת אי הכשירות אפילו לאנשים שאינם כשירים ומושחתים... למה הדבר דומה? אם למשל בית משפט שופט אדם למלקות האם לא אומרים לו מה הסיבה [שבגינה הוא נידון למלקות]?  האם תופסים בצווארונו ומלקים אותו באותו אופן [בו נפסלו המועמדים]? אמאם [ח'מיני] אמר כי אם סוטרים בהתלהבות לנידון למוות, יש לו זכות להעניש [את מי שנהגו בו כך]. אז כיצד אתה באותו אופן [גם] מאשים [וגם] אומר שאין צורך לתת סיבה לדחיית כשירות [המועמדים]?... דיבורים כאלה והאשמות כוללניות אינן אלא זילות אנשי הדת."

 

"נשאר לנו רק עוד חודש להיות פה [במג'לס] אולם באיראן נהיה תמיד. באיראן הגעתי לעולם ואם ירצה האל באדמת איראן גם אקבר. כאן היא אדמתנו, אולם לעם אני אומר שאין לזקוף לחובת הדת ו[לחובת] אנשי הדת את העניינים ביני לבין ג'נתי. אנשי דת זה [איתאללה] מטהרי, זה [איתאללה] בהשתי, באהנר וח'אמנאי. אנשי דת זה [אמאם] ח'מיני. יש לי טענה נגד מקורות החיקוי [מראג'ע תקליד]. מדוע הם נתנו היתר לאיש דת אחד [ג'נתי] להאשים רבים כל כך באופן כזה? אני שואל בכנות, אמור מהי הסיבה לאי כשירותו של מר אסתאנה? [שכן] הוא היה נציג פרלמנט מ[המג'לס] השלישי עד החמישי והיה כשיר לרוץ בבחירות למג'לס השישי. האם הוא חלק [מאותם אלה] שקיבלו מלקות ומהאנשים שהואשמו [בשחיתות] כספית? האם עומד נגדו פסק דין של בית משפט? מר ג'נתי, הודע נא בשל מה פסלת את כשירותו של מר ענאית חסיני ברוג'רדי  שהוא גם אב לשהיד? ...אמור מהו פשעו שכשירותו נפסלה? היה לו ילד אחד והוא נהיה שהיד ... אמור בשל מה דחית את כשירותו? ...מדוע אתה מאשים אנשים באופן כזה? מדוע אתה פוגע בכבוד אנשי הדת? אם אתה סבור שאני מאשים אותך, פנה לבית המשפט אני אבוא ואתן תשובה או שתמשיך בויכוח עד שאתן לך תשובה..."[5]

 

כשבוע מאוחר יותר המשיך יו"ר המג'לס כרובי בהתקפותיו על 'מועצת המפקחים': "לרוע המזל, במספר מקרים התרחקנו מהוראות החוקה, מסע הבחירות צריך להיות רציני ובחירות צריכות להיחשב כעניין ציבורי... אי אפשר לבקש משני אנשים להיכנס למרוץ ולעצור אחד מהם באמצע הדרך. זה לא הוגן. אילו הפסילות היו נעשות על בסיס אמת מידה ברורה, זה בסדר. אבל כאשר הזכויות של קבוצה מסוימת מופרות בתהליך הבחירות, דומה הדבר לעצירת מתחרה באמצע הדרך." כרובי הוסיף כי כל גוף במשטר צריך להיות מנוהל על ידי אנשים שנבחרו בקולות הציבור באופן ישיר או עקיף.[6]

 

יצוין כי הנשיא לשעבר וכיום יו"ר 'המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר' עלי אכבר האשמי רפסנג'אני שהנו אד האישים השמרנים המרכזיים במשטר האיראני קיבל את התביעה ואמר כי יש לספק את המסמכים הנחוצים למועמדים שנפסלו ואשר מעוניינים לקבל הסבר על סיבת פסילתם.[7]

 

נשיא איראן מחמד ח'אתמי אשר יצא במכתב בן 47 עמודים המופנה אל הנוער התייחס גם הוא - אף כי בעקיפין – לפרשיית פסילת מועמדי הרפורמיסטים ומתח ביקורת על התנהלות 'מועצת המפקחים'. ח'אתמי אמר כי יש מי שמנסה לקדם פרשנות מסורתית של האסלאם בשם האמאם ח'מיני ולמנוע כל פרשנות אחרת. "אנשים אלה רוצים למנוע מהחברה חשיבה חופשית בשם האסלאם. חלקם מנסה להפריז בתמיכת האמאם [ח'מיני] ב'מועצת המפקחים' בעוד הם מתעלמים מאזהרות שנתן ל'מועצת המפקחים' בתקופת חייו ובכך יוצרים דימוי ש'מועצת המפקחים'  היא אפוטרופוס של העם [האיראני] ולא גוף פיקוח [בלבד]."[8]

 

גם שר הפנים עבד אל-וחיד מוסוי-לארי, מקורבו של הנשיא ח'אתמי, הביע פליאה על הצהרתו של ג'נתי: "שלטון החוק הוא שקוף. 'מועצת המפקחים' אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה והיא מחוייבת להכריז רשמית מדוע דחתה מועמדים במהלך מרוץ הבחירות האחרון למג'לס. אני מופתע שג'נתי הצהיר הצהרה כזו."[9]

 

היומון המרכזי אנתח'אב התייחס במאמר מערכת לסרובו של ג'נתי לספק תשובות לפסילה ותהה על פי איזה הגיון דחה איתאללה ג'נתי את זכותם של המועמדים שנפסלו לקבל את הסיבות לפסילתם. העיתון ציין כי אין זה הוגן לפסול מועמדים ולא להסביר להם בצורה רשמית מדוע נדחו. הצידוק אותו בחר ג'נתי, כתב העיתון, הוא לחלוטין בלתי נסבל.[10]

 

היומון הרפורמיסטי נסימ-י סבא אמר כי דברי ג'נתי הם "מאוד לא הגיוניים וכי החברה כולה אינה נותנת בהם אמון." הסכסוך המתמשך בין ג'נתי וכרובי, הוסיף העיתון, הוא למעשה דוגמא ברורה לחילוקי דעות בקרב אנשי הדת בנושא פרשנות דתית.[11]

 

היומון הרפורמיסטי צדא-י עדאלת התייחס לטענתו של איתאללה ג'נתי כי הוא אינו יכול לפרט חלק מהסיבות לפסילת מועמדים מטעמי חשאיות. היומון תהה מהי אמת המידה שמועצת המפקחים נוקטת כדי להצדיק את התנהלותה וקבע כי ג'נתי חייב להסביר זאת לציבור.[12]

 

בעל הטור נאצר אימאני כתב ביומון השמרני  רסאלת  כי ביקורתו של יו"ר המג'לס כרובי כלפי ג'נתי אינה דבר חדש. אימאני גרס כי מכיוון שג'נתי ציין שחלק מהסיבות לפסילה הן על רקע בטחוני אין לצפות לדיווח מפורט שכן הסיבות הן חסויות ועלולות לפגוע בביטחון המדינה. אשר לפסילות על רקע שחיתות כספית, מוסרית או על רקע פלילי הרי שהעיתונים השונים פרסמו בהרחבה את פשעם של המעורבים בהם. אימאני ציין כי לפי ההגיון של ג'נתי מרגע שפורסמו מעלליהם ברבים אין עוד צורך לפרט במדוקדק את הסיבות. "נראה" כתב אימאני, "כי המניעים לאי פרסום הסיבות מצד מועצת המפקחים היו החשש מפני תוצאות [פרסומן] של אותן סיבות". יחד עם זאת, סיכם בעל הטור וטען כי בשל "הצורך למנוע כניסת אנשים שאינם מאמינים אל תוככי המשטר, צריכה מועצת המפקחים להודיע על הסיבות לפסילת מועמדים אפילו אם מרבית מהסיבות האלה יתפרסמו אחר-כך בציבור על-ידי האנשים. מועצת המפקחים מחוייבת להציג סיבות הגיוניות וחוקתיות לדחיית כשירות המועמדים. היתרון בכך עולה על המחיר, שכן כך תתקדם מועצת המפקחים ממקום של חוג סגור ומוגבל לעמדה אחראית ונענית, אפילו אם חלק מהזירה הפוליטית [האיראנית] אינה מקבלת את ההגיון של מועצת המפקחים."[13]

 



[1]  מועצת המפקחים היא גוף שמרני, שממונה על ידי המנהיג הרוחני עלי ח'אמנאי. למועצה סמכות לקבוע אם חקיקת המג'לס תואמת את השריעה ואף לפסול חוקים שחוקק המג'לס, ולפסול מועמדים לבחירות. מתיחות אפיינה את יחסי המועצה והמג'לס השישי שהיה בעל רוב רפורמיסטי.

[2]  אחוז ההצבעה בבחירות למג'לס היה נמוך למדי בהשוואה לשנים קודמות ועמד על כחמישים אחוז. מניתוח דפוסי ההצבעה של הבחירות למג'לס ולמועצות המקומיות בשנה שעברה עולה כי תומכי הרפורמיסטים העדיפו שלא להצביע. השמרנים הגיעו לאחוז תמיכה דומה בשתי מערכות הבחירות האחרונות שעמד על כעשרים אחוזים. ראה פרסום ממר"י:

https://www.memri.org/bin/articles.cgi?Page=countries&Area=iran&ID=SP68904

[3]  מרדמסאלארי, 24.4.2004

[4]  אפתאב-י יזד, 26.4.04

[5]  אפתאב-י יזד, 26.4.2004

[6]   אפתאב-י יזד, 3.5.04.

[7]  ג'מהורי אסלאמי, 5.5.04.

[9]  אפתאב-י יזד, 29.4.04

[10]  אנתח'אב, 25.4.04.

[11]  נסימ-י סבא, 28.4.2004

[12]  צדא-י עדאלת, 29.4.2004

[13]  רסאלת, 26.4.04.