הבחירות לנשיאות באיראן (3): פסילת מועמדים ע"י מועצת המפקחים ודמות המשטר
מאת א. סביון וי. מנשרוף *
· איתאללה מכארם שיראזי בשיעור דת בקום: "לפי [דגם] הדמוקרטיה המערבית עלינו לראות מה העם אומר ומה ישביע את רצונו. גם אם רצונו מנוגד לדת ולמוסר... על בסיס הגדרה זו של דמוקרטיה, [גם] אם אנשים נמשכים למעשים המנוגדים לאנושיות ולדת, [צריך להיענות להם]... כמו שבכמה מדינות עיגנו בחוק את ההומוסקסואליות... [לעומת זאת] דמוקרטיה אסלאמית היא דמוקרטיה מונחית ... אם יש סטייה בקרב העם צריך להדריכו, ולחלוטין לא להיכנע לדרישותיו..." www.hawzahnews.com 3.4.2013
· המתמודד לנשיאות שלא נפסל סעיד ג'לילי: "במדינות רבות יש דמוקרטיה אבל מה שיש באיראן האסלאמית הוא מעל לדמוקרטיה... המשטר באיראן האסלאמית מבוסס על הגות דתית שזוכה לתמיכה מקיפה מצד העם, עד כדי נכונותו אפילו להקריב את נפשו בשביל המשטר." כלמה, איראן, 21.5.2013
· המתמודד לנשיאות ג'לילי: "סוגית הבחירות בארה"ב נתונה בסימן שאלה והעליתי זאת אף בפני הגברת אשטון כששאלתי אותה, מדוע באמריקה בת הלמעלה מ-200 שנה ו-250 מליון איש כל מערכת בחירות מתנהלת רק בין שני מתמודדים... אמריקה צריכה להשיב לעולם לפי איזה רציונל היא קוראת לדמוקרטיה... באמריקה יש שתי מפלגות שאינן חלוקות ביניהן בנושאים המהותיים והן מציגות את המתמודדים שלהן, הקשורים לכוח ולהון, לציבור, וחוץ מהם לא נותנים לאחרים להציג [מועמדים]." www.jahannews.com, 26.5.2013
הקדמה
ב-21 במאי 2013 הודיעה מועצת המפקחים על פסילת האשמי רפסנג'אני ואספנדיאר רחים משאי מלהתמודד בבחירות לנשיאות.[1] למרות שמחה על פסילתו, קיבל עליו רפסנג'אני את הדין וקרא לתומכיו לשמור על השקט ולא לפגוע במשטר. מקורביו הסבירו במקביל ש"הוא לא נסוג ולא ייכנע."[2]
בתו ונכדו של מייסד המשטר איתאללה רוחאללה ח'ומיני הזהירו את ח'אמנאי מפני הפיכת המשטר לדיקטטורה וקראו לו, לצד ציר המג'לס עלי מוטהרי, להתערב ולאשר את התמודדות רפסנג'אני, בין היתר מפני שח'ומיני עצמו ראה ברפסנג'אני אדם הראוי להנהיג את איראן.[3]
דוברי התנועה הירוקה טענו שהמשטר איבד את הלגיטימיות שלו. דובר מועצת התיאום של 'דרך התקווה הירוקה', ארדשיר אמיר ארג'מנד (לשעבר יועצו של מהדי כרובי), אמר: "הפסילה הבלתי חוקית של המועמדים לנשיאות היא המשך ההפיכה של 2009 ... אין למועצת המפקחים זכות לפרש וליישם את החוקה בסלקטיביות ובעקשנות ולעשות כרצונה... במקום לשמור על זכויות העם, הפכה מועצת המפקחים למוסד המונע את יישום הדמוקרטיה ואת זכות העם לקבוע את גורלו, והיא משתמשת בחוק נגד הצדק ורק ככלי אלים."[4]
מטה משאי ומקורבו הנשיא מחמוד אחמדי-נז'אד הודיעו בתגובה לפסילה, שהם יפעלו לביטולה אצל המנהיג עלי ח'אמנאי.[5] הנשיא אחמדי-נז'אד אף ממשיך לנגח את הממסד הנאמן לח'אמנאי ולהבטיח ניצחון לדרכו (סיסמתו היא "יחי האביב") תוך שימוש ברטוריקה עשירה בתכנים פרסיים-לאומיים טרום אסלאמיים.[6]
מנגד, חוגי המשטר, ובראשם היומון כיהאן ומפקד הבסיג' נקדי, שיבחו את "החלטתה האמיצה" של מועצת המפקחים. הם הסבירו שרפסנג'אני נפסל למרות מעמדו, בשל תמיכתו בעמדות תנועת המחאה, ושהחלטתה הנחרצת של מועצת המפקחים רק תגביר את רצון העם להצביע.[7]
ערב הודעת הפסילה נערך המשטר ביטחונית ותקשורתית כדי למנוע מהומות אפשריות.[8] דווח על פריסת כוחות ביטחון בערים הגדולות ובמיוחד באזור ביתו של רפסנג'אני, מאז ה-20 במאי,[9] ועל מעצר ועיכוב עיתונאים ופעילי בחירות של רפסנג'אני.[10] למרות הכחשתו, נראה שהמשטר מקשה על גלישה באינטרנט בתוך איראן, והגישה ליומונים רפורמיסטים כמו בהאר ומרדום-סאלארי נחסמה.[11]
שער היומון אבתכאר: "שוק גדול" [12]
כעת, משנסללה הדרך רק למועמדיו של ח'אמנאי, נותרה השאלה האם יחרימו בעלי הדעות הרפורמיסטיות את הבחירות או שיתארגנו סביב מועמד מוסכם מטעמם – חסן רוחאני, אשר מועמדותו אושרה.
מבין המועמדים הקרובים לח'אמנאי נראה שהקרב האמיתי הוא בין המועמד האידיאולוגי, מחזיק תיק הגרעין של איראן ומקורבו של ח'אמנאי, סעיד ג'לילי,[13] לבין ראש עיריית טהראן, האהוד על תושביה, מוחמד באקר קאליבאף.
מסמך זה יסקור את ההתפתחויות בזירה הפוליטית באיראן בעקבות ההחלטה לפסול את רפסנג'אני:
רפסנג'אני: השכל הישר מצווה שיניחו לי להתמודד
בנאום ב-22 במאי 2013 בפני פעילי מטה הבחירות שלו, מחה רפסנג'אני על פסילתו נוכח מצבה הכלכלי והמדיני המדרדר של איראן. למרות ביקורתו הנוקבת, קרא רפסנג'אני לתומכיו לשמור על השקט ולא לפגוע במשטר, כיוון שאין להוסיף לאיומים הנשקפים מולו מבחוץ. להלן עיקרי דבריו:
"איני רוצה להיכנס להצהרות ולתעמולה שלהם... הם [מוסדות המשטר בראשות ח'אמנאי] לא מבינים מה הם עושים? אפילו אם קיימת עוינות ויריבות [מולי], השכל הישר מצווה שיניחו [לי] להתמודד ו[רק] אח"כ יביישו אותי... הם אינם יודעים מי היה זה שהקריב את עצמו ולאחר מכן פתח את הדרך עבור אחרים... לא חשבתי שהתמודדותי תעורר במדינה גל. לא חשבתי שמה שקרה בעבר [מחאת 2009] יקרה שוב. העם התייאש ולפתע נוצר גל. אל תתייאשו. בשום מצב אסור לאדם להיקלע לייאוש. המצב הזה [הפסילה] היה בלתי צפוי עבורנו. ייתכן שהנזקים יימשכו מעט אבל יגיע היום שבו אלה שצריכים לבוא יבואו. אם יש [לנו] דאגה היא רק מהאויבים מבחוץ, והיא רצינית.
יש תקווה שבתנאים הקיימים הם [מוסדות המשטר ובראשם ח'אמנאי] יקבלו החלטה רצינית, ויתנו לנו ולעם הזדמנות. אני עצמי מקווה. אני מבקש מכל העם שלא יהפכו את תקוותם לייאוש, ושישמרו על השקט. בכל מקרה, אין לנו ברירה. הם [חברי מועמת המפקחים] עשו את תפקידם, הם לא זקוקים לאויבים מבחוץ כיוון ש[כבר] יש בעיות מבפנים. אסור לפגוע במשטר."[14]
משפחת ח'ומיני לח'אמנאי: התערב למען רפסנג'אני כדי למנוע דיקטטורה
עם היוודע דבר הפסילה, פנתה זהרא מצטפווי, בתו של איתאללה רוחאללה ח'ומיני, למנהיג ח'אמנאי וקראה לו לאשר את מועמדותו של רפסנג'אני, שכן, לפי עדותה, אביה – ח'ומיני – קבע שגם הוא ראוי לשמש מנהיג בדומה לח'אמנאי. היא הסבירה את הצורך בהתערבות ח'אמנאי "כדי למנוע דיקטטורה":
"באותו יום ששמעתי מפיו של האמאם [כינוי לח'ומיני- אביה] שהוא מאשר את הנהגתך ... שמעתי מפיו גם שהוא מאשר את כשירות רפסנג'אני, כיוון שהאמאם [ח'ומיני] ציין [גם] את שמו [של רפסנג'אני] לאחר שאמר את שמך... למרבה הצער, אנו רואים היום שמועצת המפקחים פסלה אותו מלהתמודד [בבחירות] לנשיאות... זו תקיעת טריז בין שני חברי האמאם [הכוונה לח'אמנאי ולרפסנג'אני] והתעלמות מההתלהבות שהעם הפשוט הפגין כלפי המשטר והבחירות.
אינני טוענת שרפסנ'גאני של היום הוא אותו איש של אתמול, משום שבחלוף הזמן חלים שינויים אצל כל אחד... אבל ההיפרדות ההדרגתית ביניכם היא המכה הגדולה ביותר שהונחתה על המשטר. כמו שהאמאם [ח'ומיני] אמר תמיד: 'כל עוד שני אלה [פועלים] יחדיו – מוטב הדבר.' אני מבקשת שתתערב בנושא החשוב הזה... כיוון שהאמאם [ח'ומיני] אמר 'שלטון חכם ההלכה קם כדי למנוע מכל אחד לעשות כרצונו, שלטון חכם ההלכה הוא מחסום בפני דיקטטורה'... אני בטוחה שבקשה זו היא גם בקשתם של רבים מאוהדי המשטר המודאגים ממצבה של איראן ורוצים אחדות וסולידריות במדינה."[15]
ציר המג'לס, עלי מוטהרי, ראש מטה "השמרנים למען רפסנג'אני", פנה לח'אמנאי בבקשה שיתערב ויאשר את מועמדות רפסנג'אני. הוא התריס כלפיו: "לו היה האמאם ח'ומיני חי [כיום] ומתמודד בבחירות בשם פיקטיבי הוא היה נפסל, מפני שאפילו הוא זכה מדי פעם לביקורת. הפסילה הזאת, שנעשתה בגלל שתי סיבות בלתי מקובלות – אי כשירות גופנית ומעורבות בפיתנה של 2009 – תזיק קשות לבחירות הקרובות... אתה ודאי יודע איזו התלהבות ואיזו תקווה הופחו בעם ... בזכות כניסת רפסנג'אני לזירת הבחירות, ושפגו בשל פסילתו ... אני מציע שתפסוק שהוא כשיר [להתמודד]..."[16]
התנועה הירוקה: "ירייה בגוף המפרפר של המהפכה"; ח'אמנאי יישא בתוצאות
דובר מועצת התיאום של 'דרך התקווה הירוקה', ארדשיר אמיר ארג'מנד (לשעבר יועצו של כרובי), אמר לאתר כלמה: "הפסילה הבלתי חוקית של המועמדים בבחירות לנשיאות היא המשך ההפיכה של 2009 והיא ירייה בגוף המפרפר של הרפובליקניות של איראן. אין למועצת המפקחים זכות לפרש וליישם את החוקה בסלקטיביות ובעקשנות ולעשות כרצונה... במקום לשמור על זכויות העם, הפכה מועצת המפקחים למוסד המונע את יישום הדמוקרטיה ואת זכות העם לקבוע את גורלו. היא משתמשת בחוק נגד הצדק ורק ככלי אלים.
ח'אמנאי אחראי באופן ישיר להשלכות ההתנהלות הבלתי חוקית הזאת. בתמיכת[ו] הבלתי מוצדקת בצעדיה הבלתי חוקיים של מועצת המפקחים, הוא מונע יישום דמוקרטיה באיראן. הינדוס הבחירות החל עוד לפניהן, ורודפי השררה פוחדים מבחירות שייערכו באופן דמוקרטי ולא רוצים שתיווצר אווירה של דיאלוג בחברה. הם היו בטוחים שרפסנג'אני ינצח בבחירות ולכן מנעו ממנו להשתתף בהן... הבחירות יהיו חסרות משמעות."[17]
במאמר מה-22 במאי 2013 תיאר האתר כלמה, המזוהה עם תומכי מיר חוסין מוסוי מראשי התנועה הירוקה, המצוי במעצר בית, את פסילת רפסנג'אני כ"חיסול שארית הלגיטימיות [שנותרה] למשטר... בימים האחרונים המשטר ומועצת המפקחים ... היו צריכים לבחור בין פסילת ההיסטוריה והמוסד שלהם לבין כניעה לגל ולתנועה נוספת כמו [אלה שהיו] לפני ארבע שנים, ומתוך פחד למות הם בחרו להתאבד. [הפסילה] מראה רק דבר אחד והוא שהעריצים בטוחים שהעם חי, ושהם פוחדים שהוא יפעיל את כוחו החבוי..."[18]
האם הרפורמיסטים ישתתפו בבחירות?
שאלת השתתפות הרפורמיסטים בבחירות לאחר פסילת רפסנג'אני נותרה פתוחה. בעוד אתרים המזוהים עם השמרנים המתונים וחלקם עם הרפורמיסטים, קראו לתומכיהם להשתתף בבחירות, קרא האסיר הפוליטי מוחסין תאג'זאדה מכלאו לרפורמיסטים להחרימן.[19]
האתר השמרני-מתון עסר-י איראן הביע חשש שאם הרפורמיסטים יחרימו את הבחירות בשל פסילת רפסנג'אני הם יוצאו סופית משורות המשטר, וייעץ להם להצביע למועמד רפורמיסטי שקרוב בהשקפותיו לרפסנג'אני. האתר הסביר שאם יצביעו, הם יוכלו לכל הפחות לשקם את היחסים עם המשטר ולא - יהפכו לאופוזיציה: "ברוגז עם הקלפיות לא מרפא את הכאב ולא רק רפסנג'אני לא יהיה נשיא אלא שגם כל השטח יועבר ליריבו. [לכן] אין לנו דרך אחרת אלא הקלפי. לא ניתן להכחיש שהאמון בין הרפורמיסטים לבין המשטר נפגע מאוד ... אין מדובר פה בחתרנות ... הם מדברים על דרישה לרפורמות שיבוצעו במסגרת המשטר ורוצים לבצע את הרפורמות במסגרת הרפובליקה האסלאמית של איראן. כעת יש לרפורמיסטים הזדמנות טובה, כצעד ראשון של רפורמה, לתקן את אווירת אי ההבנה הקיימת. השתתפות חוקית של המועמדים הרפורמיסטים ושל תומכיהם בבחירות, ומתינות בניהול המדינה אם ינצחו [בהן], יכולה לחסל את הפסימיות ואת הפחד הקיים ולהיות לתועלת המדינה והאומה. אפילו אם שום מועמד רפורמיסטי לא יזכה בקולות, עצם ההשתתפות בבחירות שומרת על מיקומם במשטר ומונעת מהחוג הזה להפוך לבלתי רשמי ואופוזיציוני..."[20]
האתר הרפורמיסטי אנתח'אב קרא לרפסנג'אני לסייע לרפורמיסטים לקבוע מועמד סופי מבין השניים – חסן רוחאני או מוחמד רזא עארף, ולקרוא לתומכי רפסנג'אני להצביע עבורו. אנתח'אב הסביר שהחלטה גורלית מעין זו של רפסנג'אני תוכל להשיב את ההתלהבות לבחירות ולגרום לנקודת תפנית בתולדות המשטר.[21]
האתר כלמה, לעומת זאת, הזהיר ב-21 במאי 2013 שהמשטר עורך הפיכה נוספת כפי שביצע ב-2009: "לאור ...פסילת רפסנג'אני, מה שמתרחש הפעם אינו הנדסת הבחירות אלא סוג אחר של הפיכה. לאחר התבוסה שגרם אחמדי-נג'אד במשך שמונה שנים [לעם האיראני], לאחר שקיבל תמיכה נחרצת מח'אמנאי ומהמוסדות הצבאיים, והנזקים הרבים שחולל אחמדי-נז'אד לתדמית הבינ"ל והמשברים הפוליטיים והכלכליים שיצר במדינה, מהנדסי הבחירות מתכוונים שוב להעלות לכס [הנשיאות] את אחד ממקורבי לשכת ח'אמנאי."[22]
ביטאון משה"מ צבח-י צאדק הזהיר את הרפורמיסטים לא להחרים את הבחירות כפי ש"מנחה אותם האויב" ואם לא - המשטר יסלקם לנצח. בכל מקרה, טען, הבחירות יוכתרו בהצלחה ואחוז ההשתתפות בהן יהיה גבוה: "חוגים פוליטיים [הכוונה לרפורמיסטים] קיימו בחודשים האחרונים הידברות עם המשטר בנוגע להתמודדותם בבחירות ולמועמד אותו יציגו. כוונתם היתה לכבוש את הממשלה או לכל הפחות להשיג מחדש את הלגיטימיות הפוליטית שאבדה להם בעקבות חבירתם לאנשי הפיתנה [מהומות 2009]. אולם המשטר לא זקוק להם כדי שהבחירות תוכתרנה בהצלחה ואחת ההוכחות המוצקות לכך היא הבחירות האחרונות למג'לס שזכו ל-64% אחוזי הצבעה. לפיכך, מודאגים החוגים הפוליטיים האלה מכך שההשתתפות בבחירות תהיה רבה גם אם הם יחרימו אותן. מוטב לחוגים אלו להשתתף בבחירות כיוון שכך הם יתנתקו מן האויב המבקש מהעם להחרים את הבחירות. אחרת – העם יסלקם לנצח".[23]
כיהאן: קיום המשטר יותר חשוב מהרקורד של רפסנג'אני
כותרתו של היומון כיהאן, המקורב לח'אמנאי, ב-23 במאי 2013 היתה: "מועמדי [הבחירות] הסכימו להחלטת מועצת המפקחים, אמריקה מחתה." כיהאן הסביר שהמשטר לא יכול לאשר את התמודדות רפסנג'אני כיוון שהוא מצדד בתנועת המחאה ונתמך על ידה:
"האם מקובל שאנשי הפיתנה שב-2009 בפומבי צעקו ברחובות 'הבחירות הן [רק] תירוץ – אנו מכוונים נגד עצם המשטר', והוציאו החוצה את כל טינתם נגד שלטון חכם ההלכה, הרפובליקה האסלאמית והאמאם ח'ומיני. שוב יטענו שהם באים לבחירות ותומכים ברפסנג'אני בתחרות דמוקרטית ובמסגרת כללי המשטר?... לפיכך, מה מורה התבונה [לעשות]?
אנחנו, כל אוהדי האמאם [ח'ומיני] והמהפכה – חייבים תודה גדולה לחברי מועצת המפקחים שעל כתפיהם מונחת אחריות כבדה לבחון ולהכריז על כשירות המועמדים בבחירות לנשיאות.. חברי מועצת המפקחים שימחו את לבבות אומת המאמינים והמהפכנים... כיצד יש לנהוג כלפי מי שתמך בדרשת יום שישי ב-17 ביולי 2009 באנשי הפיתנה ועודדם לאחר סידרת הבגידות שלהם[24]... ואמר 'עמדתי היא אותה עמדה שהבעתי בדרשת יום שישי האחרונה שנשאתי', ואם הוא חוזר ומדבר באופן ספקני על כך שהבחירות אינן חופשיות... כיצד יש לנהוג כלפיו? מה יותר חשוב במקרה כזה, האישיות הפוליטית בעלת הרקורד החשוב והמכובד, או עצם [משטר] הרפובליקה האסלאמית, העם והאמאם ח'ומיני ואסכולת האמאם חוסין?
המסר של הצעד של מועצת המפקחים לגבי מועמדותו של רפסנג'אני... הוא שהחוק ועצם [קיום] המשטר חשוב יותר מאישים..."[25]
* א. סביון היא ראש זירת איראן במכון ממרי; י. מנשרוף חוקר את זירת איראן במכון
[1] דובר המועצה, עבאס עלי כדח'ודאיי אמר שגילו של רפסנג'אני היה שיקול בפסילתו. עסר-י איראן (איראן), 22.5.2013
[2] דברי חוסין מרעישו, מקורבו של רפסנג'אני, ליומון רוז. www.roozonline.com 23.5.2013
[3] בתגובה האשים חבר מועצת המומחים, אחמד על- אל-הודא, את בתו של ח'ומיני, זהרא מוצטפווי, בחילול כבוד האמאם וטען שדבריה שקריים ושרפסנג'אני עצמו אף לא טען אז ואינו טוען היום שהוא ראוי להנהגה. כלמה (איראן), 24.5.2013.
[4] ו www.kaleme.org, 22.5.2013.
[5] ו איסנא (איראן), 21.5.2013. פארס (איראן), 22.5.2013. יומונים המזוהים עם ממשלת אחמדי-נז'אד: איראן, גוסתרש-י צנעת, שהרוונד, אף לא פרסמו למחרת את החלטת מועצת המפקחים. סראט (איראן), 22.5.2013.
[6] ו www.mardomak.org, 25.5.2013. הסיסמא "יחי האביב" היתה סיסמת ממשלת אחמדי-נז'אד בחודשים האחרונים והיא עוררה ביקורת מחוגי המשטר הנאמנים לח'אמנאי.
[7] פארס (איראן), 22.5.2013. כיהאן (איראן), 23.5.2013.
[8] מפקד הבסיג' נקדי הזהיר במרומז את הציבור מלהפגין כשאמר ש"הזכרון המר של אירועי 2009 עודו [קיים] בראשי האנשים… הלקח שלמדנו ב-2009 מספיק כדי שאירועים כאלה לא יישנו." איסנא (איראן), 23.5.2013.
[9] ו https://sahamnews.org, 21.5.2013.
[10]ו https://news.gooya.com , 22.5.2013; www.mardomak.com, 22.5.2013.
[11]ו www.kaleme.org, 21.3.2013; www.emruznews.com, 22.5.2013.
[12] אבתכאר (איראן), 22.5.2013.
[13] דוגמאות להתבטאויות אידיאולוגיות של ג'לילי: "עמידתנו האיתנה סיפקה לנו ניסיון יקר וכיום המשטר הוא מודל למדינות העולם. עלינו לבנות את תרבות המהפכה כדי להראות לעולם לאיזה עושר תרבותי מגיעים באמצעות הלכה שיעית והגות דתית. https://mardomak.org/blog/live/78067; "העולם מחכה כיום למודל של התנגדות וקידמה. בלעדיו לא נממש את הציביליזציה האסלאמית והאידיאלים האסלאמיים שיש לנו." פרס טי וי (איראן), 2.6.2013.
[14]ו www.baharnews.ir, 23.5.2013; www.entekhab.ir, 23.5.2013.
[15] איסנא (איראן), 22.5.2013. גם חסן ח'ומיני, נכדו של ח'ומיני, ביכה במכתב לרפסנג'אני ב-22 במאי 2013 את פסילתו: "הידיעה הבלתי תאומן על פסילתך הכאיבה לכל אוהביך ולחלק גדול של אוהבי האמאם [ח'ומיני] וידידי המנהיג [ח'אמנאי]...מעתה ואילך השם האשמי רפסנג'אני ייזכר ע"י העם באיראן יחד עם התקווה למחר ולא יהיה קשור רק למאבק ולמהפכה..." www.jamaran.ir, 22.5.2013.
[16]ו www.mardomak.org, 22.5.2013.
[17]ו www.kaleme.org, 22.5.2013.
[18] כלמה (איראן), 22.5.2013.
[19]ו https://norooznews.org, 26.5.2013 תאג'זאדה תלה בח'אמנאי את האחריות לזיוף הבחירות משום שהוא עומד מאחורי המהלך.
[20] עסר-י איראן (איראן), 22.5.2013.
[21] אנתח'אב (איראן), 25.5.2013. ואכן אתר עסר-י איראן דיווח כי יועצי רפסנג'אני ומוחמד ח'אתמי גיבשו תוכנית ולפיה רפסנג'אני, ח'אתמי, עארף ורוחאני יערכו מסע"ת משותפת בה יודיע עארף על פרישתו לטובת רוחאני. כל המשתתפים יודיעו באירוע על תמיכה גלויה ברוחאני ועל הצגת עארף כסגן הראשון של הנשיא הבא, רוחאני. ראשי הרפורמיסטים טרם אישרו את התוכנית אך אפשר שבימים הקרובים תתפרסם החלטה בנושא. הרפורמיסטים מעריכים שקונצנזוס כזה יגביר מאוד את סיכוייהם לנצח בבחירות . עסר-י איראן (איראן), 29.5.2013.
[23] צבח-י צאדק (איראן), 27.5.2013
[24] בדרשה זו הזהיר רפסנג'אני שרבים בעם מפקפקים בתוצאות הבחירות, וקרא למשטר לשחרר את האסירים הפוליטיים כדי להשיב את אמון העם במשטר , ראו קליפ ממרי . ב-14בנובמבר 2011 אמר רפסנג'אני שהוא עדיין מחזיק בדעה עליה הצהיר בדרשה זו. אנתח'אב (איראן), 14.11.2012.
[25] כיהאן (איראן), 23.5.2013. ב-22 במאי 2013 הזכיר כיהאן שבתקופת נשיאות רפסנג'אני (1989-1997) הגיעה אינפלציה ל-50%.