כללי

הבחירות באיראן 2024 (א') – הארגון הרפורמיסטי 'החזית הלאומית' קורא להחרמתן: "איננו משתתפים בבחירות מזויפות"

 

מאת איילת סביון ונ. קטיראג'י

הקדמה

ערב הבחירות למג'לס האיראני הצפויות להתקיים ב-1.3.24 (לצד הבחירות למועצת המומחים) הודיעו, כבעבר, ארגונים ופעילים רפורמיסטיים על החרמתן, זאת למרות הלחץ המשמעותי שמפעיל המשטר האיראני בשבועות האחרונים על ציבור האזרחים להצביע בבחירות.

 

כמו  במערכות בחירות קודמות, על רקע הפסילות הנרחבות של המועמדים הרפורמיסטים בידי מועצת המפקחים,[1] העדר השקיפות והאכזבה מניהול ענייני המדינה באופן מקצועי ויעיל ניכרת מגמת אדישות בקרב ציבור הבוחרים. לפי משרד הפנים האיראני עצמו בבחירות הקודמות למג'לס בשנת 2020 עמד שיעור ההצבעה על פחות מחמישים אחוז (בטהראן אחוז ההצבעה עמד על 26% בלבד).[2]

 

דוח זה ידון בקריאת ארגונים ואישים רפורמיסטים להחרמת הבחירות למג'לס ולמועצת המומחים:

 

בכירי המשטר באיראן: אי השתתפות בבחירות משמעה "תמיכה באויב"

המשטר האיראני מבקש להציג בפומבי שיעור השתתפות גבוה של האזרחים בבחירות דבר המאפשר לו לטעון כי הוא זוכה לתמיכה וללגיטימציה מצד העם. אולם, מההתבטאויות בשבועות האחרונים של בכירי המשטר עולה כי גובר החשש במשטר מאדישות הציבור או מכוונתו להחרים את ההצבעה כאקט מחאתי. בכירי המשטר האסלאמי הפצירו בציבור לקחת חלק בבחירות. המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, כינה את הבחירות "עמוד התווך המרכזי של המשטר האסלאמי באיראן והדרך הנכונה לשינוי ולרפורמה במדינה" וקבע כי על כולם להשתתף בהן. ח'אמנאי, שהתעלם ממחאת "התנועה הירוקה" ב-2009 שסחפה מיליונים מאזרחי איראן בשל זיוף הבחירות ומינוי אחמדי-נז'אד כנשיא, אמר כי "במהלך העשורים האחרונים מעולם לא נצפתה רמאות בבחירות [באיראן]."[3]

ההשתתפות בבחירות אף תוארה ע"י ראש הלשכה של ח'אמנאי, עלי-רזא פנאהיאן, כ"מהלך לקראת הופעתו של המהדי [המשיח בשיעה]".[4] חוסין שריעתמדארי, עורך שופר המשטר, כיהאן, ומקורבו של ח'אמנאי, אף טען ב-24.2.24 כי אי השתתפות בבחירות משמעה "תמיכה באויב." הוא כתב: "הרשו לי לומר בכנות ש'לעשות ברוגז' עם הקלפיות ולא להשתתף בבחירות פירושו לתמוך באויב ולהיות נגד המהפכה – אותו אויב שגייס את כל כוחו כדי למנוע מהאזרחים להשתתף בבחירות." כמו בכירים אחרים במשטר, שריעתמדארי ייחס את האדישות שמפגינים אזרחי איראן לבחירות ל"מאמצים הרבים שעושים כלי תקשורת זרים, האויבים וחלקים 'מתוכנו' [הכוונה לרפורמיסטים]."[5]

גם מפקד משמרות המהפכה, חוסין סלאמי, ניסה לשלהב בנאומו ב-24.2.2024 את הציבור לצאת ולהצביע. סלאמי זיהה את ההצבעה בבחירות כפעולה נגד האויבים המבקשים להניא את אזרחי איראן מלהצביע, ותיאר את השתתפות האזרחים בבחירות כ"תהילה היסטורית." הוא אמר: "אנו מתקדמים לקראת אפוס פוליטי נוסף ביום שישי הבא [יום הבחירות] ... אויבי האסלאם השתמשו בכל כוחם כדי להרתיע את האזרחים מלהגיע לקלפיות. זהו קרב פוליטי בינינו שרוצים בחירות ובאסלאם, לבין האויבים שרוצים להפריד אותנו מהאסלאם. האויבים רוצים לכפות עלינו את רצונם ליישם את פעולתם הפוליטית. אני אומר להם שבמלחמה הקרובה [יום הבחירות] נציג את האפוס הפוליטי המפואר ביותר כאגרוף חזק על פיותיהם."[6]

מפקד משה"מ, חוסין סלאמי  [7] 

 

ארגונים ובכירים רפורמיסטים קוראים להחרמת הבחירות

אחד הארגונים הרפורמיסטים הבולטים שקראו להחרמת הבחירות הוא 'החזית הלאומית של איראן', ארגון חילוני, פרו-דמוקרטי הוותיק והגדול ביותר הפועל כיום באיראן מאז הוקם בשנת 1949. יו"ר החזית הוא סיד חוסין מוסאויאן ותחתיה ארגונים, יחידים ומפלגות בהן "מפלגת איראן", "מפלגת העם האיראני" ו"המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של איראן."

 

ב-22.2.2024 הודיעה 'החזית הלאומית' באתרה על החרמת הבחירות הקרובות מאחר שהן "מזויפות." על פי הצהרתה, קיום מפלגות פוליטיות, חופש התכנסות, חופש עיתונות ותקשורת, הזכות לבחור ולהיבחר הם בין התנאים העיקריים ההכרחיים לקיום בחירות אמיתיות אך אף אחד מאלה לא מתקיימים באיראן תחת שלטון הרפובליקה האסלאמית. (תרגום נוסח ההצהרה בהמשך).

 

ההצהרה התייחסה לפסילות רחבות ההיקף של מועמדים, מרביתם נמנים על המחנה הרפורמיסטי, הכוללות אף בכירים בממשלת רוחאני הקודמת. דובר מועצת המפקחים, האדי טחאן-נזיף, אמר ב-9.2.24 כי נפסלו כ-30% מהמועמדים שניגשו לבחירות למג'לס, אם כי לא מן הנמנע כי המספר גבוה יותר.[8] מרבית הנפסלים הם רפורמיסטים ומתוכם אף 22 נציגי מג'לס מכהנים המרבים לבקר את הממשלה הנוכחית.[9]

יודגש כי חסן רוחאני, נשיא איראן לשעבר, חידר מוסלחי, שר המודיעין לשעבר, ומהדי טאיב, ראש מפקדת עמאר [המזוהה עם האידיאולוגים הקיצוניים, ככל הנראה בצעד שנועד להציג מראית של איזון],[10] הם בין האישים שנפסלה מועמדותם למועצת המומחים.[11] פסילת מועמדותם של אישים בכירים שלקחו חלק בליבת המשטר ממחישה את הצעדים הדרסטיים בהם נוקט ח'אמנאי והמחנה האידיאולוגי לשימור שלטונם.

 

גם פעילים רפורמיסטים אחרים כמו אבולפזל קאדיאני ומוסטפא תאג'זאדה קראו להחרמת הבחירות. קאדיאני, אסיר פוליטי לשעבר שנכלא לאחר המחאה הירוקה ב-2009 וממקימי ארגון "המג'אהדין (לוחמי) המהפכה האסלאמית", כינה את הבחירות "מופע מהונדס" וקרא לשוחרי החירות, הצדק ומתנגדי משטר הרפובליקה האסלאמית להחרימן. קאדיאני תקף בחריפות את ח'אמנאי וכינה אותו "הדיקטטור אוהב הכוח והערמומי של איראן שניסה להעמיד פנים בכזב כי ראשית, אין דיקטטורה באיראן, אין חנק, ביזה ודיכוי ושהמדינה מתנהלת בצורה דמוקרטית. שנית, ששלטונו העריץ לגיטימי ... הוא יודע שהאומה האיראנית רואה בו האויב הגדול ביותר של עצמה, ורואה בשלטונו כלא לגיטימי, לא נבחר וגזלן."[12]

 

אבולפזל קאדיאני

 

ציר המג'לס לשעבר, מוסטפא תאג'זאדה, שכיהן כשר בממשלת ח'אתמי וכעת הוא אסיר פוליטי בשל ביקורתו על המשטר, כתב במכתב כי מרבית העם האיראני החליט שלא להשתתף בבחירות, תוך התעלמות ממנהיג איראן ח'אמנאי והתעמולה שלו ולאות מחאה על מצבה העגום של המדינה. תאג'זאדה יצא נגד ח'אמנאי שלדבריו הפך את כישלון המג'לס לבלתי נמנע לאור "לקיחת סמכויותיו", "הקמת מוסדות חקיקה מקבילים לו" ו"פסילה נרחבת של מועמדים עצמאיים." עוד הדגיש תאג'זאדה כי מנהיג איראן עוצם את עיניו נוכח "המציאות הרת-האסון באיראן" ואינו מקשיב למחאות של מיליוני איראנים. תאג'זאדה סיכם במכתבו כי החרמת הבחירות היא "הדרך שהמנהיג והכפופים לו הותירו לאיראנים לאור ההפרה המתמשכת של הזכויות הבלתי ניתנות לערעור של האזרחים."[13]

 

הצהרת 'החזית הלאומית': "אנחנו לא משתתפים בבחירות מזויפות"

 

סיד חוסין מוסויאן, יו"ר החזית הלאומית של איראן

 

להלן נוסח הצהרת 'החזית הלאומית' של איראן:

"בחברות דמוקרטיות בהן אמות המידה של הדמוקרטיה ממוסדות וזכויות היסוד והאדם של האזרחים מכובדות ומוגנות, בחירת נציגי הפרלמנט היא זירה בה משתתפים בני האומה בקביעת דרכה העתידית של החברה שלהם. באמצעות בחירת נציג הם לוקחים חלק בשרטוט הנתיב והשיטה של ​​מדיניות העל  של ארצם. אולם, להשתתפות העם בבחירות אמיתיות, בריאות ופוריות, קיימים תנאים מוקדמים שללא התגשמותם, הבחירות תהיינה מעוותות והן לא יכולות להיחשב כבחירות אמיתיות ובריאות.

 

התנאים העיקריים הדרושים לקיום בחירות אמיתיות הם נוכחות חופשית של מפלגות וארגונים פוליטיים בעלי עקרונות דתיים ספציפיים וידועים לעם שמקורם בטקסט של החברה, חופש ההתכנסות, חופש העיתונות והתקשורת, כיבוד זכותם של האזרחים להיבחר ולבחור. ברם, תחת שלטון הרפובליקה האסלאמית, אף אחד מהתנאים האלה אינו מתקיים באיראן.

 

בהיעדר חופש מפלגות והתכנסויות, בהיעדר חופש עיתונות ותקשורת ובזמן שלא רק שמבקרי השלטון ומתנגדיו אינם יכולים להשתתף בבחירות, אלא אף פקידי ממשלה לשעבר נפסלים ואינם רשאים להשתתף בהן, איזה טעם נותר להשתתף בבחירות? הבחירות הללו שקריות מיסודן ורחוקות מהסטנדרטים של בחירות אמיתיות.

 

ברפובליקה האסלאמית מועצה ממונה מטעם המשטר בשם "מועצת המפקחים" מציגה בפני העם רשימת מועמדים של שליחים וסוכנים צייתנים ומזוהים עם המשטר, ומבקשת מהם להצביע רק עבור האנשים שנבחרו ע"י המשטר. האם אפשר לקרוא להצגה המגוחכת והמתעתעת הזו בשם "בחירות"?

 

התמונה שצורפה להצהרת החזית הלאומית ובה נכתב: "לא נשתתף בבחירות מזויפות"

 

חברי החזית הלאומית של איראן ותומכיה לא השתתפו ולא ישתתפו בסצנה כזו שאין בה ולו זכר קטן ביותר לבחירות אמיתיות וחופשיות. אנו רואים בכל המשברים של המדינה, בסבל ובבעיות הנוכחיות של העם האיראני ובעוני הכללי בחברה תוצאה של היעדר בחירות חופשיות והיעדר השתתפות ישירה של העם בגורלו.

 

[על החתום] ההנהגה המבצעת של החזית הלאומית של איראן

טהראן, 20 בפברואר 2024"[14]

 

קריאת 110 רפורמיסטים שלא להחרים את הבחירות ולבחור במועמדים מתונים

ב-11.2.2024 פרסמו 110 פעילים חברתיים ופוליטיים, אינטלקטואלים ואנשי תקשורת רפורמיסטים קריאה שלא להחרים את הבחירות ולהצביע בכל זאת לאישים מתונים. על הפעילים נמנים אישים כמו ראש העיר טהראן לשעבר, ר'ולאם חוסין כרבאשצ'י, חברי המג'לס לשעבר אליאס הזרתי, אחמד שירזאד  ואלהה כולאיי, חברי מועצת העיר טהראן לשעבר, מג'יד פרהאני ובהארה ארוין, העיתונאי חמיד רזא ג'לאיפור, והעיתונאי, פוליטיקאי וסופר, שהאב אלדין טבאטבאי.^[15]  

 

הקריאה הגיעה על רקע הצהרת "חזית הרפורמה", הגוף העליון של סיעות הרפורמיסטים של איראן המייצגת כ-30 מפלגות וארגונים רפורמיסטים, שהיא לא תציג רשימת מועמדים לבחירות נוכח "היעדר תנאים נאותים" והיותן של הבחירות "לא תחרותיות ובלתי יעילות."[16]

 

110 הפעילים הרפורמיסטים קראו לקחת חלק בבחירות חרף קביעתם הנחרצת כי הן "אינן חופשיות ולא הוגנות" וכי מתבצע "תהליך טיהור מועמדים באופן אגרסיבי יותר מבעבר." לטענתם, "עשרות שנות ניסיון בבחירות באיראן ובחברות אחרות הראו כי סנקציות ואי השתתפות בבחירות אינן כלי יעיל להשגת בחירות חופשיות וברוב המקרים הם ... הופכים את עבודתם של תומכי הבחירות החופשיות קשה יותר בתקופות הבאות." לדבריהם, "באמצעות ההשתתפות בבחירות והניסיון לחזק את קואליציית הכוחות המתונים וצמצום מספר המועמדים הקיצוניים, ניתן לצמצם את הנזק שהחלטות המוסדות [הנבחרים] גורמות לחברה האיראנית ולהגביר את ההשפעה החיובית של החלטותיהם." הם מנו סוגיות מדיניות וחברתיות-תרבותיות שחקיקת המג'לס לגביהן לא שירתה את הציבור, דוגמת חוק "הפעולה האסטרטגית" של המג'לס בתחום הגרעין שמטרתו להאיץ את רמת ההעשרה כדי להביא כביכול להסרת הסנקציות מעל איראן ושהפך "למכשול לחזרת ארה"ב ל-JCPOA", או 'חוק הנוער' שגרם "לבזבוז משאבי ציבור... וגרם למחלות והריונות לא רצויים בקרב השכבות החלשות בחברה" או "חוק הצניעות והחג'אב" שקבע קנסות, סגירת עסקים והגבלות נרחבות על חירויות חברתיות... החייאת הבחירות והגברת השפעת המג'לס לא יושגו בהתפטרות הרפורמיסטים והחרמת הבחירות, דבר שבאופן אירוני יקדם את "המטהרים" ואת הצלחתם."

 

הם הצביעו על כך ש"החירויות ומימוש הזכויות מוגבלים לא רק בבחירות, אלא למרבה הצער [גם] במרחב המקוון (באמצעות מסננים ותוכניות אבטחה שונות), בעיתונים ובתקשורת (באיסור רישוי והגבלות שונות), באוניברסיטאות ובמוסדות ציבור (במבחר ובמכסות שונות ובלחץ ביטחוני), איגודים מקצועיים (בכל מיני מגבלות), ספרים וקולנוע, מוזיקה, תיאטרון ואומנויות אחרות (בכל מיני אמצעי צנזורה וביקורת), ברחוב (בכל מיני שלילת הזכות לאסיפה שלווה), מסיבות ועמותות (עם כל מיני איסורים על רישוי והטלת הגבלות), ספורט לאומי של גברים ונשים (בצורות מסוימות של הגבלה), בתי משפט פורמליים (בלחץ של פקידים וחוקים לא צודקים) ובתחומים רבים של הכלכלה ופעילות אזרחית מאורגנת (כל מיני מונופולים ומכשולים)...

 

מוסדות אלה, כמו המרחב המקוון ומוסדות אזרחיים ותחומי התרבות, הם רכושם המשותף של כל אזרחי איראן. האקסקלוסיביות והרצון של "המטהרים" להפוך אותם לטקסיים אינו רישיון לוותר על זכותנו להשתתף [במשחק הפוליטי] ... גיבוש רוב רפורמיסטי במג'לס הפך כעת לבלתי ניתן להשגה, [אולם] אנחנו עדיין יכולים לנסות לגבש מיעוט טוב ויעיל...  יש לבחור יעדים קצרי טווח הניתנים להשגה ומתאימים ליכולת הנוכחית של הרפורמיסטים, החברה והממשלה, ולבנות יותר יכולות וקואליציות רחבות יותר למטרות גבוהות יותר... למרות הירידה ברישום המועמדים האיכותיים וכל הפסילות הבלתי הוגנות עדיין יש מועמדים מתונים, שוחרי רפורמה ובריאים בתחרות על יותר מעשרות מושבים בפרלמנט ה-12, וכניסה של יותר מהם למג'לס יכולה להגדיל את האפשרויות של [הרפורמיסטים] והתומכים באיראן ולגרום להבדל משמעותי באישור [מועמדים] למג'לס הבא...

 

אנו מזמינים מנהיגים וארגונים פוליטיים ואזרחיים מתונים ורפורמיסטים, דמויות לאומיות וקבוצות התייחסות ואינטלקטואלים, משפיענים של רשתות חברתיות מקוונות ולא מקוונות, ופעילים אזרחיים ופוליטיים לתמוך בבחירות 2024 בקואליציה של מועמדים מתונים (בתחומים שבהם נותרו מועמדים איכותיים להתחרות) והזמינו את האזרחים להצביע למועמדי הקואליציה הזו באזורים אלו מבלי לוותר על "זכות ההצבעה" שלהם. בעזרת הצבעת מחאה והזדמנות, נוכל לנסות למנוע ממועמדים קיצוניים להיכנס למג'לס הבא, וזאת כדי לצמצם את ההשפעה השלילית של המג'לס על חיי האנשים ולהגדיל את תפקידו החיובי, ולהניח בסיס טוב יותר לשנים הבאות."[17]

 

נספח דו"חות ממרי: בחירות בצל פסילת אלפי מועמדים

 

פברואר 2020 - הצגת הבחירות למג'לס ה-11 באיראן: התחזות לדמוקרטיה, בפועל – המשך השלטון הדיקטטורי של ח'אמנאי ומועצות משטרו

 

ינואר 2016 - מחאת ראשי הזרם הפרגמטי באיראן בעקבות פסילת אלפי מועמדיו לבחירות 2.2016 למג'לס ע"י הזרם האידיאולוגי