המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעקבות רעש האדמה בסוריה גוברת מגמת ההתקרבות של מדינות ערב אל משטר אסד
10/3/2023


בעקבות רעש האדמה בסוריה גוברת מגמת ההתקרבות של מדינות ערב אל משטר אסד: "מתגבש קונצנזוס כי בידוד סוריה אינו מועיל עוד"

מאת א. פרי


הקדמה

רעש האדמה שפקד את צפון-מערב סוריה ודרום-מזרח תורכיה ב- 6.2.23 האיץ את מגמת ההתקרבות הערבית אל משטר אסד שהחלה בשנים האחרונות, ונראה כי הוא סיפק הזדמנות מצוינת עבור מנהיגי מדינות ערב "להוציא לאור" את גישתם החדשה והפייסנית יותר כלפי המשטר הסורי.[1] בהתאם לכך, הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד, קיבל בשבועות האחרונים שיחות טלפון ממנהיגים ערבים רבים שהתקשרו להביע תנחומים על האסון שפגע במדינה והביעו מוכנות לסייע, כשבחלק מהמקרים מדובר במגעים ראשונים בין הצדדים לאחר שנים של נתק מאז פרץ המשבר הסורי ב-2011. בנוסף, בזה אחר זה נהרו לדמשק בשבועות האחרונים שרי החוץ של איחוד האמירויות, ירדן ומצרים, ובכירים ממדינות ערביות נוספות. זאת ועוד, ב- 20.2 קיים אסד ביקור רשמי בסולטנות עומאן ולפי דיווחים הוא צפוי לבקר בקרוב גם באיחוד האמירויות.

 

גם סעודיה, שבמשך שנות מלחמת האזרחים בסוריה נחשבה לאחת המתנגדות העיקריות לאסד, מפגינה שינוי בגישתה כלפי המשטר הסורי. לראשונה מאז 2012 נחתו מטוסים סעודים עם סיוע לנפגעי רעידת האדמה בשדות התעופה הסורים הנתונים לשליטת משטר אסד. בנוסף, כשברקע דיווחים על ביקור קרוב של שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, בדמשק, השמיע האחרון במהלך ועידת הביטחון במינכן הצהרות מפתיעת וחריגות ביחס למשטר הסורי. בדבריו אמר בן פרחאן כי החל להתגבש קונצנזוס בעולם הערבי לפיו בידוד סוריה אינו מועיל וכי "יש צורך בדיאלוג עם הממשלה בדמשק בשלב מסוים", על מנת למצוא פתרון לנושאים ההומניטריים הבולטים במשבר הסורי.

 

במקביל, העיתונות הערבית מדווחת בימים האחרונים על יוזמה ערבית לשיקום יחסי סוריה ומדינות ערב, שגיבושה החל כבר לפני כמה חודשים, ונראה שרעש האדמה הקל על הצדדים הערבים להציגה בגלוי ולקדמה. על פי הדיווחים, במסגרת יוזמה זו, הציגו מדינות ערב בפני המשטר הסורי כמה תנאים, דוגמת צמצום יחסיו עם איראן, פעילות נגד הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה ובפרט בגבול עם ירדן, כניסה למשא ומתן רציני עם האופוזיציה הסורית על פתרון מדיני ומתן ערבויות לחזרה בטוחה של הפליטים הסורים לבתיהם. בתמורה לכך, הציעו המדינות הערביות שיפור ביחסיהן עם המשטר הסורי וכן סיוע פיננסי והומניטרי. יתרה מזו, לפי כמה דיווחים, התקדמות ביוזמה זו עשויה להוביל להשתתפות המשטר הסורי בפסגת הליגה הערבית הבאה שתיערך בהמשך השנה בריאד, וזאת לראשונה מאז הושעתה חברותה של סוריה בליגה ב- 2011.

 

למעשה, ההתחממות ביחסי סוריה ומדינות ערב החלה כמה חודשים לפני רעידת האדמה, תוך מעורבות בולטת של איחוד האמירויות שהחליטה לחדש באופן רשמי את יחסיה עם משטר אסד כבר בדצמבר 2018. לצד האמירויות, גם ירדן, שכנתה של סוריה מדרום, הובילה את המאמצים לגבש יוזמה ערבית להשבת סוריה אל החיק הערבי, מתוך הבנה כי יציבות בסוריה וחזרתה אל חיק מדינות ערב תבטיח את הגבול הירדני-סורי המאוים היום על ידי הנוכחות האיראנית שם. המגעים שקיימו ירדן ואיחוד האמירויות עם מדינות ערביות אחרות ובראשן סעודיה נשמרו במשך חודשים מתחת לרדאר, אך כאמור רעידת האדמה בתחילת פברואר והצורך להעביר סיוע לסוריה, היוו הזדמנות מצוינת לדחיפתם קדימה.

 

אל מול מגמה זו, המדינה הערבית הבולטת שעד כה דבקה בעוינותה כלפי המשטר הסורי היא קטר, שהיא גם המדינה הערבית היחידה שעודה תומכת באופוזיציה הסורית ומסייעת לסורים שחיים מחוץ לאזורי השליטה של המשטר הסורי. לאחר רעידת האדמה אמר דובר שר החוץ הקטרי, מאג'ד אל-אנצארי, כי עמדתה של קטר לגבי המשטר הסורי לא השתנתה וכי הסיבות שהובילו להשעיית חברותה של סוריה בליגה הערבית עדיין קיימות.[2] כמו כן אמיר קטר, תמים בן חמד, אמר בפתיחת ועידת האו"ם בדוחה למדינות הכי פחות מפותחות ב- 5.3 כי "זו טעות לנצל את הסיוע [שניתן בעקבות רעידת האדמה] להשגת יעדים פוליטיים", ברומזו למשטר הסורי.[3]

 

המשטר הסורי אכן ניצל את הפתיחות הערבית כלפיו להפצת תעמולה לפיה בידודו באזור ובעולם מתחיל להישבר ואילו האופוזיציה הסורית גינתה בחריפות את חידוש הקשר הערבי עמו.[4]

 

נראה כי החלטת ארה"ב להקל את הסנקציות שלה נגד המשטר הסורי ולאפשר קיום עסקאות עמו שנוגעות לסיוע ברעידת האדמה לתקופה של 180 יום, הקלה גם היא את ההתקרבות הערבית אל משטר אסד.[5] בהמשך הודיעו גם בריטניה והאיחוד האירופי על הקלות בסנקציות שלהן בעקבות רעידת האדמה לתקופה של 180 יום.[6] למעשה, רעידת האדמה הביאה גם לחידוש הקשר בין המשטר הסורי ואירופה באופן שבא לידי ביטוי בשליחת מטוסי סיוע לסוריה. במסגרת זו נחת ב- 22.2 בנמל התעופה הבינלאומי של דמשק מטוס עם סיוע מהצלב האדום הנורבגי שנחשב למטוס האירופי הראשון שנחת במדינה מזה כ- 12 שנים. נשיא הסהר האדום הסורי, ח'אלד חבובאתי, ראה בכך "צעד ראשון בדרך לשבירת המצור" על סוריה.[7] ב- 23.2 נחת בדמשק מטוס מגרמניה עם סיוע מהצלב האדום הגרמני[8] וב- 26.2 הגיע לדמשק מטוס עם סיוע מצד כמה ממדינות האיחוד האירופי.[9]

 

יצוין כי טרם רעידת האדמה ניכרה התקרבות גם מצד תורכיה אל המשטר הסורי, שהגיעה לשיאה ב- 28.12.22 בפגישה שהתקיימה בחסות רוסית במוסקבה בין שרי ההגנה הסורי, עלי מחמוד עבאס, התורכי ח'לוצי אכאר, והרוסי סרגיי שויגו. בתום הפגישה, שהייתה ראשונה מסוגה מאז נותקו היחסים המדיניים בין סוריה ותורכיה ב- 2012, בכירים תורכים ורוסים הביעו רצון בקיום פגישות נוספות בדרג שרי חוץ ואף בדרג הנשיאים. ואולם לנוכח נקודות מחלוקת משמעותיות בין המשטר הסורי ותורכיה, ובמיוחד בנושאי הנוכחות הצבאית התורכית בצפון סוריה ותמיכתה של תורכיה במורדים הסורים באזור, מגמת ההתקרבות בין שני הצדדים הושעתה.[10]

 

המנהיגים הערבים נוהרים לסוריה להביע סולידריות עם אסד בעקבות רעידת האדמה[11]


 

דוח זה יסקור את מגמת התקרבות המדינות הערביות אל המשטר הסורי בעת האחרונה.


התקרבות בין מדינות ערב לאסד ודיווחים על יוזמה ערבית להשבתו אל החיק הערבי

רעידת האדמה שפקדה את צפון-מערב סוריה ודרום-מזרח תורכיה ב- 6.2 היוותה אבן דרך נוספת במגמת ההתקרבות הערבית אל המשטר הסורי והובילה ליצירת קשר של מנהיגים ערבים עם בכירים סורים לאחר שנים של נתק. כך, ב- 6.2 שוחח הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד, בטלפון עם מלך בחריין, חמד בן עיסא אל ח'ליפה, לראשונה מאז פרוץ המשבר הסורי וזאת חרף פתיחתה מחדש של שגרירות בחריין בסוריה עוד בסוף 2018.[12] באותו היום שוחח אסד בטלפון גם עם נשיא האמירויות, מוחמד בן זאיד.[13] כמו כן ב- 7.2 שוחח אסד עם נשיא מצרים, עבד אל-פתאח אל-סיסי, לראשונה מאז התמנה אל-סיסי לנשיא ב- 2014.[14] ב- 9.2 הודיעה תוניסיה על החלטתה להעלות את ייצוגה הדיפלומטי בדמשק.[15]

בנוסף, ב-12.2 ביקר שר החוץ של האמירויות, עבדאללה בן זאיד, בדמשק ונפגש עם הנשיא אסד[16], וב- 15.2 הגיע שר החוץ הירדני, אימן אל-צפדי, שהוביל בעבר קו ניצי כלפי המשטר הסורי, לביקור ראשון של בכיר ירדני בדמשק מאז 2011 ונפגש עם אסד ועם שר החוץ, פייסל אל-מקדאד.[17]

 

ב- 27.2 ביקר שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, בדמשק ונפגש עם הנשיא אסד ועם שר החוץ אל-מקדאד. גם במקרה זה היה מדובר בביקור ראשון של בכיר מצרי במדינה מאז 2011.[18] היומון המקוון ראי אל-יום העריך כי ביקור שוכרי בדמשק תואם מראש עם סעודיה וכי יתכן שלאחריו יגיע לביקור גם שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, לקראת שיתופה של סוריה בפסגת הערבית שתיערך בהמשך השנה בריאד.[19]


בדומה לכך, גם עורך היומון המצרי הממסדי אל-אהראם, אשרף אל-עשרי, ציין כי נערכו התייעצויות בעניין ביקור שוכרי בדמשק בין מצרים לבין כמה מדינות ערביות ומפרציות כדי לדון באפשרות של סלילת הדרך לנורמליזציה ערבית-סורית והשבת סוריה לליגה הערבית, או לפחות השגת הכרה בה בפסגה הערבית הבאה. לדבריו, שוכרי העביר לאסד כמה דרישות ותנאים, ובראשם דרישה לצמצם את יחסיה של סוריה עם איראן, כדי שמדינות מפרציות יסכימו לחזרת סוריה לחיק הערבי.[20]

 

בנוסף, ב- 26.2 הגיעה לדמשק משלחת של איחוד הפרלמנטים הערבים בראשות נשיא האיחוד, יו"ר הפרלמנט העיראקי, מוחמד אל-חלבוסי, לצד נציגים מפרלמנטים ערבים בהם איחוד האמירויות, ירדן, הרשות הפלסטינית, לוב, מצרים, עומאן ולבנון. המשלחת שערכה את ביקורה מיד לאחר סיום ועידת האיחוד בבגדאד, נפגשה עם הנשיא אסד וחבריה שבו וקראו לחזרתה של סוריה אל החיק הערבי ואמרו כי הביקור הזה הוא הצעד הראשון להבראת היחסים.[21] במסגרת זו אף דווח כי במהלך ועידת איחוד הפרלמנטים הערבים בבגדאד הוסכם על החזרת המטה הראשי של הפרלמנט הערבי לדמשק, זאת לאחר שהפעילות בו הושעתה מאז 2011.[22]

 

שער היומון הסורי אל-וטן שדיווח על ביקור המשלחת

 הפרלמנטרית הערבית: אחים [הערבים] בדמשק"[23]


 

התפתחות משמעותית נוספת הייתה הביקור הרשמי שערך הנשיא אסד בסולטנות עומאן ב-20.2, שנחשב לביקורו השני במדינה ערבית מאז פרוץ המשבר הסורי (הביקור הראשון היה באיחוד האמירויות ב- 18.3.22). סולטאן עומאן, הית'ם בן טארק, אמר במהלך פגישתם כי "סוריה היא מדינה ערבית אחות ואנו מצפים שיחסיה עם כל המדינות הערביות ישובו להקשרם הטבעי".[24]

 

בניסיון להבליט את השיפור שחל במעמדו של המשטר הסורי, היומון הסורי אל-וטן שמזוהה עם המשטר, הצביע על כך שאסד הגיע לעומאן במטוס של חברת התעופה הסורית וזאת בניגוד להגעתו במטוסי המדינות שאירחוהו במהלך הביקורים המעטים שקיים במהלך שנות המלחמה. כמו כן, אסד זכה לקבלת פנים רשמית בנמל התעופה של עומאן וברחובות עיר הבירה מסקט נתלו דגלים סורים, דבר שלא קרה בנסיעותיו של אסד ב- 12 השנים האחרונות.[25]

 

סולטאן עומאן, הית'ם בן טארק, ונשיא סוריה, בשאר אל-אסד[26]


 

לצד זאת, מדינות ערביות רבות החלו גם לשלוח סיוע הומניטרי בקנה מידה רחב אל המשטר הסורי בעקבות רעידת האדמה.

על רקע מגמה זו, דיווח אתר האופוזיציה הסורי אוריינט ב-21.2 על יוזמה ערבית בנושא סוריה שכוללת התקרבות אל משטר אסד כמשקל נגד לנוכחות וההשפעה של איראן ותורכיה במדינה. לפי הדיווח, העיסוק ביוזמה זו אומנם החל כחמישה חודשים לפני רעידת האדמה, אך זו סיפקה לכמה מדינות, ובראשן סעודיה ומצרים, "הזדמנות פז" לשווקה באופן גלוי. במסגרת היוזמה נדרש משטר אסד להיאבק בשלב הראשון בהברחת הסמים מסוריה למדינות השכנות ולהציג צעדים רציניים וממשיים לטיפול בנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה, בתמורה למעורבות ערבית מוגבלת בתחילה במתן סיוע פיננסי והומניטרי לסוריה. בהמשך נדרש המשטר הסורי לבצע צעדים בוני אמון מול האופוזיציה ובראשם שחרור אסירים פוליטיים, חשיפת גורלם של נעדרים ומתן ערבויות רציניות לחזרה בטוחה של הפליטים הסורים לבתיהם. צעדים אלה יאפשרו את תחילתו של משא ומתן רציני עם האופוזיציה כדי להגיע לפתרון מדיני על בסיס החלטה 2254 של מועצת הביטחון. על פי הדיווח באוריינט, ביקורו של הנשיא אסד בעומאן נועד לדון ביוזמה זו ומשלחת ערבית צפויה להגיע בקרוב לדמשק כדי להציג את התוכנית הזו באופן רשמי.[27]

 

כמה ימים לאחר מכן, דיווח אתר האופוזיציה הסורי www.syria.tv כי בכירים תורכים הציעו בפגישה עם עמיתיהם המצרים בחודש אוגוסט האחרון יוזמה אזורית חדשה לפתרון המשבר הסורי שבה יהיו שותפות המדינות הערביות ואיראן לא תורחק ממנה. לפי הדיווח, ההסכמה של מדינות האזור ליוזמה זו לא נבעה מרצון לנורמליזציה עם המשטר הסורי אלא מתוך חששות ביטחוניים של המדינות השכנות של סוריה במקרה של התמוטטות מוסדות המשטר.[28]

 

הכשרתו מחדש של משטר אסד בראי האופוזיציה הסורית[29]


 

סעודיה משנה גישה כלפי המשטר הסורי ומחייבת דיאלוג עמו, לצורך קידום פתרון מדיני

כחלק מביטויי ההתקרבות בין סוריה לסעודיה בעקבות רעידת האדמה, נחתו בשבועות האחרונים מטוסי סיוע סעודים בנמלי התעופה הסורים וזאת לראשונה מאז 2012.[30] צעד סעודי זה נתפס כסימן להתקרבות בין המשטר הסורי וסעודיה שנחשבה לאחת ממתנגדות המשטר המרכזיות במהלך המלחמה בסוריה. ב- 16.2 אף דווח בתקשורת הרוסית כי שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, צפוי לבקר בדמשק במה שייחשב לביקור ראשון של בכיר סעודי בסוריה מאז פרוץ המשבר בה, ואולם דיווח זה הוכחש בהמשך על ידי ערוץ "רוסיה היום" ובן פרחאן עצמו אמר שהוא "לא מגיב לשמועות".[31] למרות זאת, ממשיכים להתפרסם עוד דיווחים דומים הצופים ביקור קרוב של בן פרחאן בדמשק.[32]

 

עובדי הסהר האדום הסורי פורקים משלוח סיוע סעודי בשדה"ת של חלב[33]


 

הצהרות סעודיות בעקבות רעידת אדמה מלמדות גם כן על שינוי הגישה לגבי המשטר הסורי. כך, שר החוץ הסעודי בן פרחאן דיבר ב- 18.2 במפגש דיאלוג בשולי ועידת הביטחון במינכן על הצורך בשינוי גישה כלפי משטר אסד וניהול דיאלוג עימו לפחות בכל הנוגע לעניינים הומניטריים. כך אמר: "אתם תראו שהולך ומתגבש קונצנזוס לא רק בקרב מדינות מועצת שיתוף הפעולה במפרץ אלא בקרב העולם הערבי כי המצב הקיים [בסוריה] לא יכול להימשך". הוא הוסיף כי בהיעדר דרך למימוש "היעדים המקסימליים" בפתרון מדיני, מתגבשת גישה אחרת לטיפול בסוגיית הפליטים הסורים במדינות השכנות ובסבלם של האזרחים ובמיוחד לאחר רעידת האדמה ההרסנית בסוריה ותורכיה. לדבריו, "זה יצטרך לעבור דרך דיאלוג עם הממשלה בדמשק בשלב מסוים, כך שיגשים לפחות את היעדים החשובים ביותר, ובמיוחד בכל הנוגע לזווית ההומניטרית, לחזרת הפליטים וכיוצא בזאת".[34]

בעת ביקורו בלונדון ב- 7.3 חזר בן פרחאן על דבריו לגבי קונצנזוס שנבנה בעולם הערבי כי בידוד סוריה "לא עובד" וכי יש צורך בדיאלוג עם המשטר הסורי, במיוחד כדי לטפל במצב ההומניטרי במדינה. בהצהרות לכתבים הוא אמר: "נחוצה מעורבות על מנת לטפל בדאגות הללו וזה עשוי להוביל בסופו של דבר לחזרת סוריה אל הליגה הערבית וכדומה, אולם אני חושב שמוקדם מדי לדון על כך כעת".[35]

 

גם בעיתונות הסעודית ניתן היה למצוא ביטוי לשינוי בעמדת המדינה. כך למשל במאמר המערכת ביומון אל-ריאד ב- 15.2 שעסק בסיוע שהעבירה הממלכה לנפגעי רעידת האדמה, נכתב כי לסעודיה "יש זכות מלאה לנסות לעצב את יחסיה על יסודות חדשים שמבוססים על אינטרסים משותפים ועמדות הדדיות חיוביות באופן שלא פוגע באחד מהצדדים...".[36]

 

זאת ועוד, היומון הלבנוני המקוון אל-מודון דיווח ב- 23.2 כי בין סעודיה והמשטר הסורי מתקיים משא ומתן ביטחוני שעשוי לעבור לשיחות בדרג מדיני במידה והמשטר ייענה לעשרה תנאים שסעודיה הציבה לו, ובהם: שחרור עשרות אסירים, כולל אסירים פוליטיים; קיום משא ומתן רציני עם האופוזיציה הסורית כדי להגיע להסכם מדיני לפי החלטה 2254 של מועצת הביטחון; הימנעות מחתימה על הסכמים אסטרטגיים, כלכליים ונדל"ניים נוספים עם איראן; הרחקת הכוחות האיראנים מגבול סוריה-ירדן; קיום משא ומתן על כניסת כוחות ערבים לסוריה שישתתפו בשמירה על גבולותיה; והבטחת אזורים בטוחים תחת פיקוח ערבי ובינלאומי לחזרה של פליטים סורים לבתיהם.[37]

 

למעשה, ההתחממות ביחסי סעודיה עם סוריה החלה כבר בחודשים שקדמו לרעידת האדמה, ככל הנראה כחלק ממאמצי תיווך שהשקיעו איחוד האמירויות וירדן. כך, בדצמבר 2022 דווח כי ראש המודיעין הסורי, חסאם לוקא, קיים ביקור של ארבעה ימים בריאד וכי יחסיו עם עמיתו הסעודי, ח'אלד אל-חמידאניה, מתאפיינים בידידות חמה[38]; לקראת ביקורו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, בסעודיה בדצמבר 2022 הונף דגל סוריה, לצד דגלי מדינות ערביות אחרות, באזור השגרירויות בריאד[39]; ובינואר 2023 הסכימה הממשלה הסורית לייבא מוצרים מסעודיה לאחר שמשרד החוץ הסורי הודיע כי "אין מניעה מדינית" לכך.[40]

כמו כן ב- 19.1, אמר שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, לסוכנות בלומברג בשולי הפורום הכלכלי בדאבוס: "אנחנו עובדים עם שותפינו כדי למצוא דרך להיות בקשר עם הממשלה בדמשק באופן שיביא למהלכים ממשיים לקראת פתרון מדיני שיוכל לאפשר חזרה סורית למעורבות כלשהי עם שותפותיה בעולם הערבי..."[41]

 

נראה כי הדאגה העיקרית של סעודיה בנושא הסורי היא מנוכחותה ומהשפעתה של איראן במדינה. בעוד שניתוק היחסים בין משטר אסד ואיראן לא נראה ריאלי, גם אם סעודיה רוצה בכך מאוד, לאור החדירה האיראנית העמוקה אל כל רובדי החיים בסוריה[42], פרשנים ערבים העריכו שהשאיפה של סעודיה היא להביא להתרחקות מסוימת של סוריה מאיראן, למשל דרך יישום החלטה 2254 של מועצת הביטחון מ- 2015 באופן שיביא לכניסת אנשי אופוזיציה סורים שמתנגדים לאיראן אל הממשלה הסורית.[43]

 

מנגד, נראה כי עדיין יש קולות סעודים שמתנגדים להתקרבות אל המשטר הסורי, ביניהם בלט האינטלקטואל הסעודי, ח'אלד אל-דח'יל, שצייץ בטוויטר ב- 15.2: "כל קריאה לקיים קשר עם בשאר אל-אסד באמתלה של נסיבות רעידת האדמה היא קריאה, במכוון או לא, להכשרת הנשיא הסורי שהביא צבאות ומיליציות זרות כדי להרוס את ערי סוריה על יושביהן ולגרש מחצית מעמה לגלות. האם ייתכן ש[המשטר הסורי] יעשה כעת את ההיפך [ממה שעשה עד כה], או שהוא ינצל את המצב כדי לתת הכשר להישארותו בתמיכה רוסית ואיראנית?"[44]

 

מצרים: ביקור שר החוץ שוכרי בדמשק מסמל את חזרת סוריה אל מצרים וחזרת מצרים אל סוריה

גם מצרים הייתה מבין המדינות שהפגינו מגמת התקרבות למשטר אסד לאחר רעידת האדמה במדינה. ב- 7.2 התקיימה כאמור שיחת הטלפון הראשונה בין נשיא מצרים, עבד אל-פתאח אל-סיסי, לבין נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, וביקורו של שר החוץ המצרי ב-27.2, סאמח שוכרי, בדמשק היה הראשון של בכיר מצרי במדינה מאז 2011. כמו כן, יו"ר הפרלמנט המצרי, חנפי ג'באלי, היה חלק ממשלחת איחוד הפרלמנטים הערבים שביקרה בדמשק ב- 26.2.  

 

יצוין כי כבר בראשית שלטון אל-סיסי, הפגין המשטר המצרי מדיניות של פתיחות יחסית כלפי המשטר הסורי, למורת רוחן של בעלות בריתו, כדוגמת סעודיה. מצרים אמנם לא הצהירה במפורש כי היא תומכת בהישארות אסד בשלטון, אך עם זאת לא ראתה בהדחתו תנאי הכרחי לפתרון המשבר בסוריה ואף גרסה כי הפתרון למשבר זה הינו פוליטי בלבד ולא צבאי.[45] יתרה מכך, בשנת 2016 הביע אל-סיסי תמיכה פומבית במלחמתו של "הצבא הסורי" בארגוני "הטרור" וב- 2017 הייתה מצרים מבין המדינות הערביות שקראו להחזרת סוריה אל הליגה הערבית. במקביל, התקיימו לאורך השנים קשרים ביטחוניים בין מצרים והמשטר הסורי.[46]

 

מגמת התקרבות האחרונה של המשטר המצרי למשטר אסד לוותה בשיח תקשורתי אוהד ביומונים המצריים. גמאל זאידה, בעל טור ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם מאמר תחת הכותרת "השבתה של סוריה" בו כתב: "[אף אזרח] ערבי לא הפסיק לחלום על השבת סוריה [אל החיק הערבי]. חרף הסכסוך השורר בדמשק ובסביבתה מאז 2011, לבבותיהם של הערבים כרוכים אחרי המדינה הזו שהוסיפה הרבה להיסטוריה ולאנושות. חרף סיבוכי הפוליטיקה, הסורים היו תמיד בלב [של כולם]. אין אפילו מצרי אחד שלא אוהב את סוריה ואת הסורים, גם אם כף רגלו לא דרכה על אדמת סוריה. בזיכרונם של המצרים [חקוקה] תמיד קבלת הפנים הלבבית של הסורים למצרים [שביקרו] בשווקי אל-חמידיה בדמשק... שלא לדבר על הזיכרונות של הדורות הוותיקים יותר מימי האחדות [בין מצרים לסוריה בין 1958-1961], שראו באחדות זו דבר טבעי ואף יותר מכך.

 

לפיכך, ביקורו של שר החוץ סאמח שוכרי בדמשק וכן ביקורו של יו"ר הפרלמנט [המצרי] חנפי ג'באלי במסגרת משלחת של הפרלמנט הערבי, היוו מפנה חשוב מאוד במדיניות החוץ [המצרית] המקדם אותה למסלול חיוני, הדואג לאינטרסים האזוריים של מצרים. מפנה זה מביא את מצרים לחבק מדינה ערבית שאדמותיה חוללו על ידי כוחות בינלאומיים, שלמרבה הצער היו שותפים להם [גם] אינטרסים ערביים..."[47]

 

העיתונאי המצרי, סולימאן גודה, כתב ב-28.2 בטורו ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום: "כשראיתי את התמונה מפגישת השר [סאמח] שוכרי עם שר החוץ הסורי פייסל אל-מקדאד, [חשבתי לעצמי]: הלוואי שהפגישה בזו הייתה נערכת לפני שנים. קיוויתי גם שפגישת שני השרים מסמלת התחלה [של שיקום היחסים] שתוביל להרבה מעבר לכך בין קהיר לדמשק מצד אחד, וכן בין דמשק ליתר בירות ערב מצד שני. הסורים הופקרו לגורלם מאז מה שמכונה האביב הערבי. מאז 2011 ועד היום הסורים הפסידו הרבה וסוריה [כמדינה] הפסידה עוד יותר. הערבים הענישו את סוריה על חטאה של ממשלתה ולא הבחינו בין הממשלה לבין העם. הם לא הבינו שאם יש בעיה עם ממשלתו של הנשיא בשאר אל-אסד, הרי שממשלה זו היא ברת חלוף, כמו כל ממשלה בעולם, ואילו סוריה, מנגד, היא ברת קיימא, כמו כל מולדת.

 

זהו ביקורו הראשון של השר שוכרי בסוריה, בדיוק כפי ששיחת הטלפון בין הנשיא אל-סיסי לנשיא הסורי ביום רעידת האדמה היא השיחה הראשונה מסוגה בין שני הנשיאים. [המשמעות של] שני האירועים הללו היא שסוריה שבה למצרים ומצרים שבה לסוריה. חזרה זו היא בלתי נמנעת הזו ואין לה חלופה, בין אם תהיה זו שיבה ערבית כללית [לסוריה] או מצרית בלבד. ההפסד של סוריה [מאז] מה שמכונה האביב [הערבי] הוא מעבר למה שאנו מעלים בדעתנו. תהיה זו שגיאה לחשוב שזהו הפסד רק של סוריה, משום שזה היה ועודנו גם הפסד ערבי".[48]

 

האמירויות תיווכה בין סעודיה למשטר אסד ופעלה להשבתו לסביבה הערבית, עוד טרם רעידת האדמה

מי שבלטה במיוחד מקרב המדינות הערביות במתן התמיכה למשטר הסורי בעקבות רעידת האדמה היא איחוד האמירויות. למעשה, מאז פתיחתה מחדש של שגרירותה בדמשק בדצמבר 2018 החלו היחסים בין   שני הצדדים להתחמם ומגמה זו התגברה לאחרונה. בנובמבר 2021, שר החוץ האמירתי, עבדאללה בן זאיד, היה הבכיר הערבי הראשון מהמחנה שהתנגד בעבר למשטר הסורי שביקר בדמשק מאז תחילת המשבר הסורי.[49] כמו כן, במרץ 2022 איחוד האמירויות הייתה המדינה הערבית הראשונה שבה ביקר אסד מאז פרוץ המשבר.[50] כאמור גם ב-12.2, כשבוע לאחר לאחר רעידת האדמה, היה בן זאיד מבין הבכירים הערבים הראשונים שביקרו בדמשק ונפגשו עם בשאר אל-אסד.

 

בשאר אל-אסד עם שר החוץ האמירתי, עבדאללה בן זאיד[51]


 

עוד לפני רעידת האדמה בסוריה דווח על מאמצים של האמירויות לתווך בין משטר אסד לבין מדינות ערב ובפרט סעודיה. כך, ב- 4.1, נפגש שר החוץ האמירתי עם אסד בדמשק, ודיווחים רבים ראו בביקור זה צעד במסלול השבת סוריה לסביבתה הערבית, ובמיוחד לחיזוק יחסיה עם סעודיה. גם היומון הלבנוני אל-נהאר דיווח ב- 7.1 על תיווך אמירתי בין המשטר הסורי לבין סעודיה, ובינו לבין מדינות ערב באופן כללי, וציין ששר החוץ האמירתי העביר מכתב סעודי לבשאר אל-אסד במהלך ביקורו וקיבל תגובה סורית עבור סעודיה. לפי היומון, המטרה של האמירויות היא למצוא פתרון ביניים לדרישות הסעודיות בדבר התרחקות המשטר הסורי מאיראן.[52] באופן דומה, דיווח היומון הסורי אל-וטן כי ביקורו של בן זאיד בדמשק היה חלק מסדרה של מהלכים לחידוש היחסים הסורים-ערבים ובפרט יחסי סוריה-סעודיה.[53]

 

העיתונות האמירתית: "אין מנוס מחזרת דמשק לחיק הערבי שלה"

גם העיתונות האמירתית הדגישה את החשיבות שיש להשבת סוריה לסביבה הערבית והגדירה זו אחריות לאומית ומשימה דחופה. כך במאמר המערכת של היומון אל-ח'ליג' ב- 28.2 נכתב: "ביקור שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, בדמשק ופגישתו עם נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ועם שר החוץ [הסורי] פיצל אל-מקדאד; קודם לכן ביקור המשלחת הפרלמנטרית הערבית לבירת סוריה בהשתתפות, יו"ר המועצה הלאומית של איחוד האמירויות, צקר ר'באש; ועוד קודם לכן, ביקורו של שר החוץ [האמירתי], השיח' עבדאללה בן זאיד אל נהיאן, וכן ביקורו שר החוץ הירדני אימן אל-צפדי – כל אלה הם צעדים רציפים בדרך לשובה של סוריה אל חיקה הערבי הטבעי. הם [משקפים] מגמה ערבית שיש לגביה כמעט קונצנזוס כי הגיעה העת שסוריה תצא מהאסון שלה שנמשך זמן רב ותשיב את תפקידה ההיסטורי - להיות ליבה הפועם של הערביות ושותפה למסלול הסולידריות הערבית ואיחוד הגישות והעמדות כלפי האתגרים העומדים בפני האומה הערבית...

 

שר החוץ המצרי העביר להנהגה הסורית מסר של סולידריות וחיזוק בעקבות רעידת האדמה האחרונה. בכך יש מסר ברור מצידה של מצרים, התאומה ההיסטורית והטבעית של סוריה, כי הערבים לא יפקירו אותה לבדה והיא תישאר יסוד מרכזי מיסודות הביטחון הלאומי הערבי. יש בכך [גם] איתות ברור לכך שהערבים יצאו מעמדת ההמתנה והדריכה במקום [בכל הנוגע למתרחש בסוריה] ועברו לעמדה של עמידה נגד הלחצים והמצור שחווה סוריה, קריאת תיגר על הניסיונות [של גורמים מסוימים] לבודדה ולשלוט בענייניה והתנגדות לכל הלחצים שהופעלו לאורך התקופה הקודמת כדי להותיר את סוריה בודדה כשהיא מלקקת את פצעיה... הנה דמשק פותחת מחדש את שעריה בפני האחים הערבים, והנה האחים הערבים פותחים בפניה את לבבותיהם".[54]

 

הכותב האמירתי, סאלם חמיד, כתב בדומה ביומון אל-אתחאד ב-14.1: "אין מנוס מחזרת דמשק לחיק הערבי שלה ולרצף הטבעי בסביבתה... הדבר מצריך מהלך רציני משותף, שיסיים את המשבר ויפתח שלב של סיוע למדינה הזו לשוב ולהתקדם. מדינת האמירויות כהרגלה הייתה החלוצה והקדימה את האחרים בהושטת יד לעזרת האחים [הסורים] ובקידום העשייה הערבית המשותפת כדי לסייע למדינות ערביות שנקלעו למשברים.... התפקיד הערבי בסוריה צריך להיות הנושא העיקרי בתקופה הקרובה תוך חסימת הדרך בפני כל התערבות אזורית או בינלאומית המנסה להשתלט על סוריה בכל דרך שהיא. רק הערבים פועלים למען טובת סוריה.."[55]


כותב אמירתי: הסיכוי להחלשת ההשפעה האיראנית בסוריה, רק ע"י תמיכה כלכלית בה

אחת ההערכות הבולטות בתקשורת הערבית היא כי ההתקרבות של מדינות ערב אל המשטר הסורי נועדה במידה רבה להרחיקו מאיראן אשר נתפסת על ידן כגורם המאיים על ביטחון ויציבות האזור, ובפרט דרך הנשק שהיא מעבירה למיליציות נאמנות לה במדינות ערביות ודרך הסחר שלה בסמים באזור.[56] על רקע זה, הסביר הכותב האמירתי, סאלם אל-כתבי, במאמר שפרסם ב- 23.1 באתר הסעודי אילאף, כי מבחינה ריאלית התרחקות בין המשטר הסורי ואיראן לא צפויה בטווח הקרוב ולפיכך יש לפעול לבנות השפעה ערבית שתהיה מקבילה לזו האיראנית בסוריה דרך מתן תמיכה כלכלית למדינה. הוא כתב: "האם ניתן לשכנע את סוריה של אסד להתרחק מאיראן? התשובה לכך שלילית משום שבנסיבותיה הנוכחיות יהיה קשה לסוריה לוותר על בריתה עם איראן ובפרט נוכח ההתעקשות המערבית המתמדת בעניין דרך הטיפול במשטר הנשיא בשאר אל-אסד. זאת, בנוסף לכך שגם העמדה הערבית בנושא זה מפולגת. הדבר לא מעודד כלל את סוריה להסתכן בהתרחקות מבעל הברית האיראני, לא עכשיו ולא בטווח הנראה לעין...

הדבר הקרוב למציאות הוא לחתור לבניית השפעה ערבית-מפרצית-אמירתית מקבילה להשפעה האיראנית בסוריה, באמצעות הערוץ המשפיע והיעיל ביותר בסוריה שלאחר הסכסוך – הערוץ הכלכלי וההשקעתי – ובאמצעות מאמצים לשיקום [סוריה]. רק כך ניתן יהיה לאזן את השפעה האיראנית ואולי להחלישה בהדרגה. אולם הדבר הזה מחייב תמיכה ערבית חזקה במאמצים שמשקיעה הדיפלומטיה האמירתית להשבת התפקיד שמילאה סוריה במישור הערבי והאזורי".[57]

 

ירדן פועלת לקידום נורמליזציה ערבית עם משטר אסד בתמורה להתרחקותו מאיראן

כאמור, לצד האיחוד האמירויות, גם ירדן הייתה מעורבת במאמצים להשבת סוריה את החיק הערבי ובניסיון לגבש "עמדה ערבית משותפת שתקבע את הדרישות בתמורה לנורמליזציה [עם משטר אסד], כך שזו לא תהיה בחינם" כפי שכתב היומון אל-שרק אל-אוסט.[58] הדאגה הירדנית העיקרית בנושא הסורי היא העלייה בהברחות הסמים והנשק אליה מהגבול הסורי ומהנוכחות הצבאית האיראנית בדרום סוריה סמוך לגבולה.

 

הפרשן המדיני הלבנוני, אבראהים ריחאן, טען בהקשר זה, כי בביקורו של המלך הירדני עבדאללה באמירויות ב-4.1, הוא ביקש שהמדינות הערביות ינסחו מסמך מאוחד עם תנאים בתמורה לנורמליזציה עם המשטר הסורי, ובהם: התרחקות של המיליציות הנתמכות על ידי איראן למרחק של 100 ק"מ מגבול סוריה-ירדן, שינוי אופי היחסים בין המשטר הסורי ואיראן וצמצום ההשפעה האיראנית בסוריה ועצירת הברחת הסמים והנשק מסוריה לירדן.[59]

 

למעשה, הפעילות של ירדן בנושא אינה חדשה אלא המשך של יוזמה שירדן החלה לקדם עוד ביוני 2021 בשם כמה מדינות ערביות לפתרון בסוריה שיכיר במשטר הסורי כשליט הלגיטימי ויפעל לשינוי התנהלותו.[60] בזמנו, יוזמה זו לא הובילה לתוצאות ממשיות כלשהן, ואולם מאז רעידת האדמה בסוריה בתחילת פברואר נראה שהמהלכים הירדנים מול המשטר הסורי קיבלו תנופה מחודשת. שר החוץ הירדני, אימן אל-צפדי, אמר לפני תום ביקורו בדמשק ב-15.2 כי "הביקור היה גם תחנה לדון ביחסינו הדו-צדדיים ובמאמצים המושקעים למען הגעה לפתרון מדיני למשבר בסוריה שישמור על אחדותה וריבונותה, ישיב לה את ביטחונה, יציבותה ותפקידה, יכשיר את התנאים שיאפשרו את חזרת הפליטים וישחרר את סוריה מהטרור, שמהווה סכנה על כולנו".[61]

 

פגישת בשאר אל-אסד עם שר החוץ הירדני אל-צפדי[62]


 

בנוסף ובמקביל לביקורו של אל-צפדי, יותר מ-20 חברי פרלמנט בירדן חתמו על מזכר שקורא לממשלה הירדנית לפנות לארה"ב, לאיחוד האירופי, לאו"ם ולכל המדינות שלוקחות חלק בסנקציות נגד המשטר הסורי לסיים את הסנקציות לאלתר.[63]

 

מאמרים בירדן: הסרת בידודה של סוריה היא אינטרס אסטרטגי ירדני

הרצון הירדני להסיר את בידודה הערבי של סוריה מצא ביטוי גם במאמרים שפורסמו בעיתונות הירדנית בעקבות רעידת האדמה, שקראו למדינות ערב לבחון מחדש את יחסם למשטר הסורי ולהוציאו מבידודו. העיתונאי הירדני, פארס אל-חבאשנה, כתב במאמר שפרסם ב-15.2 בטורו ביומון אל-דוסתור: "לאחר פתיחת קווי הסיוע הערביים לערים הסוריות מוכות האסון, יש צורך לדון ברצינות בהפסקת בידוד סוריה ולקבל החלטה פוליטית ערבית [בנדון]... הדיפלומטיה הירדנית דוחפת באמצעות עוצמתה הרכה הפוליטית והנבונה לתוכניות פיוס פנים-ערביות בכיוון סוריה... הסרת הבידוד של סוריה הוא אינטרס אסטרטגי ירדני..."[64]

 

ברוח דומה כתב גם שר ההסברה הירדני לשעבר, סמיח אל-מעאיטה, ב-14.2 בטורו ביומון אל-ר'ד: "אסון רעידת האדמה אמנם לא שבר את הקרח ביחסי מדינות חשובות בעולם ובאזור עם סוריה, אך הוא הוכיח כי החרמת סוריה כבר איננה אקט נכון... עד היום אין החלטה ערבית להשיב את סוריה לליגה הערבית כי החלטות הליגה מצריכות קונצנזוס והסכמה של מדינות ספציפיות, אך בד בבד כבר אין החלטה להחרים את סוריה. רבים ממי שהחרימו אותה בעבר קרובים אליה מאד כיום ואין עוד שיח על חלופה [למשטר הסורי], או על אופוזיציה. בלי קשר לאהבה או שנאה של משטר אסד, המציאות הפוליטית מצביעה על כך שהחרם הפך להיות מוגבל... אין בדבריי אלה משום קידום כינון יחסים [עם סוריה] או התנגדות לכך, אלא הבנה של מציאות משתנה, שעשויות לקרות בה הפתעות בכל זמן."[65]

 

גם יו"ר מועצת המנהלים לשעבר של היומון הממסדי אל-ראי, מוחמד חסן אל-תל, התייחס לסוגיה במאמר שפרסם ב-11.2 באתר החדשות הירדני ammonnews.net. לדבריו, "האסון מחייב כעת את כל הערבים לעמוד לצד סוריה הערבית ככל יכולתם כדי לסייע לה לצלוח את המצב המורכב הזה. זוהי הזדמנות לבחינה מחדש של השיקולים הפוליטיים, ששלטו בחשיבה זה עשור..."[66]

 

 



[2] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 16.2.2023

[3] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 5.3.2023

[6] www.gov.uk, 15.2.2023; www.consilium.europa.eu, 23.2.2023

[7] אל-וטן (סוריה), 23.2.2023

[8] sana.sy, 23.2.2023

[9] sana.sy, 26.2.2023

[10] הדבר קיבל ביטוי בהכרזתו של שר החוץ הסורי, פייסל אל-מקדאד, לאחר רעידת האדמה, כי "לא נערך שום תיאום בין סוריה ותורכיה, אפילו לא במישור ההומניטרי, למרות שזה מתבקש". www.almayadeen.net, 7.2.2023; ראו דוח ממרי: כותב סורי המזוהה עם משטר אסד מצדד בחידוש היחסים עם תורכיה: ייטיב עם שתי המדינות, 16.9.2022

[11] www.almodon.com, 27.2.2023

[12] sana.sy, 6.2.2023

[14] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 7.2.2023

[15] אל-אח'באר (לבנון), 11.2.2023

[16] sana.sy, 12.2.2023

[17] alrai.com, 15.2.2023

[18] sana.sy, 27.2.2023

[19] www.raialyoum.com, 27.2.2023

[20] www.alhurra.com, 27.2.2023

[21] אל-אח'באר (לבנון), 27.2.2023

[22] www.athrpress.com, 26.2.2023

[23] אל-וטן (סוריה), 27.2.2023

[24] sana.sy, 20.2.2023

[25] אל-וטן (סוריה), 21.2.2023

[26] sana.sy, 20.2.2023

[27] orient-news.net, 21.2.2023

[28] www.syria.tv, 24.2.2023

[29] www.syria.tv, 23.2.2023

[30] sana.sy, 14.2.2023

[31] www.raialyoum.com, 16.2.2023; arabic.rt.com, 17.2.2023; www.reuters.com, 19.2.2023

[32] www.intelligenceonline.com, 23.2.2023; אל-אח'באר (לבנון), 27.2.2023; www.syria.tv, 27.2.2023

[33] sana.sy, 16.2.2023

[34] www.reuters.com, 19.2.2023

[35] www.reuters.com, 8.3.2023

[36] אל-ריאד (סעודיה), 15.2.2023

[37] www.almodon.com, 23.2.2023

[39] nedaa-post.com, 14.12.2022

[40] אל-וטן (סוריה), 17.1.2023

[41] www.bloomberg.com, 19.1.2023

[43] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 28.2.2023; ראו דוח ממרי: הקהילה הבינלאומית מרככת עמדתה כלפי משטר אסד, 29.12.2015

[47] אל-אהראם (מצרים), 1.3.2023

[48] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 28.2.2023

[49] אל-אח'באר (לבנון), 10.11.2021

[50] sana.sy, 18.3.2022

[51] sana.sy, 4.1.2023

[52] אל-נהאר (לבנון), 7.1.2023

[53] אל-וטן (סוריה), 24.1.2023

[54] אל-חליג' (איחוד האמירויות), 28.2.2023

[55] אל-אתחאד (איחוד האמירויות), 14.1.2023

[56] אל-אח'באר (לבנון), 16.2.2023; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 22.2.2023; www.syria.tv, 25.2.2023

[57] elaph.com, 23.1.2023

[58] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.1.2023

[59] www.syria.tv, 13.1.2023

[61] sana.sy, 15.2.2023; יצוין כי ב- 26.9.22 אמר אל-צפדי כי ירדן מגייסת תמיכה אזורית ובינלאומית לתהליך מדיני בהובלה ערבית לסיום המלחמה בסוריה. www.thenationalnews.com, 26.9.2022

[62] sana.sy, 15.2.2023

[63] www.ammonnews.net, 15.2.2023

[64] אל-דוסתור (ירדן), 15.2.2023

[65]  אל-ר'ד (ירדן), 14.2.2023