כללי

העיתונות הסעודית לקראת ביקור הנשיא ביידן והפסגה עם מנהיגי האזור: מצפים למענה מספק בעניין איראן; ביכולתנו למצוא בעלות ברית חלופיות

ביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בסעודיה ב-15-16.7.22 מעורר בימים אלה דיון ער בתקשורת הערבית, ובתקשורת הסעודית בפרט. זאת, במיוחד משום שהוא מתקיים על רקע מתיחות שאפיינה את יחסי שתי המדינות, מאז נבחר ביידן לתפקידו.

 

מדיניותה הנוכחית של ארה"ב באזור, ובכלל זה מדיניותה כלפי איראן והמליציות שלה במדינות ערב, נתפסת בסעודיה כבגידה בברית האסטרטגית בין שתי המדינות וכאיום על יציבות ובטחון האזור. בנוסף, מעיבה על הביקור המתיחות האישית בין הנשיא ביידן ויורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, הנתפס בעיני הממשל האמריקאי כאחראי לרצח העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י בשנת 2018. שיאה של מתיחות זו היה בסירובו לאחרונה של בן סלמאן לענות לשיחת טלפון מהנשיא ביידן.

ביידן, שהצהיר כי במהלך ביקורו לא ייפגש אישית עם בן סלמאן אלא במסגרת פורום גדול יותר, צפוי לפגוש אותו במסגרת פגישה עם אביו, המלך הסעודי סלמאן בן עבד אל-עזיז.[1]

 

בנוסף, הנשיא ביידן צפוי לקיים בעיר הסעודית ג'דה פסגה מדינית בה ישתתפו לצידו מנהיגי תשע מדינות מהאזור: שש מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ - סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, כווית, קטר ועומאן וכן מנהיגי מצרים, ירדן ועיראק.

 

כמה מניעים עומדים מאחורי ביקורו של ביידן המבקש לשפר את יחסיו עם סעודיה, אותה הגדיר בעבר "כמדינה מנודה": על פי דיווחים, הנשיא ביידן צפוי לבקש מסעודיה ויתר מדינות המפרץ להגביר את תפוקת הנפט, על מנת להוזיל את מחירי האנרגיה שהרקיעו שחקים בחודשים האחרונים ובמטרה להתמודד עם משבר האנרגיה העולמי עקב המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. ספק אם בסעודיה יענו לבקשה זו מצד הממשל, שמשמעותה תמיכה בארה"ב במאבקה נגד רוסיה. כמו כן, נראה כי בביקורו ינסה הנשיא ביידן להפיג את חששות מדינות המפרץ מפני אפשרות של חידוש המו"מ התקוע עם איראן בנושא תוכניתה הגרעינית וחזרה להסכם הגרעין עמה משנת 2015. דיווחים רבים בתקשורת הערבית מציינים כי הנשיא ביידן צפוי לדון עם מנהיגי המדינות גם באפשרות להקים מעין נאט"ו אזורי – ברית צבאית משותפת למדינות האזור, שתכלול גם את ישראל, על מנת להתמודד עם האיומים הביטחוניים באזור, ובראשם האיומים מצד איראן.

 

בשבועות האחרונים ניכרת תכונה רבה באזור ומנהיגי המדינות מקיימים פגישות מדיניות רבות במטרה לתאם עמדות לקראת ביקור ביידן. כך, ב-19.6 התקיימה בשרם אל-שיח' פגישה בין מלך בחריין, חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, המלך הירדני, עבדאללה השני, ונשיא מצרים, עבד אל-פתאח אל-סיסי.[2] כמה ימים לאחר מכן, ב-23.6, נסע מלך ירדן לאמירויות שם נפגש עם הנשיא, מוחמד בן זאיד.[3] בנוסף, יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, קיים לאחרונה סבב ביקורים שכלל את מצרים, ירדן ותורכיה. ב-26.6 ביקר ראש ממשלת עיראק, מצטפא אל-כאט'מי בסעודיה, שם נפגש עם יורש העצר הסעודי ובאותו יום ביקר אמיר קטר, תמים בן חמד אאל ת'אני, במצרים ונפגש עם הנשיא אל-סיסי.[4]

 

עם התקרב מועד הביקור, התפרסמו בעיתונות הסעודית מאמרים רבים שדנו ביחסי שתי המדינות, בנושאים בהם תעסוק הפסגה עם הנשיא ביידן ובציפיות של סעודיה מביקור זה. כותבי המאמרים טענו כי המלחמה באוקראינה, המתיחות הגוברת מול רוסיה ומשבר האנרגיה העולמי הבהירו לנשיא ביידן את חשיבותן של סעודיה ומדינות המפרץ במאזן העולמי ועד כמה הן נחוצות לשימור היציבות העולמית הכלכלית והאנרגטית, ולשימור הסדר העולמי הקיים. לדברי העיתונאים הסעודים, ארה"ב הבינה שהיא זקוקה לסעודיה ולמדינות המפרץ וכי מדיניותה, שכללה התעלמות ממדינות אלה ומצרכיהן הביטחוניים, היתה טעות אסטרטגית שעליה לתקן. רבים מהכותבים הדגישו כי ביקור ביידן בסעודיה עשוי להיות הזדמנות לשיקום היחסים בין ארה"ב לסעודיה והמפרץ ולהשיבם למסלולם, תוך שהם מדגישים את ציפיותיהם כי בביקור זה ביידן יחדש את מחויבותו לביטחונן וייתן מענה מספק באשר לאיומיה של איראן על האזור. לצד הציפיות מן הביקור הזהירו כותבים רבים כי אם הן לא ימומשו, סעודיה ומדינות המפרץ יוכלו להחליף את הברית האסטרטגית עם ארה"ב בברית עם יריבותיה - סין ורוסיה.

 

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן[5]

 

דוח זה יציג קטעים מכמה מאמרים אלה.

 

כותב סעודי: אם הנשיא ביידן לא ישקם את אמון מדינות האזור בארה"ב, הן תמצאנה בעלות ברית אחרות

ח'אלד אל-סולימאן, בעל טור ביומון הסעודי עוכאט' כתב: "...ביקורו של הנשיא האמריקאי יהיה הנושא המרכזי [של מאמצי] התיאום בין מדינות המפרץ, מצרים, ירדן ועיראק. זאת, משום שביקור זה מהווה נקודת מפנה חשובה שתוביל לגיבוש עמדות רבות בנוגע למצב האזורי, ובמיוחד בנוגע הנושא האיראני שמדיר שינה מעיניהן של כל מדינות האזור ומשפיע על ביטחונן ויציבותן. ישנה סבירות שבפסגה שתפגיש את הנשיא ביידן עם מנהיגי מדינות המפרץ, מצרים, ירדן ועיראק, המנהיגים הערבים יקבלו [מביידן] תשובות מספקות בנוגע לעתיד הקשר עם איראן ולמידת האחריות של ארה"ב כלפי התנהלותה של איראן, המערערת את ביטחון האזור.

 

בלתי אפשרי שמדינות האזור, והממלכה הערבית הסעודית בפרט, יקשרו את האינטרסים שלהן לעמדות אמריקאיות לא יציבות ולמדיניות הפכפכה. ייתכן שפסגה זו תהיה הזדמנות פז בידי הנשיא האמריקאי להשיב את אמון [מדינות האזור] בארה"ב כבעלת ברית היסטורית אמינה שניתן לסמוך על מדיניותה המוצקה. שכן, החלופה לכך היא שמדינות אלה ירחיקו עד כדי שינוי מפת הבריתות הבינלאומיות שלהן על מנת להגן על האינטרסים שלהן, לחזק את יכולותיהן ולהתגבר על ההערכה השגויה של כמה מבעלות הברית המסורתיות שלהן במערב באשר לצרכי הגנתן מפני הסכנה האיראנית, שתוקפנותה ידועה לכל ושאינה מפסיקה לאיים ולהצית שריפות ומלחמות באזור!"[6]

 

היומון אל-ריאד: על ממשל ביידן להתייחס אל מדינות המפרץ כאל בעלות ברית חשובות

במאמר המערכת של היומון הסעודי אל-ריאד מה-25.6.22, שכתב העיתונאי אבראהים אל-שמרי, תחת הכותרת "תיקון טעות לאחר זמן רב", נכתב: "יחסי המפרץ-ארה"ב ניצבו במהלך שלטונו של הנשיא ג'ו ביידן מול סדרת אתגרים חסרי תקדים מאז כינונם לפני שמונה עשורים. ואולם לאחרונה, ממשל זה הבין  כי אזור המפרץ עדיין חשוב לארה"ב, בייחוד לאחר שמלחמת רוסיה-אוקראינה חוללה מפנה עצום בחישובים הגיאופוליטיים האמריקאים. הבעיה העיקרית של מדינות המפרץ הערביות עם וושינגטון אינה מצטמצמת רק לעמדות כלפי רוסיה, אלא היא קשורה לספקות גוברים והולכים סביב עתיד המחויבות האמריקאית ההיסטורית כלפי ביטחון האזור. יש הצדקה לספקות הללו, שכן ממשל ביידן הסיר את החות'ים מרשימת הטרור, הפסיק את התמיכה בקואליציה הערבית להשבת השלטון החוקי [בתימן] והתעלם מהאינטרסים של המפרציים כאשר נכנס למו"מ עם איראן לחידוש הסכם הגרעין...

 

אין ספק שממשל ביידן הבין לאחרונה את הטעות של המדיניות שלו באזור והוא חותר כעת לתיקון המהלך, בייחוד מאחר שהוא נושא באחריות מלאה לנסיגה ביחסי המפרץ-ארה"ב, משום שהפגין התעלמות שלא הייתה מקובלת בהיסטוריה של יחסי [שני הצדדים]. הדבר היווה מניע חזק עבור מדינות המפרץ בעלות הברית [של ארה"ב] לחפש חלופות במדיניות החוץ שלהן, כאמצעי זהירות אסטרטגי. עם זאת, למרות ש[מדינות המפרץ] שקדו על גיוון האופציות שלהן, הן עדיין מעוניינות בֶּשותפות המסורתית עם ארה"ב.

 

לפיכך, ממשל ביידן צריך להוכיח שחידוש ההתעניינות שלו במדינות המפרץ אינו נסיבתי ושהוא לא נכפה עליו עקב הצורך בנפט. יתרה מזו, עליו להוכיח בפועל, ולא רק באומר, כי הוא עדיין דבק בביטחון המפרץ וכי יש ל[מדינות] המפרץ צרכים דוחקים שצריך להתחשב בהם. הצורך החשוב ביותר שלהן הוא שמירה על האינטרסים הביטחוניים, באופן שיבטיח טיפול באיומים שנשקפים לביטחון האזור מצד החות'ים. כמו כן, חידוש הסכם הגרעין עם איראן לא יכול לייצר יציבות אזורית ארוכת טווח, מבלי לכפות על טהראן תנאים להפסקת פעילויותיה המערערות את היציבות האזורית. על [ארה"ב] להתייחס אל מדינות המפרץ כאל בעלות ברית חשובות לאינטרסים האמריקאיים, ללא קשר לנושא הנפט, משום שהאמת - שאותה מבינים [מדינות] המפרץ וארה"ב במידה שווה - היא ששני הצדדים עדיין זקוקים זה לזה ושאין מנוס מגיבוש אסטרטגיה ברורה, המדגישה את חשיבות היחסים הללו ואת השמירה עליהם לטווח הארוך."[7]

פרשן סעודי: ארה"ב הבינה שהיא זקוקה לסעודיה ולמדינות המפרץ; עליה להיענות לצרכיהן

ד"ר עלי אל-ח'שיבאן, כתב בטורו ביומון הסעודי אל-ריאד: "איש אינו יכול להכחיש כי תחושת אכזבה התפשטה בקרב מדינות המזרח התיכון, בשל הנסיגה שחלה בתמיכה של ארה"ב בבעלות בריתה המסורתיות המתמודדות עם משברי האזור המתרבים, אשר מאיימים ישירות על היציבות האזורית והעולמית. שכן, איראן ממשיכה באותה התנהלות מדינית המבוססת על התפשטות מיליציות [הנאמנות לה] בערי בירה ערביות חשובות... [לפיכך], ייתכן כי השאלה החשובה שיש לשאול נוגעת לתפנית שמפגין [בימים אלה] הממשל האמריקאי בהנהגת הנשיא ביידן כלפי המזה"ת והמפרץ.

 

באזור יש מדינות שקשה ואף בלתי אפשרי להתעלם מהן, משום שהן - פשוט מאוד - חשובות, לא רק עבור ארה"ב, אלא עבור העולם [כולו]. מבין מדינות האזור סעודיה היא החשובה ביותר... למזה"ת ולאזור המפרץ בפרט, יש שאלות ספציפיות לגבי הכותרות של הביקור הזה [של ביידן]. זאת, במיוחד לנוכח הניסיון של המלחמה הרוסית-אוקראינית שהוכיח [כי לביידן] אין דרך אחרת לפתור משבר שאירע במרחק של אלפי קילומטרים מהאזור, זולת לטוס למפרץ. יחד עם זאת, יש להודות שהפרגמטיזם האמריקאי מסוגל לתקן את טעויותיו בזמן המתאים...

 

ארה"ב מבינה שקלפי המשחק באזורנו... מסוגלים לפתוח בקלות דלתות בפני מעצמות אחרות המתחרות בה כדי שתגענה לאזור [במטרה להחליפה]. יחסי ארה"ב עם מדינות האזור לא בנויים על סף תהום כדי שנצפה שהם יתמוטטו בדרך כלשהי. יחסי המזה"ת עם ארה"ב, שנבנו במהלך ההיסטוריה, קשורים לאינטרסים אסטרטגיים גדולים של ארה"ב, שמבקשת לבצר את מעמדה בעולם כגורם העיקרי [השולט] בסדר העולמי שנוצר לאחר מלחמת העולם השנייה. המזה"ת, ובמיוחד מדינות המפרץ בהנהגת סעודיה, מחזיקים בגורמי ההשפעה... אזור המפרץ הוא באופן קבוע האזור הגיאוגרפי החשוב ביותר להשבת האיזונים בעולם בין אם בכל הנוגע לאנרגיה, או לסחר עולמי או לבריתות מדיניות. לפיכך נשאל שוב: מה מצפים המזה"ת והמפרץ מביקורו של הנשיא האמריקאי?

 

[מדינות] האזור מעוניינות ביציבות מדינית ובפתרון המשברים בעלי ההשפעה הרבה ביותר. הנשק הגרעיני האיראני וההתנהגות האיראנית מדאיגים לא רק את הערבים אלא גם את ישראל... העובדה שאיראן תחזיק בנשק גרעיני והשתיקה על התנהגותה באזור, יובילו בעתיד לסכסוך אזורי שעלול להביא לערבוב הקלפים הבינלאומיים ולא רק האזוריים...

 

לארה"ב אין הרבה אפשרויות להפוך את יחסיה עם אזור המזה"ת והמפרץ ליחסים פתוחים עם אחרים, שכן זה יגרום לכך שמתחרותיה יוכלו להיכנס לתיבת הבריתות [באזור] שבשלב זה יש לארה"ב בלעדיות בה. במקביל, לארה"ב עדיין יש אפשרות לגבש מודל שיחזירה לאזור, לאחר שהיא גילתה מחדש את החשיבות של המזה"ת ברגע שהופיע המשבר העולמי הראשון [קרי המלחמה באוקראינה]...

 

[כפי שהיה] לאורך ההיסטוריה, [גם הפעם] האזור יחזור וישנן את הסיסמה 'כבוד הנשיא, ברוך הבא למזה"ת' ברגע שהנשיא ביידן ינחת בנקודה הראשונה במזה"ת. על הנשיא ביידן [לנהל מדיניות] שתתן יותר מענה לשינויים באזור ובמיוחד עם המשברים של הביטחון והיציבות המדינית והכלכלית..."[8]

 

פרשן סעודי: על ארה"ב להעריך יותר את תרומת סעודיה ומדינות המפרץ ליציבות העולמית

העיתונאי והפרשן הסעודי, עלי אל-שיהאבי, שלפי כמה מקורות נחשב למקורב ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, כתב במאמרו שפורסם בערבית ובאנגלית באתר ערוץ אל-ערביה:

"Saudi leaders have undertaken a critical and extraordinary transformation of the country that is crucial to the stability of the Middle Eastern and global economy. The Kingdom and its sister GCC countries also continue to be islands of stability and progress in a region littered with failed states that breed instability and pose a danger to the world. 

"In this context, the president's upcoming visit to the Kingdom will be a welcome and wise step forward in getting the US-Saudi relationship back on the right track. 

"Here, the United States should bear in mind that the foundations of this relationship cannot be built on a total agreement on values in domestic governance or foreign policy; they should focus instead on shared interests and objectives, where both parties can deliver value that mutually benefits them and serves the common good. 

"This includes not only oil market stability, which the Kingdom has diligently focused on for decades, but also an appreciation by the US for burden sharing, something that the Kingdom and the GCC perform constantly in supporting other critical countries such as Egypt, Ethiopia, Jordan, and Pakistan, along with many others, in terms of energy and food security, foreign direct investment, and balance-of-payments support, a factor that too often gets ignored by US policy makers, who tend to obsess over their most immediate demands at the expense of the wider picture. 

"The US mindset need not be 'you are either with us or against us,' manifested as an unrealistic demand to sever all ties with Russia, while ignoring the critical role that GCC countries play to help countries suffering from the Ukraine crisis…

"The US-Saudi relationship has to be looked at in its totality, with an appreciation for history and a sensitivity to the needs and interests of America's friends in the Gulf. 

"Burden sharing is a critical role that the GCC plays in promoting a stable world order. But this fact is easily forgotten amid the passion of the moment as US politicians get caught up in their fleeting slogans and immediate political priorities. It would be difficult to find other allies or partners (call them what you may) like the GCC who continue to contribute positively to supporting a stable US-led world order at no financial cost to the United States…

"As US politicians today loudly and self-righteously preach 'accountability' to everybody but themselves, especially in regard to mistakes that the Kingdom has made in years past which are miniscule compared to the massive human suffering caused by the 2003 invasion of Iraq, (a war President Biden, Hillary Clinton and many others voted for) they may note that nobody in the US has been held accountable for this suffering and the associated war crimes, the collateral damage from hundreds of 'targeted killings' all over the region, or even other disastrous US actions going back to the Vietnam War. Not a single US official of consequence in living memory has faced any accountability for a single war crime, C.I.A 'black sites' and illegal renditions or other mistakes…

"Today we have an approaching visit by President Biden to the Kingdom to meet the King and Crown Prince, followed by a summit with key regional players. It will be a golden opportunity to prioritize the interests the GCC and the US share and to determine how best to move forward in upholding them to everybody's mutual benefit, rather than dwell on a complicated past where no one is guilt-free, least of all US leaders."[9]