מאמרים בסעודיה ערב חידוש שיחות הגרעין עם איראן: ארה"ב מתעלמת משאיפות ההגמוניה של איראן ומפגינה חולשה מולה
ערב חידוש שיחות הגרעין בין המעצמות לבין איראן ב-29.11, התפרסמו מאמרים בעיתונות הסעודית המביעים מורת רוח מהגישה הפייסנית שמפגין המערב ובעיקר ארה"ב כלפי איראן. חשש זה התעורר בסעודיה מאז נבחר ג'ו ביידן לעמוד בראש הנשיאות האמריקאית לפני כשנה. הסעודים חוששים שממשל ביידן יחזור למדיניותו של הנשיא אובמה, ויחדש את הסכם הגרעין עם איראן, ממנו פרש הנשיא הקודם דונלד טראמפ ב-2018.
הכותבים קבלו על כך שבמו"מ עם איראן ישנה התעלמות מאיומים איראנים אחרים כגון המיליציות הזוכות לתמיכתה, בהן אנצאר אללה [להלן: החות'ים] בתימן, המשגרות טילים בליסטים וכטב"מים ממולכדים אל שטחה של סעודיה באופן תדיר וביתר שאת מאז עלייתו של ביידן לשלטון. כן נשמעה ביקורת על כך שהמדיניות האמריקאית כלפי איראן היא פייסנית ובאה על חשבון האינטרסים הביטחוניים של סעודיה והמפרץ. שכן, לאחר כניסתו של ביידן לתפקידו, הסירה ארה"ב את ארגון אנצאר אללה מרשימת ארגוני הטרור והכריזה כי לא תמכור נשק התקפי לסעודיה.[1] כמו-כן, הוציאה ארה"ב לאחרונה את מערכות הפטריוט ומערכות הגנ"א נוספות מהממלכה.[2]
החשש בעיתונות הסעודית מהמדיניות האמריקאית באזור גבר עוד יותר, לאחר הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן באוגוסט 2021. פרשנים ועיתונאים בעיתונות הסעודית טענו כי ארה"ב מתכוונת לנטוש את המזרח התיכון וכי איראן תפרש זאת כאישור להמשיך בתוקפנותה. חלקם אף הציעו לפעול במנותק מארה"ב ולהתעמת מול איראן, שכן היא מבינה רק "את שפת הכוח" וכי מו"מ עמה אינו הדרך הנכונה.[3]
נראה
כי החשש הסעודי מכך שארה"ב תנטוש את הממלכה להתמודד לבדה מול האיום האיראני,
הוביל את סעודיה לבחון אפיקים נוספים לצד הקשר האסטרטגי שלה עם ארה"ב. כך
למשל, פורסם לאחרונה כי סעודיה קיימה ארבעה סבבי שיחות עם איראן עצמה, ככל הנראה
במטרה להביא לסיומה את המלחמה בתימן, ולהוביל לחידוש היחסים הדיפלומטים בין שתי
המדינות, אולם כרגע, טרם הגיעו הצדדים להבנות בנושא.[4] זאת
ועוד, סעודיה גם חתמה עם רוסיה על הסכם לשת"פ בתחום הצבאי באוגוסט.[5] כמו
כן, פעמים רבות סעודיה ורוסיה פועלות להעלאת מחירי הנפט במסגרת אופ"ק +
בניגוד לעמדה האמריקאית.
בנוסף, חלה התקרבות סעודית משמעותית לקטר, וכן יש סימנים להתקרבות סעודית גם לתורכיה, זאת למרות שקטר ותורכיה תומכות באחים המוסלמים, המוגדרים כארגון טרור בממלכה. לא ברור האם בכך חותרת סעודיה ליצור חזית נגד איראן או להשתמש לכל הפחות בקטר כמתווכת בינה לבין איראן. לאחרונה נראים גם כמה סימנים להתקרבות סעודית אפשרית לסוריה בה העמיקה איראן את נוכחותה.[6]
לקראת חידוש שיחות הגרעין שבו ופורסמו מאמרים בעיתונות הסעודית אשר הביעו מורת רוח מהמדיניות המערבית והאמריקאית בפרט כלפי איראן ובעלות בריתה. בין השאר נטען במאמרים כי המערב המנהל שיחות גרעין עם איראן מתעלם משאיפות ההגמוניה האיראנית באזור, כי המו"מ הוא חסר תועלת שכן איראן לא נלהבת להגיע להסכם וארה"ב אינה מפגינה נחישות וכוח מול איראן, כנדרש. מאמרים אחרים התמקדו באיום החות'י-איראני על סעודיה ומתחו ביקורת על כך שהקהילה הבינלאומית וארה"ב אינן עושות דבר מול איום זה, בין השאר מתוך שיקולים של מו"מ עם איראן, וכי גם בנושא זה על המערב להפגין קשיחות ולא להסתפק בגינויים בלבד.
להלן תרגום קטעים ממאמרים שהתפרסמו בעיתונות הסעודית לקראת חידוש המו"מ עם איראן.
בכיר תקשורת סעודי: כדי לנהל מו"מ רציני, על ארה"ב להפגין קשיחות מול איראן
איש התקשורת הסעודי הבכיר טארק אל-חומיד, לשעבר עורך היומון אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, טען במאמרו ביומון ב-24.11.21, כי חידוש המו"מ הוא בזבוז זמן שכן שני הצדדים לא מגלים רצינות: איראן כלל אינה מעוניינת בהסכם גרעין ואינה מוכנה לדון בסוגיות הטילים שלה והמיליציות שהיא מפעילה באזור והמערב וארה"ב מגלים חולשה כלפיה בשל רצונם להתפנות לסכסוך מול סין ורוסיה, תוך התעלמות מכך שאיראן היא בעלת בריתן. כך כתב: "יש לשער כי בשבוע הבא יחודש המו"מ בווינה במטרה להגיע להסכם סופי בנושא הגרעין האיראני. לפי כל האינדיקציות, אנו ניצבים בפני משא ומתן שהוא בבחינת בזבוז זמן, שכן כל הצדדים לא רציניים [כלפיו]...
האיראנים עצמם לא שואפים להחיות את המו"מ הזה בצורה רצינית... איראן מקשיחה [עמדתה] באמצעות [הצבת] תנאים ודרישות, כמו [דרישתה] מארה"ב ומהמערב שישלמו לה כספים שהוקפאו בגין הסנקציות, עוד לפני ההגעה להסכם. כמו כן, איראן מסרבת לדון בטילים הבליסטיים ובכטב"מים שלה, לא כל שכן במיליציות הטרוריסטיות שלה באזור, והיא ממשיכה להעשיר [אורניום] ברמה מדאיגה... במידה ולא יושג הסכם גרעין שאיראן לא חפצה בו [ממילא], היא תגיע לרמות העשרה כאלה שתוכל להכריז על ניצחון המפעל הגרעיני שלה... ואז העולם יאלץ להתמודד עם כך.
חוסר הרצינות של המערב ואמריקה בפרט, מתבהר נוכח התחנונים של וושינגטון לשובה של איראן לשולחן הדיונים, וזאת ללא נקיטת צעדים רציניים שיגרמו לה לחוש שמונח על השולחן מקל ולא רק גזר. ארה"ב אינה מאותתת לאיראן כי היא תשתמש בכוח כדרישת דמוקרטים מתונים, כמו [יועצו לשעבר של ממשל אובמה בנושא איראן] דניס רוס, אשר כתב כי איום במלחמה יכול לסלול את הדרך למו"מ.[7] נכון, אנו שומעים הצהרות מוושינגטון בדבר אובדן סבלנותה, אך מדובר בהצהרות לא רציניות וגם לא נכונות. לפי המקורות, האמריקאים לא העבירו לאיראנים שום מסר רציני.
לפיכך, אנו עומדים לפני מו"מ חסר תועלת בין שני צדדים בעלי מטרות צרות ואסטרטגיה שונה: האיראני מחפש אחר [הישג] אותו יוכל לשווק כניצחון כלפי פנים: אם לא יגיעו להסכם, [המשטר] יוצג כמי שאינו מתגמש מול ארה"ב; ואם יהיה הסכם, ארה"ב תוצג כ[צד] המתחנן והחלש. [האפשרות השנייה] תחזק את שליטת משמרות המהפכה, אשר כבר שולטים על כל מוקדי הכוח באיראן. הצד האמריקאי רוצה לממש את הבטחת הבחירות של הדמוקרטים ולהשלים את החלום של אובמה. כמו כן הם רוצים לסגת מהאזור ולהתפנות לעימות מול סין ורוסיה. זוהי תפיסה לקויה, מאחר ואיראן היא בעלת ברית איתנה של סין ושל רוסיה, מה שמחייב התערבות אמריקאית..."[8]
העולם בוחן את הסכם הגרעין בזכוכית מגדלת בעודו מתעלם מהמיליציות האיראניות [9]
כותב באל-שרק אל-אוסט: התפיסה כי קירובה של איראן למערב ירככה – חסרת שחר
אמיר
אל-טאהירי, בעל טור ממוצא איראני, טען במאמרו באל-שרק אל-אוסט ביום 26.11.21, כי
מדיניותם של הנשיא ביידן, וקודמיו, לפיה איראן מאמצת גישה תוקפנית כתגובה להדרתה
ע"י הקהילה הבינלאומית, שגויה, משום שאיראן בעצמה בחרה לאורך השנים להדיר את
עצמה, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים מצד ממשלי ארה"ב לאמצה. כך כתב: "בשעה שממשל ביידן מתכונן להחיות - באופן מסוים לכל הפחות - את הסכם
הגרעין מעורר המחלוקת עם הרפובליקה האסלאמית בטהראן, החשודים הרגילים מקדמים
בוושינגטון נושא ישן: הוצאת איראן מהבידוד! זאת באמתלה כי הרפובליקה האסלאמית
מתנהגת בצורה רעה משום שהיא 'מוּדרת' מהעולם החיצוני וחשה כאילו היא זאב בודד
מאוים, ולפיכך היא מוצאת עצמה כמי שנאלצת לנקוט עמדה תוקפנית.
באמתלה
זו נעשה שימוש לראשונה בשנות השמונים של המאה העשרים על ידי שר החוץ הגרמני דאז
הנס דיטריך גנשר. אחריו אימץ אותה הנשיא הצרפתי ז'אק שיראק והעבירה לשרשרת של שרי
חוץ בריטים... במשך השנים, פוליטיקאים מערביים [נוספים] אימצו [גישה זו] ביניהם
ביל קלינטון ושרת החוץ שלו מדלן אולברייט, מנהיג מפלגת הלייבור הבריטי, ג'רמי
קורבין וכן דומיניק ראב, ששימש עד לא מזמן כשר החוץ הבריטי. במשך ארבעת העשורים
האחרונים תומכי הרעיון של 'הוצאת איראן מבידודה' תלו תקוותיהם באישים שונים
בטהראן... ואולם, האנשים הכי נלהבים הנמנים על מחנה זה היו הנשיא ברק אובמה ושר
החוץ שלו ג'ון קרי. נראה כי ג'ו ביידן ושר החוץ שלו אנתוני בלינקן נחושים לחדש
מאמצים אלה. השאלה היא: עד כמה נכונה התיאוריה של 'ההדרה' ביחס לרפובליקה
האסלאמית? התשובה היא: כלל לא. שכן רוב מדינות העולם, כולל ארה"ב סטו
ממדיניותן הרגילה והשקיעו מאמצים לקליטת שליטיה החדשים של טהראן [לאחר המהפכה
האסלאמית]...
מה שקרה עם איראן היה 'הדרה עצמית'. כנופייה ח'ומיינית העזה לפלוש לשגרירות האמריקאית בטהראן ולקחת את הדיפלומטים שלה בני ערובה, זאת בעידודו המרומז של האיתוללה. ובתחום אחר, משטר ח'ומייני דבק ב'הדרה העצמית' כאשר ניתק את יחסיו עם מצרים לאחר שהחליטה לחתום על הסכם שלום עם ישראל... מאמציה של ארה"ב ל'אמץ' את איראן הגיעו לדרגה חדשה במהלך נשיאותו של רונלד רייגן, כאשר נפתחו ערוצי תקשורת עם פלגים ח'ומיינים ניצים בטהראן. בסיועה של ישראל, ארה"ב הבריחה נשק לאיראן כדי לסייע לה ב[מלחמה] נגד עיראק... 'שחרורן' של אפגניסטן ושל עיראק היווה הזדמנות נוספת לאימוץ הרפובליקה האסלאמית...אשר שולבה באופן רשמי ופומבי בתוכניות שהובילה ארה"ב בעיצובה מחדש של אפגניסטן. בעיראק התוודענו למאמצים המשותפים של וושינגטון וטהראן במינוי אבראהים ג'עפרי ואחריו של נורי אל-מאליכי לתפקיד ראש הממשלה בבגדאד...
הלובי [המקדם] את 'שילובה של איראן' שוכח שהרפובליקה האסלאמית היא זו שהרחיקה עצמה מהזירה הבינלאומית הטבעית בשל עמדתה השלילית והיהירה. לתפיסתם של אובמה ושל ביידן, 'הסכם הגרעין' הוא הדרך הבטוחה ל'שילובה' מחדש של איראן ב'קהילה הבינלאומית... לפני כעשרים שנים שר החוץ האיראני לשעבר, ארדשיר זאהדי שסייע בגיבוש האמנה להפצת נשק גרעיני, טען כי מאמצים אלה [של המערב בשילובה של איראן] חסרי תועלת. במאמר דעה בעיתון וול סטריט ג'ורנל במאי 2003 הוא אמר כי 'איראן לא יכולה להתעלם ממה שלמדה בתחום הגרעין מאז שנות החמישים...' זאהדי הלך לעולמו בשבוע שעבר בגלות בשוויץ, אך עדיין ראוי לשים לב למסר שלו בשעה שקבוצתו של ביידן מתכוננת לקיים שיחות חדשות עם טהראן."[10]
ערב שיחות הגרעין ארה"ב והאיחוד האירופי מתעלמים משאיפות ההגמוניה האיראניות
אמיל אמין, כתב במאמרו ביומון אל-שרק אל-אוסט ב-16.11.21, כי לאיראן יש שאיפות להגמוניה אזורית והיא חותרת להשיגה באמצעים לא קונבנצינליים הכוללים נשק גרעיני ומיליציות דוגמת חזבאללה והחות'ים: "אלו שרודפים נמרצות אחרי איראן ומנסים להגיע איתה להסכם גרעין בכל מחיר... צריכים לעיין בחוקה האיראנית ולקשר בינה לבין ה[שאיפות] הגרעיניות של איראן בנוסף לטילים [שברשותה], לאשליות הריבונות [שלה] על המפרץ הערבי ולאיומיה [על נתיבי השייט הבינ"ל] בים האדום.
השאלה שתעלה בדעתו של הקורא, ושאירופה וארה"ב בעיקר צריכות להקשיב לה היטב, היא מדוע איראן חושבת להחזיק בנשק גרעיני? והרי היא הודיעה לפני כמה שבועות שיש ברשותה 25 ק"ג של אורניום מועשר בשיעור של 60%, מה שאומר כי היא קרובה בפועל להעשרת אורניום לרמה של 90% המאפשר לייצר פצצת גרעין. מה שמעניין הוא, שאיראן לא נמצאת במצב של מלחמה בגבולותיה או במלחמת קיום מול [גורמים] אחרים, ומצב זה מצריך לבדוק מה מניע את מוחו של השליט האיראני...
באשר לשכניה של איראן במפרץ הערבי ובמזרח התיכון, הרי שאיראן עדיין
נוטרת טינה היסטורית כלפי האזור, שקשורה לתרבות הפרסית. טוב יהיה אולי לעיין בספר
'מאתיים שנות שתיקה' של ההיסטוריון הלאומני האיראני, עבד אל-חסין זארניכוב, המתאר
את הערבים כחסרי תרבות, שכפו את [השפה והתרבות] הערבית...והצליחו באמצעות שליטתם
במדינה במשך 200 שנה להרוס את התרבות הפרסית. כפועל יוצא מחשיבה זו, הקורא [יכול] להבין את
גישת האייתולות כלפי מדינות ערב, שאותה השריש ח'ומייני בימים הראשונים של המהפכה
שלו, כאשר חלם לראות את דגל המהפכה האיראנית מתנוסס בכל בירות ערב.
טהראן לא עצרה בגבולות החלום, ואפשר שהיא ניצלה את הכאוס שחוללה הנוכחות האמריקאית במזרח התיכון, ואת תקופת האביב הערבי המזויף והשקרי, כדי להרחיב את השפעתה שלא בצורה הקלאסית. שכן כמדינה שגודל שטחה בינוני, איראן סבורה שעליה לשמר את ההגמוניה שלה באמצעים בלתי קונבנציונליים, דבר שבא לידי ביטוי בתמיכתה בסוכני המלחמה שלה ודחיפתם [קדימה], החל מהחות'ים בתימן, עבור בחשד השעבי בעיראק ובשליחיה בדמשק, וכלה בחזבאללה בלבנון. וושינגטון ובריסל לא עמדו על סעיף 5 בחוקה האיראנית, בו נכתב כי חכם ההלכה והמדינה האיראנית מכשירים את הקרקע למה שידוע בתור [שובו של] 'האימאם של אחרית הימים', כך שהמדינה האיראנית במתכונתה הנוכחית היא זמנית, וכך גם גבולותיה הגיאוגרפיים[11]" ...
ערב חידוש המו"מ עם איראן, התמקדו עיתונאים סעודים גם באיום
האיראני על ארצם. לדידם, להיטותם של האו"ם
ושל ארה"ב לחדש את שיחות הגרעין עם
איראן גורמות להם להזניח את שאר האיומים האיראנים על האזור ובפרט על סעודיה, כמו המיליציות
הפרו איראניות, הטילים, והכטב"מים. הם הוסיפו כי עמדה רפה זו היא הסיבה
להתארכות המלחמה בתימן. כותב אחד אף אמר כי זו "קנוניה ובגידה באנושות
כולה."
עורך היומון הסעודי, אל-ג'זירה, ח'אלד בן חמד אל-מאלכ, רמז במאמרו כי את העמדה הנרפית כלפי החות'ים בתימן, ניתן לפרש כתמיכה של המעצמות בהם: "אני מרשה לעצמי לומר שתומכי החות'ים אינם מצטמצמים רק לאיראן ולחזבאללה הלבנוני, וכי ישנם גורמים בינ"ל משפיעים שיש להם חלק מכריע בהמשך המלחמה הזו, שבמהלכה החות'ים חיסלו או כמעט חיסלו הכל במדינה...
למרות כל הפשעים הללו שמבצעים החות'ים שנתמכים על ידי איראן וחזבאללה, התפקיד של מועצת הביטחון והמעצמות הגדולות מסתכם רק בגינוי ובפרסום החלטות חסרות תועלת במלחמה כותשת [כזו]. כשהן לא מותירות שום תקווה בנוגע לאפשרות שהן יתייצבו מול העמדה החות'ית העיקשת אשר אינה מסתפקת בפחות מכך שהם [קרי החות'ים] ישלטו במדינה, על מנת שתימן תהיה החצר האחורית של איראן, במטרה לפגוע בממלכה [הסעודית].
היכן ארה"ב שאינה מתערבת, אפילו כששגרירותה כבושה ונמצאת תחת שליטתם של החות'ים? היא מסתפקת בגינוי, בהוקעה ובסנקציות שאינן נאכפות. זאת בשעה שיש לה כוח לחייב את מבצעי ההפיכה [קרי, החות'ים] לשבת ליד שולחן המו"מ ולפתור את המחלוקות בין התימנים בדרכים דיפלומטיות, הרחק מהסכסוך הקטלני, שממיט נזקים רציניים על תימן ועל בני עמה.
ארה"ב לא עושה זאת, אדרבא, נדמה כי מה שמתרחש בתימן
מוצא חן בעיניה ובעיני שאר המדינות החברות במועצת הביטחון; כאילו יש להן אינטרס
בהמשך הלחימה, וכאילו שהיציבות באזור וה[צורך] למנוע מעמי האזור את הסכנה הזו,
אינם מעניינן ואינם באחריותם, על אף שיש להן ייפוי כוח מהאו"ם להשכין שלום
וביטחון בכל מדינות העולם...
הגיעה העת שתהיה עמדה בינ"ל נחרצת להפסקת המלחמה, ולמיצוי הדין עם איראן וחזבאללה על ליבוי המלחמה הזו. ללא ההתערבות של איראן וחזבאללה וללא השתיקה של העולם, החות'ים לא היו מסוגלים להמשיך בתוקפנותם עד היום, ולא היו מצליחים לשמור עד היום את השטחים שאותם כבשו... על הקהילה הבינ"ל, בדגש על ארה"ב מוטלת אחריות גדולה בשל עמדתם הנרפית כלפי מלחמה זו, ונוכח העובדה שהן לא נקטו שום עמדה רצינית לסיומה..."[12]
חמוד אבו טאלב כתב בטורו ביומון עוכאט' ב-23.11.21, כי התעלמות מפשעי החות'ים בגלל שיקולים של מו"מ - הם בגידה: "הקהילה הבינ"ל ומועצת הביטחון בפרט נושאים באחריות מוסרית רבה נוכח הזלזול וההתארכות [של המלחמה בתימן]. אם יקרה אסון הבעיה לא תהיה רק של הממלכה [סעודיה] או של המדינות הסמוכות, אלא של העולם כולו. טפיחה על כתפיהם של החות'ים, או העלמת עין מפשעיהם הנתעבים, משיקולים ומשוואות של מו"מ עם איראן, או מכל סיבה אחרת, הם סוג של בגידה וקנוניה נגד האנושות, לפני שהם מהווים נזק לאינטרסים של המדינות. זוהי בושה גדולה לקהילה הבינ"ל שיושבת בחיבוק ידיים נוכח ההתעללות הזאת."[13]
משארי אל-ד'אידי, בעל טור ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט,
כתב במאמרו ב-24.11.21, כי לעומת הקואליציה הערבית הפועלת בתימן, ארה"ב נוהגת
בצורה רפה לנוכח האיום מצד איראן ושלוחותיה, במקום להפגין נחישות. כך כתב: "קצב
הפעולות הצבאיות היעילות שמבצעת הקואליציה הערבית להצלת תימן, יחד עם הכוחות
הממשלתיים ועם ההתנגדות הלאומית [בתימן], נגד הכנופיות החות'יות אותן מנהלות
משמרות המהפכה האיראניות - הולך ומתגבר באופן מבטיח. החות'ים, יחד עם עשרות קציני
משמרות המהפכה האיראנים וחזבאללה הלבנוני, ספגו הרבה אבדות בנפש וברכוש, כולל [הרס]
מחסנים ובסיסים של טילים בליסטים ושל כטב"מים. אחת המערכות המכריעות היא
מערכת ההגנה על מחוז מארב, מעוז כוחות הממשלה ופקידיה... אדרבא, אנו [מנהלים]
קרבות לא פחות חשובים בחוף המערבי בתימן בחודידה, וכן בהרי תעז ואיב. האבדות בקרב
צבא איראן התימני רק גדלות...
ו[מנגד]...[האמריקאים] רוצים שבני חסותם ובעלי בריתם יחקו אותם; הם אינם מסתפקים באובדן דרכם, אלא הם מבקשים מאחרים שיתעו בדרך כמותם! החות'ים, [אותם] נספחים הכפופים לאיראן, נוהגים בביריונות כלפי המעצמה הגדולה ביותר וזו צופה מן הצד. אני מתכוון לכך שהחות'ים עצרו את הפקידים האמריקאים בתימן, וזאת כמה שנים לאחר שכבשו את השגרירות האמריקאית בצנעאא'. בכירים אמריקאים אמרו כי 5-9 פקידים של ארה"ב מוחזקים כבני ערובה באופן שרירותי, ביניהם שניים שעובדים בסוכנות האמריקאית לפיתוח הפועלת במדינה מזה 60 שנה... לאחר המעצרים הללו החות'ים פלשו למטה השגרירות ובזזו את רכושה... הלקח מכל זה הוא כי הנחישות היא הדרך[14] ואין בלתה כדי להגיע להבנות עם איראן ועם כנופיותיה. לגבי הדרך האמריקאית על פי אובמה וביידן, הרי שהיא אינה אלא מרשם להחמרת המחלה."[15]
[1] ראו דוח ממרי : חשש בסעודיה ובמדינות מפרציות נוספות מפני מדיניות פייסנית של ממשל ביידן כלפי איראן שתהא על חשבונן, 4.3.2021. יחד עם זאת, דווח לאחרונה על מגעים מתקדמים בין ארה"ב לסעודיה למכירת טילי אוויר-אוויר לשימוש הגנתי של סעודיה- https://www.reuters.com/, 4.11.2021
[2] https://apnews.com/, 11.9.2021
[3] ראו דוח ממרי: כותבים סעודים: הטרגדיה באפגניסטן מלמדת שעלינו לפעול מול איראן במנותק ממדיניות ארה"ב; איראן מבינה רק את שפת הכוח, 26.8.2021
[4] כך לדברי שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן אשר אישר בראיון לפייננשל טיימס כי התקיימו ארבעה סבבים של שיחות וכי הן היו חיוביות אך לא הניבו עד כה תוצאות משמעותיות. עוד הוסיף כי סעודיה רצינית לגבי כוונותיה בשיחות אלה. ראו ft.com , 15.10.2021
[5] www.raialyoum.com , 29.9.2021
[6] כך למשל דווח ביקורו של ראש המודיעין הסעודי, ח'אלד אל-חמידאן בדמשק במאי האחרון. ראו אל-אח'באר (לבנון), 11.11.2021
[7] https://foreignpolicy.com/ , 27.10.2021
[8] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 24.11.2021
[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 23.11.2021
[10] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.11.2021
[11] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 24.11.2021
[12] אל-ג'זירה (סעודיה), 22.11.2021
[13] עוכאט' (סעודיה), 23.11.2021
[14] ברמיזה למבצע הסעודי בתימן "סופת הנחישות", נגד החות'ים (מרץ-אפריל 2015) שסימל את תחילת המעורבות הסעודית הצבאית בתימן.
[15] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 24.11.2021