המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
דיפלומט ירדני מגן על הסכם השלום עם ישראל ויוצא נגד בכירים ירדנים התוקפים אותו
24/10/2019


דיפלומט ירדני במאמר ביומון ממסדי מגן על הסכם השלום עם ישראל ויוצא נגד בכירים ירדנים התוקפים אותו

 

ב-26.10.19 ימלאו 25 שנים להסכם השלום בין ישראל לירדן. לקראת יום זה פורסמו בעיתונות הירדנית כמה מאמרים שהוקדשו לנושא. כולם תקפו את מדיניות ישראל ביחס לירדן והפלסטינים מאז נחתם ההסכם ואף הביעו פסימיות ביחס לשרידותו של ההסכם.[1]

 

ככלל, בשנה האחרונה התאפיין השיח בעיתונות הירדנית כלפי ישראל בעוינות הן בצל החשש הירדני מפני יישום עסקת המאה שמגבש ממשל טראמפ והשלכותיה על היציבות והאינטרסים של הממלכה[2], והן בעקבות הצהרות של בכירים בישראל לגבי ירושלים ובקעת הירדן, שנתפסו כפגיעה באינטרסים של ירדן. בעיתונות הירדנית פורסמו מאמרים רבים בגנות ישראל, שקראו לביטול הסכם השלום, ואף כאלה, שעודדו אינתיפאדה חדשה ושיבחו את הפיגועים נגד ישראל ואת מוכנות הפלסטינים למות כשהידים. חלק מהמאמרים כינו את ישראל "סרטן" ונטע זר באזור, וכללו מאפיינים אנטישמיים.[3]

 

ואולם, בצל הטון התקשורתי העוין את ישראל ומדיניותה, מתפרסמים מעת לעת מאמרים בודדים של פובליציסטים ירדנים המגנים על הסכם השלום. לגישתם, הסכם השלום בין המדינות הוא אינטרס ירדני ויש לכבד את ההסכם עליו חתמה ירדן מרצונה.[4] כך למשל מאמרו הייחודי של הדיפלומט הירדני, זיאד ח'אזר אל-מג'אלי, ששימש שגריר ירדן ברש"פ, ברוסיה ובלבנון אשר פורסם ביומון הממסדי אל-ראי ב-25.3.2019. במאמרו הגן אל-מג'אלי על הסכם השלום עם ישראל וקבל על כך שהוא נתון תחת מתקפה קבועה בירדן, כולל מצד חברי פרלמנט ובכירים ירדנים בעבר ובהווה. אל-מג'אלי ביקש להזכיר לעם הירדני שהמלך חוסיין, שחתם על הסכם השלום עם ישראל, הגדיר את ההסכם "מתנה" לעם וקרא אל-מג'אלי לעם הירדני לעמוד איתן ולא לאפשר לאף גורם "שמאמץ תרבות של תוקפנות ושנאה, להרעיל את תרבות המתינות ואהבת השלום."

 

הדיפלומט זיאד ח'אזר אל-מג'אלי[5]:


 

להלן תרגום קטעים ממאמרו:

 

"...כשנכפה על האזור מצב של תוקפנות צבאית לפני למעלה מחצי מאה, המולדת הירדנית הזו טיהרה חלק מ[חרפת] התבוסות של האומה [הערבית] באמצעות ניצחונה ב[קרב] כראמה[6], שנרשם בהיסטוריה ולפני כמה ימים צוין יום השנה שלו. [אולם], כאשר הבשילו התנאים באזור והיה רצון בינ"ל, שדחפו לכיוון השלום, פנינו יחד עם האחים [הערבים] על פי החלטה ערבית ל[ועידת] מדריד[7], ולאחר שהיו מי שסברו כי חשוב שכל צד ערבי יפתור את בעיותיו [עם ישראל] בנפרד, השגנו הסכם שלום [עמה]. זאת, לאחר שאחינו [הפלסטינים] מצדו המערבי של נהר [הירדן] כבר השיגו לפנינו את הסכם אוסלו...

 

[אך], תקיפת הסכם השלום בין ירדן לישראל הפכה לפזמון חוזר [אצלנו בירדן] שנלווה בהכרח לכל מהלך או הצהרת בחירות ולרוב הנאומים והראיונות של בכירים לשעבר, חלקם רמי דרג. אני מכבד באמת את הדעה האחרת ומשוכנע שלכל מי שאיננו חבר במנגנון ניהול המדינה יש זכות [להביע] עמדה שונה או ביקורתית כלפי החוק [שאשרר את] הסכם השלום [עם ישראל]. אני מודה כי אין לי הבנה משפטית, שיש בה כדי לתת הסבר והערכה למשמעות של ניגוח ההסכם בידי חברי פרלמנט מכובדים בהווה, שאושר על ידי חברי פרלמנט מכובדים אחרים בעבר ונכנס לרשומות האו"ם בהתאם לסעיף 102 של אמנת הארגון.[8]

 

בטרם יופנו אליי חצי ביקורת, אודה גם שרוב המנהיגים הישראלים לאחר רצח [ראש הממשלה], יצחק רבין, ובפרט הימין הישראלי לא האמינו בעקרונות ובמקורות הסמכות שעל בסיסם החלו מאמצי השלום, במיוחד החלטות 242 ו-338 של מועצת הביטחון וזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית על אדמתו הלאומית. זו הסיבה לדחיות ולהתמקחויות לגבי יישום חלק מהדברים עליהם הוסכם [במסגרת הסכמי] אוסלו, קמפ דיוויד וקהיר. אולם, אני גם מודע לכך שהמטרה הנסתרת שלהם היתה תמיד עקירת האמונה בתרבות השלום מהמנטליות הערבית בכלל, ומזו הפלסטינית בפרט, כדי להתלונן בפני דעת הקהל הבינלאומית כי הערבים אינם שוחרי שלום...

 

עדיין חקוקות בזיכרוני מילותיו של [המלך] חוסיין המנוח בתארו את הסכם [השלום]: 'זוהי מתנתי לעמי הירדני'. חוסיין המנוח הבין את המציאות דאז וראה את העתיד, שאותו אנו חיים כעת... לירדנים אין שום ספק לגבי הישות המדינית שלהם אך זה לא סותר את העובדה שירדן נמצאת על הכוונת [של כמה גורמים ומדינות]... וכאן המבחן הקשה ביותר לעמידה האיתנה של העם הירדני האחד המאוחד.

אחד ממאפייני עמידתו האיתנה [של העם הירדני] החשובים ביותר הוא שאינו מאפשר לאף גורם, שמאמץ תרבות של תוקפנות ושנאה להרעיל את תרבות המתינות ואהבת השלום, ממנה אנו נהנים ובה אנו מעוניינים למען הדורות הבאים."[9]



[1]  למשל: אל-ראי (ירדן), 7.10.2019; http://www.ammonnews.net, 13.10.2019

[6] קרב שהתנהל ב-21.3.1968 בין כוחות צה"ל לצבא הירדני בעקבות תקיפת מפקדת פת"ח בכפר כראמה שבדרום בקעת הירדן. לקרב זה חשיבות רבה במורשת הקרב הירדנית.

[7] מתכוון לוועידת מדריד, שהתכנסה בין ה-30.10-1.11.1991 בחסות ארה"ב ובריה"מ במטרה לקדם הסכם שלום בין ישראל לבין הפלסטינים ומדינות ערב. הוועידה הביאה לשיחות בין ישראל לירדן, שהובילו בשנת 1994 להסכם שלום.

[8] סעיף 102 באמנת האו"ם קובע כי כל אמנה או הסכם בינ"ל צריך להירשם במזכירות הארגון. 

[9]  אל-ראי (ירדן), 25.3.2019

תגיות