תחת הכותרת "קונדוליזה, הרחוב הערבי, ובעלי הברית", כתב סלאמה נעמאת, בעל טור ב'אל-חיאת': ברגע שהתמוטט משטר ה'טאליבאן' תחת ההפצצות האמריקאיות – שגרמו למותם של לפחות אלפיים אזרחים, מבלי שאותו 'רחוב' ינוע ויזוע ומבלי שיגלה כל צער – החלה וושינגטון להבין את היקף השקר של המנהיגים בדבר לחץ דעת הקהל המופעל עליהם

עורך היומון הלונדוני, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, הפך לפרשן קבוע המציג את "העמדה הערבית" בערוצים בינלאומיים וערביים. בהופעותיו אלה, הוא מביע תמיכה מפורשת בבן לאדן ומרבה למתוח ביקורת על ארה"ב. כך, כחודשיים לפני פיגועי ה-11 בספטמבר, הוא טען בערוץ אל-ג'זירה, כי בן לאדן אינו טרוריסט, אלא מיסכן התקוע בהרי אפגניסטן

עורך היומון הלונדוני, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, הפך לפרשן קבוע המציג את "העמדה הערבית" ב-BBC, ב-CNN ובערוצים בינלאומיים נוספים. כחודשיים לפני ה-11 בספטמבר, 2001, הופיע עטואן בדיון בנושא "תופעת בן לאדן" באל-ג'זירה והגן על בן לאדן בטענה כי הוא אינו טרוריסט, אלא "מיסכן [תקוע] באפגניסטן, יושב בהרים..."

טראד בן סעיד אל-עמרי, בעל טור ביומון הסעודי, "אל-וטן", שהינו קרוב משפחה של כמה מחוטפי המטוסים ב-11 בספטמבר, פרסם מאמר של חשבון נפש תחת הכותרת "המלחמה החדשה: החמולה שלי והטרור" ובו ביטא את תחושותיו כשנודע לו כי כמה מחוטפי המטוסים ב-11 בספטמבר השתייכו לחמולה שלו בדרום סעודיה

היומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", פרסם עמוד שלם של מכתבי קוראים שהצטברו במערכת העיתון. זהיר עבדאללה, קורא מארה"ב, כתב: "... הדור השלישי לא למד משגיאותיהם של הדור של "חי אל-ערב" ושל הדור של "קול ערב". אם תחילתו של חודש הרמדאן, החלו כמה מערוצי הלווין הערביים להציג סדרות המעמיקות את השנאה באווירה שממילא רווית שנאה

אימן אל-סכאפי פרסם את שירו "משום שאני פלסטיני", באל-אסתקלאל, שבועון 'הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני: "משום שאני פלסטיני/ משום שאני מאוהב בגורל/ וגורלי הוא שדמי יהפוך לשירים/ וישרטט את הדרכים אל החופש/ גורלי הוא להפוך לפצצה אנושית/ משום שאני פלסטיני/ הו אוהבי האכזריות, אנו  מודיעים לכם בשם תקוותינו/ או שאפגוש את אללה באמצעות בושם ומושק/או שאחיה על אדמתי בחופשיות ובכבוד..."

כתב ערוץ הטלוויזיה הקטרי "אל-ג'זירה" בקנדהאר, יוסף אל-שולי, ראיין את אחד מראשי אל-קאעדה, "אבו חפץ המאוריטני". זהו ראיון טלוויזיוני ראשון של בכיר באל-קאעדה מאז ה-11 בספטמבר, וככל הנראה הראיון היחיד, פרט לזה שהעניק אסאמה בן לאדן לעיתון בפקיסטן

הדבקות הדתית שמביעים המחבלים המתאבדים לפני יציאתם לפעולתם, השאיפה למסירת הנפש שמביעים אפילו ילדים פלסטינים ומחוות השמחה שמפגינות משפחות ההרוגים עם היוודע דבר מותם חושפות את מעמדה של תפישת ה'שהאדה' – מות הקדושים – באידיאולוגיה הפלסטינית והשפעתה הממשית על ההתרחשויות האלימות

חודשיים ויום לפני הפיגועים בארה"ב, שידר ערוץ הלווין הקטרי, אל-ג'זירה, תוכנית שכותרתה "בן לאדן - הייאוש הערבי והפחד האמריקאי". הנושא טופל ב"הכיוון הנגדי", שאירחה מצד אחד את הסופר ואיש האופוזיציה הסודאני, אל-ח'אתם עדלאן, שמתח ביקורת על בן לאדן. מצד שני, התארח עורך היומון הלונדוני הפרו-עראקי, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, שהגן על בן לאדן

דיקן הפקולטה להלכה אסלאמית באוניברסיטת קטר, עבד אל-חמיד אל-אנצארי, פרסם מאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת" ובו מתח ביקורת על ערוצי לווין ערביים שמסיתים למען האידיאולוגיה של בן לאדן. לדבריו, החינוך, אנשי הדת והתקשורת בעולם הערבי יוצרים "תרבות של טרור" שמובילה לפיגועים

החלטת ארה"ב שלא להפסיק את ההפצצות באפגניסטן בחודש הרמדאן עוררה ביקורת רבה בעולם הערבי והמוסלמי. דברי מזכיר ההגנה האמריקאי, דונלד רמספלד, כי מוסלמים נלחמו לאורך ההיסטוריה בחודש הרמדאן, הביאו לגל מחאות בתקשורת הערבית. ואולם חרף המחאות, זכו דברי רמספלד לאישוש מפי בכירי דת שהסבירו מדוע המוסלמים מעדיפים להילחם בחודש הרמדאן

מאז ה11- בספטמבר, מתפרסמים בעיתונות הערבים כתבות ודיווחים רבים הטוענים כי הפיגועים גרמו לשגשוגה של המיסיונריות האסלאמית בארה"ב. על פי דיווחים אלה, מסר הסובלנות שמעביר הממשל הפדראלי והשלטונות המקומיים, מעודד רבים להתאסלם

עורך היומון המצרי הממסדי "אל-אח'באר", גלאל דוידאר, תקף את ה'וושינגטון פוסט' במאמר שכותרתו "ויעד עד ממשפחתו", לקוחה מן הקוראן. משמעות פסוק זה היא כי קיימת העדות המהימנה ביותר לאשמתו של אדם הבאה מבני משפחתו. בהקשר הנוכחי, משמעות הכותרת היא ששר החוץ קולין פאול ודוברו מעידים בעצמם על כך שעיתונאים ב'וושינגטון פוסט' הם סוכנים של הלובי הציוני בארה"ב

המחזאי המצרי הידוע, עלי סאלם, פרסם מאמר סאטירי ביומון הלונדוני "אל-חיאת" בו לעג לתקשורת הערבית, המחנכת להקצנה. סאלם, התבסס על הרעיון של אחד ממחזותיו, "בית ספר למופרעים", וכתב על כוונתו להקים גן ילדים להקניית ערכי הקיצוניות

ד"ר עטאללה אבו אל-סבח, בעל טור ב'אל-רסאלה', ביטאון תנועת החמאס, היוצר לאור בעזה, נוהג לפרסם מכתבים פומביים הממוענים לאישים, חפצים, אידיאולוגיות, ואירועים בולטים במזרח התיכון ובעולם. מכתבו האחרון, ה-163 בסדרה, מוען "אל האנתרקס": "אתחיל בכך שאומר: הו אנתרקס, על אף עליבותך, זרעת אימה בלבה של אדונית היוהרה, העריצות, והגאוותנות!.."

מאמר מערכת של הוושינגטון פוסט (30.10) תקף את עורכי היומונים המצריים אל-אהראם ואל-אח'באר בשל התבטאויות אנטי-אמריקאיות שנכללו במאמריהם לאחרונה. עורך אל-אהראם, אבראהים נאפע, השיב לטענות נגדו, במאמר מערכת תחת הכותרת "מה רוצה הוושינגטון פוסט?"

המופתי של סעודיה, השיח' עבד אל-עזיז בן עבדאללה אאל אל-שיח' הזהיר בראיון שהתפרסם בעיתון הסעודי "אל-ריאד'" מפני קריאות להרוג לא מוסלמים בארצות האסלאם וקרא "להיזהר מלהקשיב לקריאות המעוררות מלחמות פנימיות ומהומות ואשר אינן משיגות דבר." יצוין כי עוד לפני הפיגועים בארה"ב פרסם המופתי של סעודיה פסק הלכה מעורר מחלוקת נגד פגועי ההתאבדות

להנחה כי שהיד זוכה ל-72  "שחורות עין" בגן העדן יש מאמינים רבים המקבלים עידוד מפורש ממורי הלכה מוסלמים מוסמכים. ואולם, האם אותן שחורות עין זמינות לצורך קיום יחסי מין? נראה כי יש המאמינים בכך. בתקשורת הישראלית דווח על מקרה של מחבל מתאבד שנתפש בטרם ביצע את הפיגוע כשאזור חלציו היה עטוף במגבות

שני בעלי טורים סעודים פרסמו לאחרונה מאמרים בעיתונים ערביים - אחד היוצא לאור בלונדון והשני היוצא לאור בקהיר - ובהם מתחו ביקורת על תיאוריות הקונספירציה השונות שפרחו לאחרונה בתקשורת הסעודית והערבית לפיהן "מיליציות אמריקאיות קיצוניות" או, לחלופין, "המוסד הישראלי" ביצועו את פיגועי ה-11 בספטמבר

השבועון הפלסטיני, "אל-מנאר", פרסם כתבת תחקיר, פרי עטו של ד"ר עבדאללה אל-שיח', תחת הכותרת: "העובדות המלאות: ה-CIA וה-FBI, בשיתוף פעולה עם המוסד, ביצעו את התקפת ההתאבדות בוושינגטון ובניו יורק; ההישרדות היא בראש סולם העדיפויות [שלהם], גם אם הדבר מוביל אותם לשיתוף פעולה עם השטן"

בעקבות מאמרו של תומס פרידמן בניו יורק טיימס בו מתח ביקורת על המשטר בסעודיה, ומאמרים נוספים בוושינגטון פוסט שביקרו את התנהלותו של הנשיא מבארכ במשבר הנוכחי, פתחו עורכי יומוני המשטר המובילים במצרים בהתקפה על מדיניות ארה"ב

לקראת המלחמה נגד משטר הטאליבאן, העלו מוסלמים בצבא האמריקאי ספקות בנוגע לתקינות ההלכתית של השתתפותם בלחימה. איש הדת המוסלמי של הפנטגון הפנה שאלה בעניין זה למועצה ההלכתית של צפון אמריקה, וזו בתורה, הפנתה את השאלה לחכמי דת בעולם הערבי. הם התירו את השתתפותם של החיילים המוסלמים בלחימה, אם אין ברירה אחרת

שי'ח עמר בין בכרי מוחמד הוא פונדמנטליסט אסלאמי המתגורר בלונדון, הוא יליד סוריה (1958). הוא הילד ה-26 של איש עסקים סוני וכיום הוא אב לשבעה, המתגורר בלונדון. שיח' בכרי הוא מייסד הסניף הלונדוני של "חזב אל-תחריר" ("מפלגת השחרור", נוסדה ב1953- על ידי הפלסטיני, תקי אל-דין אל-נבהאני, בירושלים) ושל ארגון "ג'מאעת אל-מוהאג'רון", שבראשו הוא עומד

השיח' המצרי, מוחמד ג'מיעה, שליח אוניברסיטת אל-אזהר לארה"ב, והאמאם של המרכז האסלאמי בניו יורק: "אירוע [הפיגועים] עודד אנשים להתוודע לאסלאם, לאחר שהוכח לאמריקאים כי הם רומו על ידי היהודים... אללה הכשיל את המלכודת של היהודים שניסו לעוות את תדמיתם של המוסלמים, והוכיח לעם האמריקאי מהי האמת. לכן, אני סבור כי למוסלמים עתיד מזהיר בארה"ב"

מוחמד צבחי אל-סוירכי, בעל טור ב"אל-רסאלה", ביטאון ה'חמאס', ערך השוואה בין הציוויליזציה המערבית לזו האסלאמית: "... ההיסטוריה מוכיחה את האופי שוחר השלום של האסלאם ... המוסלמים לא באו לארצות הכבושות כקולוניאליסטים, המוציאים את האנשים מבתיהם ותופסים את מקומם, כפי שעשתה אמריקה עם האינדיאנים וכפי שעושה ישראל עם תושבי פלסטין

ראש הפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת תעלת סואץ במצרים, ד"ר ג'מאל עלי זהראן, כותב ביומון הממסדי המצרי "אל-אהראם", תחת הכותרת "טביעות האצבע של הלובי היהודי מאחורי אירועי ה-11בספטמבר": ...היקף ההתקפות ואופיין מעידים על תכנון וביצוע על ידי מנגנון מודיעין המקורב ל-CIA. אין מנגנון מודיעין בעולם המקורב ל-CIA כמו "המוסד" הישראלי

ד"ר עבדאללה אל-נג'אר, בעל טור לענייני דת ביומון המצרי הממסדי, "אל-גומהוריה", התייחס בטורו לסוגיית ההקרבה העצמית במסגרת הג'יהאד בדת האסלאם: "בצדק, המאמינים באללה אינם יראים מאויביהם ואינם פוחדים מ[להיכנס] לג'יהאד. זאת משום שהם מגלים בג'יהאד את עצמם ושוק רווחי למכור בו את חייהם לאללה. משום כך, הניצחון, בהכרח, יהיה לצדם, מאחר שהם מקריבים את חייהם בזול למען אללה.."

האשם חסן, קורא סודאני, המעיד על עצמו שהוא משתייך לזרם הפאן-ערבי, שיגר למערכת היומון הלונדוני, "אל-קדס אל-ערבי", את המכתב הבא, תחת הכותרת "אנחנו, ולא ארה"ב, ההורים החוקיים של בן לאדן"

מצטפא כאמל, המכונה מצטפא כאמל, המכונה אבו חמזה אל-מצרי [אבו חמזה "המצרי"] הוא פונדמנטליסט אסלאמי, יליד אלכסנדריה מצרים, המתגורר בצפון לונדון, ועומד בראש ארגון המכונה 'אנצאר אל-שריעה' [תומכי השריעה]. אבו חמזה משמש כאמאם של מסגד פינסבורי פארק בצפון לונדון ותימן ומצרים תובעות מבריטניה את הסגרתו

על פי כל הדיווחים, ארגוני 'הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני', ה'חאמס' וחזבאללה, לא נכללו במסגרת הארגונים שעמם עומד הממשל האמריקאי להתמודד בשלב זה, וזאת בלחצן של כל מדינות ערב. בינתיים, ממשיכים הארגונים הפונדמנטליסטים הפלסטיניים לבטא בעיתוניהם את שמחתם על הפיגועים בארה"ב ואף לאיים בפיגועים נוספים

מחמד עבד אל-לטיף חג'אזי, בעל טור בשבועון המצרי אל-שעב, כתב: "אני אשקר אם אטען שאני חשתי סימפטיה כלשהי [לקורבנות] לאחר הפלת שני מגדלי מרכז הסחר העולמי בניו יורק והפגיעה בבניין הפנטגון בבעיטה חופשית ישירה ...; [אינני כמו אותם שליטים] החייבים להביע נאמנות וצייתנות לאדוניהם היהודים והאמריקאים, בכך שהם מביעים צער ויגון על ההתקפה

ביטויי השמחה בעיתונות האופוזיציה המצרית בעקבות הפיגועים בארה"ב נמשכו גם השבוע, ואליהם הצטרפו גם בעלי טורים בעתונות הממסדית והעצמאית, שמתחו ביקורת על ארה"ב, וחלקם אף ביטאו שמחה לאיד

שר ההסברה הסורי, ד"ר עדנאן עמראן, פרסם ממאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-שרק אל-אוסט, בתגובה למאמרו של הנרי קיסינג'ר בלוס אנג'לס טיימס: "הנרי קיסינג'ר המבטא את העמדה הישראלית, מהווה דוגמה להגיון המוטה שאינו שת לבו אל העובדות ואינו לומד מן הניסיון; נהפוך הוא, לדעתו ניתן לתקן טעות על ידי העמקת [ההתנהגות השגויה], בהתאם להגיון שיוהרת הכוח מעוורת אותו..."

יו"ר 'התאחדות הסופרים הערבית', הסורי עלי עקלה ערסאן, הגיב על הפיגועים בארה"ב במאמר המערכת של ביטאון ההתאחדות, "אל-אסבוע אל-אדבי", היוצא לאור בדמשק. ".. ...כואב לי מותם של חפים מפשע; ואולם, האחד עשר בספטמבר - יום נפילת סמל העוצמה האמריקאית, הזכיר לי חפים מפשע רבים שהלכנו בלוויותיהם וטיפלנו בפצעיהם... נזכרתי בלוויות המתקיימות מדי יום בפלסטין הכבושה ..."

בעקבות הפיגועים בארה"ב, הוא התארח בתוכנית הדת של ערוץ הטלוויזיה הקטרי אל-ג'זירה: "... המערב הוא שהפך את האסלאם לאויב ויש לו סיבות רבות לכך, שאחת מהן היא המשאבים. [הדבר התחיל] עוד מימי מלחמות הצלבנים. ישנם תסביכים שהמערב לא השתחרר מהם. הם תקפו את ארצות האסלאם, אבל האסלאם ניצח בסופו של דבר באמצעות עמאד אל-דין זנגי, צלאח אל-דין, ביבארס ואחרים..."

ד"ר מאמון פנדי, בעל טור ביומון הלונדוני, אל-שרק אל-אוסט, מתח ביקורת על אינטלקטואלים בעולם הערבי המגנים את הפיגועים בניו יורק אבל מוצאים להם נסיבות מקילות: "מעשי הטרור שזעזעו את ניו יורק וושינגטון... יצרו דיכוטומיה בין העולם שלפני הפיצוצים לעולם שאחריו; דיכוטומיה בין כוחות ההרס והעושק בעולם לבין הקורבנות שמתו בשעה ששקדו על עמל יום ...דיכוטומיה בין עולם המנסה לבנות לבין כוחות ההרס..."

אחד הנושאים שזכו להתייחסות מיוחדת בתקשורת הערבית היו תמונות השמחה בעקבות הפיגוע ששודרו ברשתות הטלוויזיה האמריקאית ממזרח ירושלים. מרבית הכותבים מתחו ביקורת הן על מי שביטאו שמחה בעקבות האסון, והן על התקשורת האמריקאית והישראלית שלטענתם, השתמשו בצילומים של מיעוט פלסטיני החוגג בטרם נודעו מימדי האסון, כדי לעוות את תדמיתו של העם הפלסטיני כולו

העיתונאי הבריטי, פטריק סיל, המשמש מעין סופר-חצר של שושלת הנשיאות הסורית, ואף כתב את הביוגרפיה של אסד האב, פרסם מאמר ביומון הלונדוני, אל-חיאת, בו הוא בוחן את יעילות פיגועי התאבדות בארה"ב ובישראל. ראשית, מטיל סיל ספק בכך שערבים או מוסלמים ביצעו את הפיגועים בארה"ב; אחר כך הוא מדגיש את "מעשי הטבח" שביצעו בעבר ארה"ב וישראל במקומות שונים בעולם

בעלי טורים רבים בתקשורת הערבית נדרשו לשאלת זהותם של מבצעי הפיגועים בניו יורק. חלקם בחרו להתעלם מתוצאות חקירת ה-FBI בהציגם שורה של גורמים אמריקאיים ובינלאומיים, שלדעתם ביצעו את הפיגוע. להלן סקירה של החשודים בביצוע הפיגועים, על פי התקשורת הערבית

האינטלקטואל הלבנוני הליברל, חאזם צאע'יה, החי בלונדון, כתב טור ביומון, אל-חיאת, ובו הוא מטיל אחריות מסוימת לפיגועים בארה"ב על העולם הערבי וקורא להסגיר את הטרוריסטים: "התקפות הטרור חיסלו אחד לאחד את כל המרכיבים המדיניים של אסטרטגיה ערבית..."

מנכ"ל משרד ההסברה הפלסטיני, חסן אל-כאשף, מתח ביקורת על כך שהטיפול התקשורתי בפיגועים בארה"ב, בא על חשבון הטיפול באינתיפאדה ובבעיה הפלסטינית. במאמר שכותרתו "הערבים זונחים אותנו לטובת ההשפלה והצביעות", שהתפרסם בביטאון הרשות הפלסטינית, אל-חיאת אל-ג'דידה, כתב אל-כאשף: "מדוע מתנהגים הערבים כנאשמים? מדוע נמשך הזרם המבחיל הזה של התנהגות צבועה ומשפילה כלפי ארה"ב?

אל-רסאלה, ביטאון תנועת ה'חמאס, היוצא לאור בעזה, מפרסם מכתב "לאמריקה", פרי עטו של ד"ר עטאללה אבו אל-סבח, בעקבות הפיגועים בניו יורק ובוושינגטון: "אני בטוח שאת תעמדי מול המראה של ההיסטוריה שלך עוד זמן רב!! כך תוכלי לראות עד כמה היית עושקת, עד כמה מושחתת, עד כמה חטאת!! כמה ישויות השמדת. כמה ממלכות הרסת!  האם את זוכרת כיצד הפכת את הירושימה ונגסאקי לערמות של פחם רדיואקטיבי..."

להלן קטעים מדרשת יום שישי (17.8.2001) ששודרה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית. הדרשה הועברה בשידור ישיר ממסגד שיח' עג'לין בעזה, והדרשן הוא שיח' אסמאעיל א'ל ע'דואן: "... ביום השנה לשריפת מסגד אל-אקצא, אנו אומרים כי חובת האומה כלפי מסגד אל-אקצא, היא לממש את אופציית הג'יהאד והמאבק למען אללה..."

במאמר שהתפרסם ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם, תוקף העיתונאי המצרי האסלאמי, פהמי הוידי, את אוזלת היד של האומה הערבית נוכח המתרחש בשטחים ומספר על הרגשת השמחה העזה שפקדה אותו בעקבות הפיגוע בירושלים

נמשך הפולמוס בעיתונות הערבית בעקבות פסיקות המופתי הסעודי ושיח' אל-אזהר המצרי בדבר תקינותם ההלכתית של פיגועי ההתאבדות תוך התמקדות שאלות: שיח' אל-אזהר ערער על תקינותם ההלכתית של פיגועי ההתאבדות בשל הפגיעה באזרחים, ואילו המופתי הסעודי התייחס למחבל עצמו, אשר בשעת הפיגוע קיים חשש כי הוא מבצע התאבדות האסורה באיסלאם

ב-24 ביוני 2001 שידרה רשת הטלוויזיה הגרמנית (WDR) במגזין החדשות השבועי שלה, כתבה מיוחדת על המחבל בדולפינריום,חייו ובני משפחתו. באחד הקטעים בכתבה, מציגה אחותו של המחבל אלבום זיכרון שהכינה לאחיה ובו קטעי עיתונות על הפיגוע, תמונות וכן מכתבי תנחומים שהמשפחה קיבלה, בהם מכתב מיאסר ערפאת ובו דברי הלל לגבורתו של המחבל

מדי יום שישי, משדר ערוץ הטלוויזיה של הרש"פ את דרשת יום השישי מאחד המסגדים בעזה. ביום שישי השמונה ביוני, 2001, שבוע לאחר פיגוע ההתאבדות בתל אביב, וכמה ימים לאחר הצהרתו של ערפאת בנושא הפסקת האש, שודרה דרשתו של שיח' אבראהים מאצ'י, ממסגד שיח' עג'לין בעזה, שקרא לפיגועי התאבדות נוספים

בקהיר נערך כינוס תמיכה בשיח' עמר עבד אל-רחמן, הכלוא בארה"ב בשל מעורבותו בפיגוע הטרור ב'מרכז הסחר העולמי' בניו יורק, ובו איימו הדוברים בפיגועים נוספים נגד מטרות אמריקאיות, אם לא ישוחרר מנהיגם. עורך דינו של השיח', מנתצר אל-זיאת, אמר: "כשארגון "הג'יהאד" גילה כי ה-CIA היה מעורב בהסגרת שלושה מאנשיו מאלבניה למצרים, הוא השתתף בפיצוץ שגרירויות ארה"ב בניירובי ובדאר א-סלאם

ב-25 במאי, 2001, שבוע לפני פיגוע ההתאבדות בדולפינריום בתל אביב, נשא המופתי של הרש"פ, שיח' עכרמה צברי, את דרשת יום השישי במסגד אל-אקצא, במהלכה מתח ביקורת על פסק ההלכה של המופתי הסעודי שקבע כי פיגועי ההתאבדות אינם תקינים מבחינה הלכתית.המופתי צברי הביא דוגמאות מן ההיסטוריה המוסלמית לכך שאין המדובר ב"התאבדות" אלא ב"מסירות נפש"

תוכנית האירוח של ד"ר פיצל אל-קאסם, "הכיוון הנגדי", בערוץ אל-ג'זירה, עסקה ב- 23 במאי ביחסם של המשטרים הערביים לאינתיפאדה הפלסטינית וביחסן של תנועות האופוזיציה לשליטים הערביים. ברקע התוכנית עמדו הודעות הסיכום החריפות של ועידות הפסגה הערביות והאסלאמיות האחרונות מחד גיסא, ופסק ההלכה של המופתי הסעודי בגנות פיגועי ההתאבדות מאידך גיסא