ככל שמתקרב מועד ההכרעה העיראקית בדבר חתימה על ההסכם הביטחוני-אסטרטגי ארוך הטווח בין עיראק לבין ארה"ב, כך גוברת התערבותם של גורמים דתיים פנימיים וחיצוניים, בעיקר שיעים, בניסיון להשפיע על השלטון העיראקי שלא לחתום על ההסכם. הדבר בא לידי ביטוי בפתוות מטעם פוסקי הלכה בכירים, המגנות את ההסכם וקוראות לעיראקים להצביע נגדו.

רמ"מ סוריה, מוחמד נאג'י עטרי מתח ביקורת קשה על מצרים, שפורסמה ב"אל-ראי" הכוויתי (13.10.08) בטענה כי מצרים איבדה את תפקידה כמובילת העולם הערבי והיא פועלת בשירות האינטרסים האמריקאיים. בתגובה, פרסם חבר הפרלמנט המצרי ועורך עיתון אל-גומהוריה, מוחמד עלי אבראהים, מאמר בו הציג את סוריה כנתינה של איראן ושל קטר כאחראית למשבר בלבנון

בעקבות פיגוע מכונית התופת בדמשק ב-27.9.2008, חלה החרפה במתיחות הסורית-סעודית, שבאה לידי ביטוי בהחלטת השלטונות הסוריים למנוע עד להודעה חדשה את הפצתו בסוריה של היומון הסעודי, "אל-חיאת", היוצא לאור בלונדון. בתגובה להחלטה, האשים מקור ב"אל-חיאת" את סוריה בהתנכלות ליומון הן מפני שהוא ממומן ע"י סעודיה והן מפני שהוא איננו מנסה לרצות את המשטר הסורי

השיח' יוסף אל-קרדאוי, ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים העניק, ב-8 בספטמבר 2008, ראיון ליומון המצרי "אל-מצרי אל-יום", בו קרא לנשיא מצרים מובארכ, לפנות את מקומו ולא להוריש את השלטון לבנו גמאל וכן התייחס בין היתר לקשר בין דת ופוליטיקה, לפעילות הפוליטית של תנועת האחים המוסלמים. אל-קרדאוי גם טען כי התפשטות השיעה בארצות הסוניות מהווה סכנה

בחודשים האחרונים עוסקת התקשורת המצרית באופן אינטנסיבי בפרשת הסרט האיראני הדוקומנטארי "חיסול פרעה". לטענת המצרים, הסרט מחלל את זכרו של הנשיא המנוח אנור אל-סאדאת, מציג אותו כבוגד וכסוכן של ארה"ב וישראל, ומפאר את רוצחיו. פרסום הסרט השפיע קשות על יחסי מצרים איראן, הסובלים ממילא מנתק ממושך

בעקבות חתימתם של שרי החוץ של מדינות השת"פ במפרץ ושל שר החוץ התורכי עלי באבאג'אן, על מזכר הבנות אסטרטגי בין מדינות המפרץ ותורכיה - במהלך פסגת שרי החוץ של מדינות המפרץ (2.9.2008) בג'דה שבסעודיה – טען מאמר המערכת של היומון הסעודי "אל-וטן", כי מדינות המפרץ החליטו לראות בתורכיה שותפה אסטרטגית שתאזן את הכוחות מול איומיה וכוחה העולה של איראן

בקרב הכורדים בעיראק, שמאז מלחמת המפרץ הראשונה נהנים מאוטונומיה, יש לאחרונה גילויים גוברים של בדלנות לאומית, המוסברים כשאיפה כורדית להשגת עצמאות על חבל כורדיסטאן העיראקית, כצעד מקדים להקמת מדינה כורדית גדולה שתכלול גם אזורים בעלי רוב כורדי בתורכיה ובאיראן. גילויים אלה מעוררים חששות כבדים בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית, הסונית והשיעית, בעיראק ובקרב המדינות השכנות

במאמר שפרסם מכון המחקר האיראני ליחסים בינ"ל ולמדיניות חוץ, Iran Diplomacy, בראשות שגריר איראן לשעבר בצרפת (2002-2005), מוחמד צאדק ח'ראזי, (אחיו של ראש המועצה לקביעת מדיניות חוץ באיראן, כמאל ח'ראזי), הואשמה סעודיה כי היא חותרת להפלת המשטר באיראן ולהגמוניה אזורית

כתבת תחקיר ביומון הלונדוני, "אל-חיאת", חושפת את השתתפותם של ילדים לבנונים חמושים באירועים אלימים. לפי הכתבה, תופעה זו קיימת עוד מימי מלחמת האזרחים האחרונה במדינה בין השנים 1975-1990, והיא ממשיכה להתקיים גם כיום. התחקיר מסיק כי תופעת הילדים החמושים מהווה "פצצה מתקתקת"

היומון הלונדוני "אל-חיאת" פרסם ראיון עם מחמד דחלאן, חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית וחבר המועצה המהפכנית של תנועת הפת"ח. דחלאן טוען כי הנזקים שהסבה אינתיפאדת אל-אקצא לפלסטינים גדולים מן הרווחים. הוא רואה במנהיג החמאס, ח'אלד משעל, ראש כנופיה ומותח ביקורת חריפה על תנועת החמאס

ב-26 במאי 2008 פורסם באתר הליברלי middleeasttransparent.com, מאמרו של הליברל הכוויתי ח'ליל עלי חידר, התוקף את תרבות המלחמה בעולם הערבי והמוסלמי ואת הסיסמאות התומכות בה: איננו רוצים במלחמה, איננו רוצים בלחימה, איננו רוצים במוות ובהרס, איננו רוצים [לקחת חלק] בעולם המתפוצץ רווי הדם, הו אנשי המלחמה, הג'יהאד וההתנגדות. איננו רוצים בעולם זה המתפוצץ רווי הדם

בין ארה"ב לבין עיראק אמור היה להיחתם, בסוף יולי  2008, הסכם אסטרטגי ארוך טווח, כדי להסדיר משפטית את המשך נוכחות הכוחות האמריקאיים בעיראק לאחר ה- 31.12.08. אלא שדליפת פרטים מהסכם זה עוררה בתוך עיראק התנגדות רחבת היקף לו, בטענה שסעיפיו "שוללים מעיראק את ריבונותה"

ב-19 ביוני נכנס לתוקף הסכם התהדיאה בין ישראל לבין הפלסטינים. הוסכם להפסיק את הפעילות הצבאית של ישראל בעזה ואת הירי מעזה לעבר יישובים ישראליים למשך ששה חודשים תוך הבנה שבהמשך תחול הרגיעה גם בגדמ"ע. הרש"פ והפת"ח מתחו ביקורת על ההסכם והאשימו את החמאס כי היא מכרה את האינטרסים הפלסטיניים, ובפרט את הגדמ"ע תמורת הצלת בכיריה מהתנקשות, וקבלת דלק ומזון

ב-12 ביולי 2008, לאחר פתיחת "ועידת מדינות הים התיכון" בפריז, הכריז נשיא צרפת סרקוזי במסיבת עיתונאים על רצונו של נשיא סוריה לכונן יחסים דיפלומטיים עם לבנון. ואולם, הנשיא הסורי ומקורביו מיהרו להבהיר כי לא חל כל שינוי במדיניותה הקודמת של סוריה כלפי לבנון

התובע הכללי של ביה"ד הפלילי הבינ"ל בהאג, לואיס מורנו אוקמפו, הגיש ב-14.7.08 כתב אישום כנגד נשיא סודאן, עמר אל-בשיר, בגין פשעי מלחמה בסכסוך בדארפור. התגובות הרשמיות של הליגה הערבית, מצרים וסוריה, הביעו תמיכה בממשלת סודאן. היו פרשנים שטענו כי כתב האישום היא מזימה אמריקאית, בעוד לדברי כותבים בעיתונות הסעודית היו"ל בלונדון, ההעמדה לדין היא תוצאת מדיניותה של סודאן בדארפור

העיתון המצרי אל-אהראם פרסם ב-1 במאי 2008 תחקיר על תופעת השיעיזציה באיחוד של איי קומורו, הנמצא באוקיאנוס ההודי, מזרחית ליבשת אפריקה, ועל ההתעניינות המוגברת שמגלה איראן באיים, התעניינות הזוכה לתמיכת נשיא איי קומורו, למול התנגדותם של גורמים שונים במדינה

במאמר שפורסם ביומון הערבי הלונדוני אל-שרק אל-אוסט דן הליברל המצרי ד"ר עבד אל-מנעם סעיד, ראש המכון למחקרים אסטרטגיים של מוסד אל-אהראם, בסוגיית הגורמים לחוסר דמוקרטיה בעולם הערבי ומפנה אצבע מאשימה כלפי שכבת המשכילים בעולם הערבי, שלדבריו, מקדישים את זמנם למאבק בזרים במקום לטיפוח הדמוקרטיה בארצותיהם

ב-29.12.2007 פרסם סעד אל-דין אבראהים, מהרפורמיסטים הבולטים בעולם הערבי, ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום, מאמר תגובה למבקריו העיראקים, בעקבות ויכוח שלו עימם, שכותרתו "הנזיפה מהאחים העירקאים". במאמרו טען אבראהים שההבדל בין טרוריסט ללוחם שחרור אינו חד וברור, ושניתוח מדעי של המצב בעיראק מלמד שאכן אין הבדל מהותי בינו לבין המלחמות בוויטנאם ואלג'יריה

עורך היומון המצרי "אל-גומהוריה" וחבר הפרלמנט המצרי מוחמד עלי אבראהים, תקף במאמר שפרסם, את קטר משום שהיא מעזה לבקר את מצרים בעוד היא עצמה  מרבה לפגוע באינטרסים הערביים. מאמר זה בא למאמר בעיתון "אל-שרק" הקטרי בו טען בעל הטור פואז אל-עג'מי כי מדינות ערב, ובפרט מצרים,הששות להיענות ליוזמות אירופאיות, כמו הקמת "איחוד הים התיכון", במקום לדאוג, לאינטרסים הערביים

בצהרי יום שבת (10.5.08), פשטו חברי ארגון המורדים הדארפורי 'התנועה לצדק ולשוויון' על העיר אם-דרמאן, הצמודה לבירה ח'רטום. לוחמי התנועה, שהגיעו ללב סודאן, תקפו בסיס של חיל האוויר בקרבת העיר וניסו לתקוף עוד מטרות צבאיות ומבני שלטון. בעוד התקשורת הערבית עסוקה במשבר בלבנון, תפסה ההתקפה על אם-דרמאן את כותרות העיתונים בסודאן במשך כמה שבועות והדיה נמשכים עד היום