כללי

התגברות החשש הירדני מפני איראן בצל פעילות המיליציות

הפרו-איראניות בגבולה הצפוני של הממלכה

מאת צ. הראל וח. ורולקר

 

ב-28.1.2024 נהרגו שלושה חיילים אמריקאים ונפגעו עשרות בתקיפת מל"ט ששיגרו מיליציות שיעיות פרו-איראניות משטח עיראק לעבר בסיס התמיכה הלוגיסטי "מגדל 22" בצפון מזרח ירדן, סמוך לגבול עם סוריה.[1] בתגובה, תקפו כוחות אמריקאים ב-2.2.24 יעדים של המיליציות הפרו-איראניות בשטח סוריה ועיראק.[2]

 

המתקפה, שביצעו המיליציות הפרו-איראניות בירדן, הביכה את הירדנים, שניסו לטשטש את העובדה שהיא בוצעה בשטח הממלכה. דובר ממשלת ירדן, מוהנד אל-מובידין, הכחיש תחילה, בדבריו לערוץ הירדני אל-ממלכה, כי התקיפה בוצעה בשטח ירדן וטען כי היא בוצעה בבסיס אל-תנף בסוריה[3], ואולם מאוחר יותר הוציא הודעה רשמית, בה נטען כי התקיפה בוצעה "במוצב קדמי על הגבול עם סוריה", בלא להבהיר אם המוצב נמצא בשטח ירדן.[4]

 

נראה כי ירדן מנסה לטשטש במכוון את עובדת מיקומו של הבסיס בתוך שטחה הריבוני בניסיון להרחיק את עצמה מהאירוע בשל אי רצונה להגיב לתקיפה ולהיכנס לעימות עם איראן והמיליציות שלה.[5] העובדה שהעיתונות הירדנית מיעטה להתייחס לתקיפה נגד הכוחות האמריקאים יכולה להעיד גם כן על רצונה של ירדן להרחיק עצמה מהאירוע. זאת ועוד, באחד המאמרים הבודדים בעיתונות הירדנית שהתייחסו לתקיפה הודגש כי התקיפה לא בוצעה בשטח הממלכה וכי לירדן אין שום קשר אליה.[6]

 

תקיפת הבסיס האמריקאי בשטח ירדן על ידי המיליציות הפרו-איראניות רק מגבירה את חששותיה של ירדן מפני איראן ומפני נוכחות המיליציות השיעיות הנאמנות לה בגבול סוריה-ירדן, נוכחות הנתפסת על ידי ירדן כאיום אסטרטגי חמור לביטחונה ויציבותה.[7] בחודשים האחרונים התרבו הניסיונות של מיליציות אלה להבריח אמל"ח וסמים לשטח ירדן דרך הגבול הצפוני עם סוריה, וכוחות הביטחון הירדנים מנהלים מלחמה עיקשת עם כנופיות המבריחים בניסיון לסכל הברחות אלה, גם באמצעות תקיפות אוויריות בשטח סוריה.[8]

 

לצד התקיפות הירדניות בסוריה, גורמים בכירים בירדן העבירו לאחרונה מסרים לבכירים באיראן ובסוריה שירדן לא תשתוק נוכח פעילות המיליציות המסכנת את ביטחונה. כך, דובר ממשלת ירדן, מוהנד מובידין, אמר ב-6.1 כי "מאחורי המתיחות בגבול הצפוני עומדת חולשת השלטון בסוריה" והוסיף: "הזהרנו [כבר] מזמן מפני סכנת ההתפשטות האיראנית באזור."[9] ב-18.12, לאחר שצבא ירדן סיכל הברחה גדולה של סמים ואמל"ח שכלל לראשונה גם רקטות, ציין הדובר מובידין כי שר החוץ הירדני, אימן אל-צפדי, הבהיר בשיחתו עם עמיתו האיראני, חוסיין אמיר עבד אללהיאן, "כי יש הכרח להפסיק את ניסיונות ההברחה על ידי המיליציות האיראניות בסוריה".[10] ראש מנהלת המאבק בסמים בירדן לשעבר, טאיל אל-מג'אלי, אמר בראיון לערוץ טלוויזיה של האופוזיציה הסורית ב-9.2 כי הניסיונות להברחת נשק מעידים על "מטרות פוליטיות החותרות לפגוע בביטחון הלאומי הירדני". לדבריו, "ירדן מודעת למטרות של איראן באזור וערנית למאמצים [האיראניים] להשתלט על שטחיה. היא פועלת בכל הדרגים כדי שלאיראן לא תהיה דריסת רגל בשטח ירדן."[11]

 

החשש הירדני מפני איראן ניכר גם במאמרים רבים שמתפרסמים בחודשים האחרונים בעיתונות הירדנית בגנותה, לא תמיד תוך אזכור שמה במפורש. כותבי המאמרים מאשימים את איראן בניהול מלחמה לא מוצהרת עם ירדן דרך גבולה הצפוני ובניסיון לחדור לתוכה ולהשיג בה השפעה, כפי שעשתה במדינות ערביות אחרות. לדבריהם, ביטחונה של ירדן הוא קו אדום וכוחות הביטחון הירדניים לא יהססו לגדוע את היד שתנסה לפגוע בו, בהדגישם כי ירדן לא תצטרף לציר האיראני. אחד הכותבים, שגריר ירדן באיראן לשעבר, בסאם אל-עמוש, הציע ליצור קשרים עם גורמי אופוזיציה באיראן כדי להיאבק בחתרנותה נגד ירדן, בעוד שיו"ר מועצת המנהלים של היומון הממסדי אל-ראי, שחאדה אבו בקר, הציע לנסות את דרך הדיאלוג עם איראן, לפני דרך העימות.

"מיליציות הסמים פוגעות בביטחון הלאומי הירדני" דרך הגבול הסורי[12]

 

דוח זה יציג את השיח המתנהל בעיתונות הירדנית בחודשים האחרונים על האיום הנשקף מאיראן לממלכה.

 

חבר בסנאט הירדני במסר לאיראן: ביטחון ירדן - קו אדום; נגדע כל יד שתפגע בה

ב-30.1, יומיים לאחר התקיפה שביצעו מיליציות איראניות בבסיס בגבול ירדן-סוריה שגרמה למותם של 3 חיילים אמריקאים, פרסם חבר הסנאט הירדני, חוסיין הזאע אל-מג'אלי, שהיה בעבר שר הפנים, מאמר ביומון הממסדי אל-ראי, בו תקף את איראן, מבלי לציין את שמה מפורשות. כך כתב: "הסצנה המתמשכת בגבולנו הצפוני מהווה מלחמה אמיתית פתוחה וחסרת פשרות... נגד מיליציות שקשורות לכוחות אזוריים [קרי, איראן] ושהנאמנות, השיוך והקשרים שלהן ידועים. הן פוגעות בביטחון, בקיום, באינטרסים ובעמדות של האזור המוגן הערבי ההאשמי הזה [קרי, ירדן], חותרות להחליש את יכולותיה ואת כוחה ולהעסיק את מוסדותיה הריבוניים, ובראשם הכוחות המזויינים ומנגנוני הביטחון שלנו.

 

מה שקורה כיום החל לקבל ממדים חדשים ומתקדמים של מלחמה נגד הכנופיות ומיליציות הסמים והנשק שהרי לא מדובר בהברחת סמים בלבד; זו מלחמה צבאית... נגד ירדן מצד המיליציות האלה המקורבות למשטר הסורי המובס. לכן, ירדן תפעל בשיא הנחישות ובכל האמצעים כדי להגן על גבולותיה ולטפל בעניין כפי שהוא.

 

לא ניתן לפרש את המחזה הזה מעבר למשמעותו הגלויה – כוחות אזוריים הם שמעניקים חסות למיליציות העדתיות [קרי, שיעיות] הללו הנמצאות בגבולה הצפוני של ירדן תוך קשירת קשר ברורה, ישנה וחדשה, מצידה של מדינה אחות [קרי: סוריה]... המסר שלנו היום לכוחות האזוריים שמפעילים את הכנופיות הפושעות ואת המיליציות העדתיות הללו, הוא שביטחונה של ירדן ויציבותה הם קו אדום. נגדע כל יד שתנסה לפגוע במולדת הזו..."[13]

 

כחודש וחצי לפני כן, ב-18.12 פרסם היומון אל-דוסתור מאמר מערכת ברוח דומה תחת הכותרת: "גבולנו הצפוני – אל תהמרו על סבלנותנו משום שביטחוננו ויציבותנו הם קו אדום", שהעביר גם הוא מסר נחרץ לאיראן, גם כן בלי לנקוב בשמה. במאמר נכתב: "אנו אומרים לכל מי שמפעיל את הכנופיות הללו כי ביטחון ירדן ויציבותה הם קו אדום, וכי מי שבוחן את סבלנותנו ומי שמנסה להביכנו באמצעות משוואות שמאז תחילת המשבר הסורי התרחקנו מהן, הוא טיפש ומשלה את עצמו. הפעם אנו רואים במסרים המגיעים מגבולנו הצפוני, באמצעות ניסיונות הברחת נשק ורקטות, ניסיונות תקיפה ברורים שנתמודד עמם בתקיפות ובקשיחות ונגדע כל יד שתנסה לפגוע במולדת הזו...

 

ביטחון ירדן ויציבותה אינם ניתנים למיקוח, ומי שיסב לנו נזק, ייתקל בהרתעה נחרצת ובקשיחות הנדרשת... לא נקבל שום תירוץ לניסיונות לפגוע בביטחוננו וביציבותנו ולא נסתפק בדבר, זולת סיום נוכחותם של ארגוני הטרור וכנופיות ההברחה שאותם מניעים כוחות [שזהותם] ידועה לנו... אל תבחנו את סבלנותנו, אנו יודעים מי מפעיל את הכנופיות הללו וצבאנו האמיץ יהווה, כהרגלו, מבצר בלתי חדיר בעימות עם התוקפים. אנו אומרים לגיבורי כוחותינו המזויינים: הכו ביד ברזל, אנו אִתכם. כל הניסיונות של הארגונים הללו ושל הגורמים באזור שמפעילים אותם יסוכלו. ירדן תישאר כעצם בגרונם של הכוחות והמיליציות הללו..."[14]

 

"ירדן נאבקת בסמים לבדה"[15]

שר לשעבר וחבר סנאט: על ציר ההתנגדות ואיראן להפנים כי ירדן מדינה עצמאית שלא תיכנע לציר ההתנגדות

חבר הסנאט הירדני, ד"ר עאכף אל-זועבי, שכיהן בעבר כשר החקלאות, פרסם ב-26.12 מאמר באתר החדשות עמון ניוז, בו התייחס למלחמת הסמים שמנהלות המיליציות הפרו-איראניות נגד ירדן ולניסיונותיה של איראן וגרורותיה לפגוע בירדן וקרא להן להפנים שירדן היא מדינה עצמאית שדואגת לעצמה ולביטחונה וכי היא לא תצטרף לציר ההתנגדות. הוא כתב: "מזה חמש שנים מקיימות... מיליציות [ציר] ההתנגדות שבשטח סוריה פעילות קדחתנית נגד ירדן, ולאחרונה הן החלו להחריף את מלחמת הסמים נגדנו בצורה בוטה, מבחינת הכמות והאיכות. ההתקפות הפכו אינטנסיביות, מספרם של אנשי הכוחות התוקפים עלה ונשקם הפך למתקדם. אולם הדבר הגרוע ביותר הוא שהם מנצלים את ההזדמנות כעת – כשירדן עסוקה בהדיפת התוקפנות נגד עזה וההתנגדות שלה – כדי להגביר את תוקפנותם נגדה.

 

[מדובר ב]התעקשות מוגזמת להתערב בענייניה הפנימיים של ירדן ולהסב לה נזקים... ירדן לא נכנעה מעולם ללחצים מצד צירי הסירוב, [שהופיעו] מאז שנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, הונהגו בידי [משטרים שעלו באמצעות] הפיכות צבאיות והמיטו על ארצותיהם חורבן, למרבה הצער. [בדומה לכך] גם כיום ירדן לא תיכנע ללחצים להצטרף למועדון ההתנגדות, כדי להיות החברה החמישית [בו], לצד לבנון, עיראק, סוריה ותימן. ירדן בחרה את דרכה וידעה מהו האינטרס שלה...

 

מנהיגת ההתנגדות [קרי, איראן] ניסתה שוב ושוב ועודה מנסה, להתערב בענייני ירדן, וגם שגרירותה בעמאן היתה קשורה לכך[16] ירדן הסתפקה בסגירת הנושא בדרכים דיפלומטיות כדרכה, כדי שהדבר לא יתפרסם ויגרום להסלמה. גם בעלי בריתה [של איראן] בלבנון ניסו לא פעם להבריח נשק לתוך ירדן והיא השאירה גם את העניין הזה מאחוריה בשקט. אולם ההתקפה על ירדן עדיין נמשכת, למרות שצבא ירדן לימד את כנופיות [מבריחי סם] הקפטגון במיליציות מועדון ההתנגדות, פעם אחר פעם, לקח קשה.

 

הגיע הזמן שציר ההתנגדות ומנהיגתו [איראן] יבינו שירדן הייתה ותמשיך להיות מדינה עצמאית... תפקידה, דרכה, מדיניותה ואחריותה של ירדן הם כלפי מולדתה וכלפי עמה ובראש ובראשונה כלפי בטחונה ויציבותה."[17]

 

שר ההסברה לשעבר: איראן משתמשת בתומכיה הערביים כדי להרחיב את השפעתה באזור

שר ההסברה הירדני לשעבר, סמיח אל-מעאיטה, פרסם ב-30.1 – יומיים לאחר המתקפה של המיליציות הפרו-איראניות נגד בסיס הכוחות האמריקאים בירדן - מאמר בו תקף את איראן והמיליציות הנאמנות לה במדינות ערב, מבלי להתייחס באופן ישיר למתקפה בשטח ירדן. לדבריו, איראן מנצלת כל משבר במדינות ערב כדי לחדור אליהן ומשתמשת בתומכיה הערביים כדי להרחיב את השפעתה באזור. כך כתב: "העובדה שיש שיעים בכמה מדינות ערביות אינה הבעיה, שכן יש בהן מגוון של דתות, עדות, לאומים, וזרמים דתיים. הבעיה הגדולה יותר היא כש[ערבי-שיעי] נוטש את נאמנותו למולדתו ולאומתו והופך להיות חלק מתומכי האימאמים האיראנים וחייל במיזם הפרסי באזור. הבעיה [הזו] היא מה שמכונה באיראן שלטון חכם ההלכה, כלומר שהמנהיג העליון של המהפכה האיראנית הוא מקור הסמכות בכל העניינים - על פיו יישק דבר, רק הוראותיו הן אלו התקפות לגבי השיעי שמאמין בכך, ולפיכך אין [מבחינתו משמעות] למולדת ולא להנהגת מולדתו ולא לשום מקור סמכות אחר, זולת חכם ההלכה... מאז תחילת שנות השמונים [של המאה הקודמת] פעלה איראן למען גיוס קבוצות שיעים ערביים למיזם שלה, על ידי הקמת מיליציות וארגונים במדינות שיש בהן שיעים ערבים...

 

איראן מאז עלייתו של המשטר הנוכחי, ניצלה שני דברים: את העדתיות ואת סוגיית פלסטין, במטרה לשרת את המיזם הפרסי. לפיכך, איראן מנצלת כיום כל משבר בכל מדינה ערבית כדי להיכנס אליה ולייצר לעצמה השפעה [בה]. למרות עשרות שנות עויינות תקשורתית לישראל ולארה"ב, לא שוגר ולו כדור אחד מצד חייל איראני לעברן. איראן משתמשת בתומכיה הערבים [השיעים] כדי להגדיל את תחומי השפעתה ואת [מספר] הקלפים שברשותה לטובת המיזם הפרסי...".[18]

 

שגריר ירדן באיראן לשעבר: יש ליצור קשרים עם גורמי אופוזיציה באיראן כדי להדוף את חתרנותה נגדנו

הדיפלומט והפוליטיקאי הירדני, בסאם אל-עמוש - בעבר שגריר ירדן באיראן ושר לעניינים פרלמנטריים ופיתוח מנהלי - פרסם ב-13.1 באתר החדשות הירדני עמון ניוז, מאמר, בו תקף בחריפות את מדיניותה החתרנית של איראן באזור ובירדן בפרט, וקרא להרתיעה הן צבאית והן על ידי יצירת קשרים עם גורמי אופוזיציה באיראן. כך כתב: "איראן שעליה אני מדבר היום היא איראן של האיתוללות ולא איראן הארץ והעם. דבריי מתייחסים רק לשלטון שנמסר לח'ומייני ב-1979, לאחר שכבר החל [בעולם] שלב החלפת הקולוניאליזם הבריטי ב[אימפריאליזם] האמריקאי, מחשש מפני השתלטות סובייטית... המשימה המוגדרת לאיש החדש [ח'ומייני] לאחר עזיבת השוטר של האזור - השאה [הפרסי דאז] - הייתה יצירת סדק חדש באומה האסלאמית, בדמות החלוקה העדתית. לפיכך, הונפה סיסמת ייצוא המהפכה [האסלאמית של איראן] ובזו אחר זו הגיעו [לאיראן] משלחות של תנועות אסלאמיות [קרי, האחים המוסלמים] כתוצאה מהעדר תודעה פוליטית מספקת, וחלקן [אף] דרשו מח'ומייני להכריז על הקמת ח'ליפות!! הדבר הניע כמה מדינות [סוניות] ובהן ירדן, לנתק את היחסים הדיפלומטיים [עם איראן], שחודשו רק לאחר שהשיח על יצוא המהפכה נדם...היחסים [בין שתי המדינות] נרגעו והצטננו, כשהחשדנות [ההדדית] ממשיכה לשלוט במצב. תוך כדי כך, גייסה שגרירות איראן [בירדן] קבוצות פוליטיות ותקשורתיות וקיימה עמן קשרים. הדבר הגיע לכדי הקמת מיליציה חמושה שנחשפה, ולכן דרשה ירדן את עזיבת השגריר [האיראני] דאז...

 

פעם הם [האיראנים] ניסו להיכנס [לירדן] בשם התיירות [הדתית לאתרים שיעיים בירדן] ופעם תחת כותרת ההשתתפות ב[מיזם] הובלת מי אקוויפר דיסי.[19] כיום הם עברו ל[ניסיון] כניסה בכוח [לירדן] באמצעות הברחת נשק וסמים מסוריה והקרבות שלהם עם צבאנו כמעט שאינם פוסקים. הם גם ניצלו את מבול אל-אקצא ודרשו להיכנס [לירדן] דרך עיראק, כדי להציל את עזה!![20] הם מתעקשים לחדור לארצנו ואינני כועס עליהם, אלא הכעס הוא על ממשלתנו, הנקראת לנקוט את כל אמצעי הזהירות ואת כל הצעדים הדרושים כדי להביסם ולהרתיעם, ולא להסתפק ב[הדיפת] המלחמה המתמדת והבלתי מוצהרת מצידם [נגדנו].

 

יש לחשוף את קלונם [של האיראנים], להגביר את מודעות הציבור לאיום הנשקף מהם ולהקים כוח עממי מסייע לצבא שמשימתו היחידה תהיה בלימתם. כמו כן, יש לקיים קשרים עם [הקבוצות] המדוכאות בעם האיראני: הסונים הערבים בחבל אהואז, הסונים הכורדים והשיעים מ[ארגון האופוזיציה] מוג'אהידין ח'לק, כדי שיהיו בידינו קלפי לחץ על המשטר [האיראני] האימפריאליסטי אשר זורע הרס וחורבן במדינותינו הערביות והאסלאמיות וב[יתר] מדינות העולם."[21]

 

בכיר ביומון אל-ראי מציע לפתוח בשיח עם איראן למען האינטרסים הירדנים

יו"ר מועצת המנהלים של היומון הירדני הממסדי אל-ראי, שחאדה אבו בקר, פרסם גם הוא מאמרים בגנות הסכנה שמהוות מיליציות הפרו-איראניות לירדן[22], אולם במאמר שפרסם ב-24.12 ביומון תחת הכותרת: "שיח ירדני-איראני – למה לא?", הוא קרא להתמודד עם סכנה זו על ידי פתיחת דיאלוג עם איראן. הוא כתב: "זה שנים ארוכות שיחסי ירדן-איראן אינם כשורה, אדרבא, הם מתאפיינים ברפיון ובריחוק, והסיבה לכך היא טהראן ולא עמאן. ירדן ניסתה לכונן קשרים נורמליים עם איראן ושלחה [לשם] יותר משגריר אחד, כדי להמריץ את קשרי המדינות, אך הצד האיראני לא גילה שיתוף פעולה ברור במישור זה...

 

במהלך השנתיים האחרונות החלו אחינו ב[מדינות ה]מפרץ להסדיר את קשריהם עם איראן, חרף המתח הרב שפקד אותם קודם לכן, והחליפו ביניהם ביקורים בדרגים המדיניים והצבאיים הגבוהים ביותר. לא אדון באסטרטגיה הפוליטית האיראנית באזור הערבי באופן כללי, שכן היא ידועה לכל, אך כמו אחרים, ידוע לי שהמערב אשר נראה כמי שמסוכסך עם איראן, גם הוא מדבר עִמה, מעל השולחן ומתחתיו...

 

ירדן נמצאת היום במעין מלחמה לסירוגין על גבולה הצפון-מזרחי, שם קיימת נוכחות של מיליציות חמושות שקשורות לטהראן ולמדיניותה [באזור]. נוכחות [איראנית] מזוינת כזו [קיימת] בלבנון, בסוריה ובעיראק והסיבה לה אינה אנחנו [הירדנים], אלא המדיניות של מדינות המערב בנוסף לשתיקת כל מדינות ערב באזור ומחוץ לו. כל עוד לאיש לא איכפת מחומרת הסכנה של הנוכחות [האיראנית] הזו, ואנו בירדן במיוחד חשופים להשלכותיה... כשלאיש מהערבים אין עניין בנו - אין שום דופי בפתיחת דיאלוג רציני וגלוי לב עם טהראן, כדי לשים סוף נחרץ למלחמת הסמים המזיקה, בייחוד לנו...

 

לתוצאות מלחמת עזה יהיו השפעות חשובות ורבות, דבר שמחייב אותנו - למען האינטרסים ארוכי הטווח וקצרי הטווח שלנו - לשוחח עם כולם ולברר את הכוונות בהקדם. זה יועיל לנו מאוד, בין אם הדבר ימצא חן בעיני מעצמות גדולות ובין אם לאו. לאיש אין זכות להתנגד לקו המדיני שלנו, התואם את האינטרסים שלנו, בייחוד מאחר שהוא [עצמו] מתנהג כל הזמן בהתאם לאינטרסים שלו ובהתאם לקו המדיני שלו.

 

אם טהראן תיענה בחיוב, מה טוב, ואם היא תהדוף [את מאמצינו] ותבצע תחבולות, כי אז עשינו את מה שעלינו לעשות והיא תישא בתוצאות..."[23]