המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מתנגדי חזבאללה בלבנון: חזבאללה מונע את הרכבת הממשלה כגמול על הסנקציות האמריקאיות נגד איראן
25/12/2018

מתנגדי חזבאללה בלבנון: חזבאללה מכפיף את לבנון לחסות איראנית ומונע את הרכבת הממשלה כגמול על הסנקציות האמריקאיות


מאת כ. יעקב וח. ורולקר


הקדמה

חשיפת המנהרות שחפר חזבאללה לתוך ישראל - המהוות הפרה של החלטת האו"ם 1701 ועדות נוספת לכך שהוא פועל על דעת עצמו – עוררה ביקורת בתוך לבנון נגד הארגון והאשמות כי הוא  מסכן אותה.[1]

ביקורת זו היא למעשה המשכה של ביקורת שרק הולכת וגוברת בחודשים האחרונים נגד חזבאללה בתוך לבנון, על רקע המשך התעצמותו הצבאית וניצול כוחו והנשק שבידיו כדי לכפות את רצונו במדינה ולקבל החלטות בצורה עצמאית, הן בכל הנוגע לעניינים אזוריים, כמו למשל השתתפותו בלחימה בסוריה ובתימן, והן בכל הנוגע לעניינים פוליטיים פנימיים, כמו למשל הרכבת הממשלה בלבנון.

 

מאז הבחירות לפרלמנט בלבנון במאי 2018 מנסה ר"מ לבנון הנוכחי ויו"ר זרם אל-מסתקבל, סעד אל-חרירי, להרכיב ממשלת אחדות עם כל הגורמים הפוליטיים המדינה ובכללם חזבאללה. ואולם, כל מאמציו לא נשאו פרי עד כה בין היתר בשל תנאים קשים שמציב חזבאללה בכל הנוגע להרכב הממשלה, ובעיקר דרישתו למנות שר סוני שאינו נמנה על זרם אל-מסתקבל בראשות אל-חרירי, דרישה שמזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה עמד עליה בנאומו ב-10 בנובמבר.[2] דרישה זו נתפסת על ידי מתנגדי חזבאללה כניסיון להחליש את כוחו הפוליטי של זרם אל-מסתקבל המייצג את הסונים ולשנות את הסכם טאיף, אך גם כתירוץ מלאכותי שהמציא חזבאללה במטרה למנוע את הרכבת הממשלה בלבנון, בשל החרפת הסנקציות של ארה"ב על איראן.

 

משבר פוליטי זה שנמשך כבר למעלה מחצי שנה מעורר כעס רב בקרב פוליטיקאים ועיתונאים לבנונים שמאשימים את הארגון בשירות האינטרסים האיראנים על חשבון האינטרסים הלבנוניים. גורמים אלה מאשימים את חזבאללה גם בהשתלטות על לבנון בכוח הנשק ובהכפפתה לחסות איראנית. המשבר הזה העכיר את האווירה ביום העצמאות ה-75 בלבנון, בנובמבר 2018, עד כדי קריאות להימנע מלציין אותו משום שלבנון איננה עצמאית באמת. בנוסף נמתחת גם ביקורת על הנשיא מישל עון ועל גיסו, שה"ח ג'ובראן באסיל, בעלי בריתו הפוליטיים של חזבאללה, אשר מאפשרים את המצב בו חזבאללה הוא השולט בפועל במדינה.

 

סקירה זו תתמקד בביקורת הנמתחת על חזבאללה וחיזוק ההגמוניה שלו בלבנון בחסות איראן.

 

"ההחלטה לעכב את החלטת הממשלה היא איראנית"

מזה למעלה מחצי שנה, מאז הטיל עליו הנשיא מישל עון את משימת הרכבת הממשלה, מקיים סעד אל-חרירי דיונים ושיחות בניסיון להגיע לנוסחה מוסכמת עם בעלי בריתו ויריביו בנוגע להקמת ממשלת אחדות וחלוקת התיקים ללא הצלחה. בתחילת נובמבר 2018, נראה היה כי הצדדים עומדים להגיע להסכמה על הרכב ממשלה, אך באופן מפתיע הודיע חזבאללה על דרישה חדשה מצידו: שאחד מחברי הפרלמנט הסונים המשתייכים למחנה ה-8 במארס יקבל תיק בממשלה הבאה. דרישה זו נתפסת על ידי זרם אל-מסתקבל הסוני בראשות אל-חרירי כניסיון להחליש ולערער את מעמדו כמייצג הסונים ואף כהפרה של הסכם טאיף הקובע את חלוקת המשרות במדינה לפי מפתח עדתי. לפיכך הדרישה הזאת חוללה משבר שמונע לפי שעה את הקמת הממשלה. על רקע זה, מאשימים גורמים פוליטיים רבים במדינה את חזבאללה בעיכוב מכוון של הרכבת הממשלה ובניסיון מכוון להקפיא את החיים הפוליטיים במדינה בניסיון לכפות דרישותיו. הגורמים האשימו את חזבאללה גם בחתירה לשנות את הסכם טאיף שהסדיר את היחסים ואת חלוקת הכוח בין העדות בלבנון.

 

כך למשל, ראש ממשלת לבנון לשעבר פואד אל-סניורה אמר בנובמבר 2018: "עפ"י מה ששמענו מכמה פוליטיקאים, יש תופעה חדשה של שינוי הסכם טאיף הלכה למעשה. זה דבר מוזר ומפליא משום שמעולם לא שמענו על שינוי חוקה במעשים. החוקה מורכבת מחוקים כך שאי אפשר לשנותה במעשים. זה החידוש של חזבאללה שאינו מקבל חוקה או חוקים."[3]

 

השר הלבנוני לשעבר, אשרף ריפי, תקף את חזבאללה על רקע נאומו של נצראללה ב-10.11  ואת דרישתו למנות שר סוני שאינו מאל-מסתקבל: "חזבאללה רוצה לשלוט על מה שנותר מיכולת קבלת ההחלטות  של לבנון לטובת איראן... אנחנו אומרים בפעם האלף לנצראללה: אנחנו מתכופפים רק לאלוהים, אנחנו שייכים רק ללבנון, אל תשלה את עצמך שבקולך הרם אתה תפחיד את בני החורין, הנשק שלך לא מפחיד אותנו, אנחנו נתנגד לתוכנית שלך כל עוד אנחנו חיים. לבנון חטופה והיא בכלא האיראני. האחריות שלנו לשחרר אותה. עלינו להתנגד לתוכנית ההגמוניה הפרסית."[4]

 

חזבאללה כובל את רגלי ממשלת לבנון[5]

חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר פארס סועיד הגיב אף הוא לנאום נצראללה: "מזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה הכריז על הפיכה נגד החוקה והסכם אל-טאיף, אני קורא לשני הנשיאים [נשיא לבנון, מישל עון וראש הממשלה סעד אל-חרירי] מתוך כבוד לחוקה לחתום על צו הרכבת הממשלה. אם תעשו זאת נתמוך בכם, ואם לא תעשו זאת התפטרו ביחד. הסירו את חסותה של איראן מלבנון."[6]

 

יתרה מכך, אישים ובעלי טורים אחרים יצרו זיקה בין העיכוב בהרכבת הממשלה לבין הסנקציות של ארה"ב על חזבאללה ופטרוניתו איראן וטענו כי יתכן שאיראן ביקשה מחזבאללה להקשיח עמדות בתוך לבנון כגמול על הסנקציות. לדבריהם, לבנון משלמת את מחיר הברית בין חזבאללה לבין איראן. כך, ראש ממשלת לבנון לשעבר, פואד אל-סניורה אמר: "יתכן שיש סיבות חיצוניות [לעיכוב הרכבת הממשלה], למשל בקשת איראן מחזבאללה להקשיח עמדות בנושא הרכבת הממשלה, ויתכן שזו בעיה שחזבאללה יצר בעצמו היות שהוא רוצה להצטייר כמי שמתעלה על כלל העדות וכמי שמהווה בעל הבית בלבנון כדי לנצל זאת במישורים הבין-לאומי, האזורי והלבנוני... חזבאללה פועל לכפות את שלטונו בלבנון."[7]

 

באופן דומה התבטא ראש מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג'עג'ע באמרו: "איראן במגננה לראשונה מזה ארבעים שנה לנוכח הסנקציות מצד ארה"ב. ההסלמה בעזה, שיבוש פעילות הממשלה בעיראק לאחר הקמתה והכשלת הניסיון להקים ממשלה בלבנון - כל אלה קשורים ללחץ האמריקני על איראן. הקמת הממשלה בלבנון אינה עניין פנימי בלבד, אלא עניין הנוגע לאזור [כולו], ואם איראן תפיק תועלת מעיכוב הקמת הממשלה היא תפעל לעכב אותה."[8] 

 

טענות דומות הופיעו גם במאמרים שפורסמו בעיתונות הלבנונית. עלי נון, בעל טור ביומון הלבנוני אל-מסתקבל כתב במאמרו: "החלטת עיכוב הרכבת הממשלה היא איראנית... איראן מעוניינת באינטרסים שלה על חשבון הרחוק והקרוב ובונה את האינטרסים האלה על הריסות האחרים, וכך עושה חזבאללה אפילו שהמחיר הפעם הוא גם על חשבונו ועל חשבון הציבור שלו ולא רק על חשבון לבנון והלבנונים בכלל."[9]


דברים דומים כתב העיתונאי מוחמד קואץ: "לנוכח הלחצים של ארה"ב על איראן ושלוחותיה בעולם, החליט חזבאללה כי לא די בממשלה שחזבאללה חדר אליה, אלא יש צורך בממשלה שחזבאללה שולט בה באופן גלוי וברור שאינו מוטל בספק. לכן חזבאללה מתעקש על ייצוג הסונים שלו [קבוצת 8 במארס] בממשלה החדשה שתוקם."[10]

 

גם העיתונאי הלבנוני פול שאול כתב על העימות בין איראן לארה"ב: "כשם [שחזבאללה] הצטרף למלחמה נגד העמים בסוריה, בעיראק ובתימן באוטופיה של הסהר האימפריאלי הפרסי, הנה הוא מצטרף למלחמה בין איראן לעולם ובראשו ארה"ב על חשבון לבנון ומתוכה... הסנקציות של טראמפ מונחתות על איראן והסנקציות הכלכליות משתקות אותה, לכן מדוע שחזבאללה לא יעניש גם את לבנון... התירוץ [למשבר הרכבת הממשלה] הוא הדרישה המאוחרת והבלתי צפויה [של חזבאללה] להכניס [לממשלה] שר סוני מקבוצת ה-8 במרץ [בעלי בריתו], מתוך שישה [חברי פרלמנט סונים] שזכו בבחירות מטעם הרשימה של חזבאללה. נראה שכל הסוגיה המלאכותית [הזו] נוצרה כדי... לקשרה למשברים באיראן. שהרי חזבאללה הוא איראני בנטייתו ובזהותו וכיצד לא יכבד את הריבונות ואת האינטרסים של איראן בלבנון..."[11]

 

​עוני אל-כעכי עורך היומון הלבנוני אל-שרק הידוע בהתנגדותו לחזבאללה כתב: "חזבאללה הוכיח כי הוא אינו יכול להסכים להרכבת ממשלה בלבנון ללא רשותה של איראן. הבעיה היא שאיראן רוצה להגיד לארה"ב שהיא לא תאפשר הרכבת ממשלה בלבנון ללא הסכמתה... איראן רוצה להגיד לארה"ב שהיא מעצמה במזרח התיכון ושהיא שולטת בארבע בירות ערביות: בגדאד, דמשק, בירות, וצנעא...[12] חזבאללה ממתין להוראות מטהראן, וכאשר תגיע ההסכמה יבוא חזבאללה ויצהיר שהוא מסכים [להרכבת ממשלה]. לכן הוא מתחבא מאחורי האופוזיציה הסונית עד שתושג הכרעה בנושא בין ארה"ב ואיראן."[13] 

 

בעל טור ביומון אל-חיאת וליד שקיר טען כי חזבאללה מכניס את לבנון למנהרה פוליטית: "הבעיה של לבנון הפעם היא שבנוסף למנהרות הצבאיות יש מנהרה נוספת פוליטית שחזבאללה חפר עבורה, קרי טרפוד הרכבת הממשלה... איראן וחזבאללה סבורים שביכולתם להגיב על המצור האמריקני ועל ההפצצות הישראליות בסוריה בעיראק ובלבנון... באמצעים פוליטיים ובאמצעים צבאיים במידת הצורך. למשה"מ אין שום בעיה ששלוש המדינות האלה ישלמו את מחיר הלחץ האמריקאי על איראן..."[14]

 

חזבאללה שולט בלבנון בכוח הנשק ומכפיפה לחסות איראנית

הקיפאון הפוליטי במדינה והתחושה שחזבאללה מסכל את הרכבת הממשלה במכוון בשירות האינטרסים של איראן עוררו ביקורת רבה על הארגון מצד פוליטיקאים בלבנון, בעיקר נוצרים, ומצד בעלי טורים לבנונים. גורמים אלה האשימו את חזבאללה בהשתלטות על לבנון והכפפתה לחסות איראנית.[15]

 

אחד הגורמים הבולטים שמתחו ביקורת בחודשים האחרונים על הפטרונות האיראנית על לבנון באמצעות חזבאללה הוא ארגון סידת אל-ג'בל, אגודת תרבות נוצרית שנוסדה ב-2006 על ידי הכנסייה המרונית ופועלת לדו קיום נוצרי ומוסלמי. בחודשים האחרונים פרסם ארגון זה מספר גילויי דעת בהם תקף בחריפות את חזבאללה הכופה אפוטרופסות איראנית על לבנון. במהלך חודש אוקטובר האחרון ניסה הארגון לערוך כינוס בנושא הזה בביירות, אך בעלי המלונות שבהם היה אמור הכינוס להתקיים ביטלוהו מששמעו שהוא יעסוק במחאה נגד החסות האיראנית על לבנון, כנראה עקב לחץ של חזבאללה.

 

לבסוף קיים הארגון את הכינוס במטה מועדון העיתונות ופרסם גילוי דעת כדלקמן: "על לבנון להיות מדינה עצמאית ריבונית ריקה מכל נוכחות צבאית זרה על אדמותיה ומכל התערבות זרה בענייניה... הכוחות הצבאיים החוקיים הם היחידים המוסמכים להחזיק בנשק ולהשתמש בו בלבנון ולהגן עליה. העצמאות היא המטרה הראשונה בהכרח משום שבלעדיה אין דמוקרטיה, רפורמות והתפתחות... את לבנון פוקד משבר פוליטי וכלכלי שמתעצם מיום ליום ועלול להפוך למשבר קיומי. משום כך החלטנו לפעול כדי [להשיג את הדברים הבאים]: הסרת הפטרונות של איראן על ההחלטות הצבאיות, הפוליטיות והלאומיות הלבנוניות... הסרת הפטרונות של העדות השונות על בניית המדינה וכן מחויבות לחוקה, השבחת מערכת משפט עצמאית ויישום החוקים ובייחוד אלה הקשורים בפיקוח ובדרישת דין וחשבון מכל רשויות המדינה ומוסדותיה. נחזיר ללבנון את הריבון האמיתי ואת הדמוקרטיה האמיתית כדי שהיא תתקיים."[16] 

ארגון סיידת אל-ג'בל פרסם בחודשים האחרונים הודעות נוספות בהן נאמר כי דרוש מאמץ להקים אופוזיציה שתפעל להסרת החסות האיראנית מלבנון.[17] 

           

​​גם יו"ר מפלגת הפלנגות, סאמי אל-ג'ומייל, אמר בכנס לציון 82 שנה לייסוד הפלנגות: "כמו שהפלנגות עשו הפיכה נגד הפטרונות הצרפתית בשנת 1943 ונגד זו הפלסטינית וזו הסורית, היום הן עושות הפיכה נגד המציאות הקיימת ונגד הדחייה המתמדת את בניית המדינה בלבנון... עצתנו לחזבאללה היא [לחדול ממעשיו משום] שאיש אינו יכול לשלוט על המדינה. חזבאללה יכול להכניע את השכבה הפוליטית, אך לא את [כל] העם הלבנוני... ייתכן שחזבאללה יוכל למנוע דברים בתקופה מסוימת, אך לא לנצח. אנו קוראים לחזבאללה לקבל החלטה אמיצה ולהושיט יד לכל הלבנונים כדי לבנות מדינה ריבונית, חופשיה, עצמאית ויציבה ולשים עצמו תחת החוקה והחוקים. אם חזבאללה ימשיך לחשוב שהוא הגדול והחשוב משאר הלבנונים ומותר לו מה שאסור לאחר, הדבר יניע את הציבור לאינתיפאדה נגד המצב הקיים."[18]

 

טענות דומות עלו גם במאמרים של כותבים לבנונים. עקל אל-עויט, בעל טור ביומון אל-נהאר, כתב: "רק חזבאללה הוא ולא אחר יכול להגיד ולפעול כרצונו ולא משום שהוא יחיד בדורו אלא משום שהוא מחזיק בכוח צבאי שמאפשר לו להחזיק בכוח פוליטי רב. את הכוח הזה הוא שואב מהקשר המפלגתי, האידיאולוגי והדתי  [שלו] עם גורם אזורי בעל השפעה, הוא הרפובליקה האסלאמית של איראן..."[19] 

 

ברוח דומה כתב גם העיתונאי הלבנוני ח'יראללה ח'יראללה: "הבעיה העיקרית של לבנון היא הנשק הלא חוקי [של חזבאללה] שמאפשר קיום מדינה בתוך מדינה... יש לפעול בשיקול דעת בלא איבוד הקו המנחה, קרי [מודעות] לסכנה שבנשק של חזבאללה לכל לבנוני ועתיד ילדיו, לכל סוני ושיעי ולכל דרוזי ונוצרי."[20]    

 

עלי אל-אמין, עיתונאי שיעי לבנוני המתנגד לחזבאללה ועורך את אתר ג'נוביה כתב: "לנשיא לבנון, שהוא המפקד העליון של הכוחות החמושים במדינה, אין סמכות אפילו פורמלית על שלטון הנשק של חזבאללה שהשפעתו עולה על זו של המדינה ומנגנוניה או לכל הפחות הוא מתחרה בה כשאין לו כל סמכות חוקית... הממשלה מוקמת רק באישור חזבאללה, אין בחירות או חוקה ללא המלצתו או הנחייתו והוא מתנה את אישורו בקבלת דרישותיו."[21] 

 

גם לרגל מלאת 75 שנים לעצמאות לבנון, טענו בכירים לבנונים ובעלי טורים כי אין סיבה לחגוג כיוון שלבנון "נחטפה" וחסרת עצמאות. חבר הלשכה המדינית של זרם אל-מוסתקבל, מוצטפא עלוש, אמר: "לבנון שחטף חזבאללה בכוח הנשק לא יכולה לצאת ממעגל הסכנה... אין פתרון זולת שיבת חזבאללה ללבנוניות שלו או שיצא מלבנון... העולם צריך להזדהות עם לבנון ולראותה כמדינה חטופה שיש לטפל בה ולהשקיע מאמצים רבים כדי לשחררה מחוטפיה."[22]

 

ברוח דומה כתב בעל טור ביומון אל-מסתקבל פול שאול: "... חזבאללה החליף את הכיבוש הישראלי בשני כובשים: סורי ואיראני... ארגון המיליציות הזה ניסה להפוך את לבנון כולה לקנטון השייך לשלטון חכמי ההלכה [איראן] והצרה גדולה יותר – מהפכת הארזים התפרקה... איפה העצמאות? היכן אחדות המדינה? איה הרפובליקה? כולן חסרות... כיום ב-2018 חזבאללה פועל בגלוי להעברת הפטרונות על לבנון לידי איראן."[23]  עקל אל-עויט, בעל טור בעיתון הלבנוני אל-נהאר, הביע ייאוש כשכתב: "ערב יום העצמאות ה-75 ללבנון אני מכיר בכך שהמדינה גוססת... לבנון אינה עצמאית. אדמתה מופקרת... לבנון כבושה מן הקצה אל הקצה... איך אפשר לחגוג במדינה גוססת שאיננה עצמאית אלא כבושה?!... "[24]  

 

ביום העצמאות ה-75 לבנון כבולה בידי איראן[25]


ביקורת על הנשיא עון ושר החוץ באסיל המשתפים פעולה עם חזבאללה

ביקורת נמתחה בתוך לבנון גם על הנשיא מישל עון, וחתנו שה"ח ג'ובראן באסיל שהואשמו כי הם משתפים פעולה עם חזבאללה, נותנים לגיטימציה לנשקו ומאפשרים לו לשלוט בלבנון בפועל ולעשות בה כרצונו.

 

העיתונאי הלבנוני, ח'יראללה ח'יראללה, האשים את עון ובאסיל כי הם עושים זאת מתאוות השלטון. הוא כתב: "במה פשעה לבנון שישנם נוצרים הסובלים מתאוות שלטון ועושר וסבורים כי יוכלו להשיב את זכויותיהם באמצעות נשקו של חזבאללה... חזבאללה ניצח את לבנון באותה המלחמה [כלומר ב-2006], לאחר שסיפק את כל התירוצים לישראל להרוס חלק מהתשתית שלה. לאחר מכן, חזבאללה החל להתקדם צעד-צעד לעבר ההשתלטות על לבנון עד שהגיע להסתבכות ישירה במלחמה נגד העם הסורי."[26]

 

ביקורת חריפה במיוחד על עון מתח חבר הפרלמנט לשעבר פארס סועיד, העומד בראש ארגון סידה אל-ג'בל: "...הנשיא עון יושב בכסאו בארמון בעבדא כשהוא נשען על שני צבאות: האחד [צבא לבנון] מקבל הוראות מממשלת לבנון וצבא [אחר – חזבאללה]  המקבל הנחיות משלטון לא לבנוני או ליתר דיוק מאיראן... היום לא ידוע האם לבנון איראנית , מזרחית, ערבית או מערבית... היא נמצאת בלב הציר האיראני ...ונתונה לחסות איראנית. ההוכחה החותכת ביותר היא שבעימותים [שהיו במהלך חודש אוקטובר בין גורמים חמושים] במחנות הפליטים הפלסטיניים ובייחוד במחנה מיה מיה התכנסו הפלגים  הפלסטיניים בדאחיה של ביירות [מעוז חזבאללה]; לא אצל מנהלת המודיעין של צבא לבנון, לא באגף המודיעין של כוחות ביטחון הפנים וגם לא בחסות שר הפנים או הביטחון. הכיסא [של הנשיא ממוקם] בבעבדא, אך קבלת החלטות וההשפעה נמצאים בביר אל-עבד [מעוז חזבאללה בדאחיה הדרומית של בירות]. בתקופת עון המדינה חיה במצב דואלי: הצד הפורמלי בידי הלבנונים ואילו התוכן וההשפעה בידי חזבאללה. וכל זה בפטרונות איראנית.[27]    

 

גם על רקע חשיפת מאגרי הטילים והמנהרות של חזבאללה על ידי ישראל נמתחה בלבנון ביקורת על הנשיא עון ושה"ח באסיל המתעלמים מעובדות אלה ובכך מחפים על חזבאללה. כך למשל, כתב העיתונאי הלבנוני רדואן אל-סיד: "חזבאללה מתרברב בטיליו המכוונים לישראל, אז ישראל מגיבה לכך בציון מקומות פריסת הטילים סביב נמל התעופה של ביירות. [בתגובה לכך] שר החוץ הלבנוני [ג'ובראן באסיל], חתנו של הנשיא [מישל עון], מסייר עם דיפלומטים באזורים הסמוכים לנמל התעופה [של ביירות] בנוכחות אמצעי התקשורת כדי להפריך את טענות ישראל שחזבאללה  [עצמו] לא הכחיש אותן."[28]   

 

בדומה לכך כתב גם העיתונאי הלבנוני עבד אל-והאב בדרח'אן במאמר יומון אל-נהאר: "אולי ה[ביטוי] החמור ביותר להתפוררות של המדינה הלבנונית הוא העובדה שהיא איבדה כל חשיבה אסטרטגית, שכן היא מכחישה את קיום המנהרות [של חזבאללה], מגנה את ישראל על כך שהיא מטילה עליה את האחריות למנהרות ומתנכרת לעצות שהיא מקבלת ממדינות ידידות. [כמו כן] היא אינה אומרת מילה לנוכח העובדות בשטח שקובע חזבאללה מבלי להתייחס בכלל למדינה. כאשר מזכ"ל חזבאללה [חסן נצראללה] דיבר על טילים משוכללים שהגיעו לחזבאללה, וכאשר סגנו [נעים קאסם] איים כי'ישראל כולה בטווח הטילים שלנו" נשיא לבנון מישל עון לא אמר [לנו] בשם מי מדברים שני היצורים האלה ועל מה?"[29]  




[3] אל-מסתקבל (לבנון), 27.11.2018

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.11.2018

[6] אל-ג'ומהוריה (לבנון), 10.11.2018

[7] אל-מוסתקבל (לבנון), 27.11.2018

[8] אל-נהאר (לבנון), 18.11.2018

[9] אל-מסתקבל (לבנון), 19.11.2018

[10] אל-ערב (לונדון) , 7.11.2018

[11] אל-מסתקבל (לבנון), 24.11.2018

[13] אל-שרק (לבנון), 16.12.2018

[14] אל-חיאת (דובאי ), 8.12.2018

[15] בתחילת דצמבר 2018 הוכיח חזבאללה כי יוכל לטרפד החלטה של ראש ממשלה סעד אל-חרירי בכוח: לאחר שהוכפש ע"י השר לשעבר ויאם והאב, הורה אל-חרירי לשגר כוח ביטחוני כדי למסור לוהאב צו התייצבות במשטרה. בהגיע הכוח לבית של והאב פרצו עימותים ומאבטחו של והאב נהרג מאש הכוחות הלבנוניים. בתגובה, חזבאללה הזהיר כי לא יזנח את בעל בריתו והאב וכי אם יפגעו בו, הדבר עלול להביא למרחץ דמים. הארגון גם שיגר לאזור מגוריו של והאב מכוחותיו והעביר נשק לאנשי והאב. אל-אח'באר (לבנון), 3.12.2018

[16] אל-ג'ומהוריה (לבנון), 21.10.2018

[17] אל-ג'ומהוריה (לבנון), 29.10.2018, http://saydeteljabal.org/projects, 5.11.2018; 10.12.2018

[18] אל-ג'ומהוריה (לבנון), 24.11.2018

[19] אל-נהאר (לבנון), 12.11.2018

[20] אל-ערב (לונדון), 10.12.2018

[21] אל-ערב (לונדון), 23.10.2018

[22] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 2.11.2018

[23] אל-ערב (לונדון), 11.11.2018

[25] אל-ערב (לונדון), 19.11.2018

[26] אל-ערב (לונדון), 19.10.2018

[27] אל-ג'ומהוריה (לבנון), 28.10.2018

[28] אל-אתחאד (איחוד האמירויות), 13.10.2018

[29] אל-נהאר (לבנון), 12.12.2018