כללי

ביקורת בלבנון על מנהרות חזבאללה: חזבאללה עלול לגרור את לבנון למלחמה; על ממשלת לבנון לדרוש ממנו להפסיק את הפרת החלטה 1701  

 

ב-4.12.2018 פתחה ישראל במבצע "מגן הצפון" לחשיפת ונטרול מנהרות שחפר חזבאללה משטח לבנון וחוצות את גדר הגבול לשטח ישראל, דבר שמהווה הפרה של החלטת מועצת הביטחון 1701.[1] יומיים לאחר מכן, אישרה משלחת יוניפי"ל שביקרה במקום קיומה של מנהרה כזו.[2]

 

עד כה הקפיד חזבאללה שלא להגיב רשמית על דבר קיום המנהרות. באמצעי תקשורת התומכים בארגון שללו קיומן של מנהרות אלה וטענו כי מדובר בשקרים.[3] במסר של איום הפיץ הארגון דרך אמצעי התקשורת שלו תמונות של חיילי צה"ל בגבול שצולמו מהצד הלבנוני, על מנת להבהיר כי חיילים אלה נמצאים בטווח פגיעה.[4] גורמים בארגון, בראשם הסמזכ"ל נעים קאסם, ביקשו להרגיע את הציבור הלבנוני וטענו כי לארגון יש כוח הרתעה שימנע מישראל לבצע מתקפה נרחבת על לבנון. קאסם אמר: "העורף הישראלי עד תל אביב חשוף [לסכנה] ואין נקודה אחת בישות הציונית שאינה חשופה לטילי חזבאללה... הישראלים לא יוכלו לעמוד בכך [במלחמה] ולכן הרעיון של מלחמה נגד לבנון אינו עולה בדעתם..."[5]

 

העמדה הרשמית של לבנון נעה בין הכחשת קיומן של המנהרות לבין טענה כי ישראל היא זו שמפרה את החלטה 1701, בעוד שלבנון מקפידה ליישמה. כך, מישל עון, נשיא לבנון ובעל ברית של חזבאללה, אמר בפגישה עם מפקד כוחות יוניפי"ל סטפנו דל כול כי ישראל מפרה את ההחלטות הבינלאומיות בעוד ארצו דבקה ביישום החלטה 1701 ומתנגדת לכל פעילות שעלולה לסבך את המצב בגבול.[6] נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני ובעל ברית של חזבאללה, אמר כי הטענות הישראליות חסרות כל בסיס.[7] היומון אל-נהאר דיווח כי שר החוץ ג'ובראן באסיל, גם הוא בעל ברית של חזבאללה, הורה למשרדו להכין תלונה למועצת הביטחון בנוגע להפרות הישראליות "החוזרות ונשנות" נגד לבנון.[8] גם ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, יריבו של חזבאללה, טען כי ישראל היא זו שמפרה את החלטה 1701 והוסיף כי התפתחויות בגבול לבנון לא צריכות להוות סיבה להסלמה. בהודעה שפרסמה לשכתו נמסר כי ממשלת לבנון מחוייבת להחלטה 1701, שהצבא הלבנוני הוא האמון על ביטחון הגבולות ועל השליטה הלגיטימית על כל הגבול וכי ממשלת לבנון נחושה למלא את התחיבויותיה בנוגע לריבונותה ושלמות גבולה ומדגישה שאין להפר את הכללים שנקבעו בהתאם להחלטה 1701.[9]

 

צילום של פעילות צה"ל בגבול מהצד הלבנוני[10]

 

ואולם, בניגוד לעמדה הרשמית, החלו להישמע בלבנון קולות, בעיקר מקרב העדה הנוצרית, שמתחו ביקורת על חזבאללה בשל חפירת המנהרות והביעו חשש מההשלכות שעלולות להיות לכך על לבנון. ביקורת נמתחה גם על ממשלת לבנון שאינה אוכפת את שליטתה על הארגון ואינה מודעת למעשיו, שעלולים לגרור אותה למלחמה.

 

יש לציין כי ביקורת דומה השמיע גם שר החוץ הבחרייני, ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה, שעל פי אחד הדיווחים מייצג את עמדתן של מדינות נוספות במפרץ, בראשן סעודיה, הידועות בעוינותן כלפי חזבאללה.[11] בן אחמד צייץ בחשבונו בטוויטר: "האם העובדה שחזבאללה הטרוריסט חופר מנהרות דרך גבול לבנון אינו איום ברור על יציבות לבנון, והרי הוא שותף בשלטון? מי יישא באחריות כשהמדינות השכנות ייקחו על עצמן להיפטר מהסכנה הזו שמאיימת עליהן?". בציוץ נוסף כתב: "לבנון בחרה 'לנתק  עצמה'[12] מהערבים וכעת היא מנתקת את עצמה מעצמה ומשלום גבולה."[13]

 

מסמך זה יסקור את הביקורת בלבנון על חפירת המנהרות בגבול ישראל-לבנון ע"י חזבאללה:

 

בכירי מפלגות נוצריות: על הממשלה למנוע את פעילותו של חזבאללה שמסכנת את לבנון 

פוליטיקאים נוצרים בכירים בלבנון מתחו ביקורת הן על חזבאללה אשר מסבך את לבנון במלחמה שעלולה לגבות ממנה מחיר יקר, והן על הממשלה אשר אינה מודעת למעשיו של הארגון ולמתרחש בשטחה הריבוני.

 

סאמי אל-ג'ומייל: "לחזבאללה יש אור ירוק לעשות כרצונו ולסבך את המדינה בבעיות"

חבר הפרלמנט הלבנוני, סאמי אל-ג'ומייל, העומד בראש מפלגת הפלנגות הלבנוניות, קרא ליוניפי"ל להתערב במהירות ולבחון את נסיבות האירוע מאחר שהוא "מסוכן מאוד והאזור כולו לא יוכל לשאת [בהשלכות] של טעויות מעין אלה."[14] בנוסף הוא מתח ביקורת על ממשלת לבנון באמרו: "איש מהבכירים במדינה הלבנונית אינו יודע אם הן [המנהרות] קיימות או לא, למרות שהן על אדמת לבנון. לחזבאללה יש אור ירוק לעשות כרצונו ולסבך את המדינה בבעיות שאין לנו כל קשר אליהן, ושהמדינה לא החליטה בעניינן. המדינה תשלם את המחיר עליהן כפי שקרה במלחמת יולי 2006."[15]  

 

סמיר ג'עג'ע: "על הממשלה לבקש רשמית מחזבאללה להפסיק כל פעולה שעלולה לסכן את לבנון"

סמיר ג'עג'ע, ראש מפלגת הכוחות הלבנונים, קרא לממשלה לדון בדחיפות בהתפתחויות בדרום המדינה. ב-6.12 עוד לפני שיוניפי"ל אישר כי נמצאה מנהרה של חזבאללה החודרת מלבנון לשטח ישראל, אמר ג'עג'ע כי אם יוניפי"ל יאשר את טענות ישראל, "על הממשלה  לדרוש רשמית מחזבאללה להפסיק כל פעולה שעלולה לסכן את לבנון והלבנונים ולהזכיר לחזבאללה שוב שההחלטות הצבאיות והביטחוניות הן בידי הממשלה בלבד." הוא הוסיף כי אם טענות ישראל יתבררו כלא מוצדקות, אז על ממשלת לבנון לפעול במישור הדיפלומטי בקרב חברות מועצת הביטחון, כדי להבהיר את המצב.[16]  כמה ימים מאוחר יותר, לאחר שיוניפי"ל אישר קיומה של מנהרה כזו, קראה סיעת הכוחות בפרלמנט לממשלת לבנון להתכנס מייד ולדרוש רשמית מחזבאללה להפסיק את הפעילות הזו. בהודעת הסיעה נכתב כי ממשלת לבנון בלבד היא הרשאית לקבוע את דרכי העימות עם ישראל.[17]

 

ארגון נוצרי מרוני: חובת המדינה למנוע מחזבאללה לחשוף את לבנון להרפתקאות לא מחושבות

בהודעה שפרסם "מפגש סידה אל-ג'בל"[18], ב-10.12 לאחר שדן בהשלכות חשיפת המנהרות, נכתב כי הארגון הביע פליאה על כך שלמדינת לבנון אין כל ידע בנוגע ל"עניין מסוכן זה" שהאו"ם אישר את קיומו ואשר יש לו "השלכות שליליות על יציבות וביטחון לבנון ובמיוחד דרום המדינה ותושביו." הארגון דרש לדעת אילו צעדים נוקטת המדינה כדי למנוע את הפגיעה בקו הכחול ואת הפרת החלטה 1701 חוץ מתלונה במועבי"ט נגד ישראל. בהודעתו נכתב: "האם הנשיא, הממשלה וכל המנגנונים הרשמיים של המדינה יעזו לשאול את חזבאללה על האירועים? חובת המדינה לתבוע את ישראל שמפרה את ריבונות לבנון בים, באוויר וביבשה. זו גם חובתה למנוע מחזבאללה לחשוף את לבנון להרפתקאות לא מחושבות שעלולות להכניסה למלחמות שאת מחיר ההרג וההרס שלהן תשלם כל לבנון ואשר מסתיימות בדרך כלל במשפט 'לו הייתי יודע'.[19] אם המדינה הלבנונית תמשיך להפגין רפיון מול חזבאללה, שפועל בהתאם לאג'נדה אזורית ובניגוד לאינטרס הלבנוני, אזי עדיף לדרוש את ביטול החלטה 1701 כדי שהיא [לבנון] לא תישא באחריות לאי יישומה מול העולם והקהילה הבינלאומית."[20]

 

שר לשעבר מטעם הפלנגות: חזבאללה מסכן את לבנון; יש להתנגד בנחישות להפרותיו

השר לשעבר מטעם מפלגת הפלנגות, סג'עאן קזי, כתב בעיתון אל-ג'ומהוריה, שחפירת המנהרות היא קודם כל קריאת תגר על ממשלת לבנון, צבאה ויוניפי"ל, עוד לפני ישראל והחלטות האו"ם. הוא כתב: "הפעילות הזאת [קרי, חפירת המנהרות ע"י חזבאללה] חשפה לעיני כל את אזלת ידה של המדינה לשלוט בדרום לבנון. היא חשפה גם שבכל הנוגע להחלטת האו"ם 1701, לבנון, חזבאללה וישראל הסתפקו בהפסקת האש ולא יישמו את יתר 37 הסעיפים שבה... על לבנון לשאול את חזבאללה מדוע הוא מסבך אותה בתוכנית מלחמה חדשה, כפי שהיא פנתה בתלונה חסרת תועלת לאו"ם נגד ישראל. כמו כן מן הראוי היה שתדרוש מצבא לבנון לנסות לגלות את פתחי המנהרות בשטח הדרום לבנוני, כפי שביקשה מכוחות יוניפי"ל להיווכח שהמנהרות מגיעות לשטח ישראל...

 

אם ישראל מכינה מלחמה נגד לבנון, מדוע שאנו ניתן לה תירוץ? אם היא לא מכינה מלחמה ומתרגלת לחיות לצד  חזבאללה בדרום, מדוע להתגרות בה? האומץ לומר את האמת עדיף מהאומץ להילחם. המשך ההתעלמות ממעמדו של חזבאללה בדרום לבנון במיוחד, ובכל לבנון ובמזרח התיכון באופן כללי, יחשוף את לבנון, ואיש אינו יודע מתי, למלחמה קשה יותר מזו שהייתה ביולי 2006. בין שלבנון תשיג ניצחון צבאי ובין שתהיה זו ישראל, לבנון היא שתובס לנוכח ההרס הטוטלי שייגרם לה.

 

​​​האמהות שלנו לא ילדו אותנו כדי שנמשיך להילחם, והאבות שלנו לא הקימו את הישות הלבנונית כדי שתילחם כל העת. המלחמה איננה גזרת גורל שלנו ולא ייעודנו. אם היא נכפית עלינו, אנו מתייצבים [למלחמה] והתייצבנו [בעבר], אך איננו מחפשים אחריה בנרות ובמנהרות.... אנו מתפללים לחיות, ללמוד, לעבוד וליצור. אנו מתפללים להקים משפחה של שמחה ושל אושר ושלווה וכן לבנות חברה של אחווה ושותפות לאומית ושוויון... אנו מתפללים שאללה ירחיק מאתנו את המלחמות ושלא ישלח אותן אלינו....  

 

לאף קבוצה אין זכות לכפות את רצונה על כל המולדת ועל המדינה עם כל מוסדותיה ולקבוע את גורלו של עם כאילו היה רכושה. לאף קבוצה אין זכות לשבש את המשטר, החוקה, הנשיאות והממשלה כדי לשרת תוכנית שמנוגדת לאינטרס של לבנון... על חזבאללה לנתק את הקשר הצבאי שלו לקרבות ולסכסוכים אזוריים, להיות מחויב בדרום לבנון להחלטה 1701, שאם לא כן, לבנון תיחשף לכל האפשרויות מבחינה צבאית, כלכלית וקיומית. הגיע הזמן שנתנגד לכך ללא מורא או התחמקות. גם אם חזבאללה אדיש ל[אפשרות של] תקיפה ישראלית במקומות הימצאו, אנו שומרים על אומתנו, חיינו, משפחותינו, מוסדותינו ותשתית מדינתנו כמו גם על עיר הבירה, דרום לבנון, הדאחיה של בירות ואזורים נוספים.

 

התנגדותנו למציאות הזאת אינה מחייבת עימות מול חזבאללה וזה הרעיון הגרוע ביותר, אלא דורשת מאתנו אומץ לומר לו באהבה ובכבוד: כל עוד אתה לא מסכים להניח את נשקך בחסות צבא לבנון, אל תהפוך את הנשק של צבא לבנון לנשק המשלים את נשקך. כל עוד אינך מנתק את קשריך עם מדינות האזור, נתק את קשריך עם מדינת לבנון עד שתסיים את הג'יהאד הצבאי שלך. כל עוד אתה מתנגד שלבנון תהיה נייטרלית, נטרל את לבנון ממך ותשמור עליה מפני תוצאות אי-הנייטרליות שלך..."[21]    

 

עיתונאים לבנונים:  חזבאללה גורר את לבנון למלחמה שתגבה ממנה מחיר יקר

ביקורת על המנהרות של חזבאללה נשמעה גם מצד עיתונאים לבנונים. בעלת טור ביומון הלבנוני אל-נהאר, שבבעלות משפחת תוויני הנוצרית, רוזאנא בו מנצף, כתבה במאמרה: "עד היום היו קלפים רבים בידי לבנון בתלונתה נגד ישראל שהיא הפרה את החלטה 1701 כשהיא חדרה פעמים רבות לשמי לבנון. ברגע אחד לבנון עלולה לאבד את הקלפים האלה ולהיות במגננה כתוצאה מהפרה של ההחלטה ע"י חזבאללה, בשעה שצבא לבנון הוא הנושא באחריות על הגבול בדרום יחד עם יוניפי"ל."

בצטטה מקורות דיפלומטיים, כתבה בו מנצף כי מצבה של לבנון שונה לחלוטין מזה שהיה ב-2006 בזירה הערבית, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעמדת שה"ח הבחרייני שמייצגת במידה רבה את עמדת שאר מדינות המפרץ. עוד כתבה כי  לדברי אותם מקורות דיפלומטיים: "ישראל לא תוכל לסבול הפסד בכל מלחמה אפשרית. כך גם לגבי איראן שאינה יכולה להרשות לעצמה הפסד צבאי, יהיה המחיר אשר יהיה. אפילו אם חזבאללה יוכל בסיועה [של איראן] להרוס כמה אזורים בישראל, לבנון היא שתשלם מחיר יקר על כך, מבלי להתייחס לנזק שעלול להיגרם לחזבאללה במלחמה דומה... נאסרללה אמר פעמים רבות שטיליו יגרמו להרס רב בישראל, אך הוא לא התייחס למה יקרה ללבנון [כתוצאה מכך]."[22]

 

העיתונאי הלבנוני ג'רי מאהר הידוע בהתנגדותו לחזבאללה קרא בחשבונו בטוויטר לממשלת לבנון להתיר לצבא הלבנוני להשתלט על אזורי ההשפעה של חזבאללה, אם ברצונה למנוע מלחמה. לדבריו, חזבאללה מפר את החלטה 1701 ומאיים על חיי האזרחים בלבנון.[23] בציוץ אחר כתב: "חזבאללה פועל לגרירת לבנון למלחמה בה ייהרס מה שנותר ממנה לטובת האינטרסים של איראן."[24]

 

עיתונאי שיעי-לבנוני: חזבאללה שותק ומתחמק מאחריות למנהרות מחשש מעימות עם ישראל

ביקורת על התנהלות חזבאללה בנושא המנהרות מתח גם עלי אל-אמין, עיתונאי שיעי הידוע בהתנגדותו לחזבאללה ועורך את האתר הלבנוני ג'נוביה. במאמר שפרסם ביומון אל-ערב היו"ל בלונדון, הוא טען כי בעודו מצהיר כי הוא פועל לשחרור ירושלים, חזבאללה מתחמק מנטילת אחריות לחפירת המנהרות בגבול עם ישראל בשל חששו מעימות ישיר איתה. הוא כתב: "חזבאללה לא פרסם עד כה שום עמדה [רשמית בנוגע למנהרות]. הוא לא אישר ולא הכחיש את אחריותו [להן]. בעוד שישראל התמסרה לקמפיין דיפלומטי שנועד להציגה כמדינה מותקפת, מבלי להראות כל עניין בתגובה צבאית... חזבאללה התבצר בשתיקה ולא הודה בקיומן [של המנהרות] או נטל אחריות על חפירתן...

 

התחמקות חזבאללה או חוסר התייחסותו למנהרות אלה מדגישים שוב שהוא מציג עצמו כגורם שחותר להגיע לירושלים דרך השטחים הפלסטינים הכבושים אך...  מקפיד לא לחרוג מהשיח הפופולרי של ההתנגדות לכדי מעורבות פעילה בהתנגדות צבאית לישראל. [בניגוד להתנהלות של חזבאללה], במקרה של המנהרות שנחפרו בעזה לעבר מצרים או לעבר השטחים הפלסטינים הכבושים, ארגוני ההתנגדות הפלסטינית לא התחמקו מנטילת אחריות אלא הביעו עניין רב בהישגיהן בתחום זה.

 

נראה כי חזבאללה נמצא היום במקום שונה לחלוטין. הוא מאוד גאה בהישגיו נגד האופוזיציה החמושה בסוריה [בטענה שהדבר נעשה] למען פלסטין. יתר על כן, הוא ראה בקרבות להרס ערי סוריה וגירוש תושביהן את אחת הדרכים לשחרור ירושלים... אך כשהעניין מגיע לעימות אמיתי עם ישראל, כפי שהיה לפני כמה ימים, אנו רואים שהוא מסתתר מאחורי משרד החוץ הלבנוני ומוצא מפלט בשתיקה. הוא מטפל באירוע המנהרות כאילו מדובר באשמה ולא כמשהו שיש להתגאות בו כפי שעשה עם 'שחרור' חומס, דאריא, אל-זבדאני או אל-קלמון [שבסוריה].

חזבאללה ממשיך לטעון שהמדינה הלבנונית חלשה וחסרת יכולת כדי להצדיק את נשקו. הוא אף מאשים בשיתוף פעולה עם ישראל, כל מי שקורא לדבוק בהחלטות הבינלאומיות וליישמן בלבנון...

מול כל ההפרות האלה והאומץ להתעמת עם המהפכה הסורית, נמצאת שתיקה מוחלטת בנוגע למנהרות... בשעה שהוא מוצא מחסה במדינה הלבנונית, נראה שמוסדות המדינה הם האחרונים לדעת מה הוא עושה והוא אף עומד בסירובו שמוסדות אלה יהיו מקור הסמכות העיקרי בכל הנוגע לדרישות הריבונות הלבנונית..."[25]