כללי

מאמרים פלסטינים: רשת אל-ג'זירה היא שופר של חמאס המפיץ את שקריה

 

המלחמה ברצועת עזה סיפקה דוגמאות רבות לכך שאת מדיניות העריכה של רשת אל-ג'זירה מכתיב המשטר הקטרי בשירות האינטרסים שלו, ושהרשת עצמה מתפקדת כשופר של תנועת חמאס, בעלת בריתה ובת חסותה של קטר.[1] בשל כך, הרשות הפלסטינית, יריבתה של חמאס, החליטה בינואר 2025 להשבית את פעילותה של רשת אל-ג'זירה בשטחי הגדה המערבית.[2] על רקע זה התפרסמו לאחרונה שני מאמרים שמתחו ביקורת על הנרטיב שמציגה אל-ג'זירה לצופיה על המלחמה בעזה.

 

האחד הוא מאמר מערכת מה-2.2.25 ביומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, שתקף את ערוץ הטלוויזיה של רשת אל-ג'זירה על התעקשותו להציג את הסכם הפסקת האש בין חמאס לבין ישראל כ"ניצחון" של חמאס במלחמה, וטען כי אל-ג'זירה מבצעת "פשע" בקדמה "שיח הונאה" פופוליסטי שמזלזל במחיר הכבד ששילמו תושבי רצועת עזה במלחמה.

 

את המאמר השני, שפורסם ב-31.1.25 ביומון אל-ערב היוצא לאור בלונדון, כתב העיתונאי הפלסטיני פאדל אל-מנאצפה, שהאשים את ערוץ אל-ג'זירה בניהול תעמולה לטובת חמאס במסגרת כתבת תחקיר שלו אודות מתקפת ה-7 באוקטובר. לדבריו, הערוץ הציג באופן סלקטיבי את המידע, ופרסם שקרים בשירותה של חמאס. לדוגמה, הוא התכחש לרצח אזרחים ישראליים במהלך המתקפה, בפרט בפסטיבל הנובה, ונמנע מלבקר את חמאס על המחיר היקר ששילמו תושבי עזה כתוצאה מתגובת הנגד של ישראל.    

 

להלן קטעים משני מאמרים אלה:

 

יומון הרש"פ: אל-ג'זירה מקדמת שיח הונאה נפשע על "ניצחון" חמאס במלחמה

מאמר המערכת מה-2.2.25 של יומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, תקף את חמאס על מפגני הראווה שלה במעמד שחרור החטופים הישראליים,[3] והוסיף כי היא יכלה לשחררם עוד בתחילת המלחמה, כדי לחסוך את ההרוגים וההרס שהיא גרמה. בהקשר זה, גינה המאמר את ערוץ אל-ג'זירה, על התעקשותו להלל את חמאס ולטעון כי ניצחה במלחמה.

 

לוגו היומון אל-חיאת אל-ג'דידה

במאמר נכתב: "בעת מסירתם [לידי ישראל], נראו בני הערובה הישראלים שבידי חמאס והג'יהאד האסלאמי לבושים למופת; יחד עם המפגנים הפופוליסטיים, הם יועדו להיות מסר חמאסי לישראל, שתמציתו היא שהם [בחמאס] שעו לקול התבונה, החובה הדתית, המידות הטובות וההתנהגות [הנאותה], והנה הם מוסרים את בני הערובה בבריאות טובה כשברשותם מתנות!   

 

כתבי ערוץ 'אל-ג'זירה' שם [ברצועת עזה], מצוידים בהנחיות הנהלת הערוץ להשתמש בטריקים לשוניים ובמילות הונאה, שמשבחות את מיומנותו וקשיחותו של הנושא ונותן החמאסי שהניבו הסכם הפסקת אש – הסכם שאינו שם קץ למלחמה – ומהווה ניצחון שאין לפקפק בו. הם [כתבי אל-ג'זירה] שבים ומדקלמים בקדחתנות מעוררת רחמים... את אותן מילות הונאה, ונראה כי אין להם מילים אחרות זולתן...

 

האם לא ניתן היה למסור את בני הערובה [הישראלים] הללו בשבוע הראשון של מלחמת ישראל נגד הרצועה, לאחר שכבר התבררה התוקפנות והברבריות שלה [קרי, ישראל]? שהרי אז היינו נפרדים [רק] מכמה אלפי שהידים לאחר אותו שבוע, וכמה מאות בתים ובניינים [בלבד]! מדוע המשיכו העקשנות וההתכחשות [לעובדות] ללוות את תנועת חמאס במשך 15 חודשים, עד להתפוצצות אלפי לבבות של תושבי עזה[?]...

 

אל-ג'זירה מוחאת כפיים לניצחון שלא שחרר את פלסטין, לא את אל-אקצא, ואפילו לא את רצועת [עזה]... ההיסטוריה תקבע את האופי ואת האמת אודות הפשע שמבצע שיח ההונאה הזה, שערוץ אל-ג'זירה מתמיד בו ללא היסוס וללא בושה..."[4]

 

עיתונאי פלסטיני: אל-ג'זירה עוסקת בתעמולה במקום בסיקור עיתונאי אובייקטיבי

מאמרו של פאדל אל-מנאצפה שהתפרסם ביומון אל-ערב, מתח ביקורת על המגמתיות של פרק בתוכנית "רב הנסתר על הגלוי" – תוכנית תחקירים בערוץ אל-ג'זירה – שעסק במתקפת הטרור של חמאס נגד ישראל ב-7.10.23, אותה חמאס כינתה "מבצע 'מבול אל-אקצא'". אל-מנאצפה הסביר כי הפרק הציג נרטיב אוהד לחמאס שהתמקד בהישג הצבאי של מתקפת הפתע, ולא כלל דיון בסוגיות שעלולות להציף ביקורת כלפי החלטת חמאס לפתוח במלחמה – בדגש על המחיר שתושבי רצועת עזה נדרשו לשלם עליה. אל-מנאצפה גם קבל על כך שבפרק הוצג מידע מסולף בניסיון להכחיש את העובדה שחמאס רצחה אזרחים ישראלים במהלך המתקפה.

 

בעל הטור פאדל אל-מנאצפה

 

"זמן רב הצטיין [ערוץ] אל-ג'זירה בהיותו פלטפורמה תקשורתית בעלת אפשרויות כספיות ואנושיות עצומות, שהובילה את הזירה התקשורתית הערבית ומילאה תפקיד מרכזי בעיצוב דעת הקהל הערבית. זאת, אם באמצעות תיעוד התחנות הבולטות ביותר בהיסטוריה המודרנית; או ליווי הסכסוך הפלסטיני-ישראלי בכיסוי ישיר ובניתוח השלכותיו של [כל] אירוע ספציפי; או באמצעות דיווחים תקשורתיים כתובים או מצולמים. אולם הצטיינות תקשורתית זו לא פוטרת בהכרח את האמצעי התקשורתי הזה מסמכות הביקורת, בייחוד כאשר הוא מאמץ את סיסמת: 'הדעה והדעה האחרת'. יתרה מזו, ככל שעלתה חשיבותו וגברה השפעתו, כך גבר הצורך לדרוש מאמצעי התקשורתי הזה דין וחשבון ולנתח את השיח שלו, כדי שנוכל לסנן את התוכן ו[לקבוע] את איכות הידיעות שאנו צורכים.

 

בפרק 'סודות המבול' שממשיך לסחוף שיעורי צפייה נוספים, התמקדה התוכנית 'רב הנסתר על הגלוי' של אל-ג'זירה בהצגת נרטיב, כמעט בלעדי, לגבי הצלחת חמאס להבקיע את מערכת הביטחון הישראלית... הצגת ניתוח בלתי מאוזן מחלישה את אמינות התֵּזָה והופכת אותה לכזו המופנית לקהל מוּטֶּה רגשית, שמוכן לצרוך כל חומר תקשורתי, ללא צורך בניתוח או בדיון.

 

הפרק הציג באופן בלעדי מראות, תמונות ועובדות מרגשות שהגבירו את הפצת החומר התקשורתי הזה, אך נעלם ממנו המרכיב החשוב ביותר של עבודה עיתונאית, והוא אובייקטיביות. בעוד שלזכותו של הפרק נזקפת העובדה שנתן מקום למקורות ישראליים פנימיים שרואים את העניין מאותה זווית שהתוכנית ניסתה לשווק, הרי שאי הצגתו את הנרטיב המקביל באופן אובייקטיבי, מקרב אותו להגדרה של '[סרט] תיעודי צבאי'[5] או – אם אפשר לומר – לתעמולה, יותר מאשר תיעוד [עיתונאי אובייקטיבי] של אירוע גדול בהיסטוריה של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי.

 

זווית חשובה שהוסתרה בחומר התקשורתי הזה היא ההיבט האנושי של האירוע, שכן הפרק 'סודות המבול' לא דן ברצינות במחיר היקר ששילמו תושבי עזה כתוצאה מההתקפה הישראלית האלימה. המבצע [הצבאי הישראלי] גרם הרס נרחב ונפילת מספר עצום של קורבנות אזרחיים, דבר שחייב לשאול את הנהגת חמאס לגבי תוכניתה להגנת האזרחים, מידת מודעותה ל[עוצמת] ההסלמה הישראלית הצפויה, ו[מידת] התחשבותה בנסיבות החברתיות והכלכליות שתושבי רצועת עזה כורעים תחתן, שמשמשים כביכול, הצדקה עקיפה להחלטה צבאית [של חמאס] שנועדה להשיג ניצחון מורלי, שאין בו איזון בין היקף הסכנות לבין הרווחים הצפויים.

 

אחת הבעיות הבולטות בפרק, היא הניסיון להכחיש את אשמת הפגיעה באזרחים [ישראלים] במהלך מתקפת [ה-7 באוקטובר 2023]. בפרק הזה הובאה הצהרה של אחד הלוחמים [הפלסטינים] שהשתתפו במתקפה, לפיה חיל האוויר הישראלי הוא זה שהפציץ את ההתנחלויות [היישובים הישראליים בעוטף עזה], כאשר ניסה לבלום את המתקפה מבלי להתחשב בביטחונם של האזרחים הישראלים הנמצאים בלב זירת הפעילות. אולם, טענה זו מנוגדת לסרטונים שהתפרסמו בימים הראשונים של המתקפה, שהראו ירי חסר אבחנה [של חמאס] בכמה מפעולות ההסתערות, בנוסף להצהרות רשמיות של [דובר גדודי עז אל-דין] אל-קסאם, אבו עוביידה, שהבולטת בהן היא איומו להרוג את השבויים הישראלים אם תימשך הפצצת עזה.[6] הדבר מעורר תהיות לגבי מידת הדיוק של הנרטיב שהוצג [בפרק]. הפרק גם התעלם מהראיות העצמאיות אודות ההתקפה נגד פסטיבל [הנובה] ברעים, שבה נהרגו יותר מ-260 אזרחים. זו עדות ברורה לסלקטיביות בהצגת המידע, מה שהופך אותו [את הפרק] להיות קרוב יותר לתעמולה מאשר לעיתונות חוקרת אמיתית...

 

במלחמות בסדר גודל של מלחמת עזה האחרונה, קשה לתקשורת לשמור על תפקידה המסורתי כמי שמעבירה דיווחים ניטרליים, בייחוד כאשר הכיסוי [התקשורתי] הופך להיות כלי במלחמת הנרטיבים. זה מה שקרה לערוץ אל-ג'זירה, שהתמקד בהבלטת ההצלחה הצבאית של מבצע 'מבול אל-אקצא', ולא אפשר עיסוק אובייקטיבי בעניינים המהותיים שאירוע חמור ובקנה מידה כזה מחייבו לעשות, כמו למשל: האם חמאס שגתה כשהמעיטה בעניין היקף התגובה הישראלית, והניחה את ההגנה על האזרחים לגורמים שלא הוכיחו את יעילותם בעימותים הקודמים?[7] מה השיג מבצע 'מבול אל-אקצא' בחישובי הרווח וההפסד? היעדר התהיות הללו מהסיקור הופך את התמונה המוצגת לבלתי שלמה."[8]