השימוש במקורות דת קדומים באמנת החמאס להצדקת הלחימה ביהודים עד השמדתם
ד"ר אליהו שטרן
אמנת החמאס הינה טקסט אסלאמי דתי סמכותי מובהק. ביחסה ליהודים האמנה היא טקסט אנטישמי. שנאת היהודים שבה שוזרת מוטיבים אסלאמיים אנטי-יהודיים המצויים בקוראן ובחדית' עם מוטיב אנטישמי שמקורו באירופה - "הפרוטוקולים של זקני ציון"[1].
פסוקי קוראן ומסורות חדית' מעידים באמנת החמאס (להלן "האמנה") על כי היהודים, ובכללם גם היהודים בני ימינו, הם אויבי המוסלמים עוד מימיו של הנביא, והמלחמה נגדם תימשך עד אחרית הימים, עת המוסלמים ישמידו את היהודים. לפי כתבי החמאס ניתן אף להתרשם כי מלחמת אחרית הימים מתחוללת כבר בימינו (תפיסה המוכרת גם כרעיון מרכזי בהגות הדתית של ארגון "המדינה האסלאמית" [דאע"ש])[2].
היהודים מתוארים באמנה גם על פי אופן הצגתם ב"פרוטוקולים של זקני ציון" (להלן "הפרוטוקולים"), שאותם האמנה מקבלת כמקור היסטורי מהימן ומוסמך. אדרבא, "הפרוטוקולים" עצמם מצוטטים באמנה כמו היו טקסט אסלאמי דתי מובהק השזור בפסוקי קוראן וחדית'. על פי הגירסא "המאוסלמת" הזו של "הפרוטוקולים", היהודים הם כוח רשע עתיק יומין הפועל בלא הרף במטרה להגיע לשליטה מלאה בעולם ולהשמיד את האסלאם.
להלן יתואר השימוש שעושה האמנה בפסוקי קוראן ומסורות חדית', תוך היעזרות בספרות ההלכה, כדי להורות לקוראיה על רשעתם של היהודים ועל החובה לצאת למלחמת ג'יהאד נגדם עד הכחדתם.
שימוש בפסוקי קוראן בפתח האמנה כדי להעצים את הצגת היהודים כאויבי האסלאם שיש להילחם בהם:
מחברי האמנה הקדימו לה שורות ספורות של ציטוטים שנועדו לעורר את לב הקוראים המאמינים להילחם ביהודים ובישראל ולהשתתף במאבק להצלת העולם האסלאמי.
בראש מצוטטים פסוקי קוראן חריפים בגנות היהודים, אויבי המוסלמים (בפסוקים נזכר אמנם הביטוי "אנשי הספר", אך תיאורי הגנאי שלהם בהמשך, מוכרים היטב בקוראן כמתארים את היהודים):
"אתם הטובה שבאומות שניתנה לאנשים מעולם: אתם מצַווים לנהוג בדרך ארץ ואוסרים את המגונה ומאמינים באלוהים. מוטב היה לבעלי הספר לוּ האמינו. יש מאמינים ביניהם, ואולם מרביתם מופקרים. רק בפיהם יוכלו לפגוע בכם, ואם ינַסו להילחם בכם, מיד ייסוגו אחור מפניכם ואז לא ייוושעו. ההשפָּלה תרדפם באשר יימָצאו, אלא אם יֵיאחזו בחֶבל שיושיט להם אלוהים ובחבל שיושיטו להם האנשים, וחֲמת אלוהים ניתכה עליהם, והם מוכֵּי דַלוּת. זאת כי כָּפרו באותות אלוהים והרגו את הנביאים בלא צדק. זה גמולם על כי הִמרו ועָברו את גבול המותר."
(בית עמרם [סורה 3]: 110-112)
עתה נפתחת האמנה עצמה ובראשה פרק "הקדמה" שסגנונו הנמלץ אופייני לספרות דתית גבוהה וסמכותית.
את פרק ההקדמה חותמים דברים קשים בדבר המלחמה נגד היהודים, דברים המועצמים על ידי ציטוט שלושה פסוקי קוראן. פסוקים אלה מטביעים בתודעתו של הקורא את ההכרה כי הדברים שנאמרו זה עתה נגד היהודים אכן מבטאים אמת אלוהית (גם אם היהודים עצמם נרמזים רק על פי ההקשר בחלקם). וכך אומרת האמנה:
"אלוהים כתב, הן אני אגבר, אני ושליחַי. אלוהים חזק ואדיר." (המתנצחת [סורה 58]: 21)
"אֱמור, זו דרכי, ואני קורא לבוא אל אלוהים. אני וההולכים בעקבותי רואים נכוחה, וישתבַּח שֵם אלוהים, ולא אהיה במשתפים." (יוסף [סורה 12]: 108)"
אמנת חמאס
תיאור היהודים בני ימינו באמנה כממשיכי היהודים שהיו אויבי הנביא והמוסלמים בימי ראשית האסלאם:
האמנה רואה ביהודים כיום את ממשיכיהם של היהודים אויבי הנביא. היא גם לומדת מתיאור מלחמות הנביא ביהודים בימי חייו את דרכי התנהגותם של היהודים כיום.
כך בסעיף 31 (סעיף שבו האמנה טוענת כי האסלאם מעניק זכויות לבני הדתות השונות) האמנה קושרת באמצעות פסוק קוראן בין המאבק המתחולל סביב פלסטין בימינו אלה ובין מאבקו של מוחמד ביהודים בימי חייו:
"על בני הדתות האחרות לחדול מלהתנגח עם האסלאם על הריבונות באזור הזה, שכן ביום שבו יחזיקו את השלטון בידיהם לא יתקיים דבר מלבד טבח, עינויים וגירוש. אין הם מסוגלים כלל לסבול זה את זה, על אחת כמה וכמה שאינם יכולים לשאת את בני הדתות האחרות. העבר ואף ההווה רוויים בדוגמאות המעידות על כך. "אין הם פורצים כאיש אחד להילחם בכם, אלא רק בתוככי קריות בצורות או מעבר לחומות, ואולם זה בזה הם נלחמים בגבורה. הם נראים לךָ מלוכדים, אך לבותיהם מפולגים, כי הם עַם אשר דבר לא ישֹכיל להבין." (ההגליה [סורה 59]: 14)"
זאת ועוד, הסעיף מיד מוסיף ומדגיש את הכְּלָיָה שעתידה לבוא על ישראל (המוצגת כאן באמצעות הביטוי החריף – "ציונים נאצים"), וזאת בצטטו אימרה קדומה ומפורסמת שרבים מייחסים אותה לח'ליף הרביעי, עלי בן אבי טאלב ) מת 661) (האימרה תודגש להלן באותיות מובלטות):
"האסלאם מעניק לכל אדם בעל זכות כלשהי את זכותו, ואף מונע את קיפוח זכויותיהם של האחרים. המעשים הציוניים-הנאציים נגד עמנו אין בכוחם להאריך את משך ימי פלישתם, והלא שלטון העושק מתקיים אך לשעה, ואילו שלטון האמת יתקיים עד לבוא שעת תחיית המתים."
המלחמה ביהודים תימשך עד אחרית הימים, עד השמדתם
שתי מסורות חדית' משמשות באמנה להורות כי הלחימה ביהודים תימשך עד אחרית הימים: האחת מעידה כי הלחימה ביהודים עצמם והשמדתם תיעשנה בידי המוסלמים; והשניה מבטיחה כי אזור "סוריה רבתי" (אל-שאם) ובכללו פלסטין (אזור בית אל-מַקְדִס), יהיה נתון למלחמת ג'יהאד בלתי פוסקת עד אחרית הימים.
המסורת הראשונה – זוהי מסורת "העצים והאבנים" המבטיחה כי הלחימה ביהודים תימשך עד אחרית הימים ועד השמדתם. מסורת מפורסמת זו זכתה לתפוצה במיוחד בעשורים האחרונים, והיא משובצת בסעיף 7 באמנה:
"תנועת ההתנגדות האסלאמית מצפה להגשמת הבטחת האל, יארך הזמן ככל שיארך, והלא השליח [מוחמד], תפילת אללה עליו וברכתו בשלום, אומר: 'שעת קץ כל הימים לא תבוא עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים, והמוסלמים יהרגו אותם, עד כי היהודי יתחבא מאחורי אבנים ועצים, והאבנים או העצים יאמרו [למוסלמי]: הוי מסלמי, הוי עבד אללה, הנה יהודי מאחורי, בוא והרוג אותו! פרט לעַ'רְקַד, שהוא מעציהם של היהודים" (מסרו את המסורת אל-בֻּחַ'ארִי ומֻסְלִם). [3] "
המסורת השניה – זוהי המסורת המבטיחה מפי הנביא כי בפלסטין עצמה תימשך מלחמת ג'יהאד עד אחרית הימים (וממילא, הדבר מחייב מלחמה ביהודים החיים בפלסטין כיום), והיא מצויה בסעיף 34:
" פלסטין הינה טבורו של כדור הארץ, מקום מפגשן של היבשות ומוקד לתשוקתם של חמדנים רודפי בצע עוד משחר ההיסטוריה. על כך מורה השליח (מוחמד), יברכו אלוהים ויתן לו שלום, בדבריו הנאצלים שבהם קרא אל ה"חבר" [מחברי הנביא שליווהו בדרכו] רם המעלה, מֻעאד' בן גַ'בַּל, וכך אמר: ' הוי מעאד', הנה אחרי מותי ייתן אלוהים בידיכם את אל-שַאם [סוריה רבתי] מאל-עריש ועד הפרת. גְּבָרֶיהָ, נְשׁוֹתֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ יהיו מופקדים להיאבק על גבולות ארץ האסלאם עד יום תחיית המתים, שכן כל מי אשר יבחר לו [למושב בה] רצועת חוף מחופי אל-שאם או בית אל-מַקְדִס [אזור פלסטין] יהיה נתון במלחמת ג'יהאד עד יום תחיית המתים. '[4] "
חובת הג'יהאד נגד היהודים
האמנה קובעת באמצעות ציטוט מקור הלכה ימי-ביניימי, כי חובת הג'יהאד כנגד היהודים הינה מצוות יחיד החלה על כל גבר ואישה מוסלמים. וכך מצטט סעיף 12 דיון הלכתי המוכר כבר במאה ה-11:
" כאשר האויב רומס ברגליו את אדמת המוסלמים, או אז מלחמת הג'יהאד באויב וההתייצבות כנגדו נעשות למצוות הלכה [שאיננה עוד "מצוות ציבור" החלה רק על חלק מהמוסלמים במצוות השליט, אלא כעת היא "מצוות יחיד"] המוטלת כחובה אישית על כל מוסלמי ומוסלמית. האישה יוצאת להילחם בו [באויב] אף בלא קבלת רשות בעלה והעבד [יוצא להילחם בו אף] בלא לקבל רשות מאדונו.[5] "
מספר פעמים באמנה נזכר כי מצוות הג'יהאד נגד היהודים (הנקראים באמנה גם בכינויים נוספים - "ציונים", "האויבים" ואפילו "נאצים"[6]) מוטלת כחובה אישית על כל מוסלמי ומוסלמית. כל המוסלמים נקראים להשתתף בג'יהאד – בני פלסטין (והחמאס בראשם), בני הארצות הגובלות בפלסטין ואף כל המוסלמים בעולם[7].
דוגמא מובהקת לכך מצויה בסעיף 32, מהסעיפים האנטישמיים ביותר באמנה. הסעיף מדגיש את חובת הג'יהאד נגד היהודים, וזאת אחרי שהוא מתאר בהתבסס על ה"פרוטוקולים של זקני ציון" (הנזכרים כאן בשמם) כיצד היהודים מגשימים את תוכניתם להשתלט על העולם. הסעיף פוסק בחומרה יתרה כי אסור בתכלית האיסור לסגת מהמאבק ביהודים, ומעניק לפסיקתו משנה תוקף בצטטו פסוק קוראן האוסר על המאמינים לסגת ממלחמת הקודש:
" היציאה ממעגל המאבק בציונות הריהי בגידה מהבגידות
החמורות ביותר, תבוא קללה על ראש מבצעיה! "כל הנסוג אחור מפניהם ביום ההוא – זולת אם
יִפנה לאחור למען ישוב ויילחם, או למען יחבור אל עדת לוחמים – יינָחֵת עליו זעם
אלוהים ובגיהינום ידור. שם יהיה סופו המר." (המלקוח [סורה 8: 16])
אין מנוס מלקבץ יחדיו את כל הכוחות ואת כל היכולות כדי לעמוד בפני הפלישה הנאצית
המונגולית האכזרית הזו, פן תאבדנה ארצות המולדת, התושבים יגורשו, הרישעה תפשה בארץ
ויושמדו כל הערכים הדתיים. ידע לו כל אדם כי הוא עומד אחראי בפני אלוהים! "
וסעיף 32 זוכה להעצמה מיוחדת באמצעות פסוק קוראן המובא בסופו:
" בתוך מעגל המאבק עם הציונות העולמית, תנועת ההתנגדות האסלאמית [חמאס] רואה את עצמה כחוד חנית, כצעד על הדרך, והיא מצרפת את מאמציה למאמציהם של כל העושים במלאכה בזירה הפלסטינית, ולא נותר, אלא שבעקבות זאת יבואו גם צעדים בתוך העולם הערבי והאסלאמי. [חמאס] היא זו המוכשרת להתמודד בסבב [העימות] הממשמש ובא עם היהודים סוחרי המלחמות. "זָרַענו אֵיבה ושֹנאה ביניהם עד יום תחיית המתים. כל אֵימת שילַבּוּ את אש המלחמה יכבנה אלוהים. הם מבקשים למלא את הארץ חמס, ואולם אלוהים אינו אוהב את החומסים." (השולחן הערוך [סורה 5]: 64) "
איסלום "הפרוטוקולים של זקני ציון" באמנה באמצעות קשירתם בפסוקי קוראן ומסורות חדית'[8]
האמנה שוזרת אל תוך "הפרוטוקולים" פסוקי קוראן ומסורות חדית', ובכך היא מציגה את "הפרוטוקולים" בפני הקוראים כנושאים תוקף של אמת אלוהית המעוררת את רגשותיהם הדתיים.
דוגמא מובהקת לכך מצויה בסעיף 22, שבו פסוק קוראן (אותו הפסוק שהוזכר זה עתה בסעיף הקודם[9]) מצורף אל משפט הלקוח מתוך תמונת העולם של "הפרוטוקולים", כאילו היו השניים משפט אחד:
"...דבר כאוות נפשך על המלחמות המקומיות והעולמיות... אין שום מלחמה המתחוללת אי שם בעולם בלא שאצבעותיהם [של היהודים] משחקות מאחורי הקלעים – "כל אימת שילַבּוּ את אש המלחמה, יכבנה אלוהים. הם מבקשים למלא את הארץ חמס, ואולם אלוהים אינו אוהב את החומסים" (השולחן הערוך [סורה 5]: 64)."
הקורא נתקל אפוא באיום יהודי העולה מתוך תמונת העולם של "הפרוטוקולים", ולפיו היהודים הם אלה העומדים מאחורי כל המלחמות המתחוללות בעולם. פסוק הקוראן שנוסף "לפרוטוקולים" מעניק להם נופך דתי וקובע גושפנקא של אמת שמימית לטענה, כי היהודים הם מציתי המלחמות. בה בעת הפסוק גם מציע מענה אסלאמי לאיום היהודי, לאמור: אלוהים אינו אוהב את מציתי המלחמות ומבטיח את תבוסתם (הוא מכבה את אש המלחמה שהציתו). בפוגשו את דברי הקוראן, הקורא המאמין נדרך למלא אחר רצון האל ולהילחם ביהודים.
סעיף 22 מרחיב אף יותר את תמונת המלחמות שמציתים היהודים בעולם, זו השוזרת בין "הפרוטוקולים" ובין הקוראן, ומוסיף אליה את תאור העתיד לבוא: מלחמה שבה יַחְברו כלל הכופרים אל היהודים במלחמה נגד האסלאם. לשם העצמת הרושם הדתי, הסעיף שוזר הפעם את התמונה השאובה מתוך "הפרוטוקולים" באימרה קדומה ומפורסמת שמקורה בספרות החדית' (האימרה תודגש להלן באותיות מובלטות). אימרה זו מיוחסת על ידי רבים לח'ליף השני, עמר בן אל-ח'טאב (מת 644), אחד משני האישים שדבריהם מקובלים באסלאם הסוני כמקור הסמכות הרם ביותר אחרי הנביא:
"הכוחות הקולוניאליסטיים במערב הקפיטליסטי ובמזרח הקומוניסטי תומכים באויב בכל הכוח שבידיהם, בחומר ובכוח אדם, והם מחליפים תפקידים ביניהם לבין עצמם. ביום בו יופיע האסלאם יתאחדו לעמוד נגדו כל כוחות הכפירה, שכן אומת הכפירה אחת היא. "
ד"ר אליהו שטרן הוא חוקר במכון ממרי
[1] דיון נרחב נוסף
באנטישמיות באמנת החמאס, המתמקד בעיקר בשימוש הנרחב שלה ב"פרוטוקולים של זקני
ציון", אותם היא מאסלמת באמצעות כלים פואטיים ותמטיים שונים, ניתן למצוא
במחקרים הבאים:
אליהו שטרן, הפרוטוקולים של זקני ציון באמנת החמאס - שזירת אנטישמיות מערבית
בג'יהאד נגד היהודים - https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6070 ובאנגלית:
Eliyahu Stern, "'The Protocols Of The Elders Of Zion' In The Hamas Charter – Islamization Of Western Antisemitism And Its Integration Into The Jihad Against The Jews", MEMRI – Inquiry & Analysis No. 1748, February 26, 2024; Eliyahu Stern, "The Use of Religious Themes to Islamize European Antisemitism and Motivate Hateful Expression in the Hamas Covenant." In: Religion, Hateful Expression and Violence, edited by Morten Bergsmo and Kishan Manocha. Torkel Opsahl Academic EPublisher, Brussels, 2023, pp. 777–824, also available at https://www.legal-tools.org/doc/wzbk17.
תרגום פסוקי הקוראן במאמר שכאן לקוחים מתוך תרגומו של רובין - אורי רובין, הקוראן, אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור, תל אביב, 2005. התרגום לעברית של קטעי האמנה, מלבד פסוקי הקוראן המשובצים בהם, נעשה בידי המחבר.
[2] על סוגיה זו
ראו: אליהו שטרן, השימוש במסורת הריגת היהודים בידי המוסלמים לקראת בוא אחרית
הימים באמנת החמאס ובפרסום של "איגוד חכמי ההלכה של פלסטין" (בראשו אנשי
חמאס) - https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6066, ובאנגלית: Eliyahu Stern, The Hadith Of The Stones
And The Trees – About The Muslims Killing The Jews Ahead Of The End of Days –
In The Hamas Charter And In A Publication Of The Hamas-Affiliated Palestine
Scholars Association, MEMRI – Inquiry & Analysis Series No. 1745
[3] לפרטים נוספים על מסורת חדית' זו ראו: אליהו שטרן, השימוש במסורת הריגת היהודים בידי המוסלמים לקראת בוא אחרית הימים באמנת החמאס ובפרסום של "איגוד חכמי ההלכה של פלסטין" (בראשו אנשי חמאס) - https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6066, ובאנגלית: Eliyahu Stern, The Hadith Of The Stones And The Trees – About The Muslims Killing The Jews Ahead Of The End of Days – In The Hamas Charter And In A Publication Of The Hamas-Affiliated Palestine Scholars Association, MEMRI – Inquiry & Analysis Series No. 1745; וכן ראו את המחקר הנזכר לעיל - אליהו שטרן, הפרוטוקולים של זקני ציון באמנת החמאס - שזירת אנטישמיות מערבית בג'יהאד נגד היהודים - https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6070 (חלק 3 סעיף 2 וההפניות המצויות בהערות לו, וכן באפנדיקס – חלק ד), ובאנגלית:
Eliyahu Stern, "'The Protocols Of The Elders Of Zion' In The Hamas Charter – Islamization Of Western Antisemitism And Its Integration Into The Jihad Against The Jews", MEMRI – Inquiry & Analysis No. 1748, February 26, 2024 (Section 3.2 and references therein, and the Appendix, Section D)..
[4] מסורת זו מופיעה בספרו של מג'יר אל-דין אל-עלימי, אל-אנס אל-ג'ליל. https://shamela.ws/book/6626/246. .
[5] ראו למשל דיון
הלכתי ימי-ביניימי בסוגיה זו בחיבור מח'תצר אל-קדורי מאת מלומד ההלכה החנפי
אל-אמאם אל-קדורי (973-1037) - https://shamela.ws/book/124336/221 .
ראוי להדגיש כי הקורא המוסלמי מזהה מייד את הסגנון ההלכתי השרעי של הפסקה הזו, הן
על פי מאפייניה הסגנוניים האופייניים לטקסט הלכתי והן מתוך הקביעה המצויה בה,
שלפיה גם על העבד חלה חובת הלחימה בג'יהאד, וזאת בשעה שחוקי העבדות המצויים בשריעה
אינם מיושמים מזה דורות.
לדיון נוסף ראו: Eliyahu
Stern, "The Use of Religious Themes to Islamize European Antisemitism and
Motivate Hateful Expression in the Hamas Covenant." In: Religion, Hateful
Expression and Violence, edited by Morten Bergsmo and Kishan Manocha. Torkel
Opsahl Academic EPublisher, Brussels, 2023, p. 785. Also available at https://www.legal-tools.org/doc/wzbk17.
[6] שלושת הכינויים מופיעים לעתים שזורים יחדיו במספר סעיפים, וראו פירוט על כך בפרקי - Eliyahu Stern, “The Use of Religious Themes to Islámize European Anti-Semitism and Motivate Hateful Expression in the Hamas Covenant", in: Morten Bergsmo and Kishan Manocha (eds.), Religion, Hateful Expression and Violence, Torkel Opsahl Academic EPublisher, Brussels, 2023, p. 786 notes 12, 13.. קישור לפרק: https://www.legal-tools.org/doc/wzbk17/ .
על הזיהוי הנפוץ בין ציונות לנאציזם באנטישמיות בעולם הערבי ראו במאמרו של מנחם מילסון - Menahem Milson, a lecture delivered at the opening of the annual international conference of the Global Forum for Combating Antisemitism held in Jerusalem on Sunday, 24 February 2008, MEMRI, Inquiry & Analysis Series, No. 442, 29 May 2008. ראו https://www.memri.org/reports/arab-and-islamic-antisemitism
[7] הדבר ניכר כבר בדברי ההקדמה לאמנה, שצוטטו לעיל: " ...המערכה שלנו עם היהודים רחבת היקף והרת גורל... היא גדוד, אשר אין מנוס מכך שיסייעו בידו גדודים אַחַר גדודים מרחבי העולם הערבי והאסלאמי רחב הידיים הזה, עד אשר יינגפו האויבים ויתגלה נצחון אלוהים. הנה כך הם יופיעו לעינינו באופק בבואם..."
[8] לפרטים נוספים ראו: אליהו שטרן, הפרוטוקולים של זקני ציון באמנת החמאס - שזירת אנטישמיות מערבית בג'יהאד נגד היהודים - https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6070 (חלקים 2, 3), ובאנגלית:
Eliyahu Stern, "'The Protocols Of The Elders Of Zion' In The Hamas Charter – Islamization Of Western Antisemitism And Its Integration Into The Jihad Against The Jews", MEMRI – Inquiry & Analysis No. 1748, February 26, 2024 (Sections 2, 3); וכן Eliyahu Stern, "The Use of Religious Themes to Islamize European Antisemitism and Motivate Hateful Expression in the Hamas Covenant." In: Religion, Hateful Expression and Violence, edited by Morten Bergsmo and Kishan Manocha. Torkel Opsahl Academic EPublisher, Brussels, 2023, pp. 789–790, 800–801. Also available at https://www.legal-tools.org/doc/wzbk17.
[9] על הקשר הפואטי הייחודי שיוצרת האמנה בין סעיף 22 לסעיף 32 על ידי ציטוט חוזר של אותו פסוק קוראן (5: 64), ראו: Eliyahu Stern, "The Use of Religious Themes to Islamize European Antisemitism and Motivate Hateful Expression in the Hamas Covenant." In: Religion, Hateful Expression and Violence, edited by Morten Bergsmo and Kishan Manocha. Torkel Opsahl Academic EPublisher, Brussels, 2023, p. 790. Also available at https://www.legal-tools.org/doc/wzbk17
