כללי

לקראת חידוש המו"מ הגרעיני בין איראן לארה"ב שוב נשמעות הקריאות באיראן להחזיק בנשק גרעיני

מאת א.  סביון ונ. קטיראג'י

הקדמה:

הקריאות באיראן למען השגת נשק גרעיני נשמעות שוב על רקע הודעת איראן כי היא נחושה לנקום את הריגתו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, ב-31.7.2024, בבית הארחה של משמרות המהפכה (משה"מ) בטהראן, וברקע הדיווחים במערב על התקדמות איראן לעבר השגת נשק גרעיני.

 

נראה כי הצהרות אלה מהוות הכנת קרקע מחושבת מבחינת טהראן לקראת חידוש המגעים בפומבי בין איראן לארה"ב בנושא הגרעין, מהלך שהמנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, ושר החוץ החדש של איראן, עבאס ערקאצ'י, אותתו שטהראן הולכת לקראתו וזאת כדי לקדם את האינטרס האיראני בתחומי הגרעין, הכלכלה והגנה על שלוחותיה של איראן באזור.

 

המנהיג העליון ח'אמנאי מאשר שיחות עם ארה"ב שמטרתן קידום האינטרס הגרעיני, הכלכלי והאזורי של טהראן

שה"ח עראקצ'י אמר ב-24.8.2024 בראיון טלוויזיוני שנתן ל"שבכה ח'בר" כי יש צורך "במשא ומתן חדש" להסדר אחר. הוא אמר: "... ההסכם במתכונתו הנו תהליך לא פשוט. כידוע, כאשר פותחים מסמך כזה, לא קל לחבר אותו מחדש... אנו צריכים לגשת לנושא עם נקודת מבט שונה. המשא ומתן וההסכם הקודמים יכולים לשמש כנקודת התייחסות, אך הם אינם ניתנים לביצוע כפי שהם. יש צורך במשא ומתן חדש. כמובן, כפי שאמרתי, המצב באירופה קשה, באמריקה הם עסוקים בבחירות, ולכן זו לא תהיה משימה קלה, אך נעשה את כל המאמצים שלנו. אנו רואים בכך משימה וחובה להקל על הנטל של הסנקציות על הציבור ולהסיר את הסנקציות. נשים נושא זה בראש סדר העדיפויות וננצל את כל הכישורים המדעיים, הפוליטיים והמשפטיים של המדינה בתחום זה, ואנו מקווים שנוכל לעשות צעד חיובי בכיוון זה..."[1]

 

במפגש הראשון עם הממשלה החדשה בראשות הנשיא הנבחר, מסעוד פזשכיאן, ב-27.8.2024, אישר המנהיג העליון ח'אמנאי את המנדט לנהל שיחות עם הממשל האמריקאי: "אין לתלות תקוות באויב ולהמתין לו... מציאות זו באה לידי ביטוי גם בדברי הנשיא [פזשכיאן] ובהצהרות שר החוץ [עראקצ'י] לפני כמה ימים. כמובן, אין זה סותר את העובדה שבמקרים מסוימים אפשר לשתף פעולה עם האויב, אך העניין הוא שאין לסמוך עליו ולבטוח בו..."[2]

 

מטרות המשטר האיראני בקידום שיחות עם הממשל האמריקאי חודשים מעטים לקראת תום כהונת ממשל ביידן וערב בחירות לנשיאות ארה"ב הן רב ממדיות:

בראש ובראשונה, הנושא הגרעיני, במסגרתו שואף המשטר האיראני לקבל הכרה מן הממשל האמריקאי בזכותו להחזיק נשק גרעיני מטעמי הגנה והרתעה.

 

לצד זאת, שואף המשטר האיראני להסיר לחלוטין את משטר הסנקציות בתחומי קידום הטרור ופגיעה בזכויות אדם באיראן שארה"ב ומדינות נוספות כפו עליו למן ראשית קיומו. הסנקציות שהוסרו מעל איראן במסגרת הסכם ה-JCPOA היו מוגבלות לתחום הגרעין בלבד (במסגרת השיח שהתיר ח'אמנאי בשיחות מול ארה"ב) והן הוסרו במלואן. יחד עם זאת, הסחר של מדינות שלישיות עם איראן אינו חופשי בשל הסנקציות האמריקאיות על התחומים האחרים שעודן תקפות.

 

תחום נוסף שהמשטר האיראני ינסה לקדם הוא הכרה אמריקאית בהשפעה האזורית של איראן במזה"ת, דהיינו, בציר ההתנגדות שאיראן הקימה במדינות רבות באזור וארגוני הצבא שלו (חזבאללה בלבנון, ההתנגדות הפלסטינית, החות'ים בתימן, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה) הפועלים בתיאום עם איראן ולפי האינטרסים שלה. זאת, לנוכח המלחמה שהכריזה ישראל, בגיבוי מדינות מערביות, על המיליציות הפרו-איראניות שאיראן הקיפה בהן את ישראל.

 

נראה כי המגעים בין איראן לבין ארה"ב מתנהלים מזה זמן בחשאי גם באמצעות מדינות מתווכות שפעלו בעבר בשירות איראן, כקטר ועומאן. במסגרתם, פועלים הצדדים לפי הבנות שהושגו בין היתר על רקע הימשכות המלחמה בעזה בין ישראל לאיראן ולשלוחיה באזור. ניתן להניח שהושגה הבנה מאחורי הקלעים לתגובת חזבאללה על הריגת "הרמטכ"ל" שלו, פואד שוכר, בידי ישראל, שבאה בתגובה לרצח 12 הילדים בכפר מג'ד אל-שמס בצפון ישראל. התגובה היתה, ככל הנראה, מתואמת בין הצדדים, חזבאללה וישראל ומעליהן איראן וארה"ב (כפי שניתן להסיק ממסע הדילוגים של נציג הממשל האמריקאי, עמוס הוכשטיין בין ישראל ללבנון ב-13-14 באוגוסט כעשרה ימים לפני התגובה) והיא אפשרה להוציא לפועל מראית עין של תקיפה קשה מצד שני הצדדים כאשר שני הצדדים היו ערוכים מראש לכך: חזבאללה הוציא את הרקטות שלו מדרום לבנון מבעוד מועד וישראל הגיבה במתקפת מנע מוגבלת נגד הרקטות המוצבות באזור מסוים בדרום לבנון, שאחריה שיגר חזבאללה, לטענתו, מתקפת כטב"מים מצומצמת לכיוון בסיסי המודיעין של ישראל במרכז הארץ (טענתם זו הוכחשה ע"י צה"ל) וברקטות לצפונה. נראה שהבנות אלה הן בסיס ראשוני להגעה להסדר אזורי גדול יותר ובמסגרתו פתיחת ערוץ פומבי של שיחות בין איראן לארה"ב בנושאים לעיל.

 

מדיניות איראן: המרת "הזכות" לתגובה איראנית על פגיעה בה לשדרוג מעמדה הגרעיני ואישור להחזקת נשק גרעיני או יעדים מדיניים אחרים

נראה כי המשטר באיראן מנצל אירועים ותקריות בהם תדמית איראן נפגעת – כמו בהריגת אסמאעיל הנייה בטהראן והודעת איראן שתגיב לישראל על כך – כדי לקבל פיצוי מדיני אסטרטגי, למשל, קידום הרעיון להחזיק בנשק גרעיני, אם כתגובה לפעילות כלשהי נגדה במישור המדיני או הצבאי, או כצידוק לצורך בהרתעה מפני אויבותיה באזור ובמערב.[3] כך תיארו דוברים איראניים בחודשי המו"מ מול ממשל ביידן ב- 2022 מצב שבו פיתוח נשק גרעיני הנו תגובה הגנתית למתקפה אפשרית על איראן או שישמש רשמית כפיצוי בין אם על הפרת הסכם חוזרת מצד ארה"ב (הפרה לאמור: הפרה על ידי פרישה נוספת מההסכם או הפרה על ידי אי עמידה בהתחייבויות הכלכליות כלפי איראן, לטענתה).

 

זו פרקטיקה שאיראן נהגה בה גם בעבר, למשל, באפריל 2024 לאחר שישראל הרגה מפקדים בכוח קודס בהפצצה בסוריה, קראו בכירים באיראן לשנות את מדיניות הגרעין המוצהרת של המשטר ולהחזיק נשק גרעיני. ראו דוח ממרי מאפריל 2024 בכירים במשטר האיראני מאיימים בפריצה לגרעין צבאי.

 

נראה כי הדיבור בפומבי על כך, במיוחד במהלך השנתיים האחרונות (ראו דוח ממרי מאוגוסט 2022 שינוי בהצהרות המשטר האיראני בנושא הנשק הגרעיני: דוברי המשטר מדברים בגלוי על נשק גרעיני בחתירה להשלמה מערבית עם איראן כמדינת "סף גרעין"), הוא מכוון ומשרת את מטרת המשטר באיראן ונועד להרגיל את הציבור באיראן ומחוצה לה לכך שפצצת גרעין איראנית אינה בחזקת טאבו, ועל ידי כך לצבור אצלם לגיטימציה לרעיון או לפחות השלמה עם המצב. ראו גם דוח ממרי בעניין ממאי 2024 ציר המג'לס הד"ר אחמד בח'שאיש ארדסתאני, בראיון  לאתר החדשות רוידאד 24: "איראן עושה הכנות לאט לאט להודיע שיש לה פצצת גרעין"

 

מצב שבו טהראן מציגה עצמה כקורבן הנאלץ להגיב לתוקפנות המערב, מאפשר לה להוסיף להחזיק בטענה הכוזבת שקיימת פתווא של המנהיג העליון ח'אמנאי האוסרת על פיתוח נשק גרעיני  והחזקתו ולטעון עם זאת כי הרצון בהשגתו בא כתגובה לתוקפנות המערב (ראו נספח דוחות ממרי בעניין הפתווא שאינה קיימת). באופן כזה מבקשת איראן להתקדם להשגת היעד האסטרטגי של הכרה בינלאומית בה כמדינה בעלת נשק גרעיני או לפחות השלמה עם הרעיון הזה.

 

דוח זה יסקור את הקריאות מפי שופרות המשטר האיראני ותומכיו להפוך למדינה בעלת נשק גרעיני:

 

אל-ג'רידה: 100 פוליטיקאים, אנשי צבא ומדענים באיראן קוראים לח'אמנאי לבטל את הפתווא שלו (שאינה קיימת) האוסרת על נשק גרעיני

העיתון הכוויתי אל-ג'רידה ציטט מקור בלשכת מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, שטען כי 100 פוליטיקאים, אנשי צבא ומדענים איראנים פנו לח'אמנאי במכתב "סודי ביותר" בדרישה שח'אמנאי יבטל את הפתווא שלו (שאינה קיימת), בעניין האיסור לייצר, להחזיק ולהשתמש בנשק גרעיני.

 

המקור הסביר כי המרכז למחקרים אסטרטגיים ומדיניות חוץ השייך ללשכת המנהיג העליון, ושבראשו עומד היועץ לח'אמנאי, כמאל ח'ראזי, ועבאס עראקצ'י שימש כמזכ"ל שלו טרם מינויו לשר החוץ בממשלת מסעוד פזשכיאן, הכין וריכז את המכתב לח'אמנאי, שבו הטענה שביטול הפתווא יהווה התגובה החזקה ביותר של איראן לישראל וארה"ב על חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בטהראן.

 

המקור הוסיף כי לאחר שאיראן קיבלה איום ישראלי דרך מדינה אירופית כי היא תפתח בתקיפות גרעיניות נגדה, ח'ראזי וקבוצתו החלו לעבוד על המסר הקורא להאיץ את ביטול הפתווא, והצביעו על כך שאחד המניעים האחרים לדחיפות זו הוא שאם ח'אמנאי לא ייזום את ביטול הפתווא בעצמו, יהיה קשה ליורשו, לשנותה או להשפיע עליה. שלושה מקורות דיפלומטיים איראנים, אחד מהם מקורב לשר החוץ עראקצ'י ששימש בעבר כשגריר איראן ביפן, חשפו לאל-ג'רידה כי עראקצ'י סומך על טוקיו (בהיותה קורבן לנשק גרעיני) שתמלא את תפקיד המתווכת, נותנת החסות, והערבה להסכם בין טהראן לוושינגטון.[4]

 

חבר המג'לס, סבר'יאן בפר'י: "איראן צריכה לייצר נשק גרעיני"

חבר המג'לס האיראני, מוחמד רזא סבר'יאן בפר'י, הצדיק ב-11 באוגוסט 2024 את זכותה של איראן להחזיק בנשק גרעיני: הוא קרא למועצה לביטחון לאומי של איראן להמליץ למנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, לבטל את הפתווא האוסרת על ייצור נשק גרעיני, ואמר כי "בנסיבות החדשות" ובתגובה להרג מנהיג חמאס, אסמאעיל הנייה, בטהראן והרג פלסטינים בעזה, איראן צריכה לייצר נשק גרעיני. בפר'י תהה מדוע מותר ל"בריונים" להחזיק בנשק גרעיני בעוד לאיראן ולמדינות אסלאמיות אחרות אינן מורשות לכך. ראו קליפ ממרי: 

 

איש האקדמיה האיראני מוחמד ר'רוי: "המטרה האסטרטגית החשובה ביותר של איראן היא השגת יכולות הרתעה גרעיניות"

איש האקדמיה האיראני, מוחמד ר'רוי, היושב בביירות ומנהל את ה- -New Generation Media Center, טען ב-7 באוגוסט 2024, בערוץ אל-מנאר של חזבאללה, כי "המטרה האסטרטגית החשובה ביותר של איראן היא השגת יכולות הרתעה גרעיניות." הוא הסביר שאיראן רוצה להיות מסוגלת לומר שהיא יכולה להשיג יכולות גרעיניות ב"לחיצת כפתור". ר'רוי הודה שהעשרת אורניום ל-60%, כפי שעושה איראן כיום, משתווה לכך, אבל איראן עדיין צריכה להגיע לשלב הטילים שיכולים לשאת פצצות גרעיניות. לדבריו, איראן "לא יכולה לחשוף את כל הקלפים שלה כעת" אבל ישראל צריכה לדעת שיש לה תוכניות ואמצעי הרתעה וש"בסופו של דבר, כוח גרעיני מורתע רק על ידי כוח גרעיני". ראו קליפ ממרי: 

 

היומון האיראני ג'ואן: " נשק גרעיני נחשב לכלי הרתעה... אל תדחפו את איראן במו ידיכם לעבר נשק גרעיני!"

ב-10.8.2024, פרסם היומון ג'ואן, המקורב למשמרות מהפכה של איראן, מאמר תחת השם "נתניהו דוחף את איראן לעבר נשק גרעיני", המזהיר מפני "דחיפתה לנשק גרעיני" כתוצאה מהגברת המתיחות עמה. מתיחות זו הביאה בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, לירידה בהתנגדות הציבור מבית לייצור ולהחזקה של נשק גרעיני ולהגברת התמיכה בקרב דעת הקהל האיראנית ברעיון זה.

 

לטענת ג'ואן, דעת הקהל מתחילה להפנים את העובדה שנשק גרעיני "יחד עם היותו מפחיד, מסוכן והרסני, נחשב גם לכלי הרתעה" אסטרטגי וחשוב. השינוי בהשקפתן של האליטות הביטחוניות באיראן באשר להחזקה בנשק גרעיני, לטענת המאמר, נגרם כתוצאה מהמהלומות בין איראן לישראל ומתהייה בקרב אותן אליטות אם המהלומות שהגיעו לשיא בחיסול הנייה על אדמת איראן היו מתרחשות "בקלות כזו אם איראן היתה מדינה גרעינית במלוא מובן המילה".

 

המאמר סיכם כי המשך המתיחות עם ישראל עלול להוביל את איראן לפתח נשק גרעיני כתגובה לתקיפות ולסנקציות נוספות. להלן תרגום המאמר ביומון ג'ואן:

 

"איראן אינה מבצעת כיום פעילויות מפתח לפיתוח נשק גרעיני הדרושות לייצור מתקן גרעיני שניתן לנסות אותו". זה ציטוט מתוך הערכת המודיעין הלאומית של ארצות הברית (NIE) לשנים 2022, 2023 והשנים שקדמו להן, שנמחק מההערכה המודיעינית של יולי 2024 שהופקה על ידי הסוכנות הלאומית למודיעין של ארה"ב. אפילו בהערכת המודיעין של פברואר 2024 (חודשיים לפני המתיחות בת 18 הימים בין טהראן לתל אביב באפריל), האמריקאים כללו את המשפט הזה בהערכתם, אך בגרסה החדשה ביותר של NIE (יולי) הוא אינו מופיע. במקום זאת, בהערכה זו ניתנת תשומת לב מיוחדת להצהרות הרשמיות של בכירים איראניים על האפשרות לשינוי הדוקטרינה הגרעינית, והועלה החשש כי פיתוח נשק גרעיני יוצא מגדר ה"טאבו" בקרב האיראנים (הן בקרב המנהיגים והן בדעת הקהל).

 

בעוד קהילת המודיעין האמריקאית עוקבת אחרי עמדותיהם הפומביות של בכירים איראניים, כולל זו של כמאל ח'ראזי, יועצו של המנהיג העליון, שהזהיר כי אם איראן "תאולץ", היא תשנה את "דוקטרינת הגרעין" שלה, לא סביר שהם התעלמו מהשינוי המשמעותי בדעת הקהל באיראן לגבי תוכנית הגרעין. סקר של Iran Poll [מכון סקרים היושב בטורונטו, קנדה ועוסק באיראן][5] מיולי 2014 מראה כי 71% מהאיראנים סברו כי פיתוח נשק גרעיני מנוגד לעקרונות האסלאם. ההתנגדות הזו ירדה בנובמבר 2019 ל-66%, וביולי 2022, לפחות מ-55%. השינוי בדעת הקהל האיראנית לגבי פיתוח נשק גרעיני בשנת 2024 הוא מוחשי יותר מאי פעם, ועומד על סף מפנה היסטורי. על פי סקר שנערך מ-20 בפברואר עד 26 במאי 2024, כ-71% מהמשיבים האיראניים הסכימו לחלוטין או באופן חלקי עם הטענה כי "איראן צריכה נשק גרעיני" (48% מסכימים לחלוטין ו-23% מסכימים במידה מסוימת).

 

תוצאות סקר זה, המשתקפות גם בעמדות בכירים איראניים, הן בדיוק מה שהערכת NIE-2024 ציינה במשפט הפתיחה שלה: "השנה חלה עלייה משמעותית בהתבטאויות רשמיות באיראן בנוגע לנשק גרעיני, מה שמעיד שהנושא הזה פחות בגדר טאבו." הסרת הטאבו מנשק גרעיני, שמשמעותה שדעת הקהל באיראן אינה רואה בו כלי השמדה בלבד, עשויה להוביל, בתהליך הדרגתי, לשינוי התרבות האסטרטגית של האיראנים בנוגע להחזקה בנשק גרעיני.

 

האמת היא שדיון על נשק גרעיני, מבחינה היסטורית, היה טאבו בקרב האליטות האסטרטגיות ודעת הקהל באיראן, כשהכוונה היא שהנשק הגרעיני נתפס על ידי האליטות השלטוניות לפני ואחרי המהפכה, וגם על ידי הציבור, כאמצעי השמדה המונית בלבד. עדויות ברורות, כולל הסקר האחרון של Iran Poll והצהרות במרחב המקוון, מראות שהגישה החד-ממדית הזו לנשק גרעיני הולכת ונשחקת, וכי בנוסף לאליטות האסטרטגיות, גם דעת הקהל מתחילה לראשונה להפנים את העובדה שנשק גרעיני, עם היותו מפחיד, מסוכן והרסני, נחשב גם לכלי הרתעה. אולי השקפתם של ריאליסטים מסוימים שטוענים כי "נשק גרעיני הוא הנשק היחיד השומר על השלום שההיסטוריה ראתה," נראית רטורית או קיצונית, אך עובדה היא שיש בעולם מדינות שכבר התמכרו להחזקה בנשק גרעיני והן אינן מוכנות לוותר עליו בשום אופן, והן יימנעו משימוש בנשק גרעיני במצבי מלחמה מסוכנים רק אם הן יידעו שגם למדינה היריבה יש נשק גרעיני.

 

ברור שהמזרח התיכון של היום אינו דומה לעולם של תקופת מלחמת העולם השנייה, ואיראן אינה עומדת בפני סיכון באותו קנה מידה. עם זאת, האליטות האסטרטגיות במציאות חייבות להתכונן ולהיערך לתרחישים הגרועים ביותר. מלחמת עזה ותמיכתה של איראן ושל בעלות בריתה בפלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023, גרמו לשינוי משמעותי בהשקפתם של האליטות הביטחוניות-אסטרטגיות של איראן לגבי סביבתה, ושינו את תפיסת העולם שלהן באופן משמעותי. 18 ימי המתיחות חסרת התקדים בין איראן לישראל באפריל 2024, מאז תקיפת חלק קונסולרי בשגרירות איראן בדמשק ועד למבצע "הבטחת אמת" [מתקפת הטילים והכטב"מים של המשטר האיראני על ישראל ב-14.4.2024] וחמשת הימים שלאחר מכן (תגובתה המוגבלת של ישראל לתקיפה האיראנית), שינו משמעותית את השקפתן של האליטות הביטחוניות-אסטרטגיות בטהראן. לראשונה, הן ראו עצמן בעיצומו של משבר חסר תקדים עם ישראל, המחזיקה בנשק גרעיני, שעשוי להתפתח לעימות כולל.

 

טבעי היה שהם ישקלו גם את תרחיש האיום הגרעיני מצד תל אביב. השאלה המרכזית הייתה, אם ישראל תציג, בעיצומו של המשבר, מעין אולטימטום גרעיני (גלוי או סמוי) כלפי איראן, כיצד יש להתמודד עם זה? איראן כבר שקלה תרחיש היפותטי כזה פעם אחת בינואר 2020, כאשר המתיחות עם אמריקה גברה בין חיסול מפקד כוח קודס [קאסם סולימאני] לירי הטילים על בסיס עין אל-אסד, וטראמפ איים לפגוע ב-52 אתרים באיראן. ככל הנראה גם אז, קובעי המדיניות הצבאית-ביטחונית חשבו שאם לאיראן היה נשק גרעיני, אמריקה לא הייתה נכנסת לעימות כה מסוכן עם איראן, או לפחות היתה שוקלת מספר פעמים לפני הכניסה לרמת מתיחות כזו.

 

המתיחות של 18 הימים באפריל 2024 בין טהראן לתל אביב הדגישה את השאלה "כיצד ניתן להתמודד עם שחקן שיש לו עשרות כלי נשק גרעיניים?" גם בקרב האליטות הביטחוניות וגם בתת-המודע של דעת הקהל. בקרב מקבלי ההחלטות, מלבד אזהרתו של כמאל ח'ראזי לגבי שינוי הדוקטרינה הגרעינית של איראן, אמר גם אחמד חק-טלב, מפקד יחידה במשה"מ להגנת מתקני הגרעין, כי "עיון מחדש בדוקטרינה ובמדיניות הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית של איראן וסטייה מהמגבלות המוצהרות בעבר הוא אפשרי וניתן לדמיין אותו."[6]

 

השינוי בקרב דעת הקהל אף הוא מורגש מאוד. בסקר של Iran Poll, שיעור האיראנים שהסכימו "לחלוטין" עם החזקת נשק גרעיני עלה מ-40% לפני 1 באפריל 2024 [חיסול בכיר משה"מ חסן מהדווי בסוריה] ל-48% לאחר מכן (עלייה של 8%), ובמקביל, שיעור אלו שהסכימו רק "באופן חלקי" עם החזקת נשק גרעיני ירד לאחר ה-1 באפריל מ-27% ל-23% (ירידה של 4%). המשמעות היא שהספק של דעת הקהל בנוגע לחשיבותו של נשק גרעיני כאמצעי הרתעה פחת, ויש כעת פחות איראנים שמטילים ספק ביכולת האסטרטגית של הנשק הגרעיני. אם המצב יימשך כך והמתיחויות הבינלאומיות שעומדות בפני איראן יגברו במהלך עשרת החודשים הבאים של מלחמת עזה, משמעותה של איראן גרעינית, נשק גרעיני ותפקודו, תשתנה יותר מכל תקופה אחרת בעשורים האחרונים.

 

בעוד שהמתיחות בעקבות ההתנקשות במנהיג הפוליטי של חמאס בלב טהראן נמשכת, גובר הסיכוי שתרחישים תיאורטיים ישפיעו על המודעות האסטרטגית של איראן. האליטות ודעת הקהל לאחר ההתנקשות ב-31 ביולי 2024 ישקלו יותר ויותר האם הרפתקאות כמו ההתנקשות באסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, בשטח ריבוני איראני, היו קורות בקלות כזו אם איראן הייתה מדינה גרעינית במלוא מובן המילה, והאם ישראל הייתה נכנסת למסלול של הסלמת מתיחות עם איראן בפשטות כזו.

 

נשק גרעיני יוצר סוציאליזציה ייחודית משלו. כפי שמדינות גרעיניות אינן מתרברבות בנשקן הגרעיני ולא מאיימות זו על זו בשימוש בו בקלות (טאבו גרעיני), הן גם נזהרות ונמנעות מעימותים קונבנציונליים זו עם זו. דו"ח יולי 2024 של הסוכנות הלאומית למודיעין של ארה"ב מציין כי הטאבו של הנשק הגרעיני באיראן פוחת והולך, ומוסיף כי לאיראן יש התשתית והניסיון הנדרשים להפקת אורניום מועשר ברמת נשק במספר מתקנים שלה, אם תבחר לעשות זאת. הנקודה המרכזית בדוח היא אזהרה לגבי העשרת אורניום לרמה של 90% על ידי איראן "בתגובה לסנקציות נוספות, מתקפות (אפשריות) או האשמות נגד תוכנית הגרעין שלה." האפשרות השנייה, כלומר השפעת התקפות אפשריות על האצת תוכנית הגרעין האיראנית, אינה חדשה, וכבר זמן רב שמומחים בתחום בקרת הנשק מזהירים כי פעולה צבאית תשכנע את דעת הקהל והקהילה האסטרטגית באיראן לתמוך בתומכי הרתעה אסטרטגית אמינה.

 

עם זאת, מה שחשוב הוא ש"מתקפה על איראן" כזרז לפיתוח תוכנית הגרעין שלה, מופיעה לראשונה בהערכה פומבית של קהילת המודיעין האמריקאית. NIE-2024 היא קריאת השכמה לשחקנים כמו ישראל, שמכים בתוף המתיחות עם איראן: "אל תדחפו את איראן במו ידיכם לעבר נשק גרעיני."[7]

 

נספח: הפתווא הגרעינית של ח'אמנאי שאינה קיימת

על הפתווא הגרעינית של ח'אמנאי – שאינה קיימת – ראו דוחות ממרי:

 

אפריל 2012 - Renewed Iran-West Nuclear Talks – Part II: Tehran Attempts to Deceive U.S. President Obama, Sec'y of State Clinton With Nonexistent Anti-Nuclear Weapons Fatwa By Supreme Leader Khamenei 

 

אוגוסט 2013 - פרסום קובץ פתוות עדכניות של ח'אמנאי, ללא הפתוא בעניין פצצת האטום 

 

אוקטובר 2013 - ממשל אובמה קונה את שקר הפתוא הלא קיימת 

 

אוקטובר 2013 - הגרסא הרשמית של איראן בנוגע לפתוא לכאורה של ח'אמנאי נגד נשק גרעיני – שקרית

 

דצמבר 2013 - נשיא איראן במאמר ביומון סעודי: מחויבים לפתוא של ח'אמנאי האוסרת פיתוח נשק גרעיני

 

אפריל 2014 -  הנשיא אובמה ומזכיר המדינה קרי: "מברכים ואסירי תודה על העובדה שהמנהיג עליון [ח'אמנאי] הוציא את הפתוא" הלא קיימת האוסרת על נשק גרעיני 

 

נובמבר 2014 - Tehran Again Offers Khamenei's Nonexistent Fatwa In Negotiations As A Guarantee That It Is Not Developing Nuclear Weapon

 

אפריל 2015 -  המשטר האיראני ממשיך בשקרים וזיופים ביחס לפתוא (הבלתי קיימת) בעניין הנשק הגרעיני של ח'אמנאי

 

מאי 2018 -  תובנות בעקבות חשיפת תכנית הגרעין הצבאי של איראן (1): המנהיגות הדתית האיראנית משקרת בנושאים מהותיים לדת האסלאם ומשתמשת באסלאם באופן מניפולטיבי כדי להצדיק את אחיזתה בשלטון ואת התפשטותה האזור

 

יוני 2019 - שה"ח זריף חוזר על הטענה השקרית של איראן שקודמה ע"י ממשל אובמה לפיה המנהיג העליון ח'אמנאי הוציא פתוא האוסרת על נשק גרעיני; פתוא כזו לא היתה ולא נבראה

פברואר 2021 - איראן מפעילה 'לחץ מקסימלי' על ממשל ביידן (2) – המנהיג העליון ח'אמנאי: "אם הרפובליקה האסלאמית [של איראן] היתה מחליטה להשיג נשק גרעיני, הליצן הציוני [ישראל] וגדולים ממנו [ארה"ב] לא היו יכולים למנוע זאת"

אוגוסט 2022 - שינוי בהצהרות המשטר האיראני בנושא הנשק הגרעיני: דוברי המשטר מדברים בגלוי על נשק גרעיני בחתירה להשלמה מערבית עם איראן כמדינת "סף גרעין"

נובמבר 2022 - Khamenei's 'Nuclear Fatwa,' Once Again MEMRI Daily Brief 

יוני 2023 -   - ח'אמנאי: "אלמלא זה היה עקרון אסלאמי והיה לנו הרצון לייצר נשק גרעיני, היינו עושים זאת. גם האויבים יודעים שהם לא היו יכולים לעצור אותנו"; ממרי: הפתווא המיוחסת לח'אמנאי האוסרת על נשק גרעיני – אינה קיימת