כללי

 

שינוי בהצהרות המשטר האיראני בנושא הנשק הגרעיני: דוברי המשטר מדברים בגלוי על נשק גרעיני בחתירה להשלמה מערבית עם איראן כמדינת "סף גרעין"

 

מאת איילת סביון

 

הקדמה:

לאחרונה ניכר שינוי בהצהרות דוברי המשטר לנושא השגת נשק גרעיני במטרה להשיג הכרה מערבית במעמדה כמדינת סף גרעין. בעוד שבעבר הכחישו דוברי המשטר מכל וכל כוונה להשיג נשק גרעיני, תוך השענות על הפתווא הגרעינית של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, שאוסרת על כך (פתווא שלא היתה כלל; ראו בנספח ב'), כיום מתרבות ההצהרות על יכולתה הטכנית של איראן לייצר נשק גרעיני, והאחרונה שבהן פורסמה מפי ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, מוחמד אסלאמי, ב-1.8.22, ולפיו לאיראן "יש היכולת הטכנית לייצר פצצת אטום אך תוכנית כזו אינה על הפרק".[1]

 

יתרה מזו, דוברים איראניים מתארים מצב שבו פיתוח נשק גרעיני הנו תגובה הגנתית למתקפה אפשרית על איראן או שישמש רשמית כפיצוי על הפרת הסכם חוזרת מצד ארה"ב (הפרה לאמור: הפרה על ידי פרישה נוספת מההסכם או הפרה על ידי אי עמידה בהתחייבויות הכלכליות כלפי איראן, לטענתה).

 

מצב שבו טהראן מציגה עצמה כקורבן, הנאלץ להגיב לתוקפנות המערב כביכול, מאפשר לה גם להחזיק בטענת "הפתווא הגרעינית" שאינה קיימת ולטעון כי מלכתחילה לא היה ברצונה להשיג נשק גרעיני והשגתו היא רק תגובה לתוקפנות המערב. באופן כזה מבקשת איראן להתקדם להשגת היעד האסטרטגי של שדרוגה למעמד "סף הגרעין" ומעבר לו. השגת מעמד של "מדינת סף" מוכרת בעלת יכולת ייצור פצצה גרעינית בתוך זמן קצר תאפשר לטהראן להתקרב למאזן אימה גרעיני במזה"ת. לדעת המשטר, מצב זה יבטיח את קיום המשטר האסלאמי ויבלום כל נסיון מערבי להגביל את טווח הטילים הבליסטיים של איראן ואת התפשטותה האזורית.[2]

 

טהראן משתמשת במבוי הסתום בשיחות הגרעין כדי לבסס את הלגיטימציה למעמדה כמדינת סף גרעין מוכרת ולגיטימית, ולכן היא עומדת על תביעות בלתי סבירות מארה"ב כגון הדרישה לכפות על ממשל אמריקאי חדש את מדיניות קודמו או הדרישה להסיר את כל הסנקציות האמריקאיות, כולל אלה שאינן קשורות להסכם הגרעין ועניינן טרור והפרת זכויות אדם (סנקציות על משמרות המהפכה - משה"מ).[3]

 

למעשה, איראן מנסה להשתמש בהסכם הגרעין – שנועד להבטיח שלא יהיה לה נשק גרעיני – כמנוף להצדקת זכאותה להחזיק בנשק גרעיני.

 

דוח זה יציג את ההתבטאויות האחרונות באיראן המצדיקות פיתוח ואחזקה של נשק גרעיני בידי המשטר האיראני כתגובה הגנתית, תוך ניצול המבוי הסתום בשיחות לחידוש הסכם הגרעין כמנוף לקידום מטרתם. בשני נספחים מוצגות התבטאויות הדוברים האיראנים בחודשים האחרונים בדבר הנשק הגרעיני וטענות השקר בדבר קיומה של פתווא של ח'אמנאי שאוסרת נשק כזה:

תיאור המצב הקיים נכון לאוגוסט 2022: איראן מונעת פיקוח סבא"א ומסלימה הצהרות בדבר נשק גרעיני; מנכ"ל סבא"א גרוסי: "על איראן לשוב לפעילות את כל מצלמות המעקב שלנו. הדרך היחידה להשיג אמון היא פיקוח. אין די באמירת מילים טובות"

מכיוון שהנהגת איראן מעריכה כי שום גורם מערבי אינו מעוניין להתעמת עימה והפתרון היחיד מבחינתם הוא דיפלומטי – איראן מסלימה את צעדיה בשטח וקובעת בכל פעם רף התייחסות חדש.

 

המהלך האחרון שנקט המשטר האיראני הוא כיבוי מצלמות הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) באתרי הגרעין במדינה בתגובה להחלטת גינוי לאיראן במועצת הנגידים של סבא"א עקב אי שיתוף הפעולה שלה עם סבא"א בנוגע לפעילותה החשודה כצבאית באתרי גרעין לא מוכרזים. ב-6.6.22 הודיעה איראן על ניתוק 27 מצלמות סבא"א, דבר שמקשה על הפיקוח באתרי הגרעין המוכרזים שלה, וב-25.7.22 הודיע ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, מוחמד אסלאמי, כי המצלמות לא יוחזרו לפעילות כל עוד ארה"ב לא תחזור להתחייבויותיה בהסכם. בכך התנה את פעילות סבא"א באיראן בהיענות לדרישותיה של איראן במו"מ לחידוש הסכם הגרעין.

 

מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, אמר בריאיון לרשת CNN ב-25.7.22 בתגובה להגבלת הפיקוח באתרי הגרעין באיראן כי "אין לנו מידע שאיראן מייצרת נשק גרעיני אבל העשרת [האורניום] הנוכחית שלהם היא ברמה של 60% וקרובה מאוד לרמה הצבאית של 90%... איננו יודעים מה קורה בתוכנית הגרעין של איראן... איראן צריכה להחזיר לפעילות את כל מצלמות המעקב שלנו. הדרך היחידה להשיג אמון היא פיקוח. אמירת מילים טובות אינה מספיקה, אי אפשר לבנות אמון במילים... הדרך היחידה היא לאפשר לסוכנות לבדוק את מתקני הגרעין."[4]

 

מקורות איראניים קוראים להשגת נשק גרעיני ומאיימים בהפעלתו במקרה תקיפה על איראן

מאז כניסתו של הנשיא ביידן לבית הלבן בינואר 2021 וביתר שאת בשבועות האחרונים מתרבות ההצהרות מפי דוברי המשטר האיראני על נשק גרעיני ועל יכולתה הטכנית של איראן לייצרו (ראו נספח א' בדוח). זאת, למרות "הפתווא" (הבלתי קיימת) של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, האוסרת על נשק כזה, ושהוצגה ע"י המשטר האיראני כמחסום חזק יותר מבדיקות סבא"א.

 

בד בבד עם הצעדים האיראנים בשטח, ההצהרות המתריסות לגבי היכולת לפתח נשק גרעיני מסמנות כנראה את השלב הבא במאמץ של המשטר האיראני לקבל לגיטימציה בינלאומית ליעד אותו הוא רוצה להשיג – מעמד של מדינה גרעינית מוכרת ואף בעלת נשק גרעיני, זאת, למרות העמדה השוללת האחידה והזהירה של דוברי המשטר בשנים האחרונות.

 

ב-1.8.22 אמר ראש הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, אסלאמי, כי "כפי שאמר מר ח'ראזי [היועץ למדיניות חוץ של המנהיג ח'אמנאי ויו"ר המועצה האסטרטגית ליחסי חוץ של איראן – לדבריו ביולי האחרון ראו בנספח], לאיראן יש היכולת הטכנית לייצר פצצת אטום אך תוכנית כזו אינה על הפרק."[5]

 

ראש הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, מוחמד אסלאמי [6]

סרטון בערוץ טלגרם המזוהה עם משה"מ: "מתי יעורו פצצות הגרעין של איראן משנתן"

ערוץ הטלגרם ""Bisimchi Media, המזוהה לפי דיווחים עם משמרות המהפכה, פרסם ב-29.7.22 סרטון שכותרתו: "מתי יעורו פצצות הגרעין של איראן משנתן?" יצויין כי הסרטון מתייחס לא רק לתקיפה איראנית בנשק גרעיני אלא גם לראשונה לתקיפת ניו יורק בטילים בליסטיים בין יבשתיים.

 

בסרטון מוזכר "פרוייקט אמאד" – תכנית הגרעין הצבאית של איראן – שתוצא אל הפועל במקרה של תקיפה ישראלית או מערבית וה"סיוט" של ישראל והמערב יתגשם כהרף עין. עוד נטען בסרטון כי אם מתקן הגרעין הפגיע בנתנז יותקף מייד יתחיל ייצור נשק גרעיני באתר בפורדו החסין, בפני מתקפה. עוד מזהיר הסרטון כי במקרה של "צעדים עוינים" מצד אמריקה, יהפכו הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים של איראן את ניו יורק "לעיי חורבות מהגיהינום."

חוקר איראני מציע פתרון למבוי הסתום בשיחות: "פרישת אמריקה או בעלות בריתה האירופיות מהסכם הגרעין תחשב למתן אישור חוקי לאיראן לייצר נשק גרעיני"

במאמר שכותרתו "שלוש הצעות להסרת המכשולים לחידוש הסכם הגרעין" באתר החדשות השמרני-מתון, עסר-י איראן, ב-20.7.2022 הציע החוקר ליחסים בינ"ל, ד"ר ג'ליל ביאת, החבר באגודה למדעי המדינה באיראן והמרכז למחקר מדעי ומחקרים אסטרטגיים של המזה"ת, שלושה פתרונות לקושי של ארה"ב להיענות לדרישות איראן במו"מ להחייאת הסכם הגרעין. הפתרונות מתמצים בכך שלאיראן יותר חוקית ורשמית לפתח נשק גרעיני אם יבחר נשיא אמריקאי לפרוש פעם נוספת מהסכם הגרעין בעתיד או אם לא יסיר את הסנקציות מעל משה"מ עד לתאריך מוסכם (בחירות לנשיאות ארה"ב 2025). ד"ר ביאת אף דרש לעגן את דרישת איראן להשקעות מערביות, רצוי אמריקאיות, במשק האיראני.

להלן עיקרי המאמר "שלוש הצעות להסרת המכשולים לחידוש הסכם הגרעין":

 

"​בעוד שחלק האמינו עם חידוש שיחות הגרעין בקטר שהחייאת הסכם הגרעין היא בהישג יד יותר מבעבר, העדויות מצביעות על כך שעדיין ישנן מחלוקות. נראה כי החייאת הסכם הגרעין עומדת בפני לפחות שלושה מכשולים עיקריים:

 

המכשול הראשון קשור למתן ערבות מצד אמריקה לא לפרוש שנית מהסכם זה,

המכשול השני קשור להסרת משה"מ מרשימת ארגוני הטרור,

והמכשול השלישי הוא בקשת איראן להסיר את כל הסנקציות שהוטלו מאז פרישת טראמפ מהסכם זה.

 

לגבי העניין הראשון, [הנשיא] ביידן טוען כי על פי החוקים האמריקאיים, הוא אינו יכול להבטיח שהנשיא האמריקני הבא לא יפרוש מהסכם הגרעין.

 

לגבי הענין השני, בשל המחיר הפוליטי הגבוה מבחינתו בתוך אמריקה, ביידן הצהיר רשמית כי לא יסיר את משה"מ מהרשימה השחורה גם במחיר מותו של הסכם הגרעין.

 

לגבי העניין השלישי, אמריקה הצהירה כי בקשת איראן חורגת מהתחייבויותיה של אמריקה במסגרת הסכם הגרעין.

 

תנאים אלה הפחיתו את הסיכוי להחייאת הסכם הגרעין יותר מאי פעם. יחד עם זאת, ייתכן שעם כמה יוזמות ניתן יהיה להציל את ההסכם הזה ממוות ובמקביל למנוע את האפשרות של נסיגת אמריקה ממנו והופעת המשבר מחדש:

 

המכשול הראשון שהוזכר לעיל הוא כנראה החשוב ביותר להחייאת הסכם הגרעין לפחות מנקודת מבטה של ​​איראן, מכיוון שהאפשרות שאמריקה תפרוש שוב מההסכם הזה תתפרש כלעג לאיראן ויצירת משבר פוליטי-כלכלי גדול ביותר עבורה. כמו כן, מכיוון שהפופולריות של ביידן בקרב נשיאים אמריקאים הגיעה לרמה הנמוכה ביותר ב-70 השנים האחרונות וקיימת אפשרות שטראמפ או מועמד רפובליקני אחר ינצחו בבחירות 2024, שיקול זה הופך חשוב יותר עבור מנהיגי איראן.

מכיוון שביידן לא יכול להבטיח משפטית שהנשיא האמריקני הבא לא יפרוש מהסכם הגרעין, פתרון אחד הוא שכשם ש[הנשיא] טראמפ הקשיח את התנאים להחייאת הסכם הגרעין יש לנקוט צעדים שיהפכו את האפשרות של אמריקה לפרוש מההסכם הזה לבלתי אפשרית. בהקשר זה, מוצע להוסיף פסקה זו בנוסח ההסכם: "פרישת אמריקה או בעלות בריתה האירופיות מהסכם הגרעין פירושה מתן אישור חוקי לאיראן לייצר נשק גרעיני."

 

אם אמריקה תרצה לפרוש מהסכם הגרעין בעתיד המשמעות תהיה, למעשה, שהיא תסכים לפיתוח נשק גרעיני על ידי איראן ותשלול מעצמה את הזכות למחות [על כך]. באופן זה, מחיר פרישת הנשיא האמריקני הבא מהסכם הגרעין יהיה גבוה מאוד, מה שיהפוך החלטה כזו לכמעט בלתי אפשרית. כמובן, המחבר מודע לכך שהמחיר הזה הוא ברמה הגבוהה ביותר וניתן יהיה לשנות במשא ומתן [את ההצעה] למתן אישור חוקי לאיראן לפרוש מה-NPT.

 

ככל הנראה, הסרת המכשול השני בלעדי סבלנות מצד איראן נראית קצת קשה. מכיוון ששר החוץ האמריקני יכול להסיר ארגון כלשהו מהרשימה השחורה [של הממשל האמריקאי] בכל עת, אחד הפתרונות הוא לציין בהסכם [הגרעין לאחר החייאתו] שאמריקה תבדוק בחיוב את הפעולה הזו בפרק זמן מסוים (לדוגמה, 2025, כשהבחירות לנשיאות מתוכננות).

 

יש לציין בהסכם [הגרעין לאחר חידושו] כי [סעיף] הוצאת משה"מ מהרשימה הנזכרת היא חלק בלתי נפרד מההסכם ואי מימושו לאחר המועד שנקבע משמעו אי מילוי התחייבויות ופרישה של אמריקה מההסכם ולכך יהיו השלכות כמו אלה של פרישה חוזרת של ארה"ב מן ההסכם [לאמור- אישור לאיראן ליצר נשק גרעיני].

 

כך, ביידן יוכל לטעון כי לא הסיר את משה"מ מהרשימה השחורה ורק דחה אותה בהתאם להתנהגות משה"מ בעתיד. לכן, אם ב-2025 יעלה ממשל דמוקרטי, יהיה לו קל יותר מאשר כעת להסיר את משה"מ מהרשימה השחורה. אם יעלה ממשל רפובליקני יהיה עליו לקבל את מחיר אי ביצוע הדבר [הסרת משה"מ מהרשימה השחורה] שהוא פרישת אמריקה מההסכם ומתן אישור לאיראן לייצר נשק גרעיני.

 

בהנחה שהרפובליקנים ינצחו בבחירות 2024, עם קבלת יוזמה כזו יוכל ממשל ביידן להטיל על כתפי הרפובליקנים את מחיר הסרת משה"מ מהרשימה המוזכרת...

 

לגבי פתרון המכשול השלישי – המטרה של איראן בהתעקשותה על הסרת כל הסנקציות היא לנצל את מלוא היתרונות הכלכליים לפני [שהיא] תקבל [על עצמה את] הסכם הגרעין. לפיכך, יהיה מספק עבור איראן אם ניתן יהיה ליצור מצב שבו הרווח הכלכלי הזה יתקבל לאו דווקא באמצעות הסרת כל הסנקציות שהטיל טראמפ, אלא בדרך אחרת.

 

פתרון אחד הוא להשאיר את החלק של הסנקציות שביידן לא יכול או לא רוצה להסיר אולם במקביל לפצות [את איראן] על כך בהשקעות גדולות באיראן. רצוי שההשקעות הכלכליות הללו יבוצעו גם על ידי חברות אמריקאיות. אך מכיוון שנושא זה עשוי לעמוד בפני התנגדות פנימית, ניתן לשקול קונצוריום בינלאומי (כולל מדינות אחרות החברות בהסכם הגרעין ומדינות כגון יפן, דרום קוריאה, קנדה וכו') בנושא זה.

 

כמובן, היותה של כלכלת מדינות המערב פרטית תמנע עמידה ללא עוררין של חברות מערביות בהסכמיהן ובהתחייבויותיהן של ממשלותיהן. עם זאת, ממשלות יכולות להקל על התנאים של נוכחות ארוכת טווח (לפחות 10 שנים) של המשקיעים והחברות שהוזכרו באיראן.

 

נראה ששלושת הפתרונות הללו, שכמובן ניתנים למשא ומתן ולניהול משא ומתן, יכולים לשבור את המבוי הסתום בהגעה להסכם.

 

בכל אופן, יש לזכור כי התנאים לחידוש הסכם הגרעין הפכו כה מסובכים עד כי לצורך יישומו מחדש שני הצדדים צריכים לעשות את מירב המאמצים ובו בזמן לנקוט עמדה מקלה."[7]

יולי 2022 - Former Iranian Deputy FM Mohammad-Javad Larijani: If We Decide To Build A Nuclear Bomb, Nobody Will Be Able To Stop Us; The Non-Proliferation Treaty Is Dead

יולי 2022 - Former Iranian Diplomat Amir Mousavi: Iran Is Technically Capable Of Producing A Nuclear Bomb; There Is Pressure From Inside Iran And From The Region To Change Khamenei's Fatwa Banning Nuclear Weapons

אפריל 2022 – Senior Iranian Nuclear Engineer Dr. Mahmoud-Reza Aghamiri: Israeli Threats, Ukraine Crisis, North Korean Behavior Have Taught Us That Iran Needs Deterrence; We Have The Capability To Rapidly Increase Uranium Enrichment To 99% And Install A Nuclear Warhead

אפריל 2022 - Former Iranian Majles Member Ali Motahari: When Iran Started Its Nuclear Program, Our Goal Was To Build A Bomb; We Failed To Keep It A Secret Before Conducting A Nuclear Test; Having A Nuclear Bomb For Deterrence Is Not A Bad Thing

נובמבר 2021 - פרשן איראני: לאיראן היכולת להכין את כל מה שנחוץ להרכבת פצצה גרעינית

דוחות ממרי

פברואר 2021 - איראן מפעילה 'לחץ מקסימלי' על ממשל ביידן כדי להשיג הסרת הסנקציות ולהגיע למעמד מוכר של "מדינת סף" גרעינית ועל בסיס זה להשיג מאזן אימה גרעיני

פברואר 2021 - איראן מפעילה 'לחץ מקסימלי' על ממשל ביידן (2) – המנהיג העליון ח'אמנאי: "אם הרפובליקה האסלאמית [של איראן] היתה מחליטה להשיג נשק גרעיני, הליצן הציוני [ישראל] וגדולים ממנו [ארה"ב] לא היו יכולים למנוע זאת"

פברואר 2021 - בכיר במועצה לאבטחת האינטרס של איראן במאמר ביומון תאבנאכ: "מדוע איראן דורשת פצצת גרעין"

דצמבר 2021 – ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן לשעבר, פרידון עבאסי-דוואני, רמז שאבי תכנית הגרעין האיראנית, מוחסין פח'ריזאדה, עסק בייצור נשק גרעיני ולכן חוסל; פרשן המקורב למשמרות המהפכה מאשר כי מדובר בנשק גרעיני; עבאסי קורא לעצור את החבלות והחיסולים מצד האויב ע"י "חציית כמה גבולות מדעיים בהקדם האפשרי, להראות את יכולתנו ולהגן על אנשינו"

אפריל 2022 - "ח'אמנאי מחכה לביידן"- על רקע המשבר בשיחות הגרעין בוינה: אתר חדשות איראני המקורב למשה"מ: "אם בישיבת מועצת הנגידים של סבא"א לא יסגרו את התיקים השקריים [נגד איראן] ואת ההאשמות [כלפיה] – ההעשרה ל-90% תהיה קרובה מאי פעם"

אפריל 2022 - פסק הלכה של איתאללה איראני בכיר: אין איסור על על רכישת ידע ויכולת מעשית לייצור פצצת גרעין; פוליטיקאי איראני: "כשאיראן החלה את תכנית הגרעין שלה מטרתנו היתה לבנות פצצה"

 

נספח ב': הפתווא הגרעינית של ח'אמנאי שאינה קיימת

על הפתווא הגרעינית של ח'אמנאי – שאינה קיימת – ראו דוחות ממרי:

 

יוני 2019 - שה"ח זריף חוזר על הטענה השקרית של איראן שקודמה ע"י ממשל אובמה לפיה המנהיג העליון ח'אמנאי הוציא פתוא האוסרת על נשק גרעיני; פתוא כזו לא היתה ולא נבראה

 

אפריל 2012 -

Renewed Iran-West Nuclear Talks – Part II: Tehran Attempts to Deceive U.S. President Obama, Sec'y of State Clinton With Nonexistent Anti-Nuclear Weapons Fatwa By Supreme Leader Khamenei 

 

אוגוסט 2013 - פרסום קובץ פתוות עדכניות של ח'אמנאי, ללא הפתוא בעניין פצצת האטום 

 

אוקטובר 2013 - ממשל אובמה קונה את שקר הפתוא הלא קיימת 

 

אוקטובר 2013 - הגרסא הרשמית של איראן בנוגע לפתוא לכאורה של ח'אמנאי נגד נשק גרעיני – שקרית

 

דצמבר 2013 - נשיא איראן במאמר ביומון סעודי: מחויבים לפתוא של ח'אמנאי האוסרת פיתוח נשק גרעיני

 

אפריל 2014 -  הנשיא אובמה ומזכיר המדינה קרי: "מברכים ואסירי תודה על העובדה שהמנהיג עליון [ח'אמנאי] הוציא את הפתוא" הלא קיימת האוסרת על נשק גרעיני 

 

נובמבר 2014 -   Tehran Again Offers Khamenei's Nonexistent Fatwa In Negotiations As A Guarantee That It Is Not Developing Nuclear Weapon

 

אפריל 2015 -  המשטר האיראני ממשיך בשקרים וזיופים ביחס לפתוא (הבלתי קיימת) בעניין הנשק הגרעיני של ח'אמנאי

 

מאי 2018 -  תובנות בעקבות חשיפת תכנית הגרעין הצבאי של איראן (1): המנהיגות הדתית האיראנית משקרת בנושאים מהותיים לדת האסלאם ומשתמשת באסלאם באופן מניפולטיבי כדי להצדיק את אחיזתה בשלטון ואת התפשטותה האזור