כללי

המיליציות העיראקיות הנתמכות על ידי איראן – מעגל נוסף באיום האיראני נגד ישראל ממזרח ומצפון

מאת נ. מוזס

הקדמה

ב-10.7.2023 טענה "ההתנגדות האסלאמית בעיראק" כי שיגרה מל"ט לעבר תחנת הכוח אורות רבין בחדרה. בהודעה שפירסמה בערוץ הטלגרם שלה נכתב כי התקיפה בוצעה כ"המשך דרכנו להתנגד לכיבוש, כסיוע לאנשינו בעזה ובתגובה על מעשי הטבח שמבצעת הישות העושקת [קרי ישראל] נגד האזרחים הפלסטינים..."[1]

 

הודעה זו מצטרפת למעל מאה נטילות אחריות שפרסמה "ההתנגדות האסלאמית בעיראק" על תקיפות מל"טים וטילים שביצעה לטענתה מאז מתקפת הדמים שביצע חמאס ביישובים ובסיסים בשטח ישראל ב-7.10.2023, המכונה בפיו "מבול אל-אקצא", נגד מגוון יעדים ברחבי ישראל - מהגולן בצפון ועד אילת בדרום ומים המלח במזרח ועד חיפה במערב כגון: בסיסים צבאיים, מתקני תשתית, נמלים ושדות תעופה. באחד המקרים אף פרסמו המיליציות סרטון בו נראה אכרם אלכעבי, מזכ"ל תנועת אל-נוג'באא', החברה ב"התנגדות האסלאמית בעיראק", לוקח חלק בהכנות מל"ט לקראת שיגורו לטענתם לעבר העיר אילת. 

 

"ההתנגדות האסלאמית בעיראק" היא התאגדות של כמה מיליציות שיעיות עיראקיות הנתמכות על ידי איראן ונכללות ברשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, שהתגבשה כמה ימים לאחר ה-7.10 וכוללת את גדודי חזבאללה, תנועת אל-נוג'באא, גדודי סיד אל-שוהדאא' ותנועת אנצאר אללה אל-אופיאא'.

 

בתחילה, התמקדו המיליציות בתקיפת יעדים אמריקאים בעיראק ובסוריה, במה שנראה כמו ניצול המלחמה בעזה כדי לחדש את התקיפות נגד יעדים אלה, לאחר הפסקת אש שנמשכה כשנה עליה הכריזו בעקבות לחצים מצד ממשלת עיראק והגורמים השיעים החברים בה. אולם בסוף ינואר ולאחר לחץ אמריקאי שכלל תקיפות נגד המיליציות וגם אזהרות לאיראן, הכריזו שוב המיליציות על הפסקת אש מול ארה"ב, והגבירו את תקיפותיהם נגד יעדים בשטח ישראל. הפסקת התקיפות נגד בסוף חודש יולי 2024 התחדשו התקיפות נגד בסיסים אמריקאים בעיראק ובסוריה. [2] גורמים במיליציות השיעיות הבהירו כי הסיבה לחידוש התקיפות היא העדר התקדמות בשיחות בין ארה"ב לעיראק בנוגע להסגת הכוחות האמריקאים מעיראק וכן תמיכתה של ארה"ב בישראל. אותם גורמים ציינו כי "הסלמה [בתקיפות] נגד האמריקאים קרובה."[3]

 

יצוין כי יעילות התקיפות, בהנחה שאכן התרחשו, אינה ברורה. זולת פעמים ספורות בהן הצהיר דובר צה"ל על יירוט או כניסה של מל"טים או טילים שהגיעו "ממזרח", קרי מעיראק, לעבר ישראל, וכן מסוריה ודיווחים ספורים בתקשורת הערבית על מציאת שרידי מל"טים בצפון ירדן, שככל הנראה שוגרו מסוריה או מגבול סוריה-עיראק, אין אינדיקציות לכך שהמל"טים והטילים הגיעו לישראל או פגעו במטרתם, כפי שטוענת "ההתנגדות האסלאמית בעיראק." ייתכן כי ברב המקרים, הטילים והמל"טים מיורטים לפני הגעתם לשטח ישראל ע"י ישראל, ארה"ב ואף ירדן.

 

למרות הנאמר לעיל, התקיפות נגד ישראל משקפות התפתחות חשובה בפעילות המיליציות השיעיות העיראקיות שעד כה מיקדו את פעילותן בעיראק ובסוריה נגד אינטרסים אמריקאיים ונגד מה שהם הגדירו "אינטרסים ציוניים" באזור החבל הכורדי בצפון עיראק.

 

כניסת המיליציות העיראקיות כגורם התקפי נגד יעדים בישראל היא חלק מיישום האסטרטגיה והחזון של איראן בדבר "אחדות הזירות", קרי, השתתפות כלל מרכיבי "ציר ההתנגדות" שהיא גיבשה, על מנת שילחמו מטעמה ובמקומה בישראל ובארה"ב. המתקפה שביצע חמאס ב-7.10 היוותה עבור איראן הזדמנות להוציא לפועל חזון זה, שבא לידי ביטוי במתקפות שמבצעים ארגוני החסות שלה נגד ישראל בכמה חזיתות: לבנון, סוריה ולראשונה גם מתימן ומעיראק.

 

בכירים במיליציות העיראקיות מדגישים כי פעילותם מאז ה-7.10 מתואמת עם יתר הגורמים בציר ההתנגדות ומנוהלת בחדר מבצעים משותף. במהלך תקופה זו, הידקו המיליציות את קשריהן עם הפלגים הפלסטינים וכן עם תנועת אנצאר אללה החות'ית [להלן: החות'ים]. לאחרונה אף הודיעו החות'ים והמיליציות על שיתוף פעולה אופרטיבי ועל תקיפות משותפות נגד ישראל, אם כי פרטי שיתוף פעולה זה טרם התבררו.  

 

דוח זה יסקור את התקיפות שביצעו לטענתן המיליציות העיראקיות נגד ישראל בחודשים האחרונים:  

 

המיליציות העיראקיות פועלות בפקודת איראן, כחלק מ"ציר ההתנגדות", ובמסגרת חדר מבצעים משותף לציר

בעיראק פועלות מזה שנים עשרות מיליציות שיעיות בתמיכת ובחסות איראן, בראשן ארגוני הטרור גדודי חזבאללה ותנועת אל-נוג'באא', הרואות במנהיג העליון של איראן עלי ח'מאנאא'י, מקור סמכות הלכתי, אם כי הן מקפידות גם לציין את נאמנותן לעלי אל-סיסתאני, המנהיג השיעי העיראקי. רוב המיליציות פועלות בכמה מישורים – כארגון עצמאי, כשלחלקן גם זרוע פוליטית הלוקחת חלק במערכת הפוליטית בעיראק, וכגורם הפועל במסגרת החשד השעבי, שהוקם בשנת 2014, כארגון גג של מיליציות רבות, שיעיות ברובן, במטרה להילחם בארגון הג'יהאד הסוני דאעש, בתמיכתה של איראן ובהתאם לפסק הלכה של המנהיג השיעי העיראקי עלי אל-סיסתאני.

 

הקמת החשד השעבי כמסגרת הנאבקת בדאעש אפשרה למיליציות לבסס את מעמדן ואת הלגיטימיות שלהן ושל האמל"ח שברשותן. בניסיון להסדיר את פעילות החשד השעבי, חוקק בשנת 2016 חוק המכפיפו לראש הממשלה ומעניק לו מעמד כחלק מהכוחות המזויינים העיראקים. אולם למרות מהלך זה נותרו מרבית המיליציות נאמנות למשטר האיראני שממשיך לשמור על קשר ישיר והדוק עם החשד השעבי ועם חלק ארי ממרכיביו.[4]

 

לחלק מהמיליציות, כמו תנועת אל-נוג'באא', יש מטה גם בטהראן, ובכיריהן פוקדים את איראן ונפגשים עם בכירים בשלטון, כולל אנשי משמרות המהפכה, והללו  מקפידים לפקוד גם את משרדיהם של בכירי המיליציות, בביקוריהם לעיראק.

 

המיליציות השיעיות הנזכרות לעיל רואות עצמן חלק בלתי נפרד ממה שמכונה "ציר ההתנגדות", אותו מובילה איראן. מאז ה-7.10 מדגישים ראשיהן כי הם נחושים למלא תפקיד פעיל בהגנה על חברי אותו ציר. כבר ב-7.10 התייצבו ראשי המיליציות לצד חמאס והבטיחו לתמוך בפלגים הפלסטינים בכל משאביהם ויכולותיהם.[5] ב-24.3 אבו אלאא' אל-ולאא'י, מזכ"ל גדודי סייד אל-שוהדאא' הדגיש כי ההתנגדות האסלאמית בעיראק היא חלק "עיקרי" בציר ההתנגדות ובתפיסה של "אחדות החזיתות".[6] מוחמד אל-מוסאוי, חבר בתנועת אל-נוג'באא הצהיר ב-3.5 כי להתנגדות העיראקית "תפקיד מפתח בציר ההתנגדות."[7] ערוצי התקשורת הרשמיים של המיליציות מבליטים ומדגישים את חלקן בציר ההתנגדות ואת שיתוף הפעולה עם מרכיביו השונים.

 

התיאום ושתוף הפעולה בין הגורמים בציר ההתנגדות נעשה במישורים המולטילטרלי והבילטרלי.

 

במישור המולטיליטרלי: על פי הדיווחים, במהלך חודשי המלחמה התקיימו לפחות שני מפגשים רבי משתתפים באיראן, האחד במרץ[8] והשני במאי, בשולי לווייתו של נשיא איראן אבראהים רא'יסי שנהרג בהתרסקות מסוקו. במפגש האחרון נכחו מפקד כוח קודס במשה"מ אסמאעיל קאא'ני, סמזכ"ל חזבאללה נעים קאסם, ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הניה, ראש המשלחת התימנית המנהלת מו"מ מוחמד עבד אל-סלאם, מזכ"ל גדודי חזבאללה אבו חוסין אל-חמידאוי ואכרם אל-כעבי, מזכ"ל תנועת אל-נוג'באא. במפגש זה סוכם על המשך ההסלמה בתקיפות נגד ישראל.[9]

בנוסף, דווח על קיומו של חדר מבצעים משותף של הציר המנהל ומתאם את הפעילות האופרטיבית.[10]

 

פגישת ראשי ציר ההתנגדות באיראן בשולי הלוויתו של נשיא איראן אבראהים רא'יסי[11]

 

במישור הבילטרלי: המלחמה סיפקה הזדמנות לגורמי הציר להדק את שתה"פ ביניהם.

 

הידוק השת"פ עם הפלגים הפלסטינים: לדברי ג'עפר אל-חוסיני, דובר גדודי חזבאללה, הקשרים בין הפלגים הפלסטינים לבין המליציות העיראקית התחזקו מאז ה-7.10 ומתקיים תיאום "יומיומי וישיר" בין הצדדים ברמה המדינית והצבאית. ראשי הפלגים משוחחים בטלפון וראשי פלגים פלסטינים אף ביקרו בעיראק.[12] במהלך חודש יוני דווח כי חמאס אף פתח לשכה בבגדאד ובוחן להעתיק את מרכז הכובד שלו מקטר לעיראק, נוכח לחצים קטרים עליו.[13]

 

משלחת גא"פ נפגש עם קיס אל-ח'זעלי, מזכ"ל תנועת עצאא'ב אהל אל-חק השיעית[14]

מזכ"ל גא"פ זיאד אל-נח'אלה עם מפקד החשד השעבי, עבד אל-עזיז אל-מחמדאוי[15]

 

שת"פ צבאי ואופרטיבי עם תנועת אנצאר אללה החות'ית: במהלך חודש יוני דווח על תקיפות משותפות שביצעו החות'ים והמיליציות העיראקיות נגד יעדים בעומק ישראל. התקיפות בוצעו באמצעות מל"טים וטילים. אין פרטים נוספים על מאפייני שתה"פ, אולם לפחות על פי נטילות האחריות, נראה כי שיתוף פעולה זה מאפשר לחות'ים לגוון את יעדיהם ולהגיע ליעדים צפוניים יותר, דבר המרמז על אפשרות שהתקיפות מבוצעות על גבי פלטפורמה של המיליציות העיראקיות בעיראק או בסוריה, ייתכן באמצעות אמל"ח חות'י. בנוסף, אתרי חדשות ערביים דיווחו במהלך חודש יוני כי החות'ים מתאמנים בבסיסים של החשד השעבי בעיראק ובפיקוח של משה"מ, בין היתר גם בשימוש במל"טים.[16]

 

יודגש כי הידוק שתה"פ בין גורמים אלה מאיים לא רק על ישראל אלא גם על סעודיה וארה"ב. לאחרונה הסלימו החות'ים את איומיהם נגד סעודיה, אם זו תפעל נגדם במישור הכלכלי והצבאי.[17] גם המיליציות השיעיות איימו לפעול נגד סעודיה מאחר שלטענתם היא מסייעת לישראל ומאיימת על החות'ים בתימן.[18] בחודש יולי 2024 דווח כי החות'ים פתחו משרד בבגדאד.[19] לדברי עזיז ראשד "מקורב למשרד ההגנה" של החות'ים, לחות'ים יש נציגות בעיראק כבר כמה שנים,[20] אך הם בחרו להדגיש את קיומה בעיתוי הנוכחי כ"מסר" לסעודיה ולארה"ב ששיתוף הפעולה עם המיליציות העיראקיות יכול להיות מופנה גם נגדן. לדבריו, בכוונת החות'ים להרחיב את תקיפותיהם באזור, כך שבנוסף לישראל יכללו גם את "מגיני ישראל באזור, ובראשם הבסיסים האמריקאים" וכן שמקור התקיפות נגד סעודיה לא יהיה תימן אלא "מכיוונים ומגורמים רבים אחרים." לדברי ראשד, ביקורו הפומבי של נציג החות'ים בעיראק, אבו אדריס אל-שרפי, במטה החשד השעבי בצפון בגדאד לאחרונה הוא "מסר ברור שבכוונת צנעא להגביר את הפעולות המשותפות ואת אחדות הזירות והחזיתות" וכי הקשר בין החשד השעבי לחות'ים הוא בבחינת "אחדות שלא ניתן לפרקה."[21]

 

אל-שרפי נפגש עם נצר אל-שמרי, סמזכ"ל תנועת אל-נוג'באא

  ומפקד חדר המבצעים "חגורת בגדאד" בחשד השעבי[22]

 

 

לצד שיתוף הפעולה והתיאום עם חלקי ציר ההתנגדות, המיליציות העיראקיות מדגישות – אולי כדי לדחות ביקורת עליהן בתוך עיראק - כי הן עצמאיות בהחלטותיהן ומקבלות אותן תוך התחשבות באינטרסים עיראקיים מקומיים. כך למשל, ב-19.3 הודיעו גדודי חזבאללה כי אבו חוסין אל-חמידאוי, מזכ"ל הארגון, נפגש בטהראן עם "בכירים בציר ההתנגדות מעיראק ומחוצה לה." פגישה זו התקיימה כחודש וחצי לאחר שהארגון הודיע על השעיית התקיפות נגד ארה"ב. בהודעת הארגון נרמז על ביקורת שנשמעה בתוך הציר על מהלך זה. בהודעה נכתב כי ההתנגדות האסלאמית בעיראק  פועלת בהתאם ל"עיתוי [המתאים] ולאתגרים העיקריים ומנהלת את החלטותיה בתבונה." עוד הודגש כי ההחלטה על השעיית התקיפות "אינה סוף הסיפור וכי ההתנגדות יכולה להסתמך על יכולותיה העצמאיות לנהל את המערכה לטווח ארוך."[23]

 

בכמה מקרים, ניכר ניסיון מצד גורמים בציר ההתנגדות להרחיק את איראן מאחריות לתקיפות כדי להגן עליה מפני תגובה אמריקאית או ישראלית. גורמים אלה מדגישים כי הם פועלים בצורה עצמאית וכי איראן אף פעלה להניאם מהסלמת התקיפות. כך למשל, בהודעת גדודי חזבאללה על השעיית התקיפות נגד האמריקאים ב-30.1.2024 נכתב כי איראן ייעצה שלא להסלים את התקיפות.[24] בדיווח ביומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, נטען ב-22.6, כי איראן ביקשה למנוע את השתתפות המיליציות העיראקיות בלחימה בדר"ל לצד חזבאללה כדי למנוע את הרחבת המלחמה באזור.[25]

למרות נסיונות אלה, היו כמה בכירים איראנים שהודו כי איראן היא זו שמובילה ומנחה את ציר ההתנגדות ובכללו את המיליציות העיראקיות. כך למשל, גנרל מוחסין צ'יזרי, סגן מפקד כוח קודס למבצעים אמר לסו"י תסנים המקורבת למשמרות המהפכה, כי המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאיי' הוא "מפקד ציר ההתנגדות והוא לבדו מנחה, מוביל ומפקד על הציר."[26]  

 

תקיפות נגד ישראל: מאפיינים, יעדים, מטרות והישגים

נכון לכתיבת שורות אלו, מתמקדות התקיפות של המיליציות נגד ישראל בתווך האווירי. כאמור, בתחילת המלחמה בין חמאס לישראל, ניצלו המיליציות השיעיות העיראקיות את המלחמה כדי להשעות את הפסקת האש על יעדים אמריקאים עליה הכריזו ואשר ארכה כשנה, ומיקדו את תקיפותיהן נגד יעדים אמריקאים בסוריה ובעיראק, בשל תמיכת ארה"ב בישראל לטענתן.[27] ב-2.11 נטלה "ההתנגדות האסלאמית בעיראק" לראשונה אחריות על תקיפה בשטח ישראל. בהודעתה נטען כי היעד היה "מטרה חיונית" לחופי ים המלח. ההודעה לא כללה פרטים מזהים של אותה מטרה ובאילו אמצעים בוצעה התקיפה.[28] למחרת נטען כי בוצעה תקיפה נגד "מטרה" באילת.[29]  מתקפה נוספת נגד "מטרה" באילת בוצעה לטענת המיליציות ב-11.11 "באמל"ח המתאים."[30]

 

במהלך חודש דצמבר 2023 נטען כי בוצעו ארבע תקיפות נוספות, חלקן באמצעות מל"טים ואף פורסמו סרטונים המתעדים את שיגורם. היעדים שנטען כי הותקפו היו מגוונים - אילת באמצעות מל"ט, "מטרה בים התיכון"[31], "מטרה חיונית" דרומית לאליעד בגולן ו"מטרה צבאית" בגולן.[32] רק במקרה של התקיפה באליעד הודתה ישראל כי תקיפה זו אכן בוצעה וכי נגרם נזק.

 

במהלך חודש ינואר 2024, התגברו התקיפות ונטען כי בוצעו 11 תקיפות. בנוסף, בחודש זה, הכריזו המיליציות על תחילת "השלב השני" של התקיפות, שמטרתו הטלת מצור על ישראל באמצעות פגיעה בשדות תעופה, נמלים ומטרות בים התיכון.[33] היעדים שהותקפו לטענת המיליציות: אילת, רמת הגולן, חיפה ובקעת הירדן, נמל אשדוד ו"המתקן הימי זבולון."[34]

בחודש פברואר חלה ירידה בהתקפות המיליציות נגד ישראל (כמו גם נגד יעדים אמריקאים בעיראק ובסוריה) וסה"כ נטען כי בוצעו ארבע תקיפות – נגד נמל חיפה, אילת, חופי ים המלח והגולן.[35]

 

החל מחודש מרץ, חלה עלייה ניכרת בתקיפות שביצעו לטענתן המיליציות נגד ישראל, לאחר שנאלצו להכריז על הפסקת התקיפות נגד ארה"ב בעקבות תקיפות חוזרות ונשנות אמריקאיות נגד כוחותיהן ואיומי ארה"ב בתגובה נרחבת עוד יותר. הפעילות התמקדה במתקני תשתית כמו תחנות כוח ותחנה של חומרים כימיים בחיפה, שדות תעופה וכן מתקנים צבאיים.

 

בחודש מרץ נטען כי בוצעו 16 תקיפות נגד מגוון מטרות, ביניהם מפעל לחומרים כימיים, בית זיקוק ותחנת חשמל בנמל חיפה, שדה"ת קרית שמונה, ראש פינה, בסיסי מודיעין חה"א בגולן, בפלמחים ובעובדה, שדה"ת בן גוריון, תחנת כוח בת"א ו"מטה משרד ההגנה."[36]

ישראל לא דיווחה על יירוטים או פגיעות כלשהן בשטחה כתוצאה מתקיפות אלה. היומון אל-ערבי אל-ג'דיד דיווח כי באחד המקרים, מנגנוני הביטחון הירדנים מצאו שרידים של מל"ט בעיר אירביד שבצפון המדינה והעריך כי המל"ט שוגר מסוריה ולא מעיראק.[37] 

 

בחודש אפריל, נמשכה מגמת העלייה בפעילות והמיליציות טענו ל-22 תקיפות נגד מגוון יעדים בישראל – באילת, בסיסי חה"א בתל נוף, ברמת דויד ובחצרים ובעובדה, בסיסי צבא בגולן ובדרום, שדה"ת ומתקני נפט בחיפה, אשדוד ואשקלון.[38] באחד המקרים, ישראל הודתה כי מל"ט ששוגר ממזרח, קרי עיראק, והגיע דרך ירדן, פגע במבנה בבסיס חה"י באילת. 

על פי אינפוגרפיקה שפרסמו ערוצי טלגרם של המיליציות השיעיות ב-23.4 לציון 200 יום ללחימה, כרבע מתקיפות המליציות היו לעבר שטח ישראל – 65 מתוך 243 סה"כ.[39] 

בחודש מאי טענו המיליציות כי ביצעו מעל 40 תקיפות, כשלבנק המטרות נוספה גם אסדת הגז לוויתן. למרות שברוב המקרים נטען כי היו פגיעות ישירות, צה"ל דיווח רק פעם אחת - ב-6.5 - על יירוט מל"ט מהמזרח.[40]

בחודש יוני חלה ירידה בתקיפות נגד ישראל - 24,[41] אשר את חלקן ביצעו בשיתוף פעולה עם תנועת אנצאר אללה החות'ית. יצוין כי באחד המקרים, טענו החות'ים כי מדובר בשלוש אוניות בנמל חיפה, שתיים מהן "נשאו ציוד צבאי" והשלישית "הפרה את האיסור להיכנס לנמלי פלסטין הכבושה," בעוד שהמיליציות לא פרטו את מאפייני היעדים.[42]

במהלך חודש יולי בוצעו 14 תקיפות, חלקן בשת"פ עם החות'ים. כאמור, אחת מהן כוונה לתחנת הכוח בחדרה. ב-17.7 פורסם בערוץ הטלגרם של ההתנגדות האסלאמית בעיראק סרטון בו נראה אכרם אל-כעבי, מזכ"ל תנועת אל-נוג'באא, לוקח חלק בהכנות לשיגור מל"ט לעבר העיר אילת. זו הפעם הראשונה בה נראה בכיר מאחד מארגוני הטרור לוקח חלק בתקיפה. ככל הנראה מטעמי בטחון שדה, הודעת נטילת אחריות שצורפה לסרטון לא פירטה את תאריך התקיפה.[43] 

היומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד היו"ל בלונדון, העריך כי השיגור בוצע משטח סוריה.[44] יצויין כי ב- 14.7 ישראל הודיעה כי תקפה בסוריה מתקנים של הצבא הסורי "בתגובה ליירוט שני כטב"מים שעשו דרכם משטח סוריה לעבר המרחב הצפונית לאילת."[45] ההתנגדות לא פרסמה סמוך לתאריך זה נטילת אחריות בנוגע לאילת, ולכן ייתכן כי זו התקיפה בה נכח אל-כעבי.

 

 

יצויין כי ב-30.5.2024 הודיעה קבוצה בשם "סראיא אוליאא' אל-דם" על שיגור שני מל"טים לעבר שתי מטרות "חיוניות נפרדות" בתוך נמל חיפה. מאז טענה הקבוצה כי ביצעה עוד ארבע תקיפות נגד ישראל – שתי מטרות בנמל חיפה, תחנת חשמל בקיסריה, ואחד נגד בסיס "ריגול" בגולן.[46]

אמצעי הלחימה שבשימוש

לטענת המיליציות, התקיפות נגד ישראל מבוצעות באמצעות טילים ומל"טים כאשר נטען שבהדרגה מוכנסים לשימוש סוגים נוספים, מתקדמים יותר, של טילים ומל"טים. ככל שימשך העימות, צפויות המיליציות להכניס לשימוש אמל"ח חדש, כפי שהצהיר אבו אלאא' אל-ולאא'י, מזכ"ל גדודי סיד אל-שוהדאא', אחד מארגוני הטרור הלוקחים חלק בתקיפות תחת "ההתנגדות האסלאמית בעיראק." בנאום מקוון שנשא בכנס בבירות בתחילת יוני 2024, הוא הצהיר כי "בקרוב מאוד" יחל "השלב השלישי" של התקיפות שיכלול אמל"ח מתקדם.[47]

מל"טים מתאבדים

מהודעות המיליציות עולה כי עד כה רב התקיפות בוצעו ע"י מל"טים מתאבדים - בתחילה ע"י מל"ט מסוג מוראד 5 (המבוסס על המל"ט האיראני שאהד 101) שאורכו 1.6 מטר, מוטת כנפיים 2.2 מטר. ערוץ טלגרם הקשור למשה"מ האיראני דיווח כי מדובר במל"טים בעלי יכולת פיצוץ ופיזור רב.[48]

 

מל"ט מסוג מוראד 5

 

בחודש מאי הודיעו המיליציות כי הכניסו לשימוש מל"ט מתאבד מסוג אל-ארפד. ערוץ טלגרם התומך במיליציות ציין כי זהו מל"ט איראני מסוג שאהד 136.[49] אתר אל-מיאדין המקורב לחזבאללה דיווח כי מל"ט זה דומה למל"ט מסוג סמאד שבשימוש החות'ים.[50]

מל"ט מסוג אל-ארפד[51]

טילים:

בינואר, חשפו המיליציות כי הן שיגרו לעבר ישראל טילים מסוג אל-ארקב. ערוץ טלגרם המקורב למשה"מ האיראני, דיווח כי מדובר בטיל שיוט מסוג 351 Paveh- שטווחו הוא כאלף ק"מ ומוכר כטיל אל-קודס שבשימוש תנועת אנצאר אללה החות'ית.[52] על פי דיווח אחר, הטיל יכול לשנות את מסלולו וגם הוא פועל באמצעות turboshaft engine שמאפשר לו לשוט בגובה נמוך וכך להתחמק ממכ"מים.[53]

 

טיל אל-ארקב שנטען ששוגר לעבר חיפה בחודש ינואר[54]

 

איום מצפון – התבססות המיליציות בדרום סוריה ונוכחות בלבנון 

חלק מהטילים והכטבמ"ים משוגרים ע"י המיליציות העיראקיות הפרו איראניות המוצבות בסוריה. היומון אל-ערבי אל-ג'דיד דיווח בחודש מרץ כי שרידי כטב"מ נמצאו בעיר אירביד שבצפון ירדן והערכה היא כי זהו כטב"מ ששיגרו מיליציות אלה מסוריה לעבר ישראל.[55] גם ישראל טענה כמה פעמים כי טילים ומל"טים שוגרו לעברה משטח סוריה ואף תקפה בתגובה בשטח סוריה.[56]

 

בשנים האחרונות נחשבת סוריה למעוז מרכזי של המיליציות העיראקיות, שביססו את נוכחותן בה בחסות מלחמת האזרחים שפרצה במדינה בשנת 2011 ובטענה להגנה על המקומות הקדושים לשיעים בסוריה והמלחמה בדאעש. אולם, בהדרגה, החלו המיליציות לחשוף את הסיבה האמיתית להתבססותם במדינה – מאבק בישראל. המיליציות הציבו כוחות והקימו עמדות בדרום סוריה, על גבול ירדן וישראל – חלקן במסווה הצבא הסורי. במרץ 2017 הודיעה תנועת אל-נוג'באא על הקמת "הצבא לשחרור הגולן" והבהירה כי יש לו "תוכניות מדויקות."[57]

 

התבססות המיליציות באזורים אלה נעשית בהסכמת המשטר הסורי ותוך העלמת עין של הכוחות הרוסים המוצבים במקום, זאת בניגוד להבנות שהושגו בין ישראל, ירדן ורוסיה בשנת 2018, לפיהן רוסיה תפעל להסגת המיליציות הנאמנות לאיראן מדרום סוריה.[58]

 

מאז ה-7.10 מצטברים סימנים המעידים על אפשרות של פעולה נרחבת נגד ישראל מהחזית הסורית כגון כוננות מוגברת בקרב המיליציות, הזרמת לוחמים לדרום סוריה, והצהרות של מיליציות על כוונתן לפתוח בחזית הגולן.[59]  לא מן הנמנע כי במקרה של הרחבת המלחמה, למשל מול חזבאללה, יפתחו המיליציות גם במערכה קרקעית נגד ישראל.

 

זירה נוספת ממנה מאיימות המיליציות לפעול היא לבנון. ב-15.10.2023 פרסם ערוץ טלגרם התומך במיליציות סרטון של איוב פאלח חסן אל-רובעי המכונה אבו עזרא'איל, בכיר במיליצית גדודי האמאם עלי, החברה בחשד השעבי,  לכאורה מדר"ל שהזהיר כי בהינתן הנחיות, הם יפעלו נגד ישראל.[60]

 

לאחרונה, ועל רקע ההסלמה בין ישראל לבין חזבאללה וההערכות בנוגע לאפשרות להרחבת המלחמה ביניהם, הצהירו גורמים במיליציות כי אם ידרשו לכך, ישלחו כוחות ללבנון כדי שילחמו לצד חזבאללה ולא יסתפקו בשיגור טילים ומל"טים מרחוק, דבר שמצביע גם על ההבדלים במידת המחויבות של המיליציות לחזבאללה ולחשיבות שמייחסת איראן לארגון זה, בהשוואה לפלגים הפלסטינים.

 

כבר בינואר 2024, הזהיר ג'עפר אל-חוסיני, הדובר הצבאי של גדודי חזבאללה כי אם ישראל תרחיב את הלחימה נגד חזבאללה, הם ילחמו לצידו "כתף לצד כתף."[61] כמו כן, אבו אלאא' אל-ולאא'י, מזכ"ל גדודי סייד אל-שוהדאא' הזהיר ב-25.6 כי אם ישראל תרחיב את תקיפותיה נגד חזבאללה, מכשול המרחק שמנע מהמיליציות לקחת חלק פעיל יותר כשהיה מדובר בפלגים הפלסטינים יוסר ו"הלחימה תהיה ממרחק של אפס." בנוסף "כל סוגי הארסנל הצבאי של ההתנגדות יכנס לשימוש."[62]

 

היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, דיווח כי בפגישתם עם מ"מ שר החוץ האיראני עלי באקרי כני בבגדאד ב-13.6, הצהירו בכירים בגדודי חזבאללה ותנועת אל-נוג'באא' על מוכנותם להילחם לצד חזבאללה "אם יסכים לכך." כאט'ם אל-פרטוסי, דובר גדודי סייד אל-שוהדאא', הסביר כי לחזבאללה אומנם יש יכולות גבוהות וחימוש "איכותי ולוחמים רבים," אך אם "המצב יצריך נוכחות של הלוחמים מעיראק בדרום לבנון, אנו נהייה בחזית ההתנגדות לתוקפנות הציונית, מאחר שמדובר בעניין אסלאמי וערבי שממיס את כל הגבולות וההגדרות."[63] 

 

בסוף חודש יוני, טענו שני עיתונאים ערביים כי "מאות" פעילים של המליציות עיראקיות נכנסו ללבנון, לקראת האפשרות שישראל תממש איומיה להרחיב את המלחמה נגד חזבאללה.[64].

 

נכון לכתיבת שורות אלה, חזבאללה מצהיר כי הוא דוחה הצעות מגורמים לא לבנונים להיכנס למערכה משטח לבנון. בנאום שנשא ב-19.6 אמר חסן נצראללה: "מנהיגי תנועות ההתנגדות יצרו איתנו קשר ואמרו שהם רוצים לשלוח לוחמים, אך אמרנו להם שיש לנו מספיק לוחמים ואף מעבר לכך.[65]

 

איום מכיוון ירדן: איראן חותרת לפתוח את החזית הירדנית מול ישראל בסיוע המיליציות העיראקיות

 

עוד טרם פרוץ המלחמה ב-7.10.2023, זוהו בישראל מאמצים איראניים להבריח אמל"ח לתוך שטח הגדה מכיוון מזרח. מאמצים אלה גברו לאחר פרוץ המלחמה. בחודש נובמבר 2023 דיווחו מנגנוני הביטחון הישראלים על סיכול הברחת אמל"ח מירדן שכללה  137 כלי נשק שונים.[66]

בנוסף להברחת אמל"ח לגדה, איראן מבקשת לנצל את המלחמה בעזה ואת הסולידריות עם הפלסטינים על מנת לממש את תוכניתה ולבסס את נוכחותה גם בירדן באמצעות המיליציות והכוחות הנאמנים לה, כדי לערער את המשטר הירדני ובסופו של דבר להפילו וכדי להציב כוחות נאמנים לה סמוך לגבולה המזרחי של ישראל – הן כהכנה לתקיפה משטח ירדן והן כדי לאפשר העברת אמל"ח לגדמ"ע.[67]

 

בתחילת אפריל 2024, המיליציות אף הצהירו על כוונתן בריש גלי. אבו עלי אל-עסכרי, בכיר בגדודי חזבאללה הצהיר כי ארגונו פועל לחמש פעילים בירדן. עלי פצ'לאללה, ח"פ עיראקי מטעם הגדודים הודה כי בכוונת המיליציות להקים בירדן מיליציה שתסייע להם לפעול גם מול ארה"ב. לדבריו "ירדן חשובה מאוד לציר ההתנגדות" וכי בכוונתם "להניע את החזית המתה בירדן כדי שתתמוך בפלגים בפלסטין." בירדן דווח כי מאז ה-7.10 סוכלו ניסיונות של גורמים מילטנטיים עיראקיים לחדור לשטחה במסווה של שיירות סיוע לפלסטינים.[68]