כללי

עיתונאי לבנוני שמתח ביקורת על חזבאללה נחקר על שת"פ עם ישראל

 

בלבנון נמשכת המחלוקת אודות מעורבותו של חזבאללה במלחמה המתנהלת בין ישראל לחמאס עקב מתקפת הטרור שביצעה חמאס ב-7.10.2023.

 

ב-17.3.2024 זומן מכרם רבאח, עיתונאי והוגה דעות לבנוני, לחקירה במנגנון הביטחון הכללי בהוראת השופט פאדי עקיקי, נציג ממשלת לבנון בבית המשפט הצבאי בשל ביקורתו נגד חזבאללה.

החקירה ארכה כמה שעות ובסיומה שוחרר רבאח, אך החקירה בעניינו נמשכת. לטענת רבאח, חוקריו האשימו אותו בשיתוף פעולה עם ישראל, במסירת מידע על עמדות של חזבאללה ובפגיעה בארגון. במאמר שפרסם לאחר שחרורו, קשר רבאח, המוכר כמבקר חריף של חזבאללה, בין זימונו לחקירה לבין דברים שאמר בראיון לאתר חדשות לבנוני כמה ימים טרם החקירה, במהלכו מתח ביקורת חריפה על הארגון ועל החלטתו להצטרף למלחמה נגד ישראל בtעקבות מתקפת ה-7.10.2023.

 

בראיון אמר רבאח: "ב-8.10 חסן נסראללה [מזכ"ל חזבאללה] אמר:  'אנחנו פתחנו בחזית הזו' ובכך הצדיק את התגובה הישראלית [על לבנון] מבחינת החוק הבינלאומי... אשר לטענה כי לישראל יש שאיפות בנוגע לאדמתנו, הלוואי ותבוא לקחת את נהר הליטני, זה יהיה עדיף על פני הפיכתו לביוב. [גם] הטענה שהמטרה היחידה של ישראל היא לבנון, לא מדויקת. ישראל היתה מרוצה אם חזבאללה היה הופך לשומר גבולה הצפוני, אבל כשאיראן הורתה לו לפתוח את החזית [הלבנונית] כדי לא לפגוע בתדמיתם [של איראן וחזבאללה] בדעת הקהל הערבית והאסלאמית, הוא עשה זאת... אנו יכולים להשיב את השטחים הלבנונים שיש עליהם מחלוקת באמצעות דיפלומטיה, כפי שקרה עם השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין בהסכם קביעת הגבול [הימי]. בעיני חזבאללה כולנו בוגדים..."[1]

 

זימון רבאח לחקירה עורר ביקורת חריפה בקרב פוליטיקאים ועיתונאים לבנונים המתנגדים לחזבאללה, שטענו כי זהו ניסיון להפחיד את רבאח ולמנוע ממנו למתוח ביקורת על חזבאללה. לטענת העיתונאית הלבנונית וורה בו מנצף, השופט עקיקי "נחשב למקורב מאוד לחזבאללה."[2]   

 

זימון רבאח לחקירה בשל ביקורתו על חזבאללה, מעיד מחד על עוצמת השליטה של הארגון במדינה ובמנגנוני הביטחון שלה, אך מאידך גם על חששו ורגישותו לביקורת על התנהלותו בתוך לבנון אשר הולכת וגוברת ככל שהמלחמה מול ישראל נמשכת ומתעצמת.[3] 

 

להלן תגובת רבאח לחקירתו וכן הביקורת על זימונו לחקירה בקרב פוליטיקאים ועיתונאים לבנונים המתנגדים לחזבאללה:

 

רבאח: אני סוכן של לבנון, חזבאללה הוא הסוכן של גורמים זרים העוינים אותה

נראה כי זימונו לחקירה לא הרתיע את רבאח, שגם לאחריה, המשיך למתוח ביקורת על חזבאללה. זמן קצר לאחר שחרורו, פרסם רבאח מאמר בו פירט את הסיבות לחקירתו ואת תוכנה והדגיש כי הוא דבק בביקורתו על חזבאללה. תחת הכותרת "כן, אני סוכן של לבנון" תיאר רבאח בסרקזם את התנהלות מנגנון ביטחון המדינה והשופט עקיקי וכתב: "מנגנון הביטחון הכללי, בצורה מקצועית ומתוך מחויבות לחוק, הפנה שאלות... שקיבל מנציג הממשלה בנוגע לראיון בו דיברתי על אזור אל-קלמון בסוריה שחזבאללה ומיליציות איראניות הפכו לאתר לאחסון אמל"ח, ייצור ואריזת סמי הקפטגון וכן בנוגע לדבריי שחזבאללה קונה בלבנון מוצרי אלקטרוניקה עבור המל"טים שלו, עליהם אמרתי בלעג שהם טובים רק לצילום חתונות.

 

לטענת 'נציג הממשלה' שראה את הריאיון כולו ללא הנחיה של איש, העברתי נקודות ציון [של אתרים] צבאיים שעשויות לאפשר לישראל לתקוף אותם. נשאלתי מה מקור המידע 'הביטחוני' שלי. סברתי ששאלה זו טיפשית במיוחד מאחר שכל המידע שהצגתי לקוח ממקורות גלויים ונמצא בדיווחים עיתונאיים רבים באינטרנט. אשר למל"טים, אמרתי כי כדאי לבחון את רשימת הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי שכוללת שמות של יבואנים שעליהם הן מוטלות, בשל קניית חלקי מל"טים עבור הגורם הנזכר [קרי: חזבאללה]. נציג הממשלה עבר לדון איתי על דבריי בנוגע לנהר הליטני שהפך לביוב בשל השחיתות של השכבה הפוליטית המגינה על נשק חזבאללה, וטען כי מדובר בהזמנת ישראל לפלוש ללבנון... נראה שלא הבין כי דברי נאמרו באירוניה לגבי רצינות חזבאללה בפעילותו הצבאית...

 

נציג הממשלה שאל האם איני יודע שלפי הודעת ממשלה קודמת, חזבאללה הוא [תנועת] התנגדות לבנונית ויש קונצנזוס לגביו. הוא טען כי ביקורת על חזבאללה כעת, מעוררת קנאות עדתית ודתית ומשרתת את האויב הישראלי וכי העברת נקודות ציון צבאיות של עמדות חזבאללה בסוריה היא פשע".

 

עוד כתב רבאח: "תשובתי על התפיסה המשפטית השטחית והשגויה הזו, היא שהודעות הממשלה [שחזבאללה היא התנגדות לבנונית שיש לגביו קונצנזוס] הן מסמך פוליטי חסר ערך משפטי ושהחוקה הלבנונית – שהיא הבסיס החוקי... קובעת שהנשק צריך להיות בידי המדינה הלבנונית בלבד ושהחלטות על שלום ומלחמה הן אחריותו הבלעדית של הפרלמנט הלבנוני ולא של משמרות המהפכה האיראנים  שנציגם [בלבנון] הוא חזבאללה. אמרתי שלארגון [חזבאללה] אין היתר לפעול כמפלגה לבנונית מאחר שעל פי מסמך העקרונות שלו מ-1985 הוא אינו מכיר בישות הלבנונית.[4]

 

עוד אמרתי לנציג הממשלה שההקדמה לחוקה הלבנונית מעניקה לי ולכל לבנוני את הזכות

המוחלטת לחופש ביטוי ושלהאשמותיו הפוליטיות כלפי אין בסיס משפטי או מוסרי וכי החוקה הלבנונית... היא מקור הסמכות העליון לחקיקה ולחוק..."

 

אשר לטענות כי הוא משתף פעולה עם ישראל, כתב רבאח כי אלה טענות שווא וכי על פי כל קריטריון, חזבאללה הוא שמשתף פעולה עם גורם זר. לדבריו "על פי ההגדרה המשפטית משתף פעולה הוא מי שמשרת אג'נדות חיצוניות; מי שמפר את הריבונות הלבנונית, מבריח סמים, נשק וסחורות; מי שמקבל משכורת מגורם זר ומשרת תוכנית עדתית הרסנית ומרחיק את לבנון מהמרחב הערבי שלה, מי שחיסל את ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי (על פי בית הדין הבינ"ל כמובן)[5]... משת"פ הוא עם מי שנותן מאות מיילים [מעוקבים] מהים שלנו וממשאבי הטבע שלנו לישראל. זה הגורם שיש להאשימו בשיתוף פעולה ולא אדם המשתייך לקבוצה הקוראת לקיומה של מדינת חוק ומוסדות [בלבנון] ושפשעו היחיד הוא סירובו להיות כפוף ל'אדון עושק'..."[6]

 

מכרם רבאח[7]

פוליטיקאים לבנונים: הזימון נועד להפחיד ולמנוע ביקורת על חזבאללה; לא נבליג

עם היוודע דבר זימונו של רבאח לחקירה, קראו חברי פרלמנט לבנונים, המתנגדים לחזבאללה, לשחררו מייד. הללו עמדו על זכותו להביע את דעתו ודחו על הסף את האשמת רבאח בשיתוף פעולה עם ישראל. לדבריהם, ההפך הוא הנכון - רבאח פועל כדי להגן על לבנון מפני חזבאללה, אותה כינו "מיליציית טרור".

 

כך, חבר הפרלמנט סאמי אל-ג'ומייל, מנהיג הפלנגות קרא לשחרר את רבאח מייד. כמו כן, ח"פ מטעם הפלנגות נדים אל-ג'ומיל, בן דודו של סאמי ובנו של בשיר אל-ג'ומיל שחוסל ב-1982 אמר: "תם עידן מדיניות ההאשמה בבגידה והדמוניזציה לכל מי שמתנגד לכם [חזבאללה]. הגנה על לבנון וריבונותה בה פגעו חזבאללה וכנופייתו, אינה שיתוף פעולה [עם האויב], אלא פטריוטיות ברמה הגבוהה ביותר. הצבת גבול למיליציית טרור שחטפה את המדינה, הרסה את מוסדותיה וכלכלתה, אינה שיתוף פעולה אלא הדרגה הנעלה ביותר של פטריוטיות... דיכוי והפחדה לא השתיקו ולעולם לא ישתיקו את הכותבים החופשיים..."[8]

 

כמה חברי פרלמנט פרסמו בחשבונותיהם ברשתות החברתיות הודעה משותפת בה גינו את זימון רבאח לחקירה והדגישו כי "חופש הביטוי הוא זכות המוגדרת בחוקה. זימון לחקירה בשל עמדה או דעה היא חזרה להתנהלות שחלפה מן העולם. אנו מגנים את זימונו של מכרם רבאח שנועד להפחיד ולדכא חירויות."[9]

 

בעלי טורים לבנונים: רבאח הוא קול האמת; לבנון זקוקה לעוד אנשים כמותו

רבאח זכה לתמיכה גם בקרב כמה מעמיתיו שהדגישו כי דבריו מעידים דווקא על נאמנותו המוחלטת למדינה הלבנונית וניצלו את האירוע גם כדי למתוח ביקורת חריפה על חזבאללה, שלטענתם השתלט על לבנון ומובילה לסף תהום רק כדי לשרת את פטרוניתו איראן. ביקורת נמתחה גם על מוסדות המדינה שמאפשרים לחזבאללה לעשות כרצונו ולהוביל את לבנון לאבדון. 

 

רבאח הוא עיתונאי אמיץ שימשיך להירדף בשל נחישותו לומר את האמת

העיתונאי הלבנוני ח'יר אללה ח'יר אללה כתב במאמר ביומון הלונדוני אל-ערב: "החקירה שערך מנגנון הביטחון הכללי בלבנון... לאח ולחבר הנכבד [מכרם] רבאח, נותנת מושג לגבי מידת שליטתו של 'חזבאללה' על מה שנשאר ממוסדות המדינה הלבנונית... מכרם רבאח ניסה להביך את חזבאללה ואת מי שתומך בו. היה צריך להשתיקו ולהענישו, כדי שיהיה חלק מעדר צאן שאיראן עושה בו כרצונה ומובילה אותו לסוף טרגי, דוגמת הסוף שאליו הובילה את עזה..."

 

ח'יר אללה הוסיף כי רבאח נמנה עם קומץ של "לבנונים מכובדים" שמעזים להתייצב "נגד זיוף ההיסטוריה, תקיפת האמת וההיגיון במדינה שבה 'חזבאללה' מסרב להסגיר את רוצחי [ר"מ לבנון לשעבר] רפיק אל-חרירי לידי החוק, בהיותם 'קדושים'. מכרם שילם את מחיר היותו אמיץ ואובייקטיבי, לאחר שאמר ללבנונים מה שצריך להיאמר, במקום ליפול בפח הסיסמאות שהביאו את לבנון למצבה הנוכחי..." ח'יר אללה תהה מדוע במקום לחקור את רבאח, מנגנוני הביטחון אינם עוסקים בהבאתם לדין של האחראים לרצח מתנגדי חזבאללה כמו לוקמאן סלים,[10] ג'ובראן תויני[11] וויסאם אל-חסן.[12]

 

"...מידי יום פוחת מספרם של הלבנונים בעלי הכבוד שאומרים את המילה לא ל'חזבאללה' ומתנגדים למעשיו. בעלי כבוד אלה יודעים שלבנון אינה סחורה שנמכרת ונקנית, וכי הגנה על אדמתה היא מטלה שחובה לקיימה. בעלי כבוד אלה, ובראשם מכרם רבאח, יודעים שהחזית שאותה פתחה איראן בדרום לבנון לא תועיל לעזה כהוא זה. החזית הזו אינה אלא תירוץ שישראל תשתמש בו ביום מן הימים, ואולי בעתיד הקרוב, כדי לפתוח במלחמה נגד לבנון, ולא נגד 'חזבאללה'. מלחמה זו תהיה הרסנית ותחסל את התשתית שעוד נותרה בלבנון. זה מה שניסה מכרם רבאח להזהיר מפניו, במקום שלבנון תמשיך להיות בת ערובה בידי חזבאללה ובידי התוכנית האיראנית...

 

מכרם רבאח משלם את מחיר סירובו להיות צבוע ומושפל. הוא סירב להיות עשוי מהחומר של האנשים שמפרים את החוקה הלבנונית כדי לממש מטרות אישיות שלהם. הוא פשוט סירב להיות שותף לסילוף ולתוכנית האיראנית שמטרתה היא לבנון - כל לבנון - וסגנון החיים המשותף בה. 

מכרם רבאח נרדף והוא ישוב ויירדף, בראש ובראשונה משום שהוא לבנוני חופשי, אמיץ וישר. הוא אומר את האמת כפי שהיא... הוא מודע לכך שרק האמת תציל את לבנון ושלעולם לא תהיה חלופה לשיבה אל שפת ההיגיון, גם אם הכיבוש האיראני עלה ויעלה ללבנון ביוקר."[13]  

 

מדובר ברדיפה שרירותית; בלבנון היום אין מדינה

בדומה כתב עלי חמאדה, בעל טור ביומון הלבנוני אל-נהאר: "דבר אינו מצדיק רדיפה של מנגנוני הביטחון ומערכת המשפט בניסיון להטריד את המרצה האקדמי ד"ר מכרם רבאח, בתגובה על עמדותיו האמיצות נגד חזבאללה. עיון בכל הסעיפים שהוכנסו כסיבות לחקירה שכנע אותנו עוד יותר כי הרדיפה [של רבאח] הינה שרירותית ונועדה לדכא את חופש הדעה המתנגדת ל'חזבאללה' ולציר ההתנגדות בלבנון...

 

חשוב שדעת הקהל בלבנון תבין כי לבנון זקוקה ביותר לקולות לאומיים אמיצים שאינם מתפשרים על המדינה ואינם חוששים מהנשק הבלתי חוקי..."

 

חמאדה הזהיר כי השימוש המופרז במערכת המשפט, שחזבאללה רוצה לשלוט בה, עלולה להוביל להחרפת הפילוג בעם הלבנוני. בנוסף, גם הוא מתח ביקורת על ממשלת לבנון שמעניקה גיבוי לחזבאללה שגורר את לבנון למלחמת התשה, שסופה להחריב את לבנון. לדבריו, בלבנון כיום, מיעוט, המיוצג ע"י חזבאללה, הוא ששולט למעשה בגורל המדינה כולה ו"נעזר בכוחו להפעיל אלימות נגד הלבנונים כדי להכניעם... אין היום בלבנון מדינה, לא שלטון ולא ממשלה ואפילו לא לגיטימיות אמיתית, שכן המוסדות רקובים והשלטון שבוי בידי החמדנות והשאיפות הקטנות..."

 

חמאדה הביע חשש מפני "המשך סיכון ביטחונה וגורלה של לבנון בשירות 'אחדות הזירות'[14] ושהדבר יסתיים שוב בהרס המדינה או לפחות בהרס רעיון לבנון האחת... יש כעת פער גדול בין התוכנית של המיליציה [קרי, חזבאללה] לבין [רצונם של] מיליוני הלבנונים. הגיע הזמן לומר את האמת כפי שהיא."[15]

 

רבאח השמיע את קולם של מאות אלפי לבנונים

בניגוד לח'יר אללה שטען כי רבאח נמנה עם מיעוט של אנשים שמעז לצאת נגד חזבאללה, טוני פרנסיס, בעל טור ביומון הלבנוני נידאא' אל-וטן, כתב כי זימונו לחקירה של רבאח הוא "זימון [לחקירה] של רוב הלבנונים" מאחר שרבאח אינו היחיד ויש עוד "מאות אלפי אזרחים פשוטים שמדברים כמוהו ואומרים מה שאולי לא יכול להיאמר על מפלגה זו או אחרת, על המלחמה [בישראל אותה מנהל] חזבאללה ומדיניותו, על השחיתות של מנהיג זה או אחר בעדה אחרת ועל ההסכמה בין המיליציות ו[הפוליטיקאים] המושחתים לרוקן מתוכן את חוקתה של לבנון, [מוסד] הנשיא, מוסדות החוק, הדורות הצעירים שלה, יכולותיה, משאביה ועתידה." לדבריו "רבאח לא עשה דבר מלבד לשפוך אור על העובדות הללו והוא זומן לחקירה... הוא לא התחמק, כפי שעשו 'בכירים' אחרים אשר רמסו את החוקים ואת מערכת המשפט, אלא הוא הלך בְּדרך בה האמין..."[16]