המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הוויכוח באיראן על ניהול מו"מ ישיר עם ארה"ב (חלק ב')
9/3/2022

 

איראן עומדת על דרישותיה מממשל ביידן מלפני שנה: הוויכוח באיראן על ניהול מו"מ ישיר עם ארה"ב – המנהיג העליון ח'אמנאי אישר עקרונית; הרפורמיסטים בעד, האידיאולוגים נגד (חלק ב')

 

מאת א. סביון


הקדמה:

נוכח כוונתו הנחרצת של ממשל ביידן לחזור להסכם הגרעין 2015 התפרץ בשבועות האחרונים פולמוס בתקשורת האיראנית סביב שאלת ניהול מו"מ ישיר בין איראן לארה"ב. יצוין כי השיחות בוינה מתנהלות בתיווך אירופאי-רוסי-סיני מול ארה"ב, הנמצאת "בעונש" בחדר צדדי, לפי דרישת איראן, כדי להמחיש שהיא יצאה מן ההסכם ומהקבוצה המנהלת את המגעים מול איראן.

 

מבחינת המשטר האיראני, שיח ישיר עם ארה"ב פסול אידיאולוגית, שכן פומביות ונורמליזציה של מפגשים עם נציגי ארה"ב מהווים אישור וקבלה רשמיים מצד המשטר המהפכני האיראני להיותה של ארה"ב מנהיגת סדר עולמי. בנוסף לכך, אי שיתופה של ארה"ב במו"מ בוינה על חזרה להסכם הגרעין הוא עקרוני ומהותי שכן איראן רואה בארה"ב אשמה במצב שנוצר (עקב הודעת הנשיא טראמפ על פרישה מן ה- JCPOA ב-2018) ולפיכך היא חייבת לנקוט את הצעד הראשון ולהסכים לדרישות איראן: ביטול כל הסנקציות ווידוא ביטולן בשטח, הבעת מחויבות מצד ההנהגה האמריקאית להסכם (מטעם מוסד הנשיאות ואם זה לא מתאפשר בשל חוסר היכולת להכתיב לנשיא עתידי מדיניות דורשים האיראנים הצהרה מחייבת מטעם ראשי בתי הנבחרים), ומתן ערבויות לכך שארה"ב לא תפרוש שנית מן ההסכם, ורק לאחר מכן ינקטו האיראנים בצעד כלשהו.

 

החוגים הפרגמטים-רפורמיסטים באיראן מתחו ביקורת על הפרקטיקה הנהוגה בחוגי המשטר, ובמיוחד תחת הנשיא ראיסי של ניהול מו"מ עקיף מול ארה"ב והחרמתה באופן פומבי, במיוחד נוכח הדיווחים על בקשות רבות מצוות המו"מ האמריקאי לנהל שיחות ישירות. ב-26.2.2022 דיווח היומון הלבנוני המקורב לחזבאללה, אל-אח'באר, מפי מקורות איראניים כי שר החוץ האיראני אמיר חוסין עבד אללהיאן סירב לבקשות חוזרות ונשנות מצד סגנית הנשיא האמריקאי, כאמלה האריס, להפגש עימו בשולי ועידת מינכן לביטחון.[1] הפרגמטים קוראים לנהל מגעים ישירים עם ארה"ב כדי למקסם את האינטרס האיראני מולה – בהיותה השחקן הראשי והעיקרי בהסכם ה- JCPOA והמעצמה בעלת המשקל הפוליטי והכלכלי המשמעותי במיוחד מול איראן. טיעון נוסף שהעלו בזכות המגעים הישירים עם ארה"ב הוא הצורך להימנע מתשלום מיותר למתווכות הארופאיות, לרוסיה ולסין, עבור שירותי התיווך.

 

החוגים האידיאולוגיים הניציים ממשיכים לעומתם לשלול כל הכרה רשמית בהיותה של ארה"ב פרטנר לגיטימי לשיחות ותולים את סירובם בעמדה מוסרית גבוהה תוך הצגת ארה"ב כגורם שאינו ישר ואמין וכבעלת מזימות אידיאולוגיות-פוליטיות נגד איראן המהפכנית.

המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, התיר (שוב) את המגעים עם ארה"ב בצורה מעומעמת כשאמר בינואר 2022 כי "ניהול משא ומתן, דיבור ואינטראקציה עם האויב בשלב מסוים אין פירושם כניעה לו." [2]

 

דוח זה יסקור את הגוונים במשטר האיראני כלפי ארה"ב ובמיוחד בנושא הגרעין והחזרה להסכם ה- JCPOA:

 

העוינות הממוסדת של המשטר האיראני כלפי ארה"ב – "השטן הגדול"

ארה"ב מכונה בעיני משטר המהפכה האסלאמית של איראן "השטן הגדול." זה אינו ביטוי תעמולתי גרידא אלא עמדה אידיאולוגית עקרונית ביחס לארה"ב המתבטאת בכך שממשלת ראיסי (כקודמתה, ממשלת רוחאני וגם קודמותיה) עומדת על אי קיום כל קשר פומבי עם ארה"ב.[3]

 

העוינות האידיאולוגית הממוסדת של משטר המהפכה של איראן כלפי ארה"ב מוזנת מן התפישה האידיאולוגית השלטת במשטר שרואה בארה"ב האחראית לעוולות בעולם בתחום הפוליטי, המוסרי והתרבותי וכמנהיגת סדר עולמי שצריכה לרדת ממעמדה – ואת מקומה בהנהגת העולם תתפוס איראן המהפכנית.

סוגית השיחות עם ארה"ב היא עניין רגיש וטעון באיראן בשל העמדה האידיאולוגית הקיצונית של משטר הרפובליקה האסלאמית של איראן נגד ארה"ב – "השטן הגדול." המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, אינו מתיר קיום שיחות רשמיות עם ארה"ב, למעט ההיתר החריג אותו כינה "גמישות הירואית" בשנת 2012 שנתן לצוות המו"מ האיראני לנהל שיחות ישירות מול ממשל אובמה לצורך השגת הסכם הגרעין – ה-JCPOA שהוצג ב-2015.[4]  

 

יודגש כי הסכם הגרעין הושג בתכנון, הסכמה ובתיאום מלאים מראש של כלל צמרת המשטר האיראני ותוך ניהול התייעצויות ופיקוח של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, וזאת כדי לשפר את מעמדה האסטרטגי של איראן. מג'יד תח'ת רוואנצ'י, נציג איראן באו"ם, אמר ב-19.1.21 כי "כי זה לא נכון לומר שהסכם הגרעין הוא תוצר של ממשלת רוחאני [כי] גם המועצה העליונה לביטחון לאומי נתנה את דעתה וגם [המנהיג העליון] ח'אמנאי נתן הוראות בנושא הזה. הסכם הגרעין היה נושא שקבוצת [מקבלי ההחלטות] של המשטר דיברה עליו וכעת אנו מגיעים לשלב קריטי, ואנו מתקדמים עפ"י החלטת המג'לס."

 

יש להזכיר כי השיחות הישירות של איראן עם ארה"ב החלו בעומאן בערוץ חשאי רק לאחר שהנשיא אובמה מסר לטהראן הכרה חתומה בזכות איראן להעשיר אורניום. הדבר ארע שנה קודם לבחירת רוחאני כנשיא (2013) ולא כפי שנהוג לחשוב, שערוץ זה נפתח בשל כניעת איראן ללחץ הסנקציות המערביות.[5]

 

פרקטיקה דומה מתנהלת גם כעת בשיחות וינה. שר החוץ אמיר חוסין עבד אללהיאן רמז כי איראן לא רואה טעם בשיחות ישירות אלא אם יבטיחו האמריקאים תוצאה סופית מראש ויתחייבו לה כתנאי לפתיחת שיחות ישירות. בריאיון ל"פיננשיאל טיימס" תחת הכותרת "איראן קוראת ל"הצהרה פוליטית של ארה"ב בדבר מחויבות להסכם הגרעין" הבהיר עבד אללהיאן כי בכירים אמריקאיים שלחו "מסרים רבים" לניהול שיחות ישירות עם איראן אך שלל צעד כזה. לדבריו, "התגובה האחרונה שלנו לאמריקאים ולמתווכים היתה: לכל דיאלוג, מגע ומו"מ ישירים עם ארה"ב יש מחיר עצום עבור ממשלתי. איננו מוכנים להיכנס לתהליך של שיחות ישירות עם ארה"ב אם אין לנו לפנינו מבט שיבטיח הגעה להסכם טוב עם ערבויות יציבות." הוא הבהיר עוד כי טהראן הצביעה בפני ארה"ב כי אם לוושינגטון יש "כוונות אמיתיות עליכם לנקוט כמה צעדים מעשיים ומוחשיים בשטח עוד בטרם יוכלו להיות שיחות ומגעים ישירים." בצעדים נכללים הפשרת מליארדי דולרים של הנפט האיראני השמורים בבנקים מרכזיים של מדינות זרות בשל הסנקציות של טראמפ או צווים נשיאותיים [של ביידן] להסיר חלק מהסנקציות." [6]

 

הרפורמיסטים בעד מו"מ ישיר עם ארה"ב; האידיאולוגים שוללים

המאבק הפוליטי בין שני החוגים הפוליטיים העיקריים באיראן, האידיאולוגים והפרגמטים, בעשור האחרון מתאפיין באבחנה הבאה: המחנה הפרגמטי-רפורמיסטי קורא להשתמש בערוצי הדיפלומטיה ולנהל מו"מ לשיחות עם ארה"ב כדי לשפר את מצבו הכלכלי והגיאופוליטי של משטר המהפכה האסלאמית באיראן. המחנה האידיאולוגי, לעומת זאת, שולל הידברות גלויה כזו. אולם, שני המחנות כאחד פועלים לחיזוק משטר המהפכה ומביעים נאמנות לצו המנהיג העליון ח'אמנאי, הסמכות העליונה בענייני המדינה באיראן. ח'אמנאי עצמו התיר לאחרונה לקיים שיחות עם ארה"ב אם כי לא כינה המצב "גמישות הירואית" כפי שעשה בשנת 2013 ערב פתיחת המו"מ הישיר הפומבי בין ארה"ב לאיראן.[7]


המנהיג העליון ח'אמנאי רומז שניתן לשוחח עם ארה"ב

בשתי רמיזות בשבועות האחרונים התיר המנהיג העליון ח'אמנאי לנשיא ראיסי ולצוותו לנהל שיחות עם ארה"ב:

ב-9.1.22 אמר ח'אמנאי לתושבי העיר קום בנאום בוידאו לרגל אירועי המהפכה ב-1977: "אי הכניעה לאויב היהיר והבריון הוא גם אחד מעקרונות המהפכה, וניהול משא ומתן, דיבור ואינטראקציה עם האויב בשלב מסוים אין פירושם כניעה לו, כשם שלא נכנענו עד כה ולא נכנע מעתה ואילך."[8]

 

המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, בנאום לתושבי קום [9]

 


בנאום בוידאו ב-17.2.2022 לרגל יום השנה למחאת תושבי תבריז בצפון איראן באירועי טרום המהפכה רמז המנהיג העליון ח'אמנאי שיש לפתור כעת את הבעיות שלא נפתרו – קרי, בעית הסנקציות האמריקאיות המקשות מאוד על כלכלת איראן – מול ארה"ב בהסכם 2015, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלות העבר של צוות המו"מ של ממשלת רוחאני מול ארה"ב:

 

"בנוגע להסכם הגרעין בשנים 2015 ו-2016, הביקורת שלי הייתה על כך שיש נקודות בהסכם הגרעין שחייבים היו להקפיד עליהן כדי שלא יצוצו בעיות בעתיד ואף חזרתי על כך גם בהערות. אך חלק מהנקודות לא קיבלו את תשומת הלב והבעיות שכולם רואים אכן צצו. מסיבה זו חשוב להסתכל על העתיד [הדגשת ממרי]... דרך להתמודד עם הלחץ הכלכלי היא באמצעות מאמץ פנימי ונטרול הסנקציות. כמובן, שלצד זאת גם המאמץ הדיפלומטי הוא טוב, כמו שאחינו הטובים והמהפכנים עוסקים בהסרת הסנקציות ובשכנוע הצד הנגדי [לקבל את דרישות איראן]..."[10]

 

הביקורת מחוגים רפורמיסטים על מדיניות המשטר כלפי ארה"ב בשיחות הגרעין

מוחמד ג'ואד חקשנאס, חבר הנהגת מפלגת "אעתמאד-י מלי" הרפורמיסטית: "לב העניין הוא בין אמריקה לאיראן ... כשאיננו יכולים לשבת לשוחח עם הצד האמריקאי - זה הרגע בו נכנסות שאר המדינות"

בריאיון ב-13.1.22 לסו"י האיראנית אילנא, מתח מוחמד ג'ואד חקשנאס, חבר הנהגת המפלגה הרפורמיסטית "אעתמאד-י מלי", ביקורת על סירובה של איראן לנהל מו"מ ישיר מול האמריקאים, וטען כי סירוב זה והמו"מ עם קבוצת ה-4+1 כמתווכת, פועלים לרעתה של איראן. זאת, מכיוון ששאר המדינות בקבוצת ה-4+1 מנצלות את הסיטואציה לטובת האינטרסים שלהן עצמן, ומרוויחות על חשבון איראן. להלן עיקרי דבריו:

 

"דבר מובן מאליו בניהול מדינה הוא שכאשר בכירים של מדינה מסוימת המייצגים את העם, לוקחים על עצמם את גורלה של מדינה כמו איראן, אסור שיהיו להם שום דאגה, מחשבה או חשש מלבד אלה הכפופים לאינטרסים הלאומיים של המדינה ושל העם. כמורה בתחום מדיניות החוץ אמרתי לתלמידיי, ותמיד שמעתי ממרציי, שהמאפיין וקנה המידה החשובים ביותר לבכירים בתחום מדיניות החוץ במדינה ולהגדרת מדיניות אסטרטגית בעמודי התווך של המדינה חייבים לעמוד בקנה אחד עם הגשמת האינטרסים הלאומיים.

 

האנשים השולטים היום בגורל המדינה במג'לס, במועצה העליונה לביטחון לאומי, ובמועצה לקביעת האינטרס של המשטר, וקובעים את מדיניות החוץ חייבים להיות מודעים לחוקים ולעקרונות בקבלת ההחלטות ולשים אליהם לב. יישום מדיניות החוץ אינו מקום למחלוקות משום שהטיפול והיישום של מדיניות זו נעשים במשרד החוץ, המקום היחיד שבו יש ליישם את המדיניות כדי לממש את האינטרסים הלאומיים ולייצג אותם...


מוחמד ג'ואד חקשנאס, מראשי המפלגה הרפורמיסטית "אעתמאד-י מלי" [11]

 


למרבה הצער אנו נוקטים במשך שנים מדיניות לא נכונה שהצליחה לספק רק את האינטרסים של מדינות שלא היה להן תפקיד וכוח במו"מ. כך, נקלענו למו"מ עם ה-5+1 בעוד שכלל לא היה צורך בחמש [אלא רק באמריקה]. לב העניין הוא בין איראן ואמריקה. היו צריכים לטפל בחילוקי הדעות בין שתי המדינות האלה על סמך האינטרסים המשותפים ולפתור את חילוקי הדעות במו"מ ללא נוכחות מתווך.

 

כשאיננו יכולים לשבת לשוחח עם הצד האמריקאי - זה הרגע בו נכנסות שאר המדינות. ברור כשמש שכל מדינה במו"מ חותרת לרווח ולאינטרס שלה עצמה ... מה שקורה זה שהרווחים של איראן מתחלקים בין חמש המדינות האלה. מכיוון שהאמריקאים נמצאים במעמד משלהם, אין להם שום סיבה לרצות לספק למישהו [אחר] רווח, ומסיבה זו הסבנו נזק למדינה בכך שנקטנו בגישה הזו...

 

בשיחות המנהיג עם הציבור בעיר קום ובסבב הקודם התייחסו [לשיח ישיר מול אמריקה] בבירור כגבורה וחזרו על העמדה הזו גם הפעם. ברור מה היו החששות שלהם בזמנו אך השאלה היא כזו: למה היה צריך לזנוח את זה כל השנים? כיום אין ספק בכך שחוסר תשומת לב לאינטרסים הלאומיים שם אותנו בעמדת נחיתות גם בתוך המדינה וגם במו"מ עם כוחות חיצוניים. זה כובל את ידינו ויוצר נזק וחולשה. איננו יכולים לכבול בפועל את ידיהם של צוות המו"מ האיראני ואז לומר להם "לכו תנהלו מו"מ". סוג כזה של מו"מ לא יביא דבר מלבד נזק."[12]

 

השגריר לשעבר אור'לי: "המדינה שמעוניינת בהסרת הסנקציות היא אנחנו והמדינה שצריכה להסיר את הסנקציות היא אמריקה, ואם כך מדוע לא לנהל משא ומתן ישיר עם מדינה זו?"

השגריר לשעבר והפרשן לענייני מדיניות חוץ, ג'אויד קורבאן אור'לי, טען ב-18.1.22 כי התמשכות המו"מ בוינה והתנהלות הצוות האידיאולוגי של ראיסי לא בהכרח ישיגו הישגים טובים מאלו שהשיג הצוות הפרגמטי של רוחאני מול ממשל ביידן. הוא התייחס לצורך "בדיאלוג ישיר עם ארה"ב בזמן זה כדי להאיץ את המשא ומתן, לסיים הסכמים ולצמצם את המחלוקות. נקודה זו הודגשה פעמים רבות על ידי, על ידי אחרים ואפילו על ידי פרשנים אידיאולוגיים: אין סיבה שנמסור את עמדותינו לצד הנגדי דרך מתווכים שאיננו יודעים עד כמה הם אמינים. כמו כן, יש לזכור שלכל מדינה יש את האינטרסים שלה. מהטרויקה האירופאית עד רוסיה וסין - שום מדינה לא תקריב את האינטרסים של עצמה לטובת מדינה אחרת. נוסף על כך, אין איסור על שיח ישיר עם אמריקה ולאחרונה שוב הבהיר המנהיג ששיח עם האויב אין פירושו כניעה. לכן, איני רואה סיבה שנמשיך בצורה כזו במשא ומתן. המדינה שמעוניינת בהסרת הסנקציות היא אנחנו והמדינה שצריכה להסיר את הסנקציות היא אמריקה, ואם כך מדוע לא לנהל משא ומתן ישיר עם מדינה זו?"[13]

 

השגריר לשעבר ופרשן למדיניות חוץ, ג'אויד קורבאן אור'לי [14]

 


אחמד חכימי פור, מזכ"ל מפלגת "רצון האומה האיראנית": "עדיף שנוכל להגיע לנקודה שבה נוכל לנהל מו"מ עם מדינה זו [ארה"ב] כדי לפתור את הבעיות"

בריאיון לאיסנא ב-21.2.2022 קרא אחמד חכימי פור, מזכ"ל מפלגת "רצון האומה האיראנית" הרפורמיסטית, ויו"ר הסיעה הרפורמיסטית במועצת העיר טהראן, לנהל שיח ישיר עם ארה"ב. להלן עיקרי דבריו:

 

"ההתפתחויות בשנים האחרונות הוכיחו יותר מתמיד שכל מדינה פועלת להשגת האינטרסים שלה. מכיוון שהסכסוך העיקרי שלנו הוא עם אמריקה, עדיף שנוכל להגיע לנקודה שבה נוכל לנהל מו"מ עם מדינה זו כדי לפתור את הבעיות ולשפר את המצב."[15]

 

התנגדות במחנה האידיאולוגי לניהול שיחות ישירות עם ארה"ב

ביקורת חזיתית מצד המחנה האידיאולוגי ספגו בכירים מן המחנה האידיאולוגי, שר החוץ עבדאללהיאן ועלי שמח'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, הגוף השלטוני המקבל החלטות בעניינים אסטרטגיים ובהם הגרעין, בשל רמיזתם כי גם ממשלת ראיסי תשקול בחיוב שיחות ישירות עם ארה"ב אם יתמלאו תנאי איראן. סביר כי דברי השניים היו על דעת המנהיג העליון ח'אמנאי.

 

שה"ח האיראני, אמיר חוסין עבד אללהיאן [16]

 


ב-24.1.22 אמר שה"ח עבד אללהיאן כי "הצד האמריקאי שולח לנו בדרכים שונות מסרים לפיהם הוא מעוניין בפלטפורמה לשיח ישיר עם איראן. בינתיים השיח מול אמריקה אינו ישיר, אלא מתנהל דרך [נציג האיחוד האירופי לשיחות, אנריקה] מורא ודרך אחת או שתיים מהמדינות החברות ב-JCPOA. עם זאת, אם נגיע בתהליך המו"מ לשלב שבו הגעה להסכם טוב בעל ערבויות גבוהות תחייב רמת שיחות [ישירות] עם האמריקאים – לא נתעלם מכך."[17]

 

מזכיר המועצה העליונה לבטחון לאומי, עלי שמח'אני, צייץ בטוויטר ב-25.1.22 כי אופציה לשיחות עם האמריקאים תהיה כאשר יהיה מדובר ב"הסכם טוב" – עפ"י ראיית איראן:[18]

 

כיהאן: "השאלה היא מדוע ועל פי איזה היגיון עבד אללהיאן ושמח'אני מדברים על אפשרות של משא ומתן ישיר עם אמריקה?!"

שופר המשטר כיהאן המבטא עמדות ניציות פרסם ב-26.1.2022 מאמר מערכת הנוזף בבכירי המחנה האידיאולוגי שכותרתו "[הערה בונה] לאחינו אמיר עבד אללהיאן ושמח'אני". חוסין שריעתמדארי, עורך היומון ונציג המנהיג ח'אמנאי במוסד זה, קרא לשר החוץ עבד אללהיאן ועלי שמח'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, להתפכח ולהזהר מן המזימות של ארה"ב:

 

"קשה להאמין שעבד אללהיאן ושמח'אני, עם כל הידע והניסיון שלהם, לא מודעים להונאה שעומדת מאחורי שיחות ישירות עם אמריקה... אמריקה הראתה כמה פעמים שהיא רוצה לנהל מו"מ למען מו"מ ולא על מנת לפתור את הבעיות...

אמריקה הייתה בטוחה שלאחר יציאתה מהסכם הגרעין יתחיל סבב שיחות חדש בנושא תוכנית הטילים של איראן ונוכחותה באזור ויווצרו הסכמי גרעין 2 ו-3 (ולפי דבריו החכמים של שהיד קאסם סולימאני, נקודת הסיום [שלהם] הייתה חיסול איראן!) אולם טריק זה לא התממש בשל חכמתו של המנהיג [ח'אמנאי] והממשלה לא הורשתה להיכנס לסבב השיחות הללו...

כעת השאלה היא מדוע ועל פי איזה היגיון עבדאללהיאן ושמח'אני מדברים על האפשרות של משא ומתן ישיר עם אמריקה?! ואיזה חלק בסוגיה שבירורו מצריך משא ומתן, קל וחומר מו"מ ישיר עם אמריקה, לא ברור ?!...

 

הטענות הללו עוררו גל של דאגה גם בקרב מגוון רחב של כוחות מהפכנים ותומכי האל והתקווה היא ש[עבד אללהיאן ושמח'אני] יתקנו בהקדם את דבריהם הלא-שקולים ויסירו את החשדות שיצרו."[19]

 

 



[1] אל-אח'באר (לבנון), 26.2.2022

[2]  אתר המנהיג, 9.1.2022  

[6] ריאיון שה"ח עבד אללהיאן לפיננשיאל טיימס Iran calls for US ‘political statement’ on commitment to nuclear deal 16.2.2022

[8]  אתר המנהיג, 9.1.2022  

[9]  אתר המנהיג (איראן), 9.1.22

[10] אתר ח'אמנאי (איראן), 17.2.2022

[11] אילנא (איראן), 13.12022

[12]  אילנא 13.1.2022

[13]  אילנא (איראן), 18.1.2022

[14]  אילנא (איראן), 18.1.22

[15] איסנא (איראן), 21.2.2022

[16] איסנא (איראן), 24.1.2022

[17] איסנא (איראן), 25.1.2022

[19] כיהאן (איראן), 26.1.2022