המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב סעודי: "ארץ הקודש" ו"האדמה המבורכת" הנזכרות בקוראן הן מכה ולא אף מקום אחר
27/1/2021


כותב סעודי: "ארץ הקודש" ו"האדמה המבורכת" הנזכרות בקוראן הן מכה ולא אף מקום אחר

 

אחמד אל-סיד עטיף, משורר, סופר ועיתונאי סעודי, פרסם מאמר ביומון הסעודי עוכאט', בו טען כי המושגים "ארץ הקודש" ו"האדמה המבורכת" הנזכרים בקוראן מתייחסים אך ורק למכה ולא לשום מקום אחר זולתה, ובכלל זה לא לירושלים, לא למסגד אל-אקצא ולא לסוריה או לעיראק, כפי שטוענים פרשני קוראן שונים. לדבריו, מקור חילוקי הדעות נעוץ בכך שהפרשנים השונים לא חיפשו את התשובה בקוראן, אלא הסתמכו על מקורות תורניים. עטיף מצטט פסוקי קוראן רבים המעידים לדבריו על כך שמכה ולא שום מקום אחר היא ארץ הקודש והאדמה המבורכת, ושהברכה שניתנה לה אינה שפע חומרי, אלא קדושתה והתכונות הייחודיות רק לה. 

 

יצוין כי מאמר סעודי זה אינו ראשון מסוגו, שכן ב-13.11.20, פורסם מאמר דומה - גם כן ביומון עוכאט' - בו נטען כי ייתכן שמסגד אל-אקצא הנזכר בקוראן כלל לא נמצא בירושלים כי אם בחצי האי ערב.[1]


אחמד אל-סיד עטיף[2]


 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"רבות הדעות לגבי מיקומה של "ארץ הקודש". יש הטוענים שהיא סוריה, או יריחו, או ירושלים וחלק מירדן, [אחרים טוענים שהיא] בסוריה ועיראק או שהיא [משתרעת] בהכרח מ[נהר] הפרת שבעיראק עד אל-עריש שבמצרים.

 

חילוקי הדעות הללו באשר לביאור המושגים 'האדמה המבורכת' ו'ארץ הקודש' הם דבר טבעי, שכן הטוענים [כך או אחרת] אינם מסתמכים על מקור אחד קבוע, אלא מדובר בטענות שנלקחו לראשונה ממקורות תורניים והטענות שבאו אחריהן התבססו עליהן, עד היום.

 

אולי הפרדוקס הוא שבעלי הפרשנויות השונות לא חיפשו בקוראן עצמו אחר משמעות המושג 'האדמה המבורכת' למעט הדברים שציטט אל-טבּרי[3] בנוסח 'אחרים אמרו' ולפיהם רק בפסוק: 'ומילטנו אותו ואת לוט אל הארץ שאותה בירכנו'[4] הכוונה ב[מושג] האדמה המבורכת היא למכה, ושהראיה לכך היא בפסוק: 'הבית הראשון שהוּקַּם לאנשים אשר בְּבַּכַּה [קרי, מכה] הוא מבורך.[5] אולם לא אל-טבּרי ולא אחרים נהגו לפי דעה זו.

 

אנו מאמינים בקוראן, בהיותו התגלות מאת אללה ובהיותו טקסט כתוב שקדם לספרי ההיסטוריה הערביים, ולכן  קודם כל, יש לשאול ולחקור בו אודות כוונת [המושג] האדמה המבורכת. זאת, כיוון שהאדמה היא של אללה והוא זה שמברך ומעניק לה ברכה היכן שהוא רוצה ורק הוא זה שמודיע לנו היכן בֵּרֵך ולמה. הקוראן אינו מונע מאתנו את המידע הזה ומציינו במפורש וללא ספק בפסוקים: 'הבית הראשון שהוּקַּם לאנשים אשר בְּבַּכַּה [קרי, מכה] הוא מבורך. יש בו אותות ברורים: הוא מקום מגוריו של אברהם, כל מי שנכנס אליו מוגן והאנשים המסוגלים לכך מחויבים כלפי אללה לעלות אליו לרגל'.[6] פסוקים אלה מדגישים בפני האנשים החלוקים בַּנושא ובפני הכופרים, כי הבית הראשון שהוקם לאנשים הוא זה אשר במכה. הבית כאן הוא מסגד של כל האנשים...  הבית אשר במכה הוא מבורך והוא מנחה את כל בני האדם לדרך הישר... הפסוק מביא לאנשים החלוקים בַּנושא ולכופרים שאליהם הוא פונה שלוש ראיות לכך [שמכה היא המקום הקדוש] והן ראיות שהם מכירים בהן ולא מכחישים אותן:  מכה היא מקומו של אברהם - מקום מגוריו, ביתו - והם יודעים זאת; מי שנכנס אליה מוגן והם יודעים זאת, ואנשים עולים אליה לרגל ו[גם] זה ידוע להם.

 

הברכה (השפע) שיש למקום היא לא העצים והפירות, אלא היא התכונות שיש [רק] לו ואין לזולתו והן: העלייה לרגל אליו, היותו מסגד לכל [המוסלמים], חוק המוגנות שחל [על השוהים] במתחם המסגד הקדוש במכה...

 

אללה גם הזכיר [בקוראן] בכינוי נסתר מקומות מסוימים בעולם שאותם כינה מבורכים: [כך למשל נאמר] 'הקמנו כפרים בולטים בינם לבין הכפרים שאותם ברכנו'[7], וכן נאמר : 'ומילטנו אותו ואת לוט אל הארץ שאותה בירכנו'[8], נאמר גם: 'לשלמה נָתַנו את רוח הסערה, הנושבת על פי הוראתו אל האדמה שאותה ברכנו...'[9] ונאמר: 'הנחלנו לבני העם שדוכאו את מזרחה ומערבה של הארץ שאותה ברכנו'[10]. אם כך היכן הם המקומות, הכפרים או הארץ המבורכת הללו?!

 

רוב הפרשנים וההיסטוריונים הראשונים סברו כנראה שברכה של האדמה פירושה תמיד שפע של עצים ונהרות. הם שאבו את פרשנויותיהם מאנשי התורה [היהודים] ומהפרשנויות שלהם ל[מושג] האדמה המבורכת ואמרו כי [הפסוק 7 : 137] מתייחס לסוריה..., וכי הפסוק: 'הקמנו כפרים בולטים בינם לבין הכפרים שאותם ברכנו'[11] מתייחס לסוריה, אחרים אמרו [שהוא מתייחס] לכפרים ב[אזור] צנעאא' [שבתימן] או לירושלים או לכפרים ערביים בין [העיר] אל-מדינה לבין סוריה... לגבי הפסוק: 'לשלמה נָתַנו את רוח הסערה, הנושבת על פי הוראתו אל האדמה שאותה ברכנו...'[12] אמרו כי הוא מתייחס לאדמת סוריה ופלסטין... ועל 'המסגד הקיצון אשר ברכנו את סביבותיו'[13] אמרו כי הכוונה לסוריה... ושהברכה היא גידולי השדה והפירות, או לירושלים... או [שהכוונה] למסגד אל-אקצא בפלסטין ולסביבותיו... על פי הפרשן אל־קוּרטוּבּי [1273-1214] הכוונה היא לנביאים ישרי הדרך שנקברו סביבו והפכו אותו לקדוש...   

 

מקום [מבורך] זה שב ומוזכר באופנים שונים בפסוקים רבים [ובהם]: 'בארץ הבטוחה הזו'[14], 'ריבון העולמים הפוך את המקום הזה לבטוח'[15]... יש לציין כי הקוראן לא הזכיר את מסעותיו ואת תנועותיו של אברהם, זולת יציאתו מאדמת עמו בהיותו 'נער ושמו אברהם'[16] ומעברו אל מכה, שם בנה את הבית [המסגד] הקדוש והשגיח עליו ולעת זקנתו הודיע לו אללה על [הולדת בנו] יצחק ושיכן אותו ואת צאצאיו בו.

 

[אם כך] הקוראן מחזיר אותנו למקום מבורך אחד [קרי, המתחם הקדוש במכה] שלא כמו כל ההשערות שהפרשנים הפריזו בהן. לפיכך, כל אימת שהקוראן מזכיר את האדמה המבורכת בגוף שלישי נסתר: 'ברכנו אותה'; או  בכינוי הרמז: 'הארץ הבטוחה הזו' או בשם תואר: 'המקום המבורך' 'האדמה הקדושה' הוא מתכוון אך ורק למכה. מכה תמשיך להיות כזו [קרי, קדושה ומבורכת], גם אם תתרחב ככל שתתרחב..."[17]




[2]  sadacom.news , 24.4.2013

[3] מוחמד בן ג'ריר אל-טברי היה היסטוריון ופרשן קוראן פרסי (923-838).

 [4]קוראן, סורה 21, פסוק 71

[5]  קוראן, סורה 3, פסוק  96

[6]  קוראן, סורה 3, פסוקים  96- 97

[7]  קוראן, סורה 34, פסוק 18

[8]  קוראן, סורה 21, פסוק 71

[9]  קוראן, סורה 21, פסוק 81

[10]  קוראן, סורה 7 , פסוק 137 

[11]  קוראן, סורה 34, פסוק 18

[12]  קוראן, סורה 21, פסוק 81

[13]  קוראן  סורה 17, פסוק 1

[14]  קוראן, סורה 95, פסוק 3

 [15]קוראן, סורה 2, פסוק 126

[16]  קוראן, סורה 21, פסוק 60

[17]  עוכאט' (סעודיה), 25.12.2020