המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר ביומון סעודי: יתכן שמסגד אל-אקצא כלל לא נמצא בירושלים, אלא בחצי האי ערב
17/11/2020


מאמר ביומון סעודי: יתכן שמסגד אל-אקצא כלל לא נמצא בירושלים, אלא בחצי האי ערב

 

ב-13.11.20 פרסם העיתונאי הסעודי אוסאמה ימאני, בטורו ביומון הסעודי הממסדי עוכאט', מאמר חריג תחת הכותרת "היכן שוכן מסגד אל-אקצא?" בו ערער על הקונצנזוס סביב מיקומו של מסגד אל-אקצא בירושלים וסביב חשיבותה וקדושתה של  ירושלים עבור המוסלמים המבוססות על האמונה שהיא כיוון התפילה הראשון שלהם. לדבריו, האמונה כי מסגד אל-אקצא המוזכר בקוראן שוכן בירושלים הגיעה מספרי היסטוריה וספרי פרשנות מאוחרים, ואולם לפי פרשנויות אחרות מסגד אל-אקצא כלל אינו נמצא בירושלים, כי אם באזור מכה שבסעודיה. ימאני ציין כי מספרו של ההיסטוריון הערבי-מוסלמי אל-ואקדי, עולה כי מסגד אל-אקצא אליו הגיע מוחמד שוכן למעשה בכפר אל-ג'ועראנה שבמחוז מכה בחצי האי ערב. 

 

כמו כן, בניסיון להפחית מהחשיבות המיוחסת לירושלים באסלאם, טען ימאני, תוך שהוא מצטט היסטוריונים וספרי פרשנות החדית' - כי אין קונצנזוס על היותה של ירושלים כיוון התפילה הראשון של הנביא מוחמד, הגם שטענה זו נפוצה בימינו, וכי הכעבה במכה היא שהייתה כיוון התפילה הראשון. לדבריו, הח'ליף החמישי לבית אומיה, עבד אל-מלכּ בן מרואן, בנה בשנת 691 לספירה את כיפת הסלע בירושלים על מנת שתשמש מקום חלופי לעלייה לרגל, במקום מכה, עליה השתלט בשעתו השליט המורד, עבדאללה אבן אל-זובּיִר, שמנע ממוסלמים לעלות אליה לרגל. 

 

לבסוף הדגיש ימאני כי ריבוי הגרסאות בספרי המסורת, הפרשנות וההיסטוריה מעיד על כך שייחוס החשיבות והקדושה לירושלים ולמסגד אל-אקצא נבע מסיבות פוליטיות, ולא מסיבות דתיות.

 

יצוין כי מאמרו של ימאני עורר סערה ברשתות החברתיות בעולם הערבי, כאשר רבים, ביניהם גם עיתונאים ערבים מוכרים, תקפו אותו ואת היומון עוכאט' שפרסם את המאמר והאשימו אותו בהפצת "דברי הבל" סוטים הסותרים את הקוראן והסונה. חלקם אף טענו כי ימאני "חולה" או משוגע. היו גם מי שטענו כי הכותב משרת את האג'נדה הציונית ואת הניסיון של המזרחנים היהודים להכחיש את האופי הנסי של עליית מוחמד לשמיים ולסלף את עובדת היותו של מסגד אל-אקצא בירושלים. עוד נטען כי פרסום המאמר נעשה מסיבות פוליטיות בניסיון להכשיר את אווירת הנורמליזציה עם ישראל.[1]

 

מחמוד הבאש, יועצו של יו"ר הרשות הפלסטינית לענייני דת והשופט השרעי העליון של הרש"פ, גינה בחריפות את המאמר, שנועד, לדבריו, לשרת את אויבי האומה וציין כי יש רק מסגד אל-אקצא אחד והוא זה אשר נמצא בירושלים, שמיליוני מוסלמים מכירים אותו מתחילת האסלאם ועד היום; הוא שהיה כיוון התפילה הראשון של המוסלמים וממנו עלה מוחמד לשמיים.[2]

 

אוסאמה ימאני[3]


 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"עבור מיליוני מוסלמים התשובה [לשאלה שבכותרת המאמר: היכן שוכן מסגד אל-אקצא?] היא שמסגד אל-אקצא שנזכר בקוראן בפרשת המסע הלילי [סורה 17], נמצא בפלסטין.

רבים אינם יודעים כי העיר אל-קודס לא כונתה כך בעידן הנביא ולא בעידן הצחאבה [חברי הנביא], שכן בעבר היה שמה איליא' על שם איליא' בן ארם בן שם בן נוח[4] ולאחר מכן כונתה איליא' על שם האל הרומי הראשי. שמה של העיר איליא' שונה בימי הקיסר [הרומי] קונסטנטינוס [הגדול], שמת בשנת 337, והיה הקיסר הרומי הראשון שקיבל את הנצרות כדת רשמית ועממית ברחבי האימפריה. הוא ביטל את השם איליא' והחזיר לעיר את שמה הכנעני. למעשה, שמה הראשון של אל-קודס הוא 'אוּרֻסַלִים'  או 'אוּרֻשַׁלִים', קרי, 'עיר השלום'.

 

הסיבה שרבים מהאנשים סבורים כי מסגד אל-אקצא [הנזכר בקוראן] שוכן בפלסטין נעוצה בכך שברבים מספרי ההיסטוריה וספרי הפרשנות, ובפרט המאוחרים שבהם, נכתב כי אל-אקצא שוכן באל-קודס ומכאן נוצר הבלבול בין אל-קודס לבין כיוון התפילה [הראשון] ומסגד אל-אקצא.

 

אל-קודס אינה אל-אקצא, שכן היא לא כונתה כך בתקופת שליחות הנביא מוחמד ולא בתקופת הח'ליפים ישרי הדרך [קרי, ארבעת הח'ליפים הראשונים] .כמו כן, אל-קודס היא עיר ומסגד אל-אקצא הוא מסגד ואין קשר בין כיוון התפילה הראשון לבין מסגד אל-אקצא. כמו כן, אין גם הסכמה כללית באשר לכיוון התפילה הראשון. ישנן שתי דעות באשר לכיוון התפילה הראשון: רבים טוענים כי כיוון התפילה הראשון הוא הכעבה ומציינים כי הנביא 'היה מתפלל במכה לכיוון הכעבה ואחר כך, לאחר ההִיִגְ'רה [לאל-מדינה], הוא ציווה להתפלל לכיוון הסלע של בית המקדש [קרי, אבן השתייה]'. (ראו את ספרי התפסיר [פרשנות הקוראן] הבאים: 'אל-כשאף' של אל-זמח'שרי, חלק 1 עמ' 100; תפסיר אל-בידאוי, חלק 1 עמ' 416; תפסיר של אל-ניסאבורי חלק 1 עמ' 355 , ו'פַתְח אל-קַדיר' של אל-שוקאני, חלק 1 עמ' 234).

[הפרשן] אל-קוּרטוּבּי מסכם לנו את המחלוקת הזו ואומר: 'בהיותו במכה צֻווה [הנביא מוחמד] לראשונה להתפלל.  הדעות - באשר לשאלה אם [הציווי] היה [להתפלל] לכיוון בית המקדש [קרי ירושלים] או לכיוון [הכעבה ב]מכה - נחלקו לשתיים: קבוצה אחת אמרה לכיוון בית המקדש, [וכך עשה הנביא גם בתקופת שהותו] באל-מדינה במשך 17 חודשים, ואחר כך היטה אותו אללה לכיוון הכעבה. כך נמסר מפי עבאס. אחרים אמרו כי [הנביא] צֻווה מההתחלה להתפלל לכיוון הכעבה והוא התמיד בכך במשך כל זמן שהותו במכה, כשהגיע לאל-מדינה הוא התפלל לכיוון בית המקדש ואחר כך היטה אותו אללה לכיוון הכעבה. אבו עמר אמר: זו לדעתי הדעה הנכונה' (תפסיר אל-קורטובי חלק 2, עמ' 150).

 

במילים אחרות, יש הסבורים כי קרוב לוודאי שהכעבה הייתה כיוון התפילה הראשון ולא בית המקדש. כך אנו מסיקים גם מהמסורת של אבן עבאס שאומר כי בהתחלה היה [כיוון התפילה] לעבר הבית העתיק [להלן: הכעבה], אחר כך הוא שונה לכיוון בית המקדש ולבסוף שב להיות לכיוון הכעבה... (תפסיר אבן כת'יר, חלק 1 עמ' 218). כלומר, הכעבה הייתה [כיוון התפילה] הראשון שהנביא זנח אותו ואחר כך שב אליו. יתרה מזו, יש מי שמכנים את הכעבה במילים מפורשות 'כיוון התפילה הראשון מבין השניים' (תפסיר אל-בידאוי, חלק 1, עמ' 420 ; תפסיר אבן עג'יבה, חלק 1 עמ' 115).

 

מדבריהם של אבות [האסלאם] הקדמונים שהובאו לעיל עולה אפוא, שאין הסכמה פה אחד באשר להיות בית המקדש כיוון התפילה הראשון, הגם שטענה זו נפוצה בקרב האנשים ובכתובים בימינו.

 

עבד אל-מלכּ בן מרואן [הח'ליף החמישי לבית אומיה, 705-646] בנה את מסגד כיפת הסלע בשנת 691 לסה"נ כדי שהאנשים יעלו אליו לרגל במקום למכה, עקב התמרמרות האנשים על כך שנמנע מהם לקיים את מצוות העלייה לרגל למכה, משום ש[שליט מכה המורד, עבדאללה] אבן אל-זובּיִר דרש בשעתו מעולי הרגל להישבע לו אמונים[5]...   

 

לדברי אל-ואקדי [היסטוריון ערבי-מוסלמי, 823-747], מסגד אל-אקצא שוכן ב[כפר] אל-ג'ועראנה [שבמחוז מכה]. הוא אמר: 'הנביא מוחמד הגיע לג'ועראנה... ושהה בה 13 [יום] וכאשר רצה לעזוב לעיר אל-מדינה יצא מאל-ג'ועראנה... הוא נכנס למצב של התקדשות לצורך עלייה לרגל למסגד אל-אקצא [מילולית: הרחוק ביותר] שמעבר לוואדי, במדרון הרחוק ביותר. מקום התפילה של הנביא היה אפוא באל-ג'ועראנה. מסגד זה... נבנה בידי אדם מ[שבט] קורייש וכותל שנמצא לידו שימש [לצורך קשירת אל-בֻּרָאק[6]]. אל-ג'ועראנה היא מקום שאיננו מקודש בין מכה לבין טאיף, הנמצא 18 מייל צפונית מזרחית למכה... ויש בה שני סימנים [המציינים את] גבול [הקדושה של מכה] שם התקדש הנביא... לצורך עלייתו השלישית לרגל, כפי שסיפרו המסורות, ובה נמצא מסגדו שבו התפלל וממנו התקדש כאשר שב מטאיף לאחר כיבוש מכה...

 

הלקח שאנו לומדים מהשוני בין המסורות והסיפורים מצביע על ניצול עניינים... [דתיים] לטובת אירועים, סוגיות ועמדות פוליטיות שאין להם קשר לאמונה ולא לטובת הפולחן הדתי."[7]    



[2]  www.alwatanvoice.com , 14.11.2020

[3]  https://nabd.com  , 17.10.2019

[4]  לא ברור מנין הובא השם איליא', שכן בבראשית פרק י', פסוקים כ"ב-כ"ג נאמר: "וּבְנֵי אֲרָם עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ".

[5] הכותב מבסס את דבריו, ככל הנראה, על דברים שכתב אחמד אל-יעקובי, היסטוריון שיעי ערבי חשוב בן המאה ה-9.

[6] אַלְ-בֻּרָאק לפי המסורת המוסלמית הוא שמו של היצור הפלאי שעליו רכב הנביא מוחמד במסעו ממכה לירושלים וחזרה. כשעלה מוחמד למרום, קשר המלאך גבריאל את אַלְ-בֻּרָאק בפינה הדרומית של הכותל [המערבי], כדי שימתין שם לנביא מוחמד עד לשובו מן השמים.

[7]  עוכאט' (סעודיה), 13.11.2020