המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
יום ירושלים 2020 באיראן, בסימן אנטישמיות, עלילות דם וקריאות להשמדת ישראל
21/5/2020

 

המשטר האיראני מציין את יום ירושלים 2020 בסימן אנטישמיות, עלילות דם וקריאות להשמדת ישראל


מאת: א. סביון ומ. מנזור

 

הקדמה:

כבכל שנה מציין המשטר האיראני את 'יום ירושלים' (רוז-י קודס) ביום השישי האחרון של חודש הרמדאן, שחל השנה ב-22.5.20. גם השנה, הקריאה להשמדת ישראל תופסת מקום בולט בדברי בכירי המשטר שהודיעו כי מפאת הקורונה יוצגו מפגני יום ירושלים באמצעי התקשורת ולא בתהלוכות ברחובות איראן כמקובל בכל שנה. בנוסף, שוב בלטו גילויי אנטישמיות בהצהרות בכירי המשטר ודובריו.

 

דוח זה יציג כמה דוגמאות בהן בולטת הקריאה לחיסול ישראל כמדינת העם היהודי תוך שילוב ביטויים אנטישמיים:


כרזה לרגל יום ירושלים מטעם מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, בה שילב את הביטוי הנאצי לחיסול היהודים באירופה – "הפתרון הסופי", וציוצים בהם הוא קורא להשמדת ישראל כמדינת העם היהודי בין אם בהתנגדות מזויינת או בחיסול בשיטה דמוקרטית של משאל עם.


מאמר בשופר המשטר האיראני כיהאן, בו נפרשה משנת המשטר ביחס לציונות ולישראל תוך שימוש בעלילת דם נגד הציונים שעיקרה מנהגי של רצח לצורך קיום פולחן דתי. כשם שתורת הגזע הנאצית קיבעה את הרעיון שהיהודים הם אויב האנושות שהשתלטו בכספם ובתחבולותיהם על הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות מתוך כוונה לנהל את העולם כך מייחס המשטר האיראני לציונים כוונות זהות.

 

המאמר בכיהאן טען כי הציונים והתנועה הציונית הם כת גזענית שהשתלטה בעזרת הכסף היהודי ובכוח הזרוע על ירושלים ואדמת הפלסטינים, חסידיה הציונים מבצעים פולחן דם משחר ההיסטוריה "ודם זורם על המקומות בהם הם משתטחים, והמזבח שלהם מריח דם." זאת מתוך ערבוב בין מושג "יהודי" ל"ציוני", תוך העלאת הטענה שהציונים אינם יהודים באמת, טענה שמקורה באידיאולוגיה האסלאמית של איראן הנשענת על הדת ושוללת את רעיון הלאומיות. כיהאן מאשים את היהודים והציונים בצליבת ישו ובניהול מסע צלב כיום נגד הדת הנוצרית, בהשתלטות על מוקדי הכוח הפוליטיים של מדינות המערב כדי להשליט את דרישותיהם ולהשתיק את הנצרות, ברצון להשתלט על אדמות האסלאם בחצי האי ערב תוך גיוס שושלות המלוכה הערביות במפרץ לצדן נגד איראן וחזונה האסלאמי ובליבוי מלחמות בקרב המוסלמים דוגמת המלחמה בתימן.

המהפכה האסלאמית של איראן, קובע כיהאן, היא הכוח שעוצר את "המכונה הציונית" והוא זה שישחרר את האנושות מן הציונים/יהודים. כיהאן קורא להמשיך להיאבק בישראל עד לשחרור הקרוב של ירושלים.

 

מאמר נוסף בכיהאן והודעות משרד החוץ האיראני שצויצו בטוויטר בהן הובלט ההאשטג: # Covid1948, שמשמעו שהקמת מדינת ישראל הציונית משמעותה היא הפצת מגיפה עולמית, בדומה לוירוס הקורונה.

עוד בעניין האידיאולוגיה האנטישמית של המשטר האיראני וקריאתו להשמדת ישראל ראו מסמכי ממרי:

השמדת ישראל – היעד האידיאולוגי והמעשי של משטר המהפכה באיראן – אוקטובר 2018

אנטישמיות באיראן (א'): שה"ח זריף מכחיש שאיראן נגד יהודים   פברואר 2019

 

אנטישמיות באיראן (ב') : מהדי טאיב, ממקורבי מנהיג איראן, בסדרת הרצאות על היהודים: אויבכם המושבע – היהודים; אם חוד החנית יכוון אל היהודים – העולם ישתחרר – ינואר 2020


מנהיג איראן ח'אמנאי: "הפתרון הסופי" לציונים ולישראל

ב-19.5.20 פרסם מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, באתרו כרזה לכבוד רוז-י קודס (יום ירושלים), בשלוש שפות בה נכתב: "פלסטין תשוחרר הפתרון הסופי: התנגדות [מזוינת] עד למשאל עם".

 

ח'אמנאי פרסם באתריו כרזה בשלוש שפות בה נראים חיילים פלסטינים על הר הבית מניפים את דגלי פלסטין וחזבאללה בלווית סמלי ההתנגדות והמהפכה האסלאמית בהם: מייסד משטר המהפכה האסלאמית באיראן, איתאללה רוחאללה ח'ומיני, מנהיג איראן, ח'אמנאי, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני שנהרג בינואר בידי ארה"ב. [1]


 

מוטיבים אלה של השמדת ישראל השזורים אנטישמיות– הפעם הביטוי הנאצי: "הפתרון הסופי", מופיעים תדיר בהתבטאויות מנהיג איראן ח'אמנאי. עפ"י תפישתו, המטרה היא חיסול ישראל. ואולם, עד להשגת ביצועו של משאל העם שמטרתו היא החיסול הגמור של ישראל בדרך "דמוקרטית"- לשיטת המשטר האיראני – יש להפעיל התנגדות מזויינת. ראו ציוצי מנהיג איראן בטוויטר ב-20.5 לגבי חיסול מדינת ישראל בין אם בדרך התנגדות מזויינת ובין אם בכפיית משאל עם "דמוקרטי" בקרב תושביה "האמתיים" של פלסטין, שהם לדעת ח'אמנאי  המוסלמים, הנוצרים והיהודים שנמצאו בפלסטין 100 שנה קודם לייסוד מדינת ישראל במאי 1948.

 

עוד מדגיש ח'אמנאי כי משמעות דבריו בדבר חיסול המשטר הציוני ובכיריו אין משמעה חיסול היהודים, אולם כפי שיוצג בהמשך מושגי "היהודי" ו"הציוני" משמשים בערבוביה את דוברי המשטר האיראני למרות שהם טוענים שהם לא מכירים בציונים כיהודים: [2]

 

 


 

 

 


מאמר בכיהאן: "הציונות היא כת פולחן הנשענת על גזע ודם, כותבת את ההיסטוריה בדם ... המהפכה האסלאמית של איראן עצרה את מכונת הציונות... פרויקט הציונות הסתיים"

להלן תרגום מאמר כיהאן 13.5.2020 פרי עטו של חבר מערכת היומון, סעדאללה זארעי, המקורב לחוגי משמרות המהפכה. במאמר נפרשת משנת המשטר ביחס לציונות ולישראל תוך ייחוס עלילת דם לציונים שעיקרה ביצוע רצח לצורך קיום פולחן דתי:

 

"קודס" [ירושלים] אינו סתם קבר, זו ארץ בעלת קשר עמוק לנביאים האלוהיים ולדתות האברהמיות [יהדות, נצרות ואסלאם]. מזה אלפי שנים רואות בה הדתות האלוהיות את "מקורן "ו"יעדן," ומשום כך במשך אלפי שנים הותקפה ירושלים על ידי שטני השדים ובני האדם.[3] מן התקופות הקדומות ביותר של הדתות, שחרור ירושלים ולקיחתה בשבי הלכו יד ביד, וירושלים היתה לעתים חופשיה ולעיתים בשבי...

ירושלים מזמנת את האנושות לקרוא לחופש ואנשים דתיים הם הקהל הראשון לזעקתה הפצועה. ירושלים קוראת לנו על מנת להשתחרר ומזמינה אותנו לחופש שלה, ועלינו לשחרר את עצמנו קודם לשחרור ירושלים; חופשים מפחד, חופשים משעבוד לשדים אנושיים, חופשים מכפירה ומפרעונים [דיקטטורים]...אכן, ירושלים רוצה שנהיה חופשיים, כמו שאברהם של זמננו, [מייסד משטר המהפכה האסלאמית של איראן, איתאללה רוחאללה] ח'ומייני, אמר, "יום ירושלים הוא יום שחרור כל המוסלמים ושחרור כל המדוכאים."

 

אולם בניגוד למה שנראה, היהדות והיהודים אינם שם נרדף למה שהגיע לירושלים [קרי הציונות]. היהדות [שלהם] היא אמונה גזעית שאינה מכירה ביהודים, ומסיבה זו, היהודים אינם רואים בציונות דת. הציונים רואים במנהגיו של משה [רבנו] אמונות טפלות ומתנגדים לכל מה ששמו "אלוהים". לכן ירושלים שבויה בידם והיא אינה מקום לפולחנם. הציונות אינה מכבדת את ירושלים, ואמנם ראינו ש[ר"מ ישראל לשעבר] אריאל שרון נכנס לירושלים ולכיפת הסלע [הר הבית] במגפיו ובחרבו, שפך שם דם, והרס את שלוות הפולחן בכיפת הסלע וירושלים.

 

לפני חמישים ושתיים שנים הציונים גם הציתו את מסגד אל אקצה, ושרידי [האירוע] והעשן עוד נותרו על התקרה, הקירות, הבימה והמזבח של אל-קודס.[4] מזה שנים חולמים הציונים להרוס את הכיפה הקדושה הזאת על ידי חפירת מנהרה מתחת לקרקע של אל-קודס. בשם "גופת דוד" הם רוצים להרוס את מורשת אברהם. ממש כשם שגרמו לאובדן פולחן אל-ח'ליל עם פולחן ריק בשם "חברון". חלוקת חברון הייתה חלוקת בני האדם והאנושות, שכן אין צורך להפריד בין חסידי הדתות האברהמיות.

 

הציונות איננה דת, והיא גם לא חסידה של שום דת. הציונות היא "כת" (קבוצה פוליטית) שנוסדה בהצהרה  בבאזל בשוויץ,[5] וכמובן, שורשיה בפלוטוקרטים של המאות ה-15 ו-16 ושל ימי הביניים. משפחות רוטשילד ורוקפלר הם גזענים גוזלי האוצרות, יורשי חשכת ימי הבינים של אירופה. הציונות מנסה לכתוב היסטוריה חדשה לאנושות, היסטוריה שבה "שולט" הדם, ומי שהוא יותר צמא דם יש לו יותר יכולת לשלוט.

 

הם [הציונים] מתחילים את הפולחן שלהם בדם ודם זורם על המקומות בהם הם משתטחים, והמזבח שלהם מריח דם. עבור הציונים הדם הוא בראש ובראשונה סיפור האנושות ואות הקין הכי טוב שלהם. טופרי הציונות המופיעים בדמות לפיד כבוי, מבליטים במרכזם "צלב" כדי להנציח את מאמצי קודמיהם להרוג את ישו. הם רוכבים כיום על מרכזי הכוח הנוצריים ואינם מהססים לספר בגאווה את סיפור רצח ישו המשיח, שאלוהים הציל מרשתם.

 

בעיני ראשי הציונות, סיפור יהודה [איש קריות] והמשיח לא הסתיים ועל כל נוצרי לקבל את צלקות טופרי הציונות במאבק [שלהם] מול צאצאי יהודה [איש קריות]. [אמנם] הציונות הפנתה עורף לרצח והרס הנצרות וכל נוצרי, [אך] היא השתלטה כיום בשיכרון [כוח] על ארמונות האליזה, בקינגהאם ו[הבית] הלבן. אולם הם לא מסתפקים בכך, הם לא ישבו בשקט עד שלא יכבו את הבשורות הרוחניות של הכנסיות. 

 

הציונות היא כת פולחן הנשענת על גזע ודם, כותבת את ההיסטוריה בדם והתחילה בדם. למרות שהציונות אינה יהודית, היא מבקשת לחזור בשם היהודים לח'יבר ורוצה למסור את אדמת המוסלמים לבני קוריט'ה [שבט יהודי שמוחמד חיסל בחרב], בני אל-מוסטלק [בני שבט ערבי שכבש שטח בחוף ים סוף בין ג'דה לרביע] ולבני קינוקאע [שבט יהודי בקרבת העיר מדינה שמוחמד גירש] ומכיוון ש[הציונות] יודעת שלא נשאר דבר מ​שבטים ערביים אלו, היא מחפשת עבדים בארמונות חג'אז [סעודיה], אבו דאבי [האמירויות], כווית, מסקט [עומאן] ודוחא [קטר], כדי להפיץ את דוכני הציונים מטעם בני קוריט'ה בארץ התגלות [הקוראן והאסלאם].


גם כאן הציונות התחילה עם דם וכותבת את ההיסטוריה בדם. הם מעודדים את המלחמה בתימן והשנאה בקרב הערבים המוסלמים בחצי האי [ערב] והתפשטות העוינות בין הערבים לאיראנים. והפעם הם איחדו לקואליציה [נגד איראן] את בני סופיאן [מנהיג וסוחר בן שבט קורייש שהנהיג את המאבק של תושבי מכה בנביא מוחמד], בני ג'הל [ממנהיגי מכה שהתנגד למוחמד וזמם למנוע ממנו להתפלל] ובני עכרמה [בנו של ג'הל].

 

אך זהו [רק] צד אחד של המטבע של ירושלים. בצדו השני של המטבע הזה משורטט הגורל האלוהי: ניצחון אברהם [אבי המונותאיזם] על נמרוד, ניצחון משה על פרעה, ניצחון ישו על המן ועל יהודה [איש קריות] ועל חורשי המזימות של הסנהדרין [בית דין יהודי שמנה שבעים ואחד דיינים, שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי, היה פעיל עד 425 לספירה], ניצחונו של מוחמד על [יהודי] ח'יבר וכגן [מלך עמי ערבות מרכז אסיה והקווקז], ניצחון עלי על בני אבו סופיאן [מאבק השיעים בסונים על רקע מאבקי הירושה באסלאם] וניצחון ירושלים על הציונות.

 

סיפור שושלת אברהם זו אינו סיפור האדמה, סיפור החומרנות, סיפור הדומיננטיות והשליטה [של הציונים], לא [סיפור] בחירת נשק על פני השלום. סיפור שושלת זו הוא החופש. בסיפור זה ירושלים היא סמל החופש, חירות האדם, חופש הדת, חופש הנביאים וחופש האל, אדם שסוגד [לאל] ללא כבלים, ואדם שאינו כבול לאיש, מפיץ פרחים בכל ברכת שלום שלו כפי שנאמר "לא תהיה עבד לזולתך והאל יצר אותך בן חורין."

 

הציונות נכנסה לזירה עם כלי נשק כדי לשבש את השלום בקרב המאמינים ולכבול את האנושות בשם השלום. אולם כיום הנשק והשלום של הציונות דעכו והשלום מצוי בקרב ברואי האל. לפני ארבעים שנה המהפכה האסלאמית של איראן הפכה את הציונות ממציאות ל"אשליה" ועצרה את מכונת הציונות. לאחר מכן הציונות החלה לקבץ נדבות בקמפ דיוויד ובאנפוליס וכו' [שיחות השלום בין ישראל והערבים בתיווך ארה"ב]. הציונות שהטילה מצור מצויה כעת במצור של צאצאי אברהם, משה, ישו ומוחמד. חזבאללה של לבנון, חמאס והג'יהאד הפלסטיני, אנצאראללה של תימן, החשד העיראקי [אלחשד אלשעבי], ההתנגדות הסורית ועשרות סניפיהם מצויים בכל מקום באזור, וישראל מנסה לשרוד במערבולת.

 

הממשלה בתל-אביב איבדה את צבעה. [הם עורכים] מערכת בחירות אחר מערכת בחירות אך דורכים במקום. ייהוד פלסטין היא [אמירה] שטותית ועסקת המאה אינה יכולה להחיותה. מכונת ייהוד פלסטין תקועה כבר שבעים שנה בבוץ והציונות לא תגיע לשום מקום בשארית חייה. חצרות המלוכה והעבדאל-עזיזים [כינוי גנאי לסעודים] כבר אינם יכולים לסלול את הדרך לייהוד [פלסטין] ע"י חתימה על ניירות [שלום]. בני הסלמאנים [הסעודים], בני הזיידים [האמירויות] ויתר בני המלכים [הערביים] אינם יכולים [לייהד את פלסטין].


הפובליציסט סעדאללה זארעי  [6]


 

במקום להיצמד לשני הקווים הכחולים שעל דגלה, הציונות בוחנת כעת חומות כדי להתגונן מפני מבטה של פלסטין רווית השנאה [כלפיה]. הציונות מהנילוס עד הפרת הפכה כעת לממשלה בת"א [שנמצאת] על ערש דווי. [הציונות שחרטה על דגלה] מהנילוס ועד הפרת ובכל מקום, הפכה ל-מת"א ועד ירושלים המערבית. הציונות מבצעת כיום תמרונים צבאיים בגבולות הצפוניים של פלסטין הכבושה כדי שאולי תהיה להם גישה למנהרות שמהן מתקפה של חזבאללה יכולה להתרחש בכל רגע. בגבולות הדרומיים [של ישראל] במחשבה יש מנהרות שמהן יש חשש שבכל רגע [יתקפו] חיילים פלסטינים מסיני ועד עזה והגדה [המערבית].

 

הציונות נושאת כעת עיניה לחלונות וושינגטון ו- AIPAC אולם היא צופה בייאוש בגורל החיילים האמריקנים בעיראק ובסוריה, כפי שאיתאללה ח'אמנאי החשיב את גירוש אמריקה מן האזור כנקמה על דמו של גנרל [קאסם] סולימאני. הציונות צמאת הדם יודעת שהמגעים המסורתיים עם ארמונות האליזה, בקינגהאם ו[הבית] הלבן כבר אינם מייצרים ניסים וזמן פריחת התרבות והפוליטיקה המערבית על סף סיום.

 

הציונות יודעת שהמערב, שהיה מפלטה העיקרי בהיסטוריה בת 72 השנים [שלה], מתמודד כעת עם אירועים רבים ואינו יכול לסייע להמשך חיי הציונות. וכך נשמעות היום לחישות הסוף של ישראל בבתים ובבסיסים של ת"א.

 

פרויקט הציונות הסתיים... אך יחד עם זאת, הציונות עדיין שופכת דם, עדיין מפציצה, עדיין מתנקשת, עדיין פולשת לשמי לבנון וסוריה, עדיין זוממת ומפציצה את הפלסטינים הנצורים של עזה, עדיין קונה עבדים ערבים במחירים נמוכים, עדיין נושאת עיניה אל ארמונות האזור [במדינות ערב] והמשמעות היא שהצעקות [נגדה] צריכות להישמע כשאגות, יש להנחית אגרופים והצעדים [נגדה] צריכים להישאר איתנים בדרך לירושלים. ירושלים נמצאת [במרחק] כמה צעדים מהחופש ויש ללכת בדרך זו עד הסוף".[7]

 

מאמר בכיהאן: "העולם יינצל לנצח מזוהמת ה-covid 1948  של הציונים. גוף העולם יחווה חיים ללא הסרטן הציוני"

מאמר המערכת של שופר המשטר האיראני, כיהאן, ב-21.5 שהוקדש ליום ירושלים וכותרתו "יום ירושלים- הסיוט לתמנון [ישראל]" הדגיש גם הוא את חזון משטר המהפכה האסלאמית של איראן בדבר חיסול מדינת ישראל, הפעם בדרך מזויינת, חיסול שיושג לא ע"י הנשק הצבאי של איראן, אלא ע"י הנשק הרוחני-אידיאולוגי שלה – יצוא המהפכה האסלאמית וביצועו בפועל בידי ההתנגדות המזויינת של חזבאללה – שלוחתו של המשטר האיראני. עוד ציין היומון בדומה למסר שהובע בציוצי משרד החוץ האיראני (ראה להלן), ברוח התעמולה הנאצית, כי ישראל והציונות הם נגיף המאיים על שלום העולם.

 

להלן תרגום קטע ממאמר המערכת בכיהאן:

"בארבעים השנים הללו [שחלפו מאז כינון משטר המהפכה האסלאמית באיראן] צמחו שתילי המהפכה יותר מאשר מאות השנים [שקדמו לה], והיום הם גדלו והתפשטו בעולם האסלאם. ייצוא המהפכה האסלאמית ביום יצא משליטת האויבים ובני החורין וגיבורי העולם הגיעו למסקנה שהמשטר הציוני הטובח בילדים מבועת בערב יום ירושלים, והתמנון [ישראל] רואה את סיוט המוות. 

 

אם פעם הייתה אמריקה מנהיגת [העולם] וישראל הייתה בעיה עבור ערביי האזור, הרי כיום ידי משמרות המהפכה  כרוכות על צוואר מנהיגה זו  וכדי שישראל תעלם אין צורך יותר ב[טילי] שהאב 3, פג'ר, עמאד ואפילו לא באסטרטגית דלי המים [להטביע את ישראל במים כדי להשמידה]. אוזניה של ישראל מעוותות בידי חזבאללה בלבנון ומעט מאבק מצדו יביא את מותה שני עשורים לפני ההבטחה  שניתנה לפני כמה שנים ע"י [ח'אמנאי כי בעוד] 25 שנה [ישראל לא תתקיים] והעולם יינצל לנצח מזוהמת ה-covid 1948  של הציונים. [כך] גוף העולם יחווה חיים ללא הסרטן הציוני."[8] 


ציוצי משרד החוץ האיראני: ישראל היא וירוס עולמי# Covid1948

ברוח התעמולה הנאצית שייחסה ליהודים הפצת מחלות וטענה שהם מהווים סכנה לאנושות, צייץ משרד החוץ האיראני ב-20.5.20 שתי הודעות בהן טען כי מדינת ישראל - "המשטר הציוני" – היא למעשה הפצת מגיפה עולמית, בדומה לוירוס הקורונה. האשטג # Covid1948 [9]

 

   

 

 



https://twitter.com/khamenei_ir/status/1263169292931158019

https://twitter.com/khamenei_ir/status/1263165539167371267

[3] בפולקלור האסלאמי והאיראני היצורים התבוניים בעולם נחלקים לאינס – המין האנושי ולג'ין השדים. ראו דוח ממרי המנהיג העליון ח'אמנאי: "יש אויבים שהם שדים וישנם אויבים שהם בני אנוש, והם מסייעים זה לזה"

[5] הכוונה ל'תכנית בזל' היא מצעה של התנועה הציונית שגובש בעת הקונגרס הציוני הראשון, בבאזל, שוויץ ב- 1897 ומטרתה: "הציונות שואפת להקים בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, המובטח לפי משפט הכלל".

[6] משרק (איראן) 12.5.20

[7] כיהאן (איראן), 13.5.2020

[8] כיהאן (איראן), 21.5.2020