כללי

 

הפגם הקריטי ב- JCPOA הוא אי-אכיפת פיקוח אמתי ע"י סבא"א; העיסוק בסוגיית הטילים הבליסטיים של איראן ותום תקופת ההסכם עמה הינו בריחה מהתמודדות עם הנושא הבוער של הצורך בפיקוח אמתי מידי עליה

 

מאת: י. כרמון וא. סביון

 

הקדמה

בכירים ופרשנים במערב התומכים ב-JCPOA מרבים לאחרונה לעסוק בשני נושאים, שהם מודים כי הם  מהווים בעיה בהסכם וגם לדידם יש להידרש אליהם. אולם, שני נושאים אלה – סעיף ה-SUNSET CLAUSE, המתייחס להסרת המגבלות מעל איראן הקבועות בהסכם, בתוך 8-10 שנים, ונושא פיתוח הטילים הבליסטיים לטווח ארוך של איראן – או שאינם שייכים להסכם עצמו (הטילים) או שמועדם רחוק ולכן אינו מחייב טיפול מידי בהכרח (SUNSET CLAUSE). בדרך זו הם מסיטים את תשומת הלב מן הבעיה העיקרית והקריטית שבהסכם, המחייבת טיפול מידי, והיא העדר פיקוח אמתי. בעיה זו עלתה מחדש לאחרונה כאשר דווח כי סבא"א נמנעה מלערוך ביקורת על יסוד מידע שהוגש לה לגבי הפרות איראניות.[1]

 

יובהר כי כאשר איראן, סבא"א, וראשי המדינות השותפות ל-JCPOA, חוזרים וטוענים כי מתקיים פיקוח חודרני שמעולם לא היה כמוהו, הם ממשיכים במצג שקר של סעיף הפיקוח ב-JCPOA, שכן הליך הפיקוח הזה מתקיים רק באתרים שאיראן הסכימה שיתקיים בהם פיקוח, לאמור: האתרים שהוכרזו על ידה כאתרים גרעיניים, אך איננו כולל כל אתר אחר באיראן לרבות אתרים צבאיים. ממשל אובמה והמדינות השותפות להסכם עיצבו את ה- JCPOA מלכתחילה כך שמצד אחד הם יכולים לטעון שפיקוח תקיף מיושם באיראן בעוד מצד שני הם אפשרו לאיראן להתחמק מביקורת בשטח בכל האתרים שאינם מוכרזים על ידה כגרעיניים. פיקוח באתרים אחרים כאלה יכול להתקיים, אם בכלל, רק לאחר מו"מ פוליטי ב"וועדה המשותפת" של ה-JCPOA, שחבריה הם ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה, סין, סבא"א וגם איראן, ורק לאחר כחודש ימים מהצגת המידע, שגם הוא חייב להימסר בחשיפה גמורה של מקורותיו לאיראן, רוסיה וסין. בתנאים אלה לא ניתן לקיים פיקוח ממשי ויעיל על פעילות הגרעין באיראן. ראו מסמך ממרי: הדיון בהפרת הJCPOA  ע"י איראן - דיון סרק, בשל כשלי הליך הפיקוח שעיצב ממשל אובמה

 

למרות האמור לעיל, מזכ"ל סבא"א, יוקיה אמאנו, טען ב-31.8.2017 וב-11.9.2017, כי סבא"א חופשית לבצע פיקוח בכל אתר שיידרש, בלי אבחנה בין אתר גרעיני לצבאי.[2] אמאנו השתית הצהרה זו לא על ה- JCPOA, שאינו מתיר ביקורת באתרי צבא, אלא על "הפרוטוקול הנוסף" המאפשר ביקורת כזו באתרים צבאיים. אולם, הסכמת איראן לקבל את "הפרוטוקול הנוסף" היתה על בסיס התנדבותי והיא יכולה לצאת ממנו בכל שעה בלי שתחשב מפרה את ה- JCPOA.

בכירים איראנים, מצדם, טענו כי אמאנו "המציא" זכות זו וחזרו על עמדת המשטר שאינו מתיר כניסת פקחי סבא"א לאתרי צבא. ראו גם מסמך ממרי: בכירי המשטר האיראני: לא נתיר לסבא"א להיכנס לאתרי צבא איראניים; אמאנו "ממציא [דברים]"

 

לפיכך, הצהרת אמאנו שיש לסבא"א זכות פיקוח באתרי צבאי באיראן, יכולה להבחן אך ורק אם ינסה לממשה אך כשהוצג בפניו מידע מודיעיני המחייב בדיקת סבא"א הוא נמנע מלעשות זאת, כדי לא להתעמת עם איראן וכדי לא לחשוף את העובדה שהוא הסכים להליך שכובל את ידיו מקצועית.

 

ממשל אובמה הפך את סבא"א לגוף בלתי מקצועי הפועל עפ"י שיקולים פוליטיים

הנקודות להלן מדגימות כיצד הפך ממשל אובמה את סבא"א לגוף הפועל משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים:

 

1.     ממשל אובמה והשותפות ל- JCPOA יצרו מסגרת פיקוח ייחודית לאיראן העוקפת את "הפרוטוקול הנוסף", שמאפשר פיקוח באתרים צבאיים ושאותו קיבלה איראן כצעד וולונטרי חד צדדי, והיא יכולה לפרוש ממנו בלא להפר את ההסכם.

 

2.      ממשל אובמה והשותפות ל-JCPOA  יצרו פורום-על פוליטי – הוועדה המשותפת של ה-JCPOA – שסמכותו גוברת על סמכות סבא"א, וזאת בהסכמת מזכ"ל סבא"א, אמאנו, שוויתר על מעמדו בלחץ הנשיא אובמה.

 

3.     מזכ"ל סבא"א אמאנו הסכים לסגירת תיק ה"ממדים הצבאיים האפשריים" בתכנית הגרעין האיראנית (PMD), בהחלטה פוליטית לסגור אותו ערב הצגת ה-JCPOA ב-14.7.15. זה נעשה בלחץ איום איראן שאלמלא כן היא לא תקבל את ה- JCPOA. אמאנו הסכים להסדר מיוחד של פיקוח באיראן שכונה "מפת דרכים", תוך הסכמה לביקור סמלי באתר הצבאי פארצ'ין בהליך פיקוח בלתי אמין. כך למשל, פקחי סבא"א לא ביקרו בפארצ'ין והדוגמיות משם נלקחו ע"י האיראנים עצמם שמסרו אותן לפקחי סבא"א בלי ודאות שמה שנדגם הוא מה שנמסר. את הדברים הבהיר גם נציג איראן בסבא"א, רזא נג'פי, בריאיון לסו"י איסנא ב-21.9.2015: "אני מכחיש את הדיווח ברויטרס, שהדוגמיות בפארצ'ין נלקחו בנוכחות פקחי סבא"א. אנו בעצמנו לקחנו את הדוגמיות. זה הקו האדום שלנו ושום פקח לא רשאי להיכנס לאתר צבאי ולערוך ביקורת. הביקור של אמאנו וסגנו היה ביקור כללי ולפרוטוקול בלבד, לא היה להם שום ציוד, אפילו לא טלפון נייד, וביקורם לא ארך יותר מכמה דקות, רק כדי שיראו שאין שם שום דבר חשוד והטענות על [פארצ'ין] שגויות לגמרי."[3] אמאנו גם נכנע לסירוב של איראן לתשאל מדעני גרעין איראניים והסכים גם לא להזכיר את המונח PMD בדוח סבא"א שעסק בנושא. יצוין כי למרות כל ההפרעות האלה לחקירת  ה-PMD, דוח סבא"א אישר כי אכן התקיימה פעילות גרעינית חשודה באיראן, אך נמנע מלקבוע כי המשטר האיראני הוא שאחראי לה. לסקירה רחבה יותר של הבדיקה השערורייתית של סבא"א בעניין ה- PMD ראו מסמכי ממרי.[4]

 

 לפי דיווחו של מתאם פעולות ממשל אובמה בנושא איראן, סטיבן מאל, סמכות הפיקוח של סבא"א על מלאי האורניום המועשר שהוצא מאיראן בדצמבר 2015 בהתאם להסכם, נלקחה ממנה ונמסרה לרוסיה ע"י ארה"ב, בהסכמת יתר השותפות להסכם וסבא"א עצמה. זה נעשה בלא שנקבע היכן תאחסן רוסיה את מלאי הדלק הגרעיני ובלי שארה"ב תוודא זאת. ואכן נציג ממשל אובמה, מאל, הודה בפברואר 2016 בתשאול בקונגרס, כי ארה"ב איבדה את עקבות החומר הגרעיני. זאת לאחר שלדברי מאל  ארה"ב האמינה שהיא יכולה לסמוך על שת"פ של רוסיה בנושא הגרעיני:

 

"It has not yet been decided where exactly Russia will put this information [sic]".[5] He added: “We do not have concerns about Russian custody of this material.”[6]

 

מזכ"ל סבא"א אמאנו עצמו הסכים לכך שנושא הפיקוח על 8.5 טון אורניום מועשר יוצא מתחום אחריותו.

 

4.     סבא"א הסכימה להליך שערורייתי של טיפול במים הכבדים של איראן, המנוגד לנוהלי הפיקוח הנהוגים לגבי מים כבדים. השותפות להסכם, בהסכמת סבא"א, הפכו את איראן ליצואנית מים כבדים בלי להכפיפה למשטר הפיקוח הנהוג לגבי יצואניות אחרות, כמו קנדה והודו. עפ"י נהלי האימות של סבא"א, כמות עודפת של מים כבדים נגרעת מכמות המים הכבדים של מדינה לא כאשר היא מוצאת מתחום המדינה, אלא רק כאשר היא הגיעה אל מדינת היעד שקנתה אותם. המדינות השותפות להסכם וסבא"א הפכו את איראן לחריג בכל היבט של פיקוח על המים הכבדים. בהחלטה לאחסן את מאגר המים הכבדים העודף של איראן בעומאן, ובקבלת תפקיד מוגבל של פיקוח בלבד על הוצאתם מתחום איראן וכתוצאה אף גריעתם ממכסת המים המותרת לאיראן, כאילו המים הללו כבר נמכרו והגיעו ליעדם, סבא"א הפרה את נהליה שלה שאותם היא אוכפת על מדינות אחרות. יצוין עוד שהסכמת אמאנו לכך שעומאן – לוויין פוליטי הנתון למרותה של איראן ושאין לה כל בעיה  להחזיר לידיה את המים הכבדים משם בכל שעה שתרצה – תהיה מקום האחסון של המים הכבדים של איראן היתה פוליטית ונכנעה לדרישת איראן. סבא"א אינה מדווחת על הפרות שיטתיות נמשכות אלה.[7]

גם ממשל טראמפ איננו מתייחס לנושא כלל וקובע כי ההפרות האיראניות הן רק של רוח ההסכם ולא של תוכנו.

 

5.     דו"ח IISS מספטמבר 2017 קובע אף הוא שסבא"א איבדה את מעמדה המקצועי והיא פועלת משיקולים פוליטיים ונמנעת מלדווח על מגוון רחב של הפרות איראנים בחודשים האחרונים.[8]

 

6.     בספטמבר 2017 דווח שישראל העבירה לסבא"א מידע בדבר הפרות איראניות, המחייב בדיקה בשטח, וסבא"א בחרה להימנע מביקורת כזו. בכיר בסבא"א הבהיר בעילום שם לרויטרס ב-31.8.2017, כי אין בכוונת סבא"א "לבקר באתר צבאי דוגמת פארצ'ין רק כדי לשלוח מסר פוליטי."[9]

הסירוב לבצע בדיקות בשטח באתרים שאינם מוכרזים כגרעיניים מהווה המשך להתנהלות פוליטית ובלתי מקצועית של סבא"א בתמיכת קבוצת מדינות ה– 5+1  שהביאו להסכם.

 

7.     אמאנו נמנע מלהפעיל את סמכותו המקצועית לגבי סעיף T ב-JCPOA האוסר על  

“activities which could contribute to the development of a nuclear explosive device.”

במקום לאכוף את ההסכם או להודיע שאיראן מפרה את ההסכם בכך שאינה מאפשרת זאת הוא  מעדיף לקבל את הפרשנות האיראנית-רוסית שלפיה אין לו כל מעמד לגבי אכיפת סעיף T ובמקום לקרוא לכך הפרת הסכם ע"י איראן הוא מתייחס לנושא החשוב ביותר ב- JCPOA , פיתוח מודלים לפצצת גרעין כ"בעיה שה"וועדה המשותפת", לאמור, הדרג הפוליטי, צריכה לקבל  החלטה לגביו.[10]

 

דוגמאות אלה חושפות את העובדה שהבעיה המידית המחייבת פעולה איננה הטילים או סעיף הסרת המגבלות מעל איראן שמועדו בעוד שמונה שנים, אלא העדר פיקוח אמתי מידי בשטח ע"י סבא"א.

 

התחייבות טראמפ לפעול במקרה שסבא"א לא תפקח כיאות – מבחן מנהיגות

ב-18.9.2017 העביר הנשיא טראמפ מסר לוועידת סבא"א באמצעות שר האנרגיה ריק פרי ואמר:

“We will not accept a weakly enforced or inadequately monitored deal.”[11]

 

בדברים אלה הציב טראמפ תנאי ממשי להמשך תמיכת ארה"ב ב- JCPOA. דרישה זו לביקורת תקיפה איננה דרישה לשינוי ההסכם ואיננה יציאה ממנו, אלא מושתתת על קבלתו של ההסכם ועומדת על אכיפתו המוקפדת כפי שהוא. אם הצהרה זו תקוים ע"י הממשל האמריקאי ולא תהפוך לעוד אחת מההצהרות האנטי-איראניות שזרועות הממשל האחרות, משרד החוץ וההגנה, בוחרות להתעלם מהן ולעשות את היפוכן, יהווה הדבר לחץ אמתי הן על איראן והן על סבא"א המונעת משיקולים פוליטיים ואיננה מקיימת את חובתה המקצועית.

 

זאת ועוד, השותפות ל-JCPOA אינן יכולות להתנגד לדרישת טראמפ שסבא"א תאכוף את אחריותה, משום שזו מבוססת על קבלת ההסכם ולא על  יציאה ממנו או תביעה לתיקונו.

 

לאיראן, כפי שהבהירו בכיריה, יש אינטרס מובהק לא לצאת  מן ההסכם, ייתכן עקב הערכת הנהגתה שבמקרה כזה היא תהיה חשופה להתקפה ישראלית.