כללי

המסר הכפול של המשטר האיראני על מתקפת החמאס על ישראל: למוסלמים – "'מוות לאמריקה' זו לא רק סיסמה, זו מדיניות"; למערב – איראן לא חלק מהמלחמה

 

מאת: א. סביון

הקדמה:

איראן מדברת על מתקפת החמאס על ישראל בלשון כפולה. לעם האיראני ולמוסלמים מסבירים המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, ובכירי ההנהגה הפוליטית והצבאית של איראן כי מדובר במאבק של איראן וציר ההתנגדות שלה בישראל ובמערב בראשות ארה"ב. ההנהגה האיראנית מסבירה במדיה במזה"ת כי איראן, האומה המוסלמית וציר ההתנגדות הכוללים את חזבאללה בלבנון, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, מיליציות החות'ים בתימן והמיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה וברמת הגולן הם חזית האמת הנלחמת מלחמת דת ותרבות בחזית השקר והכפירה של היהודים והנוצרים במערב.

 

כלפי המערב אומרים דוברי המשטר האיראני כי איראן לא היתה שותפה לטבח של החמאס, באזרחי ישראל ב-7 באוקטובר 2023 וכי חמאס פעל באופן עצמאי. המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי ושלוחו המרכזי בציר ההתנגדות, חסן נצראללה, העומד בראש ארגון ההתנגדות חזבאללה בלבנון, הקפידו להתרחק ממעורבות ואחריות לטבח של השלוחה הפלסטינית בציר ההתנגדות של איראן. למרות זאת, בדבריו קשר ח'אמנאי את איראן, המהפכה האסלאמית וציר ההתנגדות שהוא מנהיג למתרחש בישראל ובעזה. בנאומי בכירי איראן, ובראשם ח'אמנאי, לציבור האיראני שורטטה תמונת המלחמה כמאבק בין תרבויות ודתות: האסלאם של איראן המהפכנית (שמבקש לשלוט על המזה"ת ועל העולם) נגד הנצרות והיהודים ונגד עולם הערכים והתרבות המערביים.[1]

 

דוגמא לדיבור הכפול באיראן ומחוצה לה ניתן לראות בהצהרה המרכזית של טקס היום הלאומי באיראן למלחמה ב'יהירות העולמית' – ארה"ב, שנערך מידי שנה ב- 4.11, לציון יום כיבוש השגרירות האמריקאית בטהראן ב-1979. במהלך הצעדה הארצית בטהראן, שהוקדשה השנה גם לתמיכה בעם הפלסטיני, הוקראה ההצהרה שבה הזהירו את אמריקה, בריטניה וצרפת שההתנגדות עלולה להתפשט גם אליהן: "אנו מודיעים לאמריקה, אנגליה וצרפת שציר ההתנגדות אינו מוגבל לעזה ולפלסטין ואם לא ייפסקו ההפצצות וההרג האכזרי של תושבי עזה המדוכאים, עליכן לחשוב על כל תרחיש ולדעת שהזהות שלנו קשורה להחדרת הפחד לחיי הכובשים וכלי הנשק שלנו חסרי סבלנות והגולגולות שלכם על הכוונת ומחיר חיי החפים מפשע יהיה האינטרסים והחיים שלכם."[2]

דוח זה יתייחס לנאומי המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי ומפקד משמרות המהפכה (משה"מ), חוסין סלאמי, ביחס לראייתם את הטבח שביצע חמאס, הפרוקסי הפלסטיני בציר ההתנגדות האיראני:

 

המנהיג העליון ח'אמנאי: "הזירה אינה בין עזה לישראל, זו זירת [קרב] בין השקר לאמת... זירת [קרב] בין היהירות [ארה"ב] לאמונה [איראן המהפכנית]. הפלסטינים השפילו בפעולתם הן את המשטר הגזלן [ישראל] והן את תומכיו, באומץ שלהם"

בנאום מה-1.11.2023 ששודר בערוץ 1 בטלוויזיה האיראנית, תיאר ח'אמנאי את מערך הכוחות שאינו מוגבל לישראל נגד חמאס או הפלסטינים, אלא משקף את ראיית העולם של הנהגת איראן. המלחמה מתנהלת בין עולם השקר והרוע בדמות ארה"ב, בריטניה וישראל (ויתר העולם המערבי) לבין חזית האמת שמרכיבה איראן ושלוחות ציר ההתנגדות שלה חמאס, חזבאללה, החות'ים ויתר המיליציות השיעיות הפועלות בשם איראן. ישראל, לטענת ח'אמנאי, אינה יכולה ללחום בפלסטינים ללא תמיכת ארה"ב, ואלמלא תמיכתה היתה מובסת בשבוע הראשון. ח'אמנאי גם לעג לממשלות מדינות המערב שמאשימות את איראן בהתייצבות מאחורי הפגנות ההמונים הפרו-חמאסיות בארצן.

 

ח'אמנאי דרש להסביר לנוער המוסלמי באיראן ומחוצה לה את מערך הכוחות העולמי הזה כדי לגייסם לערכי המהפכה האסלאמית. לדבריו, סיסמת "מוות לאמריקה" שנישאת בפי האיראנים בכל תפילות ימי השישי ובהתכנסויות פוליטיות, צבאיות ודתיות אינה רק סיסמה אלא מדיניות איראנית שמופעלת הלכה למעשה, למשל, בתקיפות המליציות השיעיות בעיראק ובסוריה בפקודת איראן על בסיסים אמריקאיים שם.

 

ח'אמנאי הזכיר את סבל העם הפלסטיני בעזה בעקבות תגובת ישראל לטבח שהוביל החמאס באזרחיה ומיהר לנחם את הפלסטינים בסיפור שבחי חמאס "שהגנו על מדינתם" ו"על ביתם" בפעולתם ו"ביזו" את מדינות המערב משום שחשפו את השקר של ממשלות המערב שמתיימרות לשאת את דגל זכויות האדם אך לא גינו את ישראל. ח'אמנאי אף גינה את הפוליטיקאים המערביים שכינו את ה"לוחמים הפלסטינים 'טרוריסטים'" וציין כי פעולת חמאס היא "לקח נהדר" לישראל, לארה"ב וליתר מדינות המערב.

 

ח'אמנאי קרא למדינות ערב המוסלמיות להצטרף אליו ולנתק את הקשרים הפוליטיים והכלכליים עם ישראל תוך האשמת אמריקה ובעלות בריתה בפשעי המלחמה בעזה.

להלן עיקרי נאומו:

"זה הסיפור של אמריקה ואיראן. העובדה שאתם אומרים 'מוות לאמריקה' זו לא רק סיסמה, זו מדיניות. הסיבה היא אותה הסיבה שאמרתי. האמריקאים פעל במשך שנים רבות, מאמצע שנות ה-40 ועד לניצחון המהפכה כלומר, בסוף שנות ה-70 באיראן, ככל שיכלו נגד האומה האיראנית. הם פגעו בכל דרך שיכלו, כלכלית, פוליטית, מדעית ומוסרית. המהפכה ניצחה במצב כזה. המהפכה התמודדה עם שלטון כה מושחת ובעל השפעה הרסנית והיא ניצחה בחסדי האל במאמצים של האומה האיראנית ובהנהגת האמאם [ח'ומייני]...

 

הציונים השולטים בפלסטין הכבושה והמדוכאת מסתמכים על תמיכת אמריקה. אלמלא תמיכתה, אלמלא התמיכה הצבאית של אמריקה, הממשלה המושחתת והשקרית של המשטר הציוני היתה מושמדת בשבוע הראשון. האמריקנים עומדים מאחורי זה.

 

היום מתרחשים בעזה אותם אירועים שהם [הישראלים] היו עושים באיראן אילו יכלו. האסון שמתרחש בעזה על ידי הציונים ובעזרת האמריקנים ובעצם בידי האמריקאים הוא אסון מיוחד במינו. תוך שלושה שבועות כמעט ארבעת אלפים ילדים נהרגו על ידם! היכן בהיסטוריה אתם מכירים דבר כזה? האומה האסלאמית חייבת לדעת מהי הסוגייה, עליה להכיר את הזירה. הזירה אינה זירה בין עזה לישראל, זו זירת [קרב] בין השקר לאמת. הזירה היא זירת [קרב] בין היהירות [ארה"ב] לאמונה [איראן המהפכנית]. בצד אחד [של החזית עומד] כוח האמונה [ובצד השני עומד] כוח היהירות [העולמית - אמריקה]. כמובן שכוח היהירות מתקדם באמצעות לחץ צבאי, הפצצות, אסון ופשע [אבל] כוח האמונה יתגבר על כל אלה, בחסד האל.

 

הלב שלנו שותת דם בשל סבל העם הפלסטיני, במיוחד של תושבי עזה. אנו עצובים. אבל כשמסתכלים מקרוב אנחנו רואים שהאנשים שמנצחים בזירה הם אנשי עזה, אנשי פלסטין. הם הצליחו לעשות דברים גדולים. ראשית כל, תושבי עזה הסירו את המסכה הכוזבת של זכויות האדם מעל פניהן של אמריקה, צרפת, אנגליה וכדומה. הם ביזו אותם בסבלנות שלהם, בעמידה האיתנה שלהם ובאי-הכניעה שלהם. תושבי עזה הצליחו להניע את המצפון האנושי בסבלנותם. עכשיו תראו מה קורה בעולם.

 

במדינות מערביות – באנגליה, בצרפת, באיטליה, במדינות שונות באמריקה – יוצאים לרחובות בהמונים, קוראים סיסמאות נגד ישראל ובמקרים רבים נגד אמריקה. הם [מנהיגי מדינות אלו] הושפלו. באמת שאין להם שום תרופה, הם לא יכולים להצדיק [את הפשעים שלהם נגד תושבי עזה], בגלל זה אתם רואים בור אחד שטוען ש'התאספות האנשים בבריטניה היא מעשה ידי איראן', אולי הבסיג' בלונדון עשה זאת, [אולי] הבסיג' בפריז עשה זאת! [אומר את הדברים בלעג].

 

ח'אמנאי: "אחד הדברים החשובים שעשה מבול אל-אקצא היה להראות כיצד קבוצה קטנה – אלה [חמאס] מעטים ביחס אליהם [ישראל]... יכולים באמונה ובנחישות לנטרל תוצר שנים של מאמצים פליליים של האויב תוך כמה שעות... זה לקח נהדר"

אחת [הדוגמאות ל]חוסר הבושה האמיתי שמפגינים פוליטיקאים מערביים וכלי תקשורת מערביים כיום היא שהם מכנים את הלוחמים הפלסטינים 'טרוריסטים'. האם מי שמגן על הבית שלו הוא טרוריסט? האם מי שמגן על המדינה שלו הוא טרוריסט? באותו יום שבו הגיעו הגרמנים במלחמת העולם השנייה וכבשו את פריז והצרפתים נלחמו בגרמנים, האם הלוחמים הצרפתים היו טרוריסטים? כיצד הם נקראים לוחמים, הם הגאווה של צרפת [אולם] צעירי חמאס והגא"פ נקראים טרוריסטים? חסרי בושה! תושבי עזה והלוחמים הפלסטינים ביזו את שקרני העולם.

 

אחד הדברים החשובים שעשה מבול אל-אקצא היה להראות כיצד קבוצה קטנה - אלה [חמאס] מעטים ביחס אליהם [ישראל]; מספרם קטן - עם מעט מאוד אספקה ​​ומתקנים אבל באמונה ובנחישות יכולים לנטרל תוצר שנים של מאמצים פליליים של האויב תוך כמה שעות; [קבוצה זו] יכולה להשפיל את הממשלות השחצניות והיהירות העולמית [ארה"ב]. הפלסטינים השפילו בפעולתם הן את המשטר הגזלן [ישראל] והן את תומכיו, באומץ שלהם והיום בסבלנות שלהם. זה לקח נהדר. כמובן, הפשעים הללו [של ישראל] זעזעו את האנושות, זעזעו את כולם.

ח'אמנאי: "מי שעמדו נגד האסלאם, נגד האומה המוסלמית, נגד פלסטין המדוכאת היו אמריקה, צרפת בריטניה"

אמרתי זאת לפני כמה ימים, אני אחזור על זה עכשיו: יש עוד למה לצפות מהעולם האסלאמי. על הממשלות המוסלמיות לדעת שאם הן לא יעזרו היום לפלסטין - כל אחד יכול לעזור בכל דרך - הן מחזקות את האויב של פלסטין שהוא [גם] אויב האסלאם והאנושות ומחר אותה סכנה תאיים עליהן. מה שממשלות האסלאם חייבות להתעקש עליו הוא הפסקה מיידית של פשעים אלו שהם מבצעים בעזה. יש להפסיק את ההפצצות הללו לאלתר. [על המדינות המוסלמיות] לחסום את הדרך לייצוא נפט ומזון למשטר הציוני. על המדינות האסלאמיות לא לשתף פעולה כלכלית עם המשטר הציוני. [על הממשלות המוסלמיות] לגנות את הפשע הזה, האסון הזה, ללא היסוס וללא גמגום בכל הפורומים העולמיים. אסור לקבל שבקהילה אסלאמית או ערבית אותם מנהיגים בודדים שמדברים, או שדבריהם הם חרב פיפיות או שהם מגמגמים. עליהם לומר את דבריהם בברור. ברור מה קורה, יש לגנות את המשטר הציוני, לגייס את כל העולם האסלאמי נגד המשטר הציוני.

 

המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי  [3]

 

כמובן שלא ניתן לפצות על המכה שספג המשטר הציוני. אמרתי זאת קודם לכן, אני מדגיש וחוזר זאת עכשיו. בהדרגה, בדברי סוכני המשטר הציוני הוכח שהמכה שקיבלו אינה מכה שניתן לפצות עליה. הם לא יכולים לפצות [על כך]. המשטר הציוני חסר אונים כעת, מבולבל ומשקר לבני עמו. זה גם שקר שהם מודאגים לגבי האסירים שלהם בידי הפלסטינים. הפצצות אלו [על עזה] עלולות להשמיד את האסירים שלהם. העובדה שהם מביעים דאגה כלפי האסירים שלהם [פירושה] שהם גם משקרים לאזרחים שלהם והשקר הזה הוא מתוך חוסר ברירה. עכשיו המשטר הציוני בהלם, הוא במצב של חוסר ברירה, הוא לא יודע מה לעשות וכל מה שעושה, הוא עושה מתוך חוסר אונים. זה אומר שהוא לא מבין מה עליו לעשות. אלמלא הסיוע של אמריקה, המשטר הציוני בהחלט היה משותק תוך כמה ימים.

 

עולם האסלאם לא צריך לשכוח שבנושא חשוב ומכריע זה [הסוגייה הפלסטינית] מי שעמדו נגד האסלאם, נגד האומה המוסלמית, נגד פלסטין המדוכאת היו אמריקה, צרפת ובריטניה. העולם האסלאמי לא צריך לשכוח זאת, עליו להבין זאת. בעסקאות שלו, במשוואות שלו, בניתוחים שלו הוא לא צריך לשכוח מי עומד ומפעיל לחץ על האנשים המדוכאים הללו ועל האומה המדוכאת. זה לא רק המשטר הציוני.

 

כמובן שאין לנו ספק שהבטחת האל היא אמת. אלה שלא מאמינים בהבטחת האל לא צריכים לזעזע אתכם או להחליש אתכם עם השליליות שלהם. ובעזרת האל, הניצחון הסופי ולא מאוחר מדי יהיה עם תושבי פלסטין ופלסטין [עצמה]."[4]

 

נאום מפקד משמרות המהפכה סלאמי ב-2.11.23: "לפידי הג'יהאד בוערים... העולם מאוחד נגד אמריקה יותר מתמיד... שלטון האסלאם דורש כוח והאויב מבין רק את ההיגיון של הכוח"

חוסין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, נאם בפני אמאמים של מסגדים ומפקדי בסיסי בסיג' בטהראן רבתי ב-2.11.2023. סלאמי הבליט את הקשר בין כוח האמונה עליו אחראים דרשני התפילה באיראן לבין הכוח הצבאי המגולם במפקדי הבסיג' – המיליציה הצבאית למחצה שפועלת בכל ארגון ממשלתי ואיגוד מקצועי באיראן. גם סלאמי, כמו ח'אמנאי בעבר, אזכר שחזית האמונה הדתית נלחמת למעשה בשטן ובשדים, כפי שמתייחסת המהפכה האסלאמית לארה"ב כאל "השטן הגדול" ולישראל כ"שטן הקטן". לפי סלאמי, העולם בנוי ממלחמה תמידית וג'האד של המוסלמים הנלחמים באמריקה, בריטניה וישראל ויתר מדינות המערב השואפות להשמיד את האסלאם ואת איראן. להלן עיקרי דבריו:

 

"המסגד הוא שדה הקרב למלחמה בשדים. מסיבה זו, אין לשטן השפעה בקהילה הזו כי כאן יש גברים ונשים שהם טהורים וזכים...

 

אתמול, בשיחה עם קבוצת סטודנטים של הארץ הזאת, חשף מנהיגנו היקר [ח'אמנאי] היסטוריה עצובה והסביר לנוער את המציאות הכואבת של השלטון הקולוניאלי של אמריקה ואנגליה על אדמתנו האהובה, איראן, לפני המהפכה האסלאמית. כיום, אויבי האסלאם ואיראן עושים מאמץ מסיבי לכבוש את לבבותיהם ומוחותיהם של הנוער שלנו, ואנו עומדים היום בפני מאמץ תקשורתי כבד לחבר את מוחותיהם של בני הנוער להיסטוריה הערמומית של העידן האפל של אמריקה.

 

אמריקה, אנגליה והציונות הן שלושה צדדים של מציאות מרה וחלקים בלתי נפרדים של קונספירציה ורוע לב ברור. הן פועלות בשלוש טריטוריות נפרדות ועם מדיניות קשורה זו בזו. מלפני מאה שנים ועד לרגע הזריחה של המהפכה [האסלאמית באיראן], האומה ומדינת איראן היו תחת השפעת נטיות קולוניאליות ונוכחות ישירה והתערבויות [מצידן] וביטול כוחה של האומה לקבוע [החלטות] ריבונות. מאז שהתגלה הנפט ומיקומו הגיאוגרפי של עולם האסלאם בגיאוגרפיה הפוליטית של העולם עמד בפני קפיצת מדרגה יוצאת דופן, הכניסו אמריקה ואנגליה את אדמות האסלאם לשליטתן הישירה ושדדו את הזהות החומרית והרוחנית של האומות.

 

הן הפכו את איראן למדינת לווין של ארה"ב ובמלחמה בין הערבים לישראל הן לא אפשרו לאיראן להטיל סנקציות על המשטר הציוני, והשאה של איראן פיצה על המחסור של ישראל בנפט. הכל היה בידיהן והשאה של איראן לא היה אלא חייל פשוט בשחמט הפוליטי האמריקאי. באמצע החושך הזה, ניקסון, נשיא ארצות הברית דאז, הציב את איראן וסעודיה כשני עמודי התווך של המדיניות האזורית של אמריקה על מנת לשמור על האינטרסים האזוריים והעולמיים של אמריקה. עדיין יש שרוצים להטמיע במוחם של בני הנוער האיראני את תקופת האסון האפלה הזו כמומחיות של הציוויליזציה [המערבית].

 

מאמצי האמאם [ח'ומיני] ומנהיג המהפכה [ח'אמנאי] הביאו את הגיאוגרפיה הפוליטית של עולם האסלאם [מתייחס ללבנון, סוריה, תימן והשטחים הפלסטיניים] אל ההגות הפוליטית של עולם האסלאם [תורת המהפכה האסלאמית של איראן] והכניסו אותה [אליהן] כצד המשפיע של הכוח. 

 

האויבים תפסו ראשי גשר מסוכנים בחלקים החיוניים של עולם האסלאם [כך ש]נוכחותם של הציונים במזרח הים התיכון פירושה נוכחות של פגיון עקוב מדם בצידו של עולם האסלאם, ובמקומות אחרים האויבים שלטו במדינות האסלאם ותפקידם היה לשתול את זרעי הקולוניאליזם.

 

הציונים השתלטו על פלסטין בטרור ופשע לפני 75 שנה ובמקביל הכניסו את העמים המוסלמיים לבורות עמוקה. גם היום הם עדיין פועלים לכך שהנוער בעולם האסלאם יהפוך לעיוור פוליטית, אבל כשדגל שלטון [חכם ההלכה ולאית-י פקיה] מורם, אין דרך ליהירים [המערב בראשות ארה"ב] להונות את האומה [האסלאמית].

 

הציונים פתחו במלחמות רבות, אבל במהלך חיי המהפכה האסלאמית הביא האויב כל מלחמה שהיתה אל שטחי האסלאם, ומזה 45 שנה [של שלטון המהפכה באיראן], היהירות [המערב בראשות ארה"ב] גרמה למלחמה באדמת המוסלמים כדי שלא ייווצר כוח בשם האסלאם, אבל המוסלמים הבינו את העובדה שאושרם עובר בנתיב הג'יהאד.

 

שלטון האסלאם דורש כוח והאויב מבין רק את ההיגיון של הכוח. מסיבה זו המילים נותנות החיים האלו - שיפור הידע והאמונה - הן עמודי התווך העיקריים של הכוח המוסלמי. למדנו היום שהג'יהאד הוא הדרך היחידה כי האויב לא מבין דבר מלבד הדרך הזו.  עכשיו בוערים לפידי הג'יהאד. כמובן, הג'יהאד קשה וקשה להגיע לפסגות. האירועים שקרו [הטבח של חמאס בישראל] היו יעילים בהכרת האויב כמו עשרות שנות הסבר של הג'יהאד שלנו. לעולם לא היינו יכולים להציג אותו לעולם כפי שאמריקה הציגה את עצמה בזירת עזה. היום, יותר מתמיד, העולם מאוחד נגד אמריקה, ויותר מתמיד, הטבע המדמם של מדיניותה של אמריקה מתגלה בעולם.  

 

הדרישה הראשונה של הג'יהאד היא אהבה [לאסלאם] ושנאה [לאויב]. אמריקה ובעלות בריתה נטעו את העמוד הזה [של האסלאם] בליבם של המוסלמים. האויבים לעולם לא ינצחו בעזה.

 

כיום, עזה יצרה את היכולת לעשרות שנות נקמה בליבם של המוסלמים. אי הוודאות הכי גדולה של אמריקה היא שהיא לא יכולה להגדיר ניצחון בעזה. מצור וטבח של אומה זה פשע. זה לא ניצחון. האם הטבח של תושבי עזה יכול לדחות את הקריסה המוקדמת של ישראל?  ההיסטוריה של האסלאם כיום נמצאת באחד משלביה הרגישים ביותר, וזהו אחד הביטויים היפים ביותר של ניצחון הדם על החרב [התייחסות לכינוי המלחמה בישראל מלחמת חרבות הברזל].

 

"האחדות בין הבסיג' למסגד היא המבצר החזק ביותר שלנו נגד האויב. הבית, בית הספר והמסגד הם שלושת הצדדים של כוחנו."[5]

נאום סלאמי ב-30.10.23:" אין שום דרך לכופרים להתגבר על המוסלמים"

בנאומו מה-30.10.23 חזר מפקד משה"מ סלאמי על הטרמינולוגיה של המהפכה האסלאמית וביטא השקפת עולם של מלחמת דת ותרבות. הוא אמר כי זירת העימות היא בין חזית האמת של האסלאם המהפכני לבין חזית השקר של בני המערב הכופרים. להלן עיקרי דבריו:  

"היום אנו עדים לזירת עימות ברורה בין האמת לשקר. צבא הכופרים הביא את כל כוחו וחוזקו הפוליטיים לזירה ומנסה לגרום לשקר [ישראל והמערב] לנצח את האסלאם בארץ קטנה. הם לא רוצים שייכנס להיסטוריה שקבוצה נצורה וחמושה במעט [חמאס] ניצחה את כל כוחו של השקר. זו עובדה כי הכופרים הגיעו לזירה עם כל יכולת אפשרית [ובמקביל] כולם הגיעו לעזה, זה סימן לעאשורא.[6]

 

היהירים [ארה"ב והמערב] רואים את כל כוחם בשבי המאמינים [המוסלמים]. היהירים בכל חלקי עולם האסלאם תקעו סכין בגופו של האסלאם. במזרח האסלאם יצרו את המשטר הציוני, במקומות אחרים יצרו קהילה תכפירית [דאע"ש]. הם מתכוונים להראות שלא ניתן לחיות בשלום בלי להסתמך על מדינות המערב. רוב המלחמות בחצי המאה האחרונה היו בארצות האסלאם. בערים שונות בסוריה, עיראק, תימן, פלסטין וכו'. מדיניות מערבית זו קברה מתחת לאדמה את שרידי הציוויליזציה האסלאמית.

 

מפקד משה"מ, חוסין סלאמי  [7]

 

 

עד לפני שלושה שבועות, סברו הציונים, שהם תמצית ערמומיותו וכוחו של האויב, כי לחוסר הביטחון ולפחד יש משמעות [רק] מעבר לחומות [שבנו] וכי הם נחלת העם הפלסטיני. הציונים חשבו שבגלל שאמריקה, אנגליה, גרמניה וצרפת הן התומכות שלהם, איש לא מסוגל להגיע אליהם. הם חשבו שיש להם מערכות אבטחה משוכללות, שהכל נמצא בשליטתם וששום תנועה לא נסתרת מעיניהם. הם חשבו שיש להם צבא חזק וישנו בשלווה עם רעיונות אלו. ב-7 באוקטובר כל הרעיונות הללו קרסו. עד לאותו יום [השבעה באוקטובר] הם הצליחו ליצור את הרושם לפיו לא ניתן להעביר את חוסר הביטחון לשטחים הכבושים [ישראל כולה], אבל הכישלון הגדול ביותר קרה להם.

 

פלסטין הכבושה, שנקראת שלא בצדק, ישראל, נוצרה ממהגרים כי לא קיים טבע וזהות ישראליים. ככל [שהציונים] יפציצו, עזה תישאר משום שילדי עזה לא ייכנעו ומשום שהם אומרים שזו הארץ והזהות שלהם וזה שונה מהאנשים שהגיעו לארץ זו [יהודים] מסיבות כלכליות ולמען [צבירת] הון. הפחד מהמוות בקרב הציונים הוא נפוץ ומתמשך [לעומת המוסלמים שרוצים שהאדה].

 

הישראלים כבר לא יכולים לסמוך על מנגנון הביטחון שלהם, על הצבא ואפילו על אמריקה שתמיד מגיעה באיחור [להציל את ישראל]. התמזל מזלם הפעם [שאמריקה הגיעה], אולם ייתכן שזה לא יקרה בפעם הבאה. לכן, הם מפציצים והורגים נשים וילדים. אין זה נקרא ניצחון בשום לשון או היגיון אלא שיא הכישלון. הם פרסו טנקים רבים מאחורי גבולות עזה אבל לא צועדים צעד קדימה כי מלחמה לא מתקדמת בכלי נשק, היא זקוקה לגברים בעלי אמונה ולבבות בטוחים. לא ללבבות חרדים ומוטרדים. אין שום דרך לכופרים להתגבר על המוסלמים. הם נידונו לכישלון."[8]

 

 

​