כללי

כתבה ביומון לבנוני: חזבאללה הוא המרוויח העיקרי מהמשבר הכלכלי בלבנון

היומון הלבנוני נדאא' אל-וטן הידוע בגישתו המתנגדת לחזבאללה פרסם ב-15.7.23 כתבה שתיארה כיצד חזבאללה אחראי במידה רבה למשבר הכלכלי החריף השורר בלבנון וכיצד הוא הפיק ממנו תועלת. בכתבה נטען כי האירועים הביטחוניים והעימותים האלימים שחזבאללה חולל במדינה באמצעות נשקו הסבו נזק רב לכלכלה הלבנונית והרחיקו מהמדינה את המשקיעים והתיירים הזרים. עוד נטען כי המשבר שחולל חזבאללה ביחסיה של לבנון עם מדינות המפרץ, שהיוו מקור מרכזי להשקעות ולכניסת מטבע זר למדינה, לאחר שהסלים את השיח נגדן והבריח אליהן סמים, פגע גם כן בכלכלה הלבנונית. בנוסף נטען כי חזבאללה ניצל את שליטתו בכמה משרדי ממשלה למעשי שחיתות וכי למרות שהיו עוד גורמים לבנוניים שהתנהלו בצורה מושחתת, חזבאללה היה זה שניצל יותר מכולם את המשבר בלבנון לטובתו.

 

מחאות על המשבר הכלכלי בלבנון[1]

 

להלן תרגום קטעים מהכתבה בנדאא' אל-וטן:

 

"המשברים הכלכליים, הפיננסיים והמוניטריים בלבנון לא עמדו בדרכם של בעלי הכוח בכלל ושל חזבאללה בפרט. נהפוך הוא, המשברים הללו שפקדו בזה אחר זה את הכלכלה הלבנונית היוו עבור האנשים הללו הזדמנות שהם קפצו עליה, כדי להפיק תועלת מהמצב המחפיר הקיים ולהגדיל את רווחיהם, את הכנסותיהם ואת הפריבילגיות שהם מעניקים לתומכיהם... במשבר הזה באופן ספציפי היה לחזבאללה חלק מכריע בהפקת תועלת מהמצב הנתון והוא זכה בנתח הגדול ביותר בעוגה שמונחת על השולחן.

 

לרווח של חזבאללה מהמשבר הכלכלי בלבנון יש כמה היבטים: לאחר ההתנקשות בראש הממשלה השהיד, רפיק אל-חרירי, ב-2005 חזבאללה החליט, לראשונה, להפוך לשותף ברשות המבצעת [קרי בממשלה] עם ייצוג של כמה שרים. כל הממשלות מאז התקופה שלפני מלחמת האזרחים ועד לאחר ההתנקשות בראש הממשלה אל-חרירי היו ממשלות שהסוו את השחיתות והסכימו על חלוקת [רווחיה בין חבריה]...

 

מיד לאחר שחזבאללה הפך לשותף ברשות המבצעת, הוא קיבל לידיו כמה משרדים ממשלתיים ונכנס למשחק החלוקה והשחיתות בלבנון. עם המשרדים שקיבל חזבאללה לידיו נמנו משרד הבריאות ומשרד האנרגיה, משרדים שלא היו נקיים מבזבוז ושחיתות...

 

בנושא הביטחון, אירועי ה-7 במאי 2008 בביירות[2], יום שלישי השחור[3] ואירועים אחרים, היו כולם אינדיקציות [להשפעות] שליליות [שתהיינה] על הכלכלה הלאומית הלבנונית, כשהכוונה היא לאינדיקציות שקשורות לזרימת השקעות, הגעת תיירים וכיו"ב. מה שבטוח הוא שהמשבר החמיר ב-2011, לאחר פרוץ המלחמה הסורית וכאשר חזבאללה הסלים מאוד את השיח שלו שהפך לשיח קשה וחריף כלפי מדינות המפרץ. הדבר גרם לעצירת זרימת כספי תיירים ממדינות המפרץ, כמו גם השקעות חיצוניות שרובן מגיעות ממדינות אלה, כפי שרוב הייצוא של לבנון יועד אליהן.

 

בנוסף לכך ובאותו הקשר, לבנון הייתה נתונה תחת הלחץ של הסנקציות האמריקאיות על חזבאללה והאיסור לאפשר לאנשים מחזבאללה גישה אל המערכת הפיננסית העולמית. באופן טבעי הדבר השפיע מאוד על האמון בבנקים הלבנונים שספגו טלטלה עזה... למרות כל ההנחיות שפרסם נגיד הבנק [המרכזי] הלבנוני, שחייבו את הבנקים לסגור את כל החשבונות של אנשים מחזבאללה ולא לאפשר טיפול בהם, כמה מהאנשים הללו המשיכו ליהנות מהמערכת הבנקאית בלבנון באופנים שונים - דבר שהממשל האמריקאי הזהיר מפניו במשך זמן רב. זאת משום שהמרכזים העיקריים וההנהלות המרכזיות של הבנקים [אמנם] מחויבים להנחיות של בנק לבנון [המרכזי] אולם רבים מסניפי הבנקים לא מחויבים להנחיות הללו ככתבן וכלשונן. משום כך כמה מאנשי חזבאללה או מקורביו נהנו מהבנקים הללו...

 

אשר לשלב שלאחר מהפכת [ה-17 באוקטובר 2019][4], יש לציין כי כל עמודי התווך של השלטון הרוויחו מהמשבר בדרך זו או אחרת, ואולם חזבאללה עם השפעתו [הרבה] הרוויח מכמה בחינות הרבה יותר מאחרים. עם תחילת הידרדרות הלירה הלבנונית ביחס לדולר, או מה שידוע כעלייה בשער החליפין, הזירה המוניטרית ספגה טלטלות עזות וניתן היה לשים לב להשפעה גדולה מאוד של חלפני הכספים ובמיוחד באזור הדאחיה הדרומית ובאזור שתורא שבהם שולט חזבאללה, דבר שהביא להכללת כמה חלפני כספים של חזבאללה ברשימת הסנקציות. יצוין בהקשר זה שמשכורות העובדים ובעלי המשרה המלאה בחזבאללה שולמו בשלב ההוא בדולרים וזה תרם לעליית שער הדולר ביחס ללירה...

 

תחום נוסף שבו הפיק חזבאללה תועלת מהמשבר היה באמצעות הסובסידיה על חומרי הדלק שהביאה לבזבוז של מיליארדי דולרים מכספי [בעלי] הפיקדונות [בבנקים הלבנוניים]. גם יתר גורמי הכוח בשלטון הרוויחו מכך באמצעות הברחות [של חומרי דלק] דרך המעברים היבשתיים הלא-חוקיים ואף אלו החוקיים ודרך הנמלים - כמו נמל ביירות - ונמל התעופה...

 

חזבאללה [גם] ניצל את המחסור החמור בתרופות מסובסדות בשוק הלבנוני ופתח את הדלת לכניסת תרופות איראניות וסוריות ללבנון תוך שהוא מפיק תועלת מהעובדה שמשרד הבריאות היה בידיו בכמה ממשלות שהוקמו לפני תחילת המשבר ואחריו. הוא נתן הכשר למה שמכונה ייבוא הכרחי של תרופות כדי להכניס לשוק התרופות הלבנוני תרופות ומוצרי בית מרקחת כאוות נפשו, בלא פיקוח משרד הבריאות ומבלי להיות כפוף לשום בדיקת איכות טרם קבלת אישור להכניסם אל שוק התרופות הלבנוני.

 

הדבר שיצר משבר חמור עבור לבנון היה הנושא של [סם] הקפטגון שהוברח מנמל ביירות אל המדינות השכנות, דבר שגרם למדינות המפרץ לאסור הכנסת מוצרים לבנוניים אל שטחן, נוסף לאיסור על הגעת תיירים מפרציים אל לבנון בשל המצב הפוליטי.[5] אנחנו מדברים היום על גדילת הגירעון במאזן המסחרי בלבנון משום שהאיסור על ייצוא לבנוני אל מדינות המפרץ גורם באופן טבעי למחסור בכניסה של דולרים ללבנון.

 

לאור כל האמור לעיל ניתן לומר שחזבאללה הפיק תועלת רבה מהמשבר, באמצעות מדיניות של סבסוד, הברחות ואמצעים אחרים ושהארגון הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת שהידקה את אחיזתה במדינה והרוויחה מהשחיתות במשך העשורים הללו. שמענו רבות על הכוונה לפתוח תיקי שחיתות אבל בפועל לא נפתח שום תיק!..."[6]